"מגדל האשפוז גומר את הדסה בשוטף; הוא מנופח, ראוותני ובזבזני"

מגדל האשפוז המפואר בהדסה משתרע על פני 100 אלף מ"ר וכולל חדרים פרטיים וחדרי ניתוח מתקדמים ■ בית החולים אמנם נזקק לבניין אשפוז חדש, אך במערכת הבריאות טוענים כי התחזוקה היקרה של המבנה מעמיקה את פשיטת הרגל של המוסד ותקשה עליו להתאושש

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"הרודיוני", "מגלומני" ו"גרנדיוזי" – אלה רק כמה מהכינויים שהודבקו לאחרונה למגדל האשפוז החדיש של הדסה בעין כרם. המגדל הזה, בבת עיניהן של נשות הדסה, מוזכר בימים אלה כאחד הגורמים שזירזו את צמיחת הגירעון העצום של בית החולים.

עם זאת, הוא כמעט אינו מוזכר בבקשת הקפאת ההליכים המפורסמת שהגישה הדסה לבית המשפט המחוזי. לפי הבקשה, שמתיימרת לפרט את כל הסיבות שהובילו לקריסת הדסה, הקריסה התרחשה בגלל עיוותי שכר, ריבוי עובדים, הסכמים בעייתיים עם האוניברסיטה והנחות מופרזות שנתנה הדסה לקופות החולים. המגדל מוזכר בחצי מילה, רק כנכס של הדסה.

אין זו הפתעה גדולה שהדסה לא ששה להזכיר את המגדל כאחד הגורמים להידרדרות הפיננסית, משום שהמגדל הוא בבת עינו של ארגון נשות הדסה, שאף תרם לו במהלך השנים 801 מיליון שקל, שחלק גדול מהם הועבר להדסה במהלך שנות ההידרדרות הגדולות של המוסד.

גורמים רבים במערכת הבריאות סבורים כי המגדל הידוע בכל ירושלים הוא אבן ריחיים פיננסית על הדסה. הקמתו היתה אמנם מחויבת מציאות, לאור מצבו הקשה של המגדל הישן, שבו חדרים צפופים וסטנדרט אשפוז מיושן מאוד שכבר לא תואם את הקו הראשון של בתי החולים בישראל.

יו"ר ועד הרופאים המנהלים בהדסה, פרופ' דרור מבורך, אמר בשיחה עם "מוסף הארץ" לפני כחודש כי "כמנהל מחלקה פנימית אני יכול להגיד שהתנאים בבניין הישן היו סכנת נפשות של ממש. עם חמישה חולים בחדר, אנשים נדבקו במחלות זיהומיות והדביקו בהן אחרים, שלא לדבר על חוסר הפרטיות המוחלט. האם יכול להיות שהיה אפשר לבנות מגדל עם עלות תפעול נמוכה יותר? ייתכן. אבל אין ספק שהיינו זקוקים למגדל".

מגדל האישפוז החדש

ואולם, גם אם ברור שמגדל חדש היה מחויב המציאות - האם הדסה היתה צריכה להקים מגדל מפואר כל כך, בעלויות כה גבוהות? וחשוב מכך - מגדל שאחזקתו כרוכה בהוצאות שוטפות כבדות?

בניין האשפוז בהדסה מתנשא לגובה 19 קומות, מהן חמש תת־קרקעיות, ושטחו כ–100 אלף מ"ר, כמעט כפול מהבניין הישן, שנחנך לפני יותר מ–50 שנה. זהו ככל הנראה מגדל האשפוז המפואר בישראל – כ–500 מיטות המחולקות לחדרים ליחיד ולחדרים לשני מאושפזים. עלותו הסופית של המגדל - 360 מיליון דולר, מהם 318 מיליון דולר לבינוי ו–42 מיליון דולר לציוד - היתה גבוהה בעשרות מיליוני דולרים מהתוכנית המקורית.

מימון הבניין החדש, כמו במקרה של כל הבניינים והאגפים החדשים שקמו בשנים האחרונות בבתי החולים בישראל, מבוסס ברובו המכריע (85%) על תרומות: תרומת ענק של 75 מיליון דולר ממשפחת דוידסון ממישיגן, שהבניין נקרא על שמה, תרומה של משפחת שוורץ מארה"ב בסך עשרות מיליונים, שעל שמה ייקרא אחד האגפים בבניין, 50 תורמים שתרמו כל אחד יותר ממיליון דולר, ותורמים נוספים - כולם גויסו על ידי נשות הדסה.

רבים במערכת הבריאות סבורים כי המגדל המפואר והמגלומני, כהגדרת כמה מהאנשים ששוחחנו עמם, הוא נטל על הדסה, וכי המדינה שגתה כשאיפשרה את בנייתו. "המגדל גומר אותם בשוטף", אומר בכיר במערכת הבריאות. "זה פרויקט מנופח, ראוותני ובזבזני, שלא מתאים בכלל לסטנדרט של ישראל. מאושפז או שניים בחדר? מישהו צריך לממן את זה".

