במסלול הציבורי בהדסה תמתינו חודשיים לתור לרופא; בפרטי - פחות משבוע

בית המשפט, חוות דעת של היועמ"ש והנחיות מנכ"ל משרד הבריאות לצמצום הפערים בין משך התורים לא הועילו למטופלי הדסה ■ פרופ' מאיר ברזיס: "תעודת נכשל לשר"פ" ■ בשערי צדק צימצמו את הפער מפי חמישה לפי שניים בלבד

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

התור לרופא במסלול הציבורי בהדסה היה ארוך פי 11 מזה שבמסלול הפרטי (שר"פ) בסוף 2013 ובתחילת 2014. במסלול הציבורי נדרשו מטופלים להמתין לתור יותר מחודשיים (65 יום) - לעומת שישה ימים במסלול הפרטי.

הפער דומה לזה שתועד ב–2013, שהיה אז פי 13: 64 יום במסלול הציבורי לעומת חמישה ימים בלבד בפרטי. כך עולה מנתונים ראשוניים ממחקר המשך חדש למחקר דומה שהכה גלים בסוף 2012, בראשותו של פרופ' מאיר ברזיס. המחקר נערך בשיתוף עם תום אקסלרוד, ד"ר מתן כהן, ניר קידר, ופרופ' אמנון להד. הוא נערך על ידי סטודנטים לרפואה מהאוניברסיטה העברית והדסה, בשיטת הלקוח הסמוי: 220 סטודנטים התקשרו לרופאים מקצועיים בשר"פ ובמרפאות הציבוריות של בית החולים, וביקשו לקבוע תור.

הסטודנטים בדקו גם את הנעשה בשערי צדק, בית החולים הירושלמי השני שיש בו שר"פ (אפשרות לבחור רופא תמורת תשלום בתוך בית החולים). התוצאות היו שונות מהותית מהדסה, הן מבחינת אורכי התור הקצרים יותר, והן מבחינת הפער בין התור הפרטי לתור הציבורי. ההמתנה לתור במסלול הציבורי בשערי צדק היתה 33 יום בממוצע ב–2014; ו–16 יום לתור פרטי - הפרש של פי שניים. בשנה הקודמת היה הפער בשערי צדק פי חמישה.

עם זאת, בשערי צדק סבורים כי פער של פי שניים הוא עדיין לא משביע רצון. "שמחנו כמובן לקבל את תוצאות הסקר המעיד על צמצום ניכר של השר"פ יחסית לציבורי, תרבות אותה אנחנו שוקדים להטמיע בקרב רופאי השר"פ", אומר מנכ"ל שערי צדק, פרופ' יהונתן הלוי. "עם זאת, אומר בגילוי לב שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא צמצום האי־שוויון במערכת הבריאות בכלל ובתחום השר"פ (גם בשערי צדק), בפרט".

כנס רופאים בהדסה. "מן הראוי היה לקבוע בהסדר הנושים מנגנון פיקוח הדוק"צילום: אמיל סלמן

המחקר שערכו ברזיס והסטודנטים בסוף 2012 עורר סערה, לאחר שהיה הראשון שחשף את הפערים הבלתי נתפשים באורכי התור בין מטופלים שמשלמים לשר"פ, לבין מטופלים ציבוריים בבתי החולים בהם מתקיים שר"פ, ואת העובדה ששר"פ הוא כלי לקיצור תור, לא פחות מאשר מכשיר לבחירת רופא. לדברי ברזיס, "הממצא הוא תעודת 'נכשל' לשיטת השר"פ - ומעצים את השאלה מדוע משרדי הבריאות והאוצר לא דרשו לצמצם פערי תורים אלה בהסכם ההבראה של הדסה, כפי שנדרש מאסותא־אשדוד".

בנובמבר 2012 הפיץ מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, טיוטת חוזר שאמור היה להסדיר את נושא השר"פ, ובין השאר כלל פרק הנוגע להשוואת משך התור. "על מנהל המוסד לוודא ששיטת קביעת התור לניתוחים ופרוצדורות תבטיח אורך תור דומה לאותה פרוצדורה או שירות למטופלים בשר"פ ולמטופלים ציבוריים", נכתב בטיוטת החוזר. "חובה זו כוללת הקצאה צודקת של משאבי בית החולים לפעילות ציבורית ופעילות שר"פ באופן יחסי לביקוש". בסופו של דבר, החוזר מעולם לא פורסם.

מזרימים כספים - ולא מתקנים את השר"פ

ברזיס אינו היחיד שמעלה את השאלה מדוע המדינה הסכימה להזרים סכום כסף גדול כל כך להדסה - כמיליארד שקל - תוך שהיא מסכימה להמשך הפעלת השר"פ, מבלי לדרוש תיקון יסודי של נושא פער התורים בין הציבורי לפרטי. במכתב ששיגרו באחרונה רמי אדוט ועו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח וענת ליטווין מרופאים לזכויות אדם לשרי הבריאות והאוצר, הם מותחים ביקורת על הסדר הנושים של הדסה, שלטענתם כולל הזרמה של כספי ציבור בהיקף אדיר להדסה, אך מנגד אינו מתמודד כראוי עם מחדלי השר"פ, כפי שנחשפו בשנה האחרונה, אף שהוא כולל פרק שמוקדש לנושא השר"פ ומתיימר להסדיר אותו.

הארגונים מזכירים כי לפי פסיקות שונות ולפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין - אין לאפשר כל קדימות בקביעת תורים לטיפולים, בדיקות או ניתוחים במסגרת מערך השר"פ, וזאת כדי למנוע הפלייה בין חולים בתוך כותלי המוסד הציבורי. רובינשטיין אף התייחס לנושא בפירוט, וקבע כי "לא תהא כל הקדמת תורים באמצעות השר"פ. עניין זה יוסדר בדרך של תכנות המחשבים כך שיהיה קשר בין מוקד מחשבי השר"פ למחשבי השירות הציבורי, ותור לפעילות שר"פית יוכל להיקבע רק בטווח זמן שבו היתה הפעילות הרפואית המבוקשת נקבעת בשירות הציבורי. היתרון היחיד בשר"פ יהיה בחירת הרופא".

מנכ"ל שערי צדק, יהונתן הלויצילום: אמיל סלמן

בנוסף, גם בנוהל שמסדיר את פעולת השר"פ בבית החולים העתידי של אסותא באשדוד נקבע, בין היתר, כי לא תינתן כל קדימות בקביעת תורים לטיפולים, בדיקות או ניתוחים במסגרת השר"פ. "ואולם, הסדר הנושים לא כולל כל תנאי ביחס להקדמות תורים", כותבים הארגונים לשרי הממשלה.

הארגונים מותחים ביקורת גם על סעיפים נוספים הנוגעים לשר"פ בהדסה בהסדר הנושים. כך, למשל, הם תוהים מדוע ההסדר לא פוסל לחלוטין פעילות שר"פ בשעות הבוקר הציבוריות, אלא משאיר פתח לעשות זאת "משיקולים רפואיים בלבד". "'שיקולים רפואיים' הוא ביטוי עמום, שהסעיף לא מפרש", טוענים הארגונים. "אם 'שיקולים רפואיים' משמעם דחיפות רפואית, כי אז משמעות ההחרגה עלולה להיות הקדמת תור במצב של דחיפות רפואית עבור מי שמצוי במסלול שר"פ, וחמור מכך, קבלת הטיפול לו הוא זקוק במהלך יום העבודה אך במסגרת שר"פית. אם קיים 'שיקול רפואי' אחר שמסוגל להצדיק הכנסת חולה יחד עם רופא שבו בחר ולו הוא משלם באופן פרטי לתוך סדר יום העבודה הרגיל, נוסח הסדר הנושים לא מגלה מהו אותו שיקול".

בנוסף, הארגונים תוהים מדוע הוסר מהסכם השר"פ החדש סעיף שלפיו רופאים העוסקים בשר"פ לא יוכלו לעבוד באופן פרטי מחוץ להדסה. "זהו תנאי שיש להצר על מחיקתו, שכן משמעותו היתה מתן פיצוי כלשהו למערכת כולה על הפגיעה שיוצר הסדר השר"פ בזמינות הרופא הבכיר לכל ציבור החולים", כותבים הארגונים.

עוד לטענתם, חסר בהסדר מנגנון פיקוח ממשלתי הדוק על השר"פ בהדסה. לדבריהם, "השר"פ מטבעו מכניס את המוטיווציה להרבות רווח הן מצדו של בית החולים, והן מצדו של הרופא. מולם ניצב החולה הזקוק למרפא, ובדרך כלל נגיש פחות למשאבי ידע ביחס למחלתו ולדרכי הריפוי. נוכח הגילויים החמורים ביחס להפעלת השר"פ בהדסה, ועל רקע מסורת ארגונית לקויה בלשון המעטה, מן הראוי היה לקבוע בהסדר הנושים את מנגנון הפיקוח ההדוק שתפעיל הממשלה".

הם מזכירים את קביעתה של ועדת גבאי, שחקרה את הסיבות שהובילו למפלתה הכלכלית של אסותא, שקבעה כי השר"פ הוא "מערכת שהפקיעה מבית החולים חלק מפעילותו לטובת קבוצת רופאים (בעיקר הבכירים והמנהלים שבהם). מעשית, השר"פ אינו מנוהל לחלוטין וההנהלה לא מימשה את סמכותה הטבעית בעניין על רקע ההסכם בין בית החולים לוועד רופאי השר"פ. כך למשל, יש סיטואציות של עבודת שר"פ במהלך שעות הבוקר, שבהן אמורה להתקיים עבודה במערכת הציבורית".

הארגונים מסכמים כי "הגדרתו העתידית של בית החולים הדסה כגוף נתמך, סדר הגודל של התמיכה הכספית המועברת מכספי משלם המסים, והיותה של המדינה צד להסדר הנושים - כל אלה מצטרפים לכדי חובה מוגברת המוטלת על המדינה לשקול אחת משתיים: או לסרב לתמוך בהסדר שמכיל שר"פ, שכידוע נאסר במתכונתו זו בבתי החולים הממשלתיים, או לחייב במלואם את כל הכללים המגבילים שר"פ המתקיים בבית חולים ציבורי שאינו ממשלתי - איסור קיצור תורים, איסור כל הפעלת שר"פ בשעות העבודה, ופיקוח ממשלתי הדוק".

"הנושא עדיין 
נדון בוועדת גרמן"

מהדסה נמסר בתגובה כי "הנהלת המרכז הרפואי ונציגי משרד הבריאות בנו במשותף, בתוכנית ההבראה של המרכז הרפואי, מערך שלפיו יפעלו שירותי הרפואה הפרטית לצד שירותי הרפואה הציבוריים. מערך זה נקבע על פי קריטריונים ברורים המסדירים באופן מלא את ההתנהלות. הנהלת הדסה רואה בשירותי הרפואה הפרטיים נושא חשוב להמשך התפתחותו של המוסד, אך מודיעה כי תקפיד על ניהול קפדני של הליכי העבודה.

"בעניין מחקרו של פרופ' ברזיס - במהלך 2014 חווה המרכז הרפואי את שיא במשברו הפיננסי, המרכז שהה בשביתה של 18 ימים והקפאת הליכים של כשלושה חודשים. במהלך תקופה זו גובשה תוכנית ההבראה המסדירה את ההתנהלויות השונות במרכז. תוכנית ההבראה קיבלה את אישור בית המשפט רק לפני כשלושה שבועות, ותתחיל להיות מיושמת בימים אלה. במהלך המשבר דאגה הנהלת המרכז הרפואי הדסה להמשיך ולתת את השירות הרפואי המיטבי לכל מטופליה ומיד עם הכניסה לתכנית ההבראה יישמו הקריטריונים שנקבעו בנושא שירותי הרפואה הפרטיים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הסדר ההבראה, כולל נושא השר"פ, אושר על ידי בית המשפט והוא מחייב, ועל כן תנאיו אינם פתוחים למשא ומתן. ההסדר נועד לטפל במרחב הפעולה של הנהלת בית החולים. ההסדר הביא לשיפורים מהותיים ביותר לעומת המצב שקדם לו (ושעדיין נהוג בבתי חולים אחרים המקיימים שר"פ). כך למשל, הוא אוסר לספק שירותים במסלול שר"פ לחולה המקבל מהמיון. השר"פ גם הוגבל לשעות המשמרת השנייה ולא לפני 15:00, למעט במקרים רפואיים שנכון לעשותם בשעות הבוקר וגם או על פי קריטריונים שיוגדרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

"אנו סבורים כי כללי פעולה אלה יתרמו לקיומו של מסלול שר"פ מפוקח, מבוקר והוגן יותר, ועם זאת תישמר מסגרת פעולה שמאפשרת לציבור מידה סבירה של חופש בחירה ובמקביל תימנע פגיעה במסלול הציבורי, על ידי תחימה של מסגרת השעות שבהן ניתן יהיה לבצע שר"פ. נוסיף עוד כי כל נושא השר"פ נדון במסגרת הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות, שמסקנותיה יפורסמו בקרוב. בהסכם האחרון עמדה הממשלה על כך כי לא יתקיים שר"פ ממיון ובמקרים דחופים. באשר לשר"פ בכללותו, סוכם כי יופעל בשעות אחר הצהריים במשמרת שנייה, למעט מקרים המחייבים רפואית להתבצע בשעות הבוקר".

ממשרד האוצר נמסר כי "ההסכמות עם הדסה נועדו להביא להבראת בית החולים, ולתיקון העיוותים במינימום זעזועים. במסגרת ההסדר נקבע כי עיוותי השר"פ יטופלו, בין היתר, על ידי איסור ביצוע שר"פ דרך המיון ובשעות הבוקר אלא באישור מנכ"ל משרד הבריאות עקב צרכים רפואיים - והכפלת שיעור התקורה המשולם לבית החולים מ–15% ל–30%. כל נושא השר"פ נדון במסגרת ועדת גרמן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker