איפה היו שומרי הסף של הדסה?

הדירקטוריון משותק כבר כמה שנים ■ רשם העמותות העניק להדסה אישור ניהול תקין - אפילו ל-2014 ■ רשות המסים המשיכה לספק אישורים שמאפשרים לתת זיכוי מס לתורמים ■ ומשרד האוצר העביר את בית החולים מבחני תמיכה, שאיפשרו לו לקבל כספים ממשלתיים

ליאור דטל
רוני לינדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

סיפור ההתמוטטות של הדסה הוא גם סיפור כישלונם של כל מי שהיו אמורים להתריע ולא עשו זאת. אחד אחרי השני כשלו הרגולטורים בתפקידם, ולא זיהו בזמן - או בכלל - את הקטסטרופה המתחוללת בארגון שעליו הם אמורים לפקח.

"הדסה היא דוגמה לחוסר התיאום שבין הרגולטורים השונים", טוען ד"ר ניסן לימור, חוקר במכון ון ליר ומהמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. "האחריות על פיקוח של חברות לתועלת הציבור מפוזרת כיום בין כמה גורמים, ואינה ברורה. כשנותנים למישהו אחריות על בחינת הניהול של העמותה, היא צריכה לבוא עם כלים מתאימים ויכולת לבדוק את הגוף. היה ניתן למנוע את המצב שהדסה הגיע אליו, אם הפיקוח על בית החולים היה מוסדר".

מה היה חלקם של הגופים השונים באחריות על המשבר בהדסה? לפניכם כמה מהנושאים באחריות ותרומתם למשבר.

הדסה עין כרםצילום: מיכל פתאל

1. דירקטוריון 
הדסה

חברי דירקטוריון הדסה בעשור האחרון נושאים באחריות הראשית למצבו של בית החולים. בימים האחרונים רובם מעדיפים לשתוק, ולקוות שהסערה תעבור. מקורות המכירים את בית החולים מספרים כי הדירקטוריון משותק כבר כמה שנים, בגלל חילוקי דעות שהתגלעו שוב ושוב בין חברי הדירקטוריון האמריקאים, שמייצגים את נשות הדסה, לבין נציגי הציבור מישראל. משהו בחיבור בין ישראלים לאמריקאים בדירקטוריון שהגוף השולט בו יושב בארה"ב, רחוק מבית החולים - לא עבד.

במהלך העשור האחרון היו בהדסה כמה מקרים של התפטרות דירקטורים ישראלים בטריקת דלת. אך ההתפטרויות לא היו על רקע מצבו הפיננסי של בית החולים ולא לוו בהתרעות לציבור על המשבר הפיננסי או הניהול הכושל, אלא בדרך כלל נבעו מחילוקי דעות ולוו בהטחת האשמות בארגון נשות הדסה.

2. 
נשות הדסה

ארגון נשות הדסה הוא אחד מהגופים הפילנתרופיים היהודיים הגדולים בעולם, ואחד התורמים הגדולים לישראל. הארגון הקים ב–1934 את בית החולים הדסה (הר הצופים) והזרים לבית החולים מיליארדי שקלים במהלך השנים - 2 מיליארד שקל רק בשמונה השנים האחרונות. במשך עשרות שנים, עשרות אלפי תורמים יהודים־אמריקאים בודדים מימנו את פעילות בית החולים דרך הארגון.

נרדמו בשמירה

בשנים האחרונות הנהלת ארגון נשות הדסה, הבעלים של בית החולים ובעל הרוב בדירקטוריון, לא הצליחה לנהל את בית החולים כפי שהאמינה ורצתה, ונגררה - לא בהכרח באשמתה - למלחמות בוץ עם הדירקטורים הישראלים ועם המנכ"ל הקודם פרופ' שלמה מור־יוסף ו־ועדי הרופאים שתמכו בו.

3. 
רואי החשבון

תפקידם של רואי החשבון היה לבקר את הדו"חות הכספיים של הדסה, ולהסב את תשומת לבם של כל בעלי המניות בחברה והדירקטורים לתמרורי האזהרה. הגירעון של הדסה גדל והלך במשך יותר מעשור. בין 2003 ל–2010 הגירעון השוטף נע בין 125–150 מיליון שקל. רק ב–2011, כאשר הגירעון השוטף קפץ ל–234 מיליון שקל והגירעון המצטבר היה יותר מ–850 מיליון שקל, הסבו רואי החשבון (באותה תקופה משרד סומך-חייקין) בדו"חות הכספיים של בית החולים את תשומת הלב לגירעון הגדול.

עם זאת, גם באוגוסט 2013 - חצי שנה לפני שבית החולים נכנס להליך של הקפאת הליכים, בחרו רואי החשבון שלא לתת הערת עסק חי להדסה, ובדו"ח הכספי השנתי שביקרו נכתב כי מצבו הכספי של בית החולים צפוי להתייצב, בהנחה שהתבססה על מכתב הבנות מעורפל שהוציאו משרדי האוצר והבריאות ובו לא ניתנה שום התחייבות ממשית לחלץ את בית החולים - שהממשלה תחלץ את בית החולים ושתיושם תוכנית הבראה.

שני משרדי רואי החשבון של בית החולים, דלויט וסומך חייקין, מסרו כי אינם מתייחסים לפרטי לקוחותיהם.

צילום: אמיל סלמן

4. 
מבקר הפנים

עד 2012 פעל בהדסה מבקר פנים מתוך הארגון. ביולי 2012 החליט הדירקטוריון למנות במקומו מבקר פנים חיצוני - לא בטוח שבהתאם לחוק. לתפקיד מונה רו"ח ניר גימפלביץ' ממשרד רואי החשבון ליאון־אורליצקי. בתקופה ההיא גירעון בית החולים כבר היה גבוה ממיליארד שקל, וחברי הדירקטוריון וההנהלה ידעו שהמצב קשה. מבקר הפנים הציף את סוגיית הנתח הלא ראוי שמקבל בית החולים מהכנסות השר"פ שמבצעים הרופאים (16% בלבד, לפי הדסה).

במשרד ליאון־אורליצקי אומרים כי "גימפלביץ' פעל בטווח קצר בהתאם לתוכנית עבודה, שהתמקדה בנושאי ביקורת בהיקף כספי גבוה, כדי לייעל, לחסוך ולשפר את תהליכי העבודה. בתוכניות העבודה של 2013 ניתן דגש לנושאים כספיים ותפעולים בעלי השפעה רוחבית בפעילות בית החולים".

לדברי מבקר הפנים לשעבר של משרד הבריאות, אריה פז, "לפני כמה שנים ביקשתי לבדוק את הדסה - אך סורבתי, משום שהדסה אינו בית חולים ממשלתי. אני מכה על חטא שלא עמדתי על רגליי האחוריות ודרשתי להיכנס להדסה".

5. 
רשם העמותות

בית החולים הדסה פועל כחברה לתועלת הציבור, והוא מחויב על פי חוק בדיווח על מצבו הכספי לרשם העמותות במשרד המשפטים. אחד מתפקידיו של הרשם היה לבדוק את בית החולים מדי שנה ולקבוע האם הניהול בו תקין או לא - לצורך מתן אישור ניהול תקין. אם הרשם היה מחליט שלא להעניק להדסה את האישור, בית החולים לא היה יכול לקבל תמיכות של משרדי הממשלה, והתורמים שלו היו יכולים לשקול את צעדיהם.

מצבו הקשה של הדסה היה ידוע לרשם העמותות במשך שנים, ועל אף זאת, המרכז הרפואי קיבל שנה אחר שנה "אישור ניהול תקין" - אפילו ל–2014, שבה נכנס להליך הקפאת הליכים. הרשם יכול גם לבטל אישור תקין שניתן לחברה לתועלת הציבור, אם נמצא שאינה עומדת בכללי ניהול תקין, אך בחר שלא לעשות זאת. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר אתמול בדיון בכנסת בעניין זה: "אף אחד לא ידע? הרי זה מלכ״ר. הם קיבלו אישור ניהול תקין כל שנה מחדש".

דובר משרד המשפטים מסר בשם רשם התאגידים כי "במסגרת בדיקות לקראת מתן אישור ניהול תקין לחברה לתועלת הציבור שמנהלת את בית החולים הדסה, פנה רשם העמותות בשנים האחרונות לחברה, וביקש הסברים בכל הנוגע לטיפול בגירעון. החברה הבהירה את המהלכים להבראת בית החולים שבהם היא נוקטת, ובכלל זה מהלכים שהתקיימו מול משרדי האוצר והבריאות. על בסיