האם ועדת גרמן מצילה 
את הרפואה הציבורית? - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ועדת גרמן מצילה 
את הרפואה הציבורית?

בשורה התחתונה, ועדת גרמן הותירה על כנה את הרפואה הפרטית

26תגובות

ועדת גרמן יצאה לדרך במטרה לחזק את הרפואה הציבורית בישראל, לאחר שהתברר כי הרפואה הפרטית נוגסת בה בכל פה.

הכסף הגדול של ביטוחי הבריאות בישראל - הביטוחים של חברות הביטוח והביטוחים המשלימים של קופות החולים - מאפשר לכ-75% מהציבור לממן לעצמם רפואה פרטית, כלומר ללכת להתייעצות פרטית עם רופא מומחה או לבחור מנתח ולהינתח על ידו באופן פרטי. מכיוון שבפעילות הפרטית הרופאים מרוויחים הרבה יותר כסף מאשר בפעילות בבתי החולים או בקופות החולים, התוצאה היא נטישה של מומחים את קופות החולים, נטישה של רופאים את בתי החולים בשעות אחר הצהריים - הם עברו לניתוחים פרטיים בתוך בתי החולים (שר"פ) או בבתי החולים הפרטיים, כדוגמת אסותא - וכן דרישות שכר גדלות והולכות של הרופאים כדי להמשיך ולשרת בתוך המערכת הציבורית.

אינפלציית שכר ונטישת המערכת הציבורית - אלה הנזקים הכבדים שיצרה התחרות של הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית. את הנזקים האלה באה ועדת גרמן לתקן. האם היא אכן מתקנת אותם?

אוליבייה פיטוסי

א. האם השר"פ הוא אכן אויב הציבור?

תומכי השר"פ בוועדת גרמן סבורים כי הנזקים הכבדים לא תוקנו, ובפועל המלצות הוועדה יביאו להמשך ההתנפחות של הרפואה הפרטית על חשבון הציבורית. הסיבה: מערכת הבריאות הציבורית סובלת ממחסור במשאבים, שאינו מאפשר לה לשלם שכר מספיק לרופאים. הרופאים מחוזרים על ידי הציבור, שרוצה בצדק לבחור את הרופא שינתח אותו, ולכן הרופאים הכוכבים ימשיכו לקבל הצעות שכר גבוהות מאוד ברפואה הפרטית.

כל ניסיון להשאיר את הרופאים בתוך המערכת הציבורית בלי להוסיף עשרות מיליארדי שקלים נועד לכישלון. "הוועדה חושבת שהיא יכולה להחזיק את הרופאים בכוח בתוך המערכת הציבורית", מסבירים תומכי השר"פ, "אבל מה לעשות שהרופאים לא רוצים, ויש להם חלופות אחרות? אם יאסרו עליהם לנתח באופן פרטי, יתפתחו רפואה שחורה או נטישה של רופאים כוכבים לחו"ל".

הפתרון היחיד לדילמה הזאת, לדעת אותם תומכים, הוא לאפשר את קיומה של הרפואה הפרטית (שר"פ) בתוך בתי החולים. כך, הציבור ימשיך לקבל את בחירת הרופא שלו, והרופאים ימשיכו לקבל שכר גבוה באמצעות הרפואה הפרטית - אך לפחות יישארו בתחומי בית החולים, מה שיביא לכך שהם יסתפקו בשכר נמוך מעט יותר וגם יהיו זמינים למקרים דחופים בבית החולים.

לדברי תומכי השר"פ, המצב כיום הוא של–75% מהציבור יש אפשרות לקבל רפואה פרטית טובה, על חשבון 25% שמקבלים רפואה ציבורית ירודה. נוסף על כך, רבים בפריפריה מחזיקים בביטוחים משלימים אך אינם מנצלים אותם, כי אין רופאים שעובדים באופן פרטי בפריפריה. את כל הבעיות האלה אפשר לפתור באמצעות הפיכת הרפואה הפרטית לזמינה בתוך בתי החולים הציבוריים.

העמדה הזאת, כידוע, זכתה לתמיכתם של מומחי הכלכלה בוועדת גרמן - הפרופסורים יוג'ין קנדל וקובי גלזר, וגם מומחים שהובאו מהאיחוד האירופי. עם זאת, זו היתה עמדת מיעוט. מרבית חברי הוועדה סברו, על בסיס לקחי הדסה ושערי צדק (שני בתי החולים הגדולים שמקיימים שר"פ), כי השר"פ לא רק מביא להתפתחות תופעות לא מוסריות ("בסוף, בביקור הרופאים במחלקה, הילד שנותח בשר"פ תמיד יקבל יחס יותר טוב מהילד שנותח בניתוח ציבורי"), אלא גם לא ממש מסייע לבתי החולים. הרופאים מרוויחים ממנו הרבה, ובתי החולים מרוויחים מעט מאוד, אם בכלל. התמיכה בשר"פ, לפיכך, נפסלה.

ב. מה ההבדל בין אסותא לשר"פ?

הפסילה של השר"פ אין פירושה שוועדת גרמן לא אישרה בפועל את קיומו בישראל: הוועדה לא פגעה בשר"פ בתחפושתו המקובלת יותר באזור המרכז - ניתוחים פרטיים בבית החולים אסותא. אינפלציית השכר והנטישה של רופאים את הרפואה הציבורית לטובת הרפואה הפרטית הרי קיימות באסותא בדיוק כפי שהן קיימות בשר"פ בהדסה - אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

זאת כנראה נקודת התורפה הקשה ביותר של המלצות ועדת גרמן: בשורה התחתונה, הוועדה הותירה על כנם את הרפואה הפרטית בישראל ואת הלחצים השליליים שהיא מייצרת על הרפואה הציבורית. הוועדה לא אסרה בחירת רופא, לא הלאימה את אסותא, לא הגבילה את פעילות הביטוחים הפרטיים - שהם הדלק שמזין את הביקושים לרפואה הפרטית - ולא באמת שינתה את מאזן הכוחות ההרסני בין הרפואה הציבורית והפרטית בישראל.

הוועדה גם לא העזה לאמץ הצעה שהונחה בפניה לחסל את הביקוש של הציבור לרפואה פרטית באמצעות שר"פ חינם. מדובר בהצעה לאפשר בחירת מנתח בתוך בתי החולים הציבוריים - ובכך לייתר את הצורך בהוצאת סכומים גבוהים על ביטוחי בריאות פרטיים, תוך סגירת הברז שהזין את התשלומים הגבוהים לרופאים ברפואה הפרטית - אבל בחינם.

בחירת המנתח היתה אמורה להיעשות באמצעות ניהול תורים: לרופא המבוקש יהיה תור ארוך, לרופא מבוקש פחות יהיה תור קצר, והציבור יבחר לאיזה תור הוא מעדיף להצטרף. מנגנון כזה פועל מצוין בקופות החולים: הציבור בוחר את הרופא שהוא מעדיף להתייעץ עמו לפי אורך התור אליו. בוועדה התנגדו להצעה הזאת מחשש שהיא מייצרת תרבות של כוכבים בקרב הרופאים, ושהיא עלולה להוליד רפואה שחורה (חולים יקצרו את התור באמצעות תשלומים לא חוקיים).

ג. האם השגנו שיווי משקל חדש ברפואה הציבורית?

אז מה כן עשתה הוועדה? היא פעלה, בשוליים, להסטת שיווי המשקל בין הרפואה הפרטית והציבורית. מדובר במכלול של צעדים, שבאופן מצטבר אמורים להביא לכך שהיקף הרפואה הפרטית בישראל יצטצמם לטובת הרפואה הציבורית. הצעדים העיקריים הם:

1. הוספת כמיליארד שקל לתקציב קופות החולים ובתי החולים, כדי שיוכלו לשלם שכר גבוה יותר לרופאים על פעילותם במערכת הציבורית.

2. תוספת התקציב אמורה להביא לקיצור תורים במערכת הציבורית. הדבר עשוי להקטין את הביקוש של הציבור לניתוחים פרטיים (ההערכה היא שחלק גדול מהביקוש הוא לא לבחירת רופא דווקא, אלא פשוט לקבלת תור לניתוח בתוך זמן קצר).

3. קופות החולים ייקנסו על מימון ניתוחים (או ייעוצים) פרטיים, אם הניתוח קיים גם במערכת הציבורית. כלומר, הקופות מתומרצות להסיט ביקושים של הציבור מהרפואה הפרטית בחזרה לציבורית.

4. הטלת מגבלה על השכר שיכולים הרופאים לקבל ברפואה הפרטית באמצעות שינוי ההתקשרות עם הרופאים משיטת ההחזר, שבה מותר לרופא לגבות כל סכום, לשיטת ההסדר, שבה לרופא מותר לגבות רק סכום שסוכם מראש עם קופת החולים או חברת הביטוח.

5. הטלת מגבלה על היקף הפעילות של בית החולים 
אסותא.

האם די בכל אלה כדי לשנות באופן מהותי את שיווי המשקל בין הרפואה הפרטית לציבורית? תומכי השר"פ משוכנעים שלא. להערכתם, המערכת הציבורית ממשיכה לסבול ממחסור כרוני במשאבים, גם לאחר התוספת שניתנה בהמלצות הוועדה, ולכן סופן של המלצות ועדת גרמן שהרפואה הפרטית בישראל רק תמשיך לצמוח ולהתחזק. מרבית חברי ועדת גרמן מאמינים אחרת, אך מודים כי מדובר באמונה בלבד. איש אינו יודע מה יהיה שיווי המשקל החדש שייווצר במערכת הבריאות.

"אין כאן פתרון קסם", אומרים חברי ועדת גרמן שייצגו את עמדת הרוב. "יש כאן שורה של צעדים, שהאפקט המצטבר שלהם יכול לתת לנו עשר שנים של שקט במערכת הציבורית. אחר כך, כנראה, נצטרך בכל מקרה לבצע שוב תיקונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#