רוני לינדר

אז מה הקשר בין הרפורמה של ועדת גרמן בחוק ההסדרים ליוקר המחיה בישראל? הנה מקבץ של נתונים שמסבירים איך בשנים האחרונות נהפכו הישראלים והארנק שלהם, כמעט בלי לשים לב, לאבן השואבת והמשתלמת ביותר של חברות הביטוח והביטוחים המשלימים.

נתחיל בשורה התחתונה: ב-1997, השנה שבה החלו לפעול הביטוחים המשלימים, ההוצאה הפרטית הממוצעת של משפחה ישראלית על בריאות היתה 305 שקל בחודש - 3.8% מסך ההוצאה הכללית של המשפחה. הסכום הזה כלל הוצאה על תרופות, רופא שיניים, ביטוח כזה או אחר, אביזרים רפואיים ועוד. עשור וחצי מאוחר יותר, ב-2013, קפצה ההוצאה המשפחתית על בריאות ל-827 שקל בחודש, שהם 5.7% מכלל הוצאות משק הבית. זאת, מעבר למס הבריאות בשיעור של 3.1%-4.8% מהשכר. כיום, ישראל היא המדינה השלישית במערב בשיעור המבוטחים בביטוח בריאות.

שרת הבריאות יעל גרמןצילום: אוליבייה פיטוסי

כשבודקים מה גרם לעלייה המטאורית הזאת, מגלים מיד את התשובה: ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים. אם ב–1997 הביטוח הרפואי היה אחראי ל-0.4% בלבד מהוצאות משק הבית, ב-2012 קפץ חלקו ל-1.9%, ולמעשה הוא המרכיב היחיד בתמהיל ההוצאות על בריאות שהשתנה מהותית. כל שאר ההוצאות, למשל על רפואת שיניים, תרופות ומשקפיים - נותרו בלא שינוי באותן שנים. אגב, יש בכך פרדוקס: ריבוי הביטוחים אמור היה, תיאורטית, להפחית את הוצאות משקי הבית על תחומים אחרים, אך לא קיים את ההבטחה הזו.

ההוצאה של הציבור על ביטוחי בריאות פרטיים זינקה עם השנים פי 3.5: ב-2003 ההוצאה השנתית על ביטוחי בריאות מסחריים היתה 1.838 מיליארד שקל. עשור אחרי, ב-2013, היא הגיעה ל-6.475 מיליארד שקל - הכנסות חברות הביטוח מפרמיות חודשיות. שני סוגי הביטוח, הפרטי והקבוצתי, צמחו משמעותית: ההוצאה על ביטוחי פרט קפצה מ-1.177 מיליארד שקל בממוצע ב-2003 ל-3.534 מיליארד שקל ב-2013. הביטוח הקבוצתי זינק מ–661 מיליון שקל ל-2.941 מיליארד שקל ב-2013. אין פלא שביטוחי הבריאות נחשבים קטר הצמיחה הראשון במעלה של חברות הביטוח בשנים האחרונות.

גם הביטוחים המשלימים צמחו בשנים אלה, באופן משמעותי ביותר: בתוך שנים ספורות זינקה ההוצאה של משקי הבית על הביטוח המשלים, מ-1.64 מיליארד שקל ב-2005 ל-3.5 מיליארד שקל ב-2012. שיעור המבוטחים נסק מ-46% ב-1999 ל-74% היום. במקביל, לפי הערכת משרד הבריאות (מאחר שאין בנמצא נתוני אמת ממשרד האוצר), שיעור בעלי ביטוח בריאות מסחרי הוא כ-25% מהאוכלוסייה. העלייה מתבטאת גם בגידול מתמיד בהוצאה הפרטית לבריאות: חלקם של משקי הבית בהוצאה הלאומית לבריאות זינק מ-33.9% מכלל ההוצאה ב-1997, ל-39.7% ב-2013.

משחק לא הוגן

אז מה הקשר לרפורמה של גרמן? ביטוחי הבריאות הם הדלק של הרפואה הפרטית - הגורם המרכזי לעלייה בתשלומים שגובים הרופאים והמנתחים במערכת הפרטית, וכתוצאה מכך גם גורם משמעותי לעלייה בהוצאות המערכת הציבורית, שנדרשת להתחרות עם זו הפרטית. לדברי ניר קידר, סגן ראש המינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "חוק ההסדרים נועד לאזן את התחרות בין המערכת הפרטית לציבורית. אני מקביל את זה לשתי קבוצות שמתחרות זו בזו בכדורגל, רק שלאחת מותר לגעת עם היד בכדור, ולשנייה אסור.

"למערכת הציבורית כבר היום יש תקרה שמעבר לה התשלום יורד, היא צריכה להכשיר כוח אדם, לקבל כל חולה בלי תשלום, להיות מוכנה עם חדרי המיון לכל תרחיש ולהיערך לשעת חירום. חוק ההסדרים נועד לאזן מעט את כללי התחרות בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים, מאחר שכללי המשחק הלא הוגנים הללו הם אלה שהביאו לצמיחה האדירה של הרפואה הפרטית שפטורה מהמטלות, העומסים והמחויבויות שהמערכת הציבורית צריכה לשאת".

ואיך חוק ההסדרים שמגביל את הרפואה הפרטית יעזור בכך?

קידר: "המדינה החליטה להשקיע 700 מיליון שקל לבסיס התקציב בפרויקט לקיצור תורים במערכת הציבורית. אם אני לא מגביל את בתי החולים הפרטיים, זה כמו לזרוק את הכסף לפח - כי לא משנה מה יציעו לרופאים עבור פעילות אחר הצהריים בבתי החולים הציבוריים, בבית החולים הפרטי הם יוכלו להרוויח יותר. כך, כדי להתחרות במערכת הפרטית יצטרכו לשלם לרופאים עוד יותר במערכת הציבורית, וחוזר חלילה. כדי שהמהלך יצליח צריכים לפעול במשולב - גם להוסיף הרבה כסף למערכת הציבורית, וגם לאזן את התחרות בין המערכת הפרטית לציבורית".

איך הרפורמה תטפל בבעיה?

"חלק גדול מהפונים למערכת הפרטית עושים זאת בגלל התורים במערכת הציבורית. ככל שהציבור משתמש יותר בביטוח המשלים, גם הפרמיות (התשלום החודשי לביטוח) עולות, ואתן יוקר המחיה. קיצור התורים במערכת הציבורית יאפשר לאותם אנשים לקבל ניתוחים בזמן סביר ללא תשלום, בלי להשתמש בביטוחים המסחריים והמשלימים - מה שיביא להורדת הפרמיות ולעצירת הגידול בהוצאה על ביטוחים. זה יקרה אך ורק אם תהיה רגולציה על המערכת הפרטית. אחרת, הפרמיות אפילו יעלו, כי ללא רגולציה, הרופאים יקבלו שכר יותר גבוה, מה שייקר את עלות הביטוח".

בנק ישראל תומך ברפורמת גרמן

גם בבנק ישראל תומכים ברפורמת גרמן. ערן פוליצר, כלכלן בחטיבת המחקר של הבנק ישראל ששימש משקיף מטעם הבנק בוועדת גרמן, אמר ל-TheMarker כי "ההתרחבות המהירה של הרפואה הפרטית בשנים האחרונות, על חשבון הציבורית, עלולה לפגוע ביעילות ובשוויוניות של מערכת הבריאות בישראל. לכן בנק ישראל תומך בנקיטת צעדים לחיזוק המערכת הציבורית, ובכלל זה הפניית משאבים מתאימים למערכת, וכן ריסון של הגידול המהיר במערכת הבריאות הפרטית".

מנגד, סמנכ"ל השיווק של אסותא, דני אנגל, דוחה את הקישור שעושים במשרד הבריאות בין הגבלת הרפואה הפרטית לקיצור תורים בציבורית: "המשוואה הזאת שגויה מכמה סיבות", הוא אומר. "המערכת הפרטית מוגבלת כבר כיום בגלל שחדרי הניתוח מלאים עד אפס מקום, ולכן בשלוש השנים האחרונות כמעט ולא גדלנו. בנוסף, אין בעיה להפעיל את המערכת הציבורית ולהגדיל בה את מספר הניתוחים, ובלבד שיתנו להם תקציב. אני לא מכיר כמעט רופאים שמסרבים לעשות ססיות (ניתוחים אחר הצהריים) בגלל שהם עובדים במערכת הפרטית. מה שיקרה זה שאותם 700 מיליון שקל שהוקצו לקיצור תורים, יבוזבזו על דבר שלא היתה כוונה שיקרה: חולה שיסורב במערכת הפרטית בגלל התקרה, ינותח במערכת הציבורית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker