8 תמרורי אזהרה לוועדת גרמן: אסור להכניס את השר"פ לבתי החולים

ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית צפויה להגיש מחר את מסקנותיה ■ בשנה שבה קיימו חבריה דיונים בחדרים ממוזגים, שבו ועלו בשטח פרשות שהמחישו עד כמה מסוכן המהלך לשילוב הרפואה הפרטית בתוך זו הציבורית ■ זו ההזדמנות האחרונה להזכיר להם

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, מחר צפויות להתפרסם מסקנותיה הסופיות של אחת הוועדות החשובות והמסקרנות, המתוקשרות ומעוררות המחלוקת ביותר שפעלו בישראל בשנים האחרונות - הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, או בשמה העממי: ועדת גרמן, על שם שרת הבריאות יעל גרמן, שהעמידה את עצמה בראש הוועדה.

דיוני הוועדה, שבמקור היו אמורים להימשך ארבעה חודשים, נמשכו יותר משנה שבמהלכה התרחשו לא מעט אירועים דרמטיים, חלקם קשים ביותר, בתחום הבריאות ובתפר שבין רפואה פרטית לציבורית. האירועים בשטח "התכתבו" באופן בלתי פוסק עם הנושאים שבהם דנה הוועדה בחדרים הממוזגים, וכמו הוכיחו פעם אחר פעם, סיפור אחר סיפור, כיצד בכל מקום שבו קיים ערבוב בין רפואה פרטית לציבורית נגרם נזק כבד לציבור, למערכת, למינהל התקין ולעתים גם לחולה הבודד.

מחר אמורים חברי הוועדה להכריע בשאלת השאלות שליוותה את דיוני הוועדה מיומה הראשון: האם לאפשר למסד רפואה פרטית ובחירת רופא בתשלום בתוך בתי החולים הציבוריים (שר"פ). זוהי ההזדמנות האחרונה אולי להזכיר לחברי הוועדה את כל האירועים הגדולים והגדולים פחות שהתרחשו פה בשנה האחרונה, המהווים תמרורי אזהרה גדולים וברורים לסכנות שבשילוב שני העולמות.

"הערבוב בין הפרטי לציבורי משחית", אמר אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, בוועידת הרפואה של TheMarker שהתקיימה לפני שבועיים, והשנה האחרונה סיפקה לכך לא מעט דוגמאות.

יעל גרמןצילום: אוליבייה פיטוסי

17.10.2013: ההורים נדרשו לשלם עבור "השגחה מיוחדת" על בנם הפג

אחד מסיפורי השר"פ הקשים ביותר של התקופה האחרונה התרחש דווקא בבית החולים שערי צדק הירושלמי, שהשר"פ בו נחשב מפוקח יחסית ובהיקף קטן בהרבה מזה של הדסה.

בפרשה זו גבה מנהל הפגייה 20,500 שקל מהורים לפג שאושפז במצב קשה עבור שירות שהוגדר "השגחה מיוחדת". פגייה, יוזכר, היא מחלקת טיפול נמרץ לחולים החלשים ביותר שיש - פגים בני יומם. התשלום עבור השגחה מיוחדת עורר שאלות קשות על טיב ההשגחה שמקבלים פגים שאינם משלמים, על ניצול מצוקת ההורים שבנם נמצא במצב רפואי קשה, וכמובן הרהורים על המדרון החלקלק שבין אישור השר"פ בבית חולים וניתוחים קבועים מראש לבין צניחה מוסרית לגביית תשלום עבור טיפול מיוחד בטיפול הנמרץ, מקום שבו החולה מצוי במצב השביר והרגיש ביותר ושבו הטיפול אמור להיקבע על פי חומרת המצב, ולא לפי עומק הכיס.

צילום: ניר קידר

16.12.2013: תחקיר "עובדה" מתעד את תיבת הפנדורה הפרטית באיכילוב

לא מעט סיפורים מסמרי שיער על תיירים רפואיים פורסמו בשנה האחרונה. הבולט היה תחקיר של התוכנית "עובדה" בערוץ 2 על שלושה רופאים בכירים באיכילוב שבו תועדו כשהם מבקשים עשרות אלפי דולרים לכיסם עבור ניתוחים של תיירים רפואיים.

המצלמה הנסתרת תיעדה עולם של רפואה פרטית בבית החולים הציבורי, כסף שעובר ישירות מתיירים לרופאים, סוכנים במסדרונות שסוגרים עסקות. גם הסכומים שביקשו הרופאים הבהירו באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה: "60 אלף דולר עם ה'מסביבים'", ביקש פרופ' צביקה רם. (מתוך זה רק 10,000 שקל לבית החולים). בימים אלה מתנהלות חקירות של המשטרה ורשות המסים נגד שלושת הרופאים, אך חשיבות התחקיר טמונה בפתיחתה של תיבת הפנדורה של התיירות הרפואית: סוכנים מפוקפקים, גביית כספים באופן בלתי חוקי וסכומי עתק שמתגלגלים בלי פיקוח.

9.2.2014: הדסה - ספינת הדגל שוקעת

ההתמוטטות הפיננסית של הדסה, שגלי ההדף שלה עדיין מורגשים היטב, היא בלא ספק האירוע הקשה והדרמטי של השנה האחרונה, ואולי אפילו של העשור האחרון בתחום הבריאות.

לשקיעתה של ספינת הדגל של הרפואה הישראלית היו גורמים רבים, אך התפוצצות הפרשה כיוונה בין השאר זרקור גדול למתרחש בשר"פ של הדסה כל השנים. התמונה שהתגלתה היתה מאוד לא מחמיאה: שר"פ של 254 מיליון מיליון שקל בשנה, שרק 40 מיליון שקל ממנו (16%) עברו לקופה של בית החולים - מרכז רפואי מתמוטט שבו שכבה דקיקה של רופאים בכירים המשתכרים מיליוני שקלים בשנה; פער בלתי סביר ושערורייתי בין משך ההמתנה של חולים במסלול הציבורי לחולים במסלול הפרטי; וכמובן סיפורים של מטופלים שהחלו לצוץ ברשתות החברתיות ומחוץ להן על מנגנוני הלחץ הסמויים והגלויים שהופעלו עליהם לשלם באופן פרטי ולקבל שירות בשר"פ.

הפגנה בבית חולים הדסהצילום: אמיל סלמן

18.3.2014: החולה הורד משולחן הניתוחים כי לא שילם דרך ביטוח פרטי

הסיפור הבא, שפורסם ב–TheMarker, הוא דוגמה קיצונית לסחרור שעלול לעבור שוק הניתוחים הפרטיים ביום שאחרי מיסודו הרשמי של השר"פ, כאשר כל אדם יוכל לממש את הביטוח המשלים והפרטי שלו בתוך בית החולים הממשלתי.

דרור (שם בדוי) כבר נפרד ממשפחתו, הולבש בחלוק, כובע ניתוח ונעליים סטריליות וישב בציפייה לניתוח בקע במכון הרצליה מדיקל סנטר כאשר הרופא המנתח שאליו פנה באופן פרטי, פרופ' עמרם איילון, הודיע לו כי לא ינתח אותו. הסיבה: דרור לא "הפעיל" את הביטוח המסחרי שלו, אלא את הביטוח המשלים של קופת החולים, שבו שכר המנתח נמוך בהרבה.

"המנתח לא ראה אותי ולא את הכאב שלי, אלא רק כסף. אף שהביטוח שלי מתאים ושהוא עובד אתו, הוא החליט שלא בא לו לנתח אותי - ואין לי מה לעשות בנדון", סיפר דרור אחרי אותו מקרה.

קצפו של הרופא יצא על כך שעל אף שלדרור יש שני ביטוחים, הוא בחר "להפעיל" את זה של קופת החולים ולא את הביטוח המסחרי. במסלול זה הרופא מקבל תשלום נמוך יותר עבור הניתוח.

הרופא טען כי דווקא דרור הוא זה ש"עשה לו תרגיל" וכי הוא זה שהפעיל בכוונה את הביטוח הרפואי המשלים, כדי לקבל חלק מהכסף כהחזר מחברת הביטוח. דרור מצדו מתעקש כי זו היתה אי־הבנה וכלל לא היה מודע להבדל בין השניים.

כך או כך, המקרה יכול לשמש מקרה מבחן למערכת היחסים המעוותת שעלולה להתפתח כאשר השירות הפרטי ישולב בתוך המערכת הציבורית והביטוח המשלים שיש לכו־לם כבר לא יספיק.

9.4.2014: ועדת גבאי "מכסחת" את השר"פ בהדסה

ועדת גבאי, שאותה מינתה גרמן ונועדה לנתח את הסיבות להתמוטטות הדסה, פירסמה את מסקנותיה באפריל, ובמלים עדינות "כיסחה" את השר"פ בבית החולים.

"השר"פ מכיל חלק נכבד מבעיות הניהול של הדסה, ובהן עיוות מבני אשר פוגע במוטיווציות הניהוליות", נכתב בדו"ח הוועדה. "מדובר במנגנון שלם שחלק מהרופאים והמנהלים הבכירים מבית החולים מפעילים לטובתם האישית, תוך יצירת עיוותים תפעוליים שירותיים וכלכליים".

עוד ציינה הוועדה כי "מדובר במערכת שהפקיעה מבית החולים חלק מפעילותו לטובת קבוצת רופאים, בעיקר הבכירים והמנהלים שבהם".

והיה גם מסר שקשה להבין אחרת מאשר מכוון ישירות לחברי ועדת גרמן: "תומכי השר"פ מציינים כי הוא מאפשר נוכחות של רופאים בכירים בבית החולים אחר הצהריים. אין ספק כי התרגלנו לראות בכך 'יתרון', ולא דבר מובן מאליו שרופאים בכירים בתורנויות כאלה ואחרות חייבים להיות גם אחר הצהריים בבית החולים".

12.6.2014: דו"ח האוצר: ענף התיירות הרפואית פרוץ ובלתי נשלט

ממש בישורת האחרונה של עבודת ועדת גרמן, פורסם בשבוע שעבר דו"ח ביקורת ראשון מסוגו של אגף החשבת הכללית במשרד האוצר על התנהלות התיירות הרפואית בבתי החולים הממשלתיים.

את התמונה שעלתה מהדו"ח ניתן לתאר כענף פרוץ, לא מפוקח ובלתי נשלט. בין השאר הצביע הדו"ח על מתן קדימות בתור לתיירים רפואיים על פני הישראלים, אי־סדרים בניהול סוכני התיירות הרפואית, ניתוחי תיירות בשעות הבוקר, חוסר יכולת לדעת לאן מופנים כספי התיירות ועוד. ואם מישהו משלה את עצמו שרגולציה תמנע את בעיות הערבוב בין הציבורי לפרטי, המשפט הבא שמופיע בדו"ח מבהיר היטב את המתרחש: "גם לאחר שהורה מנכ"ל משרד הבריאות לשתף פעולה עם צוות הביקורת היו הגבלות מצד בתי החולים שהתבטאו באי מסירת חומרים וקבלת עותקים, דבר שהקשה על הביקורת". מעורר מחשבה.

15.6.2014: קלאס קליניק: מאות ניתוחים במכון פרטי בתוך בית החולים - ובשעות הבוקר

פרשת קלאס קליניק בבבית החולים שיבא תל השומר, שהתפוצצה לפני מעט יותר מחודש, ממחישה גם היא מצוין כיצד הערבוב בין הציבורי לפרטי בבית חולים ציבורי הוא הרסני.

הפרשה החלה להתגלגל עם פרסום החקירה נגד פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי, שלפי חקירת הנציבות ביצע מאות ניתוחים בשעות הבוקר במרפאה הקוסמטית הפרטית קלאס קליניק שבשטח בית החולים, אך דיווח על חלק מהשעות בשעון הנוכחות ככאלה שבהן היה בעבודתו הציבורית.

לאחר התפוצצות הפרשה עבר הפוקוס הציבורי לעצם הפעלתו של קלאס קליניק בשטח שיבא הציבורי ולגילוי של מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר הציבוריות במרפאה. בשיבא הסבירו את הניתוחים הרבים בשעות הבוקר בהוראות הקשורות לניהול הסיכונים, "כדי למנוע סיבוכי דימום מאוחרים בניתוחים מסוימים".

ואולם במכתב ששיגר מנכ"ל בית החולים, זאב רוטשטיין בסוף 2013 לווינקלר תחת הכותרת "לילות ללא שינה", לאחר שהנציבות פתחה בחקירה, טען רוטשטיין כי גילה באיחור שמספר הניתוחים בשעות הבוקר רב מכפי שתיאר: "בשעות שמקובל שבבית חולים ציבורי ממשלתי נעשית עבודה ציבורית בשכר הרגיל, בקלאס קליניק יכול מנהל מחלקה לחתום יציאה מהעבודה בשעות הבוקר ולחייב באופן פרטי בחשבונית שלו חולה המגיע לחצר בית החולים, כאשר הצוות הכולל מתמחים, עוזרים ואחיות ממשיך לעבוד כצוות בית החולים ציבורי בשכר רגיל", כתב באותו מכתב. הוא הוסיף כי "מראית העין של עבודה הנראית כעבודה ציבורית, אבל שהיא בפועל פרטית לרופא, אינה טובה, יוצרת מצב בעייתי ודעתי אינה נוחה ממנה".

הפרשה עדיין רחוקה מלהסתיים, ובימים אלה שוקלים בנציבות להעמיד את רוטשטיין לדין משמעתי בפרשה.

16.6.2014: התור הציבורי ארוך בחודשיים מהתור הפרטי

פרופ' מאיר ברזיס מהדסה הוא דגל אדום עבור רבים במוסד. מחקריו, בשיתוף עם הסטודנטים לרפואה מהאוניברסיטה העברית, חושפים פעם אחר פעם את עוולות השר"פ בהדסה: התור הציבורי הארוך פי 11–13 מהתור הפרטי, העובדה שמטופל שרוצה לקבל טיפול זמין ומהיר ייאלץ לפנות למסלול בתשלום, והעובדה שרופאי המשפחה באזור ירושלים זועמים על הדסה - כל אלה תועדו במחקריו.

בשבוע שעבר פורסמו ב–TheMarker נתונים עדכניים על הפערים בתורים בין מסלול השר"פ ומסלול הציבורי בהדסה בשנה האחרונה - שנת המשבר הגדול. התברר שבכל הנוגע לשר"פ לא השתנה כמעט דבר: התור הממוצע לרופא במסלול הציבורי אורך 65 יום, לעומת 6 ימים בלבד במסלול השר"פ. למרבה האבסורד, המדינה, שתזרים בשנים הקרובות יותר ממיליארד שקל להדסה, לא דרשה לתקן זאת כתנאי למתן הכספים.

מאיר ברזיסצילום: ליאור מזרחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker