אין הכרעה במשבר הדסה: דיון נוסף ב-24 באפריל; השופט: "זה פיקוח נפש"

(עדכון) האוצר: "במתווה הנוכחי הדסה תיקלע למשבר דומה בעוד שנים ספורות" ■ המנכ"ל אביגדור קפלן: "הדסה עלולה ליפול. צריך לקצר את תקופת הקפאת ההליכים" ■ עו"ד ליפא מאיר, אחד הנאמנים: מבקשים הדרכה מבית המשפט כדי למנוע כאוס

רוני לינדר
רוני לינדר

(עדכון) בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום בבקשת מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן, והנאמנים של בית החולים, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרוד, להפעיל את בית החולים בגירעון גם בזמן הקפאת ההליכים - או לקצר את תקופת ההקפאה. השופט דוד מינץ הודיע כי יאפשר להמשיך להפעיל את בית החולים בגירעון וקבע דיון נוסף בעניין ל-24 באפריל.

מינץ מסר בהחלטתו: "אני שומע זמירות אחרות חיוביות מהאוצר והבריאות. הפרה רוצה להניק ולא רק העגלים לינוק. הקושי הוא החשש שלא יברח אף רופא אחות או עובד מהדסה. זה חשוב לכל תושבי ירושלים ולמדינה. אני לא יודע עד כמה אנשים מבינים עד תום מה המשצמות של פירוק. המשמעות היא כאוס - לכל הפחות. העובדים לא יקבלו כל מה שמגיע להם. הבטל ישלם מאות מיליונים. נכון שזה לא אותו תקציב אך זה צ'ק של מדינת ישראל.

"ההשתלטות המשפטית של המדינה - מה יקרה עם הדודות מארה"ב? אני מתרשם שיש פה כמה ערוצי תקשורת ולא נפגשים. לא ייתכן שהנאמנים והכנ"ר לא נמצאים בכל שלבי המו"מ. הם צריכים ליטול חלק פעיל. להוציא את העגלה מהבוץ. כוחותיו של בית המשפט די דלים. השחקנים הם הצדדים. אם חלילה וחס לא יהיה הסדר נגיע למצב כאוטי לחלוטין וכואב הלב".

"יש פה כוח עבודה איכותי שאני רוצה אותם כאן. מי שחשב שיקח חופשה עם המשפחה בחול המועד טועה כי הדיון הבא ב-24 באפריל. זה פיקוח נפש אמיתי. אני לא יודע איך מדינת ישראל תפתור את הבעיה אם חס ושלום יברחו עוד עשרות אחיות. על כל זה צריך לחשוב היטב".

מינץ הודיע כי "הנאמנים והכנ"ר מתבקשים ליטול חלק מרכזי במאמתי המו"מ בין הצדדים ובעיקר בין המדינה לבית החולים. הרושם של בית המשפט הוא שעד כה ערוץ זה לא היה פתוח להתערבות בעלי התפקידים. הזמן דוחק ובין אם ההקפאה תסתיים במועד שנקבע בתחילה ובין אם יוקדם - הציפייה היא שהצדדים ינהלו מו"מ אינטנסיבי, כולל בימי חול המועד. מדובר בשאלה של פיקוח נפש ממש

הדיון בבית המשפט, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

"אני מתיר את הפעילות הגירעונית של בית החולים. בדעתי לקבוע לו"ז צפוף ולקבוע את מועד דיון מייד לאחר חג הפסח. התרשמותי היתה שהגורמים המוסמכים, הן במשרד האוצר והן במשרד הבריאות, מעוניינים לנהל מו"מ אינטנסיבי עם הצדדים ולפיכך אין צורך לתת צווים. לא התרשמתי שקיים ניגוד עניינים מובנה של הגורמים המוסמכים במשרדי האוצר והבריאות כפי שנטען בבקשה".

"הדסה עלולה ליפול"

בפתיחת הדיון, אמר מנכ"ל הדסה: "כשנכנסתי לתפקידי הגשתי תוכנית הבראה שכללה חיסכון בהוצאות. הממשלה טענה שהתוכנית איננה מספיק אגרסיבית, שהדסה פרטית ומצד שני הדסה גדולה מכדי ליפול שהממשלה תסייע. ב-2013 הגירעון היה גדול - 300 מיליון שקל - והתגלגלנו בדרכים שונות, כולל פריסת תשלומים. מדיניות זו לא הביאה כסף אמיתי לאיזון אלא רק החמירה את המצב הפיננסי והגירעון הלך ותפח. הממשלה דנה איתנו על כל מיני רעיונות כמו מיזוג אנכי עם קופות חולים או סגירת הר הצופים כדי לבדוק איך אפשר להתייעל. הרעיונות הללו לא ישימים כי גם קופות החולים בגירעון.

"לא שקטנו על השמרים והנהלת הדסה עשתה הרבה כדי לחסוך בהוצאות. צימצמנו באופן חסר תקדים ב-350 משרות. קיצצנו בהוצאות היכן שניתן. ניסינו להגדיל הכנסות. כך בחודשי הקיץ התקיימו המון מפגשים ולא שמענו מהממשלה את היקף הסיוע שהיא מוכנה לתת לנו. חזרה ועלתה הטענה כי אנחנו בית חולים פרטי ועלינו להסתדר לבד. התקיימו עשרות פגישות עם בכירים בממשלה ובכל הדיונים שמענו שהדסה פרטית למרות שפועלת כציבורית, לא ניתן לה ליפול למרות שעיקר המעמסה תהיה על העובדים ונשות הדסה. נובמבר הוחלט להשוות בין הדסה לבתי חולים אחרים. שיתפנו פעולה ללא דופי ואמרו לנו שנקבל את הממצאים אך עד כה לא קיבלנו אותם.

הגענו בסוף השנה לטיוטת הסכם הבראה. המעמסה על בית החולים היתה עצומה. הממשלה התכוונה לסייע ב-65 מיליון שקל ולממן פיצויים לעובדים ושיקום תשתיות וגישור לגרעון שהלך ותפח. במקביל, התקיימו דיונים על נציגויות העובדים. לא יכולתי להציג להם את מה שהממשלה מוכנה לתת ובהיעדר הנעלם הזה לא יכולתי להגיע לתכנית מקיפה.
המצב הלך והחמיר ואיתו הדרישות מהעובדים. וזה שחק את תדמית ההנהלה מול העובדים. הממשלה סירבה בתוקף לקחת חלק בדיונים האלה.

"בינואר, כשהתייבשו כל המקורות של הקדמת תשלומים ופריסה, נאלצנו לשלם חצי משכורת והגענו להקפאת הליכים. הכללים שלפיהם מנסים להציל חברה עסקית לא מתאימים לבית חולים. אני לא יכול להפעיל שיקולים עסקיים מול חולים. הרגולציה כה עמוקה עד שלמנהל אין דרגות חופש לעצירת הדימום. מנהל חברה עסקית שנקלע לצרות יש לו דרגות חופש רבות: אין חיי אדם ואין רגולציה.

"העובדים גילו אחריות רבה. הגענו להבנות על הויתורים. כ-100 מיליון שקל בשוטף, עוד 40 מיליון שקל כהלוואה ו-20 מיליון שקל ויתור חד פעמי. איבדנו עשרות אחיות. מצבת האחיות בחדרי ניתוח קטנה מאד ואנחנו מתקשים להפעיל את חדרי הניתוח במלוא הקצב שהיינו רגילים".

רופאי הדסה, מחוץ לבית המשפט, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

השופט דוד מינץ שאל את קפלן: אם אתה הגעת להסכמה עם העובדים מה הרעיון שלך על ה-60% הנותרים?

קפלן: "אין לי מאיפה. זו הכתובת היחידה או להמשיך להתייעל. נשות הדסה לא יכולות לתת עוד".

מינץ: "כשמשווים את רמות השכר בהדסה לבתי החולים הגדולים?"

קפלן: "הנתונים בידי הממשלה אבל מבירור שלי מרבית העובדים לא מקבלים יותר. הם מקבלים לפי דירוגי שכר ארציים. אין פערים משמעותיים. מזכיר שיש תאגידי בריאות ויש רבים שמקבלים שכר משני מקורות: בית חולים ותאגיד בריאות".

השופט שאל את מנכ"ל הדסה לגבי השר"פ - וקפלן השיב: "הרופאים עשו כברת דרך באופן שחלקה של הדסה יגדלו ב-25 מיליון שקל לשנה. מ-40 ל-65 מיליון שקל נטו שיישארו בידי הדסה. זה לא לתקופה קצובה אלא באופן קבוע. הגדלה מ-16% ל-30%.
וזה ויתור מתמשך לתמיד. הקטנת חלקם של הרופאים בתגמולי השר"פ".

עו"ד ליפא מאיר, אחד הנאמנים אמר בדיון: "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה ומנסים להבין אם יש טעם להמשיך בהקפאה או להגיע לפירוק. נוהל משא ומתן מול שבעה גורמים: העובדים, הרופאים, האחיות, משרדי האוצר והבריאות, נשות הדסה והנהלת הדסה.
היה משא ומתן קשה, מסובך, מורכב. עם העובדים מיצינו את המו"מ. ייתכן שהיו יכולים לתת יותר אבל הם התקרבו למה שביקשנו.

"הבקשה שהוגשה ביום חמישי בלילה מציגה את נקודת המשבר: האם יימצא הסדר סגירה סופי בהשתתפות האוצר. אנחנו מבקשים מבית המשפט להדריך אותנו איך לקיים את המו"מ. להנחות את הצדדים לאיזה כיוון המו"מ צריך ללכת כדי שלא נגיע לכאוס כתוצאה מצו פירוק. במצב המוכחי בית החולים לא מסוגל להחזיק את עצמו בכוחות עצמו".

הנאמן השני, עו"ד אשר אקסלרוד, מתח ביקורת על התנהלות המדינה: "התחושה שיש לי היא שנציגי המדינה לא נעולים על המסגרת של ההסכם. ככל שמגיעים להישגים - התחושה שיש ציפיות חדשות. זה מובן: ככל שהמדינה נדרשת להכניס את היד עמוק לכיס היא רוצה להיות מאובטחת יותר. דרכנו לא תצליח ככל שאנחנו מנהלים מו"מ עם העובדים בלי שנדע מה בדיוק מגיע מצד המדינה".

נציגת המדינה אמר בדיון: "הגענו לכאן לאחר תקופה של מו"מ כשהעקרונות של הסכם ההבראה היו מוסכמים. אין ספק שתקופת ההקפאה נועדה לסגור את הפרטים. זהו בית חולים ציבורי בבעלות פרטית. זה נובע משורה של חוקים. רוב הרכש ממקורות ציבוריים. יש לו חדר מיון ולכן הוא כפוף לרגולציה. עם זאת הוא בבעלות פרטית. השליטה, הנכסים, המשטר התאגידי. יש כמוהו אחרים (שערי צדק ולניאדו למשל).

"אי אפשר לדבר על הפליה כשמדברים על דברים שונים. סוגים שונים של בתי חולים. זה לא דומה להדסה. המתווה של ההבראה שאיתו יצאנו נועד להביא למצב של עקרונות מוסכמים כשהמדינה אמרה שמוכנה לתת שכם אך מה שהיה לא יהיה, כפי שאמר בית המשפט. המטרה היא שלא נגיע שוב לאותו מצב תוך זמן קצר.

השופט דוד מינץצילום: תומר אפלבאום

שינוי שישנה מהותית את כל הקלקולים שבגללם הגענו למצב הנוכחי. זה אינטרס של כל הצדדים להימנע מפירוק. אין לנו התנגדות לתת לזה עד סוף החודש וההכוונה היא שכל הצדדים צריכים להתכווץ. אנחנו לא מקבלים את האמירה שהמו"מ מוצה ועכשיו מסתכלים על מדינת ישראל".

השופט מינץ שאל את נציגת המדינה לגבי שכר העובדים - וזו השיבה: "חלק מהרופאים מקבלים יותר מאשר מקבילהם בבתי חולים אחרים".

"במתווה הנוכחי הדסה תיקלע למשבר דומה בעוד שנים ספורות"

משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציבים באוצר הזהיר כי במתווה הנוכחי, עלול המרכז הרפואי להיקלע למשבר דומה תוך שנים ספורות: "אנחנו מלווים את התהליך באופן אינטנסיבי וחשוב לנו ששירותי בריאות יסופקו. הסכמנו לתת סיוע משמעותי שמשפיע על תקציב המדינה, תיקון עיוותים וסיוע של נשות הדסה וצעדי התייעלות שלקחה על עצמה ההנהלה. לצערנו, ההנהלה הודיעה שהיא לא מסוגלת לעמוד ביעדים שלקחה על עצמה.

"המדינה היא לא כיס עמוק ואם לא עומדים במסגרת ההסכמות, אז צריך לחשוב על הבנות חדשות. כדי לקבל סיוע יותר עמוק דברים חייבים להיראות אחרת. אנחנו לא מושכים ידינו מהתהליך אבל יש משמעות לכניסה של המדינה".

גם בר סימן טוב התייחס לשכר העובדים: "נפח הוצאות השכר בהדסה גבוה משאר בתי החולים. כולל התאגידים. ההשוואה לממשלתיים לא נכונה".

השופט מינץ: "אתה מדבר על הרופאים הבכירים?"

"אני מדבר לא רק על הרופאים אלא גם על עובדי מינהל ומשק. נעשו פה הסדרים חריגים.
לבתי חולים אחרים אין שר"פ. יש פיקוח על השכר. כל ההסכמים נעשים במסגרת פיקוח על השכר. הסדר הקאפ מגן על בית החולים מפני קריסה. לו בית החולים היה מנוהל באופן נאות, הוא היה יכול להיות מאוזן כלכלית. בתי החולים הממשלתיים כן נושאים בהוצאות ביטוח רשלנות רפואית. הרבה מהדברים שנאמרו פה לא נכונים.

"בירושלים יש עוד בית חולים כזה -שערי צדק - שלא נתן הנחות והוא מאוזן כלכלית. הכי קל להפנות אצבע כלפי הממשלה אך היא לא היתה מעורבת בהקמת מגדל אשפוז שעלותו בשוטף 25 מיליון שקל. לא חתמה על הסכמי שכר גבוהים מהמקובל. לא חתמה על ההסכם עם האוניברסיטה. אי אפשר לבוא לממשלה ולצפות שתשלים. אנחנו יודעים שנעשו צעדים משמעותיים ולא חושבים שאפשרי לסגור בית חולים. ראינו בהנהלה הנוכחית שותפה אך אם לא עומדים בזה לא נכניס את היד לכיס.

"ההבנות הנוכחיות מבטיחות שבית החולים ייקלע שוב למצב דומה. אם ניתן הסכמתנו להסכמים - בעוד כמה שנחם נהיה במשבר חמור נוסף. המשבר הזה הוא ההזדמנות שלנו לעשות תיקונים. עוד משבר כזה יכול להיות הרסני. אסור לנו, למרות שזה נוח לכולם, לתת עוד קצת כסף ולהמשיך הלאה. אבל יהיה משבר חריף ואקוטי שוב.

"באופן אופרטיבי אנחנו בישורת אחרונה וחייבים לעשות מאמץ נוסף כדי להציל את בית החולים. אנחנו מוכנים להגדיל את המסגרת שאנחנו ניתן אבל יש לזה משמעות מבחינת איך שבית החולים יתנהל".

סמנכ"ל משרד הבריאות, ארנון אפק, אמר בדיון כי "הדסה קריטית למערכת הבריאות בישראל. זה משבר לא פשוט. אחרי השביתה לא כל המטופלים חזרו. חשוב שהדסה יחזור. המודל הכלכלי בישראל הוא אתגר לכל הניהל בבתי החולים אבל רובם מתמודדים. אנחנו שואפים למצב שהדסה עומדץ על רגליה ושומרת על זהותה. הדסה והנהלתה צריכים לשאול מה מודל ההפעלה שלנו ולהתבסס על מודלי הפעלה של בתי חולים אחרים. ומותר לומר שיש להדסה מצוינות שעולה סכום מסוים. כדי לעשות זאת אנו צריכים להמשיך בהתדיינות. כולם צריכים לתרום".

בא כוחו של ארגון נשות הדסה, עוד חגי אולמן, תקף הביקורת שנמתחה על נשות הדסה: "התגובה שארגון נשות הדסה מקבל מהאוצר מבישה: שאת הנכסים הפרטיים שלכן תעבירו לאוצר - קרקע בסמיכות למושב אבן ספיר, דירות פה ושם. את נכסי נשות הדסה שתרמו מיליארדים למדינת ישראל.

"התיק הזה הוא אבן מבחן ליחסים בין ישראל לבין יהדות התפוצות. הארגון לא מתכוון לתרום ושיקחו לו את השליטה. אם מישהו חושב אחרת, אין בכוונת הארגון להמשיך לתת כשהמדינה לא נותנת את תרומתה והתחייבויותיה - גם כספי עבר וגם עתיד".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, הזהיר כי פירוק הדסה עלול "להטביע את הספינה עמוק יותר": "זוהי סוגייה שלא נדונה מעולם. זה מרכז רפואי מפואר שנותן טיפול למאות אלפים. הרופאים עובדים בתנאים הרבה פחות טובים משאר הרופאים כי בהדסה לא מקבלים את הטבות הסכם הרופאים.

"גם בית החולים סובל מכך שהוא גם ציבורי וגם פרטי. בית חולים פרטי בישראל לא קורס אם הוא עומד לבד כי הוא לא משלם מה שבית חולים ציבורי צריך לשלם ונהנה מכל ההטבות של בית חולים פרטי. מצד שני, בבית חולים ציבורי הרופאים לא מקבלים אותו ביטוח.

"הרופאים בהדסה משקיעים בדור הבא של הרופאים ומחזיקים על הכתפיים שלהם בית ספר מפואר לרפואה שידוע בכל העולם. ומחקר ענף שרובו מתבצע בהדסה. המטרה של הרופאים היא לא רק להציל את הדסה מבחינה כלכלית אלא להעניק לתושבי ירושלים בית חולים שחוקר וממשיך לחנך דורות של רופאים. הם גם מוכנים לוותר כל שר"פ לו יאפשרו להם לעבוד באופן פרטי כמו רופאי המרכז".

עורך הדין המייצג את הרופאים אמר כי "צריך להתעשת. סיטואציה של פירוק תטביע את הספינה יותר עמוק והפתרון יהיה אותו פיתרון. ההתרשמות מהאוצר היא שלא אצה להם הדרך. אנחנו לא יכולים להמשיך עם קרב העצבים הזה. חייבים לעשות תוכנית הבראה ולהגיע לדיון בבית המשפט פר סעיף. יש הרגשה שאין מבוגר אחראי ושבית המשפט צריך לקחת את התפקיד".

כונס הנכסים הרשמי הביע תמיכה בהמשך הקפאת ההליכים תוך אישור הפעלה גירעונית עד למועד שיחליט בית המשפט. "אנו מוטרדים ממה שיקרה לאחר תקופת ההקפאה. התובנה שלנו היא שהמו"מ במתכונתו הנוכחית הגיע לעצירה כשכל צד נמנע מלעשות את הצעד האחרון עד שקודקוד אחר במצולע יתן אץ חלקו וזה מונע הסכמה.

"אנו חשים שהמו"מ כולל גם עיסוק בנושאים שלא זו העת לדון בהם ומוטב אם הצדדים יתרכזו בעיקר. כל הצדדים מסתייגים מפירוק ואף אחד מהצדדים לא חושב שיש תוחלת בהארכת ההקפאה. הצדדים צריכים להבין שאין פטנט של הקפאת הליכים שתלויה באוויר ואנו עלולים להגיע לסוף ההקפאה עם האופציה הגרועה של פירוק.

"אנו סבורים שהצדדים צריכים לצאת מכאן עם מתווה פעולה על מנת שהצדדים יבינו שזה המאני טיים תרתי משמע. לא נדע דברים שלא יודעים היום. מציעים להשאיר את תקופת ההקפאה ולקבוע מועד לדיון בסוף אפריל עם הסכם או דו"ח סופי על מה הוסכם או עם הודעה על כישלון המגעים".

נציגת סולל בונה אמרה בדיון כי "הכספים למגדל האשפוז נתרמו רק לצורך בניית הארגון ואם הכסף לא יועבר לקבלנים - הם יושבו לתורמיהם. מדובר בכ-100 מיליון שקל שנותרו".

נציגת העובדים הודיע על התנגדות למהלך של פירוק ש"ימוטט את הביטוח הלאומי ויעלה למדינה סכומי עתק (כרוך בפיטורי אלפי עובדים - ר.ל.ג) שהיא לא מוכנה להשקיע כעת בהבראה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