המלצת ועדת גרמן: בתיה"ח הממשלתיים ינותקו ממשרד הבריאות - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלצת ועדת גרמן: בתיה"ח הממשלתיים ינותקו ממשרד הבריאות

הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות נכנסת לשלב הסיכומים ■ רשות חדשה תפקח על בתי החולים הממשלתיים - אך לא ברור מי יפקח 
על בתי חולים פרטיים, כמו הדסה ■ לבתי החולים הממשלתיים יוקמו דירקטוריונים ויוכנסו חשבים של משרד האוצר

14תגובות

על רקע המשבר העמוק בבית החולים הדסה, ועדת גרמן לבחינת מבנה מערכת הבריאות מתחילה לסכם את דיוניה. החלטה ראשונה מסתמנת של הוועדה נוגעת לאחד הכשלים החמורים שנחשפו במשבר הדסה: הפיקוח הבעייתי של משרד הבריאות על בתי החולים. במקרה של הדסה כמעט ולא היה פיקוח כזה כלל, אבל גם כאשר מדובר בבתי החולים הממשלתיים שבבעלות משרד הבריאות, הפיקוח של המשרד — המחזיק גם בכובע בעלים וגם בכובע מפקח — נחשב לבעייתי ביותר.

הדיונים על מבנה הפיקוח הרצוי במערכת הבריאות, לאור ניגודי העניינים הברורים שבהם נתון משרד הבריאות, נוהלו בידי תת־וועדה של ועדת גרמן, בראשותה של רונית קן, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. המסקנות המסתמנות של תת־הוועדה הן להוציא את הפיקוח על בתי החולים מידי משרד הבריאות, ולהעבירו לידי רשות ממלכתית (סטטוטורית), רשות בתי החולים הממשלתיים. מסקנה מרכזית נוספת היא להותיר את בתי החולים בבעלות ממשלתית.

הרשות תפעל כרשות עצמאית, מכוח חוק נפרד. החוק יקבע את הסמכויות, את התקציב ואת כלי האכיפה הניתנים לה — בדומה לרשויות סטטוטוריות חזקות אחרות, כמו רשות ההגבלים העסקיים או רשות ניירות ערך. הרשות תהיה כפופה ישירות לשר הבריאות, כלומר, היא תפעל מחוץ למבנה התאגידי של משרד הבריאות. עובדיה לא יהיו עובדי משרד הבריאות ותקציבה לא יהיה קשור לתקציב המשרד. הרשות תעסוק בפיקוח פיננסי־ניהולי על בתי החולים. הפיקוח המקצועי־בריאותי יישאר בידי משרד הבריאות בכל מקרה.

ראש הרשות יהיה אדם בעל ניסיון ניהולי, כלכלי או פיקוחי הולם. ההגדרה של הכישורים הנדרשים כדי להתמנות לראש רשות הפיקוח החדשה נועדה לצמצם, במידת האפשר, את המינוי של רופאים לניהול הרשות החדשה, מבלי לאסור מפורשות על רופאים מלכהן בתפקיד, מחשש לאפליה. אחד הכשלים בפיקוח המתמשך של משרד הבריאות נובע מכך שהמשרד נוהל תמיד בידי רופאים בכירים, פעמים רבות הוא נוהל בשיטת ה"דלת המסתובבת": מנהל בית חולים מונה להיות מנכ"ל המשרד, ולאחר מכן חזר לנהל בית חולים.

שיטת הדלת המסתובבת פגעה כמובן במוטיבציה של המשרד להפעיל פיקוח סמכותי על בתי החולים הממשלתיים. עם זאת, אפשר להבחין כי ההגדרה אינה אוסרת על רופאים להתמנות לתפקיד אם יש להם את הרקע הניהולי והכלכלי המתאים. מהבחינה הזאת, לא ברור עד כמה ההנחיה החדשה תחולל שינוי, לאור העובדה שמנכ"לי משרד הבריאות היו ברובם בעבר מנהלי בתי חולים, כלומר, את קריטריון הסף הניהולי יש להם בכל מקרה.

אוליבייה פיטוסי

עוד נקודה מעוררת שאלות בהמלצה היא העובדה כי הרשות מוגדרת כ"רשות פיקוח על בתי החולים הממשלתיים" — מה שמעורר את השאלה מי יפקח על בתי החולים שאינם ממשלתיים? הדסה, כידוע, הוא בית חולים פרטי, והיעדר הפיקוח של משרד הבריאות עליו נחשב לאחת הסיבות שבית החולים צבר גירעון כבד כל כך, מבלי שהמדינה (ואפילו הנהלת בית החולים) היתה מודעת לכך.

יחסים עדינים עם קופת חולים כללית

ועדת גרמן, שהוקמה לפני פרוץ משבר הדסה, שמה לעצמה ליעד לנסות למצוא פתרון לבעיית ניגודי העניינים של משרד הבריאות כמפקח על בתי החולים הממשלתיים, ולכן בתי החולים הפרטיים היו מחוץ לתשומת הלב שלה ולא ניתן להם פתרון בהמלצות הוועדה. הנקודה הזו, לכן, תצטרך עוד להיות מלובנת: האם גם בתי החולים הפרטיים יוכפפו לרשות הפיקוח החדשה, או שמשרד הבריאות (נטול ניגודי העניינים במקרה של בתי חולים פרטיים) הוא שיצטרך לפקח עליהם?

יש טיעונים לשני הצדדים. מצד אחד, לא הגיוני שבתי החולים בישראל יהיו כפופים לפיקוח רגולטורי אחר רק בגלל ההבדלים במבנה הבעלות ביניהם — הדבר עלול ליצור ארביטרז' לא בריא בפעילות של סוגי בתי החולים השונים. כמו כן, לא הגיוני להקים רשות פיקוח ממלכתית, שבסופו של דבר תפקח רק על חלק מבתי החולים.

מנגד, המדינה אינה ששה להתערב בניהול של בתי החולים הפרטיים. בעיקר קיים חשש לגבי מערכת היחסים העדינה עם קופת חולים כללית, שבראשותה 14 בתי חולים, כולל בתי חולים מובילים כמו בלינסון וסורוקה, והיא נחשבת למי שמנהלת את בתי החולים שלה בצורה טובה בהרבה מהמדינה. מה הטעם להכפיף את קופת חולים כללית היעילה לפיקוח, קרוב לוודאי יעיל פחות, של המדינה?

הוועדה הכריעה לטובת משרד האוצר

לצד הקמת רשות פיקוח חדשה, ועדת גרמן ממליצה על הגברת הפיקוח הניהולי והחשבותי על בתי החולים. לאחר שנים של מאבקים בין משרד האוצר למשרד הבריאות, הוועדה מכריעה לטובת האוצר כשהיא ממליצה על הכנסתם של חשבים של האוצר אל תוך בתי החולים הממשלתיים. האוצר טוען שנים ארוכות כי בלי חשבים אין למדינה יכולת לפקח על תקציבי בתי החולים, ומנגד, מנהלי בתי החולים התנגדו לעניין, בטענה לפגיעה בסמכותם הניהולית ולהפרדת סמכות ואחריות בניהול בתי החולים.

הכנסת חשבים של משרד האוצר לבתי החולים נדרשת, כנראה, גם לשם מימוש המלצות אפשריות אחרות של ועדת גרמן: הגדלת פעילות בתי החולים בשעות אחר הצהריים, אם בדרך של שר"פ ואם בדרך של קיצור תורים ציבורי. בכל מקרה, הגדלת פעילות בתי החולים מחייבת את הגברת הפיקוח על השימוש הנעשה בתקציבים שלהם, ושמירה על הפרדה ראויה בין קופה ציבורית לקופה פרטית.

המלצה נוספת מסתמנת היא הכנסת סדר במבנה התאגידי של בתי החולים, בכך שהנהלתם לא תהיה עוד בודדה בצמרת — לצדה יפעל דירקטוריון (ועדת היגוי) שיפקח עליה. מאחר שבתי החולים הם תאגידים ענקיים, המעסיקים אלפי עובדים, ועם מחזור הכנסות של 1–2 מיליארד שקל בשנה, קיומו של דירקטוריון המפקח על עבודת ההנהלה הוא מתבקש.

הגברת הפיקוח על בתי החולים, ופתרון בעיית ניגודי העניינים של משרד הבריאות כמפקח, איפשרו לוועדת גרמן לקבל את ההכרעה המבנית היסודית — בתי החולים הממשלתיים יישארו בבעלות המדינה. בכך דחתה ועדת גרמן הצעות מרחיקות לכת לשינוי מבנה מערכת הבריאות באמצעות תאגוד בתי החולים (הפיכתם לחברות עצמאיות), או באמצעות העברת הבעלות על בתי החולים לידי קופות החולים — הצעה שמשרד האוצר תמך בה.

ועדת גרמן בחרה שלא לאמץ אף אחת מההצעות מהפכניות הללו, אולי בשלל החשש כי ההמלצות — שכולן הועלו כבר בידי ועדות בעבר, החל מוועדת נתניהו ב–1990 — יישארו במגירה בלבד, כפי שקרה בעבר. הוועדה העדיפה לבחור בהמלצות מתונות יותר, אבל גם ישימות יותר.

בנוסף, בוועדה חששו לבצע שינוי יסודי כל כך במערכת הבריאות של הכפפת כל בתי החולים לקופות החולים, על אף ההצלחה הגדולה של כללית בניהול בתי החולים שלה, מחשש לשינוי איזון הכוחות המתקיים כיום במערכת הבריאות בין קופות החולים לבתי החולים הממשלתיים. החשש היה מיצירת מבנה ריכוזי מסוכן: שלוש קופות ענק, השולטות בכל השלבים של מערכת הבריאות, כאשר לא למשרד הבריאות ולא לאף רשות פיקוח ממלכתית יהיה את היכולת לעמוד מולן ולפקח עליהן באופן אפקטיבי.

בנוסף, הקופות נחשבות כיום לגולת הכותרת של מערכת הבריאות הישראלית — שירותי הרפואה בקהילה בישראל נחשבים לבין הטובים בעולם. העברת בתי החולים לידי הקופות עלולה להסיט את תשומת הלב של הקופות מהרפואה בקהילה לרפואה האשפוזית, ואולי גם להביא להסטת פעילויות מהרפואה בקהילה (הזולה והיעילה יותר) לרפואה בבתי החולים (היקרה בהרבה).

המלצה חשובה אחת נמצאת עדיין במחלוקת בתוך תת־הוועדה, והיא השאלה אם לקצוב את כהונתם של מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים. מרבית חברי הוועדה תומכים בהצעה, הנדרשת גם לשם התקינות הניהולית והרוטציה הניהולית, וגם כדי להמעיט בכוחם של מנהלי בתי החולים ובכך לאפשר פיקוח אפקטיבי עליהם. עם זאת, נציגי הרופאים בוועדה מתנגדים להמלצה הזו בתוקף. בשלב זה, לכן, לא ברור מה יקרה עם ההמלצה על קצובת כהונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#