פסק דין תקדימי: מתמחים לא יעבדו בתורנויות של 26 שעות ברציפות ללא שינה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק דין תקדימי: מתמחים לא יעבדו בתורנויות של 26 שעות ברציפות ללא שינה

בפסק דין שעשוי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות קבע בית הדין לעבודה: על המדינה לקבוע בתוך חצי שנה הסדר שיאפשר למתמחים לישון במהלך משמרת ■ "יש לאפשר לעובד חיים רגילים ולא לפגוע בצלם האנוש בו", כתב השופט, "יש כאן אי סבירות קיצונית"

תגובות

פסק דין חדש עשוי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות כולה: שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דורי ספיבק קיבל הבוקר (ד') באופן חלקי עתירה של שישה רופאים מתמחים וקבע כי התיקון להיתר שהוציא משרד הכלכלה בשנת 2012, המאפשר להעסיק רופאים מתמחים במשמרות של 26-24 שעות ברצף, אינו מידתי ואינו סביר באופן קיצוני.

ספיבק נתן למדינה פרק זמן של חצי שנה לתקן את ההיתר כך שהוא יכלול התייחסות והגנה על זכותם של המתמחים לשינה במהלך התורנות, כשהוא מכוון זאת לקביעת מינימום של שעתיים עד ארבע שעות שינה בתורנות - כפי שמתאפשר כבר כיום לחלק ניכר מהמתמחים, אך לא מעוגן בשום חוק או הסכם.

"הגענו למסקנה שההתעלמות המוחלטת בתיקון להיתר מזכותם של התורנים לשינה אינה סבירה באורח קיצוני", כותב ספיבק. הוא הדגיש כי השר שנתן את ההיתר לא בחן בקפידה הראויה את "ההשלכות של אורך המשמרות, שאלת הפגיעה בזכות העובדים לשינה, ואת האמצעים הקיימים לצורך צמצום הפגיעה בזכות זו".

ספיבק הוסיף: "מובן מאליו... שכדי לאפשר לעובד לחיות חיים רגילים ולא לפגוע בצלם האנוש בו, יש לאפשר לו, ככל הניתן ובמידת הניתן, לישון ולו לפרק זמן קצר במצב דברים שבו הוא נדרש לשהות במקום העבודה במשך 26 שעות ברציפות, לרבות בכל שעות הלילה". לדבריו, "יש להסדיר מתן אפשרות במידת הניתן והאפשרי לשינה, ולו קצרה, במהלך העבודה".

דודו בכר

התביעה הוגשה בינואר 2012 על ידי שישה מתמחים שתבעו את המדינה, את שירותי בריאות כללית ואת הארגון היציג שלהם, ההסתדרות הרפואית, בטענה כי העסקתם בתורנויות של 26 שעות ברצף מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, חוק המאפשר עבודה של עד שמונה שעות ביום ועוד ארבע שעות באישור מיוחד.

לטענת המתמחים, צורת העבודה הזו, הנהוגה מאז ומתמיד (בעבר המשמרות אף היו ארוכות יותר), פוגעת לא רק בתנאי עבודתם וברווחתם האישית, אלא גם בבריאותם של החולים, עד כדי סיכון חייהם.

"אני מרגישה שאני נותנת טיפול רפואי לא טוב"

כתוצאה מהתביעה, חתם בדצמבר 2012 שר התמ"ת דאז, שלום שמחון, רגע לפני עזיבתו את המשרד, על היתר המאפשר את העסקתם במשמרות של 26 שעות ברצף, כחריג לחוק. עוד קודם לכן טענה המדינה בכתב ההגנה שלה כי תורנות הרופאים אינה נחשבת "שעות עבודה" בהתאם להוראות החוק, ועל כן האיסורים הקבועים בחוק אינם חלים על העסקתם של הרופאים המתמחים.

עם זאת, הודתה המדינה כי "יכול להיות" שאופן העסקת המתמחים במשך עשרות שנים, עד לחתימה של שמחון על ההיתר, היתה מנוגדת להסכמים הקיבוציים. במשרדי התמ"ת והבריאות טענו כי ההיתר דווקא ייטיב עם המתמחים, בכך שיקבע מנגנוני בקרה ופיקוח על העסקה בשעות תורנות, שלא היו קיימים עד כה. השופט דחה את הטענות הללו.

פסק הדין נפתח בשתי עדויות העומדות זו מול זו: הראשונה היא של אחת התובעות, ד"ר טל שדה ורד, מתמחה במחלקת ילדים בתל השומר, שאמרה במהלך המשפט: "המצב שאני עובדת בו היום הוא בלתי נסבל. כמו שעשיתי בשבוע האחרון שלוש תורנויות של 24 עד 27 שעות, אני מסיימת תורנויות בטיפול נמרץ כשאני מחזיקה חיים של ילדים על אחריותי, כשיש רופא בכיר שאפשר להתייעץ בו. אני מרגישה שאני נותנת טיפול רפואי לא מספיק טוב שאף אחד מהאנשים שיושבים פה לא היה רוצה שמישהו מבני משפחתו יעבור".

מנגד, הוצגה עמדתו של מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, פרופ' ארנון אפק, שהיה בעת העדות ראש מינהל הרפואה במשרד. "מקצוע הרפואה הוא מקצוע שולייתי, אתה לא יכול ללמוד בקורנספודנציה רפואה, אם אני צריך ללמוד להיות מנתח אני צריך שיבוא הסניור (הרופא המומחה הבכיר), יחזיק לי את הידיים וילמד אותי... זה בנוי כך שבערבים אתה באמת לבד, ואז אתה לומד ומתייעץ עם הכונן ואחר כך, מהר מאד, אתה כבר לא מתמחה".

השופט דחה את בקשת התובעים לקבוע כי ההיתר כולו הוא בלתי מידתי באופן קיצוני, וקבע כי "אין מקום לתת צו המחייב את הנתבעים להעסיק את הרופאים המתמחים במשמרות שלא יעלו על 11 או 16 שעות כפי שביקשו התובעים".

השופט קיבל את טענת המדינה וההסתדרות הרפואית כי קיצור תורנויות לא בהכרח היה מוביל לשיפור איכות חיי המתמחים, מאחר והיה מוביל לגידול במספר התורנויות בחודש, בעוד שמרבית המתמחים מעוניינים בהפחתת מספר התורנויות ולא בקיצורן. הוא ציין כי על פי התרשמותו, בהחלט ייתכן שלא הצטרפו הרבה יותר מתמחים לתביעה בשל "ההבנה של הרופאים המתמחים שקיצור משך התורנויות לא יוביל לשיפור באיכות חיים". הוא ציטט מדבריה של מתמחה מבית החולים העמק שגם בעלה רופא מתמחה, שהעידה כי תסריט כזה עלול לגרום להם "לנזק משפחתי אדיר שיהיה קשה לעמוד בו". את התובעים ייצגו עו"ד אפי מיכאלי, עו"ד ד"ר עידו עשת ועו"ד רון ורד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#