המגדל נבנה במקביל להעמקת הגירעון של הדסה. בשנים הקשות ביותר של הגירעון, 2008 והלאה, העביר ארגון נשות הדסה יותר מ–600 מיליון שקל עבור המגדל, ובסך הכל 801 מיליון שקל בין 2005 ל–2013. ולא רק נשות הדסה: גם המדינה הזרימה כספים משלה אל תוך המגדל: בין 2008 ל–2013 הוזרמו מקופת המדינה להדסה לצורך בניית המגדל 197 מיליון שקל.

באותן שנים ממש הגירעון השוטף העמיק והלך, והדסה חיפשה אשראי בכל דרך - כולל, כך נחשף בימים האחרונים, נטילת כספים מהקרנות האישיות של הרופאים בלי ידיעתם.

הכניסה למגדל האשפוז, הדסה עין כרםצילום: מיכל פתאל

סכום נוסף למימון המגדל הושג באמצעות הלוואה יוצאת דופן של בנק אגוד להדסה בסך 170 מיליון שקל, כנגד שעבוד תשלומי הביטוח הלאומי שמועברים להדסה עבור הלידות והפגים.

"המגדל הזה הוא דוגמה לאופן שבו העמיקו את פשיטת הרגל של מוסד בהפסדים", אומר גורם בכיר בהדסה. "נכון שהוא מומן בכספי תרומות, אבל מישהו חשב כמה יעלה לתחזק, לצייד ולהפעיל מגדל כזה? חוץ מזה, תרומה היא לא ואקום. את כספי התרומות היו יכולים להפנות לדברים חשובים יותר והפסדיים פחות בהדסה, כמו מחקר, מערך שירות או פיתוח תשתיות". בכיר אחר בהדסה מאשר כי "התקורות של מגדל האשפוז מפלצתיות ומעיקות".

ברוח החזון של 
הנרייטה סולד

כדי להמחיש עד כמה גרנדיוזי מגדל האשפוז של הדסה, כדאי להתייחס להרכב החדרים בו: לפי האתר של הדסה, מחצית מחדריו מיועדים לשני מאושפזים, ומחצית למאושפז בודד (בהם גם חדרי בידוד). לשם השוואה, בבניין האשפוז המפואר של איכילוב, בניין סמי עופר, יש חדרים של שניים או שלושה מאושפזים בלבד – ואף לא חדר אחד למאושפז בודד.

לדברי גורם בכיר במערכת הבריאות, "לו תורם היה מגיע אלי ומציע להקים כזה מגדל לא הייתי מסכים, אף שזו תרומה. נשות הדסה גרות בארה"ב, שם עבור יום אשפוז משלמים אלפי דולר. בישראל יום אשפוז מוערך כמה מאות דולרים - אי־אפשר לעשות מלונאות באותו הסטנדרט".

גם יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, אומרת כי היא זיהתה כבר לפני שנים את המגדל כמקור לבעיה פיננסית לבית החולים: "אמרתי להם (להנהלת הדסה) - תסתכלו על הבניין הזה. זה לא חוכמה שאתם בונים אותו - איך תתחזקו אותו? אין ספק שלתחזק דבר כזה זה טירוף. עומד פה מגדל שהוא מלון 5 כוכבים עם שטיחים, פאטיו ותחזוקה יקרה. זה גם דורש תוספת של כוח אדם - כי השטח גדול והעובדים צריכים לעבור מרחקים גדולים ביום".

לפי מידע שהגיע לידי TheMarker, עלות התחזוקה השוטפת של המגדל, ששטחו הוא פי שניים מהמגדל הישן - שאף הוא עדיין פעיל חלקית - היא 30 מיליון שקל יותר בשנה מהוצאות התחזוקה לפני המעבר. בהדסה מכחישים את המספר הזה, אך מודים כי לפחות בשלב הביניים, שבו עדיין יש כפילויות בין שני הבניינים - האחזקה של הבניין יקרה יותר.

מכל מקום, במשרד האוצר החליטו שלא לכלול שינויים הקשורים במגדל להסכם ההבראה, משום ש"הסוסים כבר ברחו מהאורווה", מאחר ורוב ההוצאה כבר בוצעה ויהיה זה חסר טעם להחזיר את הגלגל לאחור.

לדברי אודרי שימרון, מנכ"לית נשות הדסה בישראל, הסיבה לבניית מגדל האשפוז המפואר כל כך היא ראייה לטווח ארוך מצד נשות הדסה: "כשהנרייטה סולד הגיעה לכאן בתחילת המאה שעברה, היא באה עם חזון שלפיו למדינת ישראל צריכה להיות רמה רפואית של העולם המערבי. היא הקימה את טיפת חלב ובתי חולים. בית החולים הדסה הר הצופים נבנה בשנות ה–30 כששאר בתי החולים היו מעברות. זה היה בית החולים הכי מודרני באזור, והדסה עשתה את זה מתוך אמונה שלתושבים מגיעה רפואה ברמה הזו. זה החזון.

"גם כשהוקם המגדל בהדסה עין כרם לא היה בית חולים כמוהו בישראל. אותו עיקרון חל גם על המגדל החדש: לא בנינו מגדל לחמש שנים. אנחנו לא בונים בצרות עין לעכשיו, אלא ל–50 עד 70 שנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker