האוצר יחייב חברות ביטוח למכור פוליסה אחידה וקצרת־טווח לבחירת מנתח

הפוליסה החדשה תוגבל לפרק זמן של 5-3 שנים, בין השאר כדי לאפשר לאוצר להטיל פיקוח על מחירי ביטוחי הבריאות וכדי לאפשר 
עדכון מתמיד של הפוליסות ■ בכך מקווה האוצר ליצור תחרות בין הביטוחים הרפואיים של חברות הביטוח ולהביא להוזלתם

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, בראשות דורית סלינגר, יחייב את חברות הביטוח לערוך שינוי דרמטי בפרק העיקרי של ביטוחי הבריאות - פרק בחירת המנתח. חברות הביטוח יציעו מעתה פוליסת בחירת מנתח אחידה, שתוכנה ופרטיה יהיו מקובלים על הפיקוח, ושתוגבל לפרק זמן של 3–5 שנים.

בכך מקווה הפיקוח ליצור תחרות בין ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח, ולהביא לירידת מחירים בהם. כיום נחשבים ביטוחי הבריאות לאחד ממוצרי הביטוח היקרים בישראל, ולאחד המוצרים הרווחיים ביותר בעבור חברות הביטוח.

התוכנית שמקדם הפיקוח על הביטוח גובשה לאור הערכה כי המלצה דומה שוועדת גרמן ביקשה לקדם לא תצא אל הפועל. מדובר בהמלצה של תת־הוועדה לענייני ביטוחי בריאות, בראשות שלומי פריזט, שהציעה הצעה מרחיקת לכת עוד יותר - לחייב פוליסת בחירת מנתח אחידה לחברות הביטוח ולקופות החולים גם יחד, וכך להפוך את כל שוק ביטוחי הבריאות בישראל לתחרותי. ואולם, ההצעה של פריזט נתקלת בהתנגדות עזה של קופות החולים, שגייסו לצדן גם את משרד הבריאות, וכנראה גם בכירים בצמרת האוצר.

ליצור שוויון בין החברות לקופות

הסיבה להתנגדות להצעת פריזט היא שני המרכיבים הנוספים הנכללים בה, שנועדו ליצור תחרות שווה לחלוטין בין קופות החולים לחברות הביטוח. המרכיב הראשון הוא ביטול הזכות של חברות הביטוח לבחור מבוטחים (חיתום רפואי - חברות הביטוח בודקות אם המבוטח בריא, ורק אז מחליטות אם לבטח אותו), שהוא תנאי ליצירת תנאים שווים בינן לבין קופות החולים, המקבלות לביטוח המשלים כל אחד, ללא חיתום.

חדר ניתוחצילום: אמיל סלמן

המרכיב השני נועד למנוע מצב שבו דווקא חולים שיודעים שהסיכון שלהם גבוה ינצלו את ביטול החיתום בחברות הביטוח כדי לקבל ביטוח רפואי בתנאים טובים (תופעה של סלקציה שלילית). כדי למנוע זאת, חברות הביטוח צריכות להיות מסוגלות להציע את המוצר החדש שלהן - שיהיה, כמובן, אחיד וזהה לזה של קופות החולים - לאוכלוסייה רחבה של מבוטחים, כך שהסיכון של התיק יהיה הסיכון הכללי של האוכלוסייה. לשם כך המליץ פריזט על ביטול הביטוחים המשלימים, כך שכל המבוטחים של הביטוחים המשלימים של קופות החולים - 5.7 מיליון מבוטחים - ישתחררו מהביטוח שלהם, וחברות הביטוח יוכלו להתחרות עליהם.

למהלך הזה התנגדו קופות החולים בתוקף, גם בטענה שהוא יהיה כרוך בעלויות שיווק של מאות מיליוני שקלים כדי לגייס את המבוטחים מחדש לביטוחים המשלימים, וגם בטענה כי מדובר במתן עדיפות לא הוגנת לחברות הביטוח - המבוטחים הקיימים של חברות הביטוח אינם משתחררים מחוזי הביטוח שלהם, ואילו המבוטחים הקיימים של קופות החולים כן משתחררים מהם.

משרד הבריאות, המפקח על קופות החולים, הצטרף לעמדת הקופות, וגם בתוך משרד האוצר היו מי שסברו כי תוצאת הצעד עלולה להיות חיזוק ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח - ביטוחים יקרים ולא כדאיים לצרכן - על חשבון הביטוחים המשלימים, העממיים יותר.

לאור התנגדויות אלה, ההערכה היא שלא ייכפה על קופות החולים לבטל את הביטוחים המשלימים שלהן, ואם כך יקרה, הפיקוח על הביטוח יתנגד לביטול החיתום הרפואי אצל חברות הביטוח - ובכך ייסתם הגולל על המלצות פריזט.

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר צילום: אמיל סלמן

לאור זאת, בפיקוח על הביטוח נערכים ליום שאחרי באמצעות צעד מדיניות משלהם, השואף לאותו הכיוון - חיוב חברות הביטוח (ורק הן, שכן הפיקוח על הביטוח אינו מפקח על קופות החולים) להציע מעתה פוליסת בחירת מנתח אחידה. הפוליסה תישאר כמובן עם חיתום. ההערכה היא שהאחידות והשקיפות יקלו מאוד על המבוטחים להשוות בין ההצעות של חברות הביטוח, והדבר ייצור לחץ תחרותי.

בנוסף, הפיקוח יחייב את חברות הביטוח למכור את הפוליסה האחידה החדשה לפרק זמן קצוב של 3–5 שנים, ולא לכל החיים (כיום ביטוחי הבריאות הם חוזה לכל החיים). קיצור משך זמן הפוליסה נועד להשיג כמה מטרות. ראשית, להקטין את הסיכון הכרוך במכירת הפוליסה בעבור חברות הביטוח כדי לאפשר לחברות הביטוח לרתק פחות רזרבות כנגד הביטוח הזה, ובכך להביא להוזלתו. שנית, עדכון הפוליסה אחת לזמן קצוב יאפשר לעדכן גם את המחיר וגם את תוכן הפוליסה - בעולם רפואי דינמי, שבו הטכנולוגיות משתנות כל הזמן, אין היגיון רב בחתימה על חוזה ביטוח מחייב לכל החיים. שלישית, קציבת משך זמן הפוליסה תאפשר לפיקוח לפקח על מחירה.

האחידות והשקיפות יקלו את ההשוואה

כיום, השוואת המחיר בין הביטוחים המשלימים (פוליסה קצרה, ללא חיתום) לביטוחי הבריאות של חברות הביטוח (פוליסה לכל החיים, עם חיתום) היא בעייתית. ההשוואה המקובלת היא היחס שבין הפרמיה הנגבית לבין היקף התביעות המשולמות לציבור (שיעור ההחזר מתוך הפרמיה, loss ratio). כיום שיעור ההחזר בביטוחים המשלימים הוא 82%, לעומת 38% בלבד בביטוחים של חברות הביטוח - על כל שקל פרמיה מקבל המבוטח בביטוח משלים בחזרה 82 אגורות, לעומת 38 אגורות בלבד שמקבל המבוטח בחברות הביטוח.

אלא שחברות הביטוח תוקפות את החישוב הזה של הפיקוח על הביטוח, בטענה שבפוליסות לכל החיים לא ניתן לחשב את היחס בין התביעות לפרמיות - כי אולי התביעות יגיעו בעוד 20 שנה. כדי להתמודד עם הטענה הזאת, הפיקוח יקצר את משך החיים של הפוליסה החדשה, ואז נתוני שיעור ההחזר יתבררו במלואם.

בכוונת הפיקוח לנצל את המידע הזה כדי לפקח על מחירי ביטוחי הבריאות: אם יתברר ששיעור ההחזר אכן נמוך מאוד, הפיקוח יחייב את חברות הביטוח לשפר את היחס (משמע להוזיל את הפרמיות, או להתחיל ולשלם תביעות רפואיות בקלות רבה יותר) - צעד שיביא כמובן לגידול ניכר בתחרותיות של ביטוחי הבריאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker