OECD: מערכת הבריאות בישראל היא אחת העמוסות והצפופות במערב - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

OECD: מערכת הבריאות בישראל היא אחת העמוסות והצפופות במערב

ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל מהנמוכות במערב, קיים מחסור חריף באחיות, ו- 80% מהישראלים מחזיקים בביטוח בריאות ■ עם זאת, ישראל מהמובילות בעולם בתוחלת חיים לגברים ובתמותת תינוקות נמוכה

7תגובות

ימים ספורים לאחר שוועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית הגישה את המלצותיה לחיזוק המערכת, מתפרסמים נתונים השוואתיים עדכניים לשנת 2012 של מערכת הבריאות הישראלית לעומת מערכות הבריאות ב-34 מדינות מערביות אחרות (מדינות ה- OECD), וחושפים שוב עד כמה מערכת הבריאות הישראלית חצתה כבר מזמן את קו היעילות ונמצאת במצב של תת ספיקה, תשתיות קורסות, והוצאה פרטית הולכת וגדלה שנועדה לפצות את האוכלוסיה על כך.

הפרסום הישראלי הוכן במינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי של משרד הבריאות. את הפרסום ערכו רני פלוטניק, ניר קידר, דיאנה נקמולי לוי וטוביה חורב.

בשנת 2012 המשיכה ישראל "להוביל" במדדים שמסמלים את העומס ותת הספיקה של מערכת הבריאות הציבורית: עם שיעור מיטות האשפוז מהנמוכים במערב (3.1 מיטות ל- 100 נפש לעומת כ- 5 בממוצע), ישראל ממשיכה להיות המדינה עם בתי החולים הצפופים במערב – שיעור תפוסה של 97% בבתי החולים - הגבוה ביותר בארגון, לעומת 75% בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון. בהתאם לכך, משך האשפוז בישראל הוא מהנמוכים במערב: 4.3 ימים בממוצע, לעומת אשפוז ממוצע של 6.5 ימים בכלל מדינות ה-OECD. במשרד הבריאות מגדירים את שלושת הנתונים: תפוסה, משך אשפוז ומספר מיטות כעדות ל"ניצול מקסימלי של תשתית המיטות".

למרות זאת, המליצה ועדת גרמן לחזק ולמסד את התיירות הרפואית בישראל שבמסגרתה מגיעים אלפי תושבי חוץ לקבל טיפולים - בין היתר בבתי החוילם הציבוריים.

גם מבחינת מיכשור הדמייה מתקדם ישראל מפגרת מאחור, למרות תוספות שניתנו בשנים האחרונות: כך למשל בישראל 3 מכשירי MRI לכל מיליון תושבים, לעומת ממוצע של 14 מכשירים במדינות ה- OECD.

ניר כפרי

בעוד ששיעור הרופאים בישראל דומה לממוצע הקיים במדינות הארגון ואף גבוה ממנו במעט (3.3 לעומת 3.2 בהתאמה), במשרד הבריאות מדגישים כי לפי תחזיות המשרד, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה- OECD בשל פרישה לגמלאות של דור שלם של רופאים, רבים מהם עולים מברה"מ. "זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון", מצוין במסמך.

הבעיה הקשה בהרבה היא במספר האחיות: שיעור האחיות לאלף נפש בישראל נמוך ביותר בהשוואה למדינות החברות ב- OECD והוא עמד בשנת 2012 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות ה- OECD – המקום הלפני האחרון בארגון, הגבוה רק ממקסיקו. יצוין כי המלצות ועדת גרמן מתייחסות למחסור הן ברופאים והן באחיות וממליצות לתגבר את שני המקצועות בדרכים שונות, אך להמלצות אלה לא נלווה "תג מחיר" או התחייבות כספית כלשהי מהמדינה, כך שכרגע הן תאורטיות בעיקרן.

כל הנתונים הנ"ל מגובים בנתון מרכזי אחד שסביר את התשתיות הקורסות מעומס והמחסור באנשי מקצוע: ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הינה נמוכה ביותר (7.3%) ביחס למדינות ה-OECD - לעומת ממוצע של 9.3% במדינות החברות בארגון. מתוך ההוצאה הציבורית, אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון - בשנת 2011 היא עמדה בישראל על 59.8% בלבד לעומת 72.3% במדינות החברות ב-OECD.

שאר ההוצאה (כ- 40% - מגבוהים בארגון) היא פרטית, כשהמרכיב המשמעותי ביותר בה הוא ההוצאה על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים – ישראל היא שיאנית בתחום זה, עם שיעור של 80% המבוטחים לפחות בביטוח אחד. זהו המקום השלישי במערב בשיעור מחזיקי ביטוחי הבריאות.

תוחלת חיים גבוהה מן הממוצע

עוד עולה מהדו"ח כי הצעירים בישראל נושאים על גבם את המשא הכבד ביותר מבין כל מדינות ארגון ה-OECD. הכוונה היא ליחס התלות: המדד שבודק את היחס בין מספר התושבים הנתמכים – עד גיל 14 ומעל גיל 65, לבין שאר התושבים (גילאי 15-64). ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם המערבי ביחס התלות, עם ערך של 62.5%, לעומת 49.7% בממוצע. לפי משרד הבריאות, זהו "שיא של השנים האחרונות".

יחס זה נובע מהעובדה שלמרות הזדקנות האוכלוסיה, ישראל היא עדיין מדינה מאד צעירה עם ילודה גבוהה: אחוז הילדים מתחת לגיל 14 הוא במקום השני בעולם המערבי - 28.2%, לעומת ממוצע של 17.6% בכלל המדינות, ואחוז הקשישים (מעל גיל 65) הוא מהנמוכים בעולם המערבי - רק 10.3%, לעומת ממוצע של 15.7%.

על פי הדו"ח, תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD, בעיקר בקרב הגברים: תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD (בישראל 79.9 לעומת ממוצע של 77.5) - השלישית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר - חצי שנה מעל הממוצע (83.6 לעומת 82.8), ומקום 11 בקרב מדינות הארגון.

גם שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע במערב: 3.6 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 4 בקרב מדינות ה-OECD. שיעור זה נמוך מארה"ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. במשרד הבריאות מדגישים כמו בעבר, כי בנושא תמותת התינוקות קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ומתייחסים בכך לקבוצות כמו בדואים וחרדים שממעטות לבצע בדיקות במהלך ההיריון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#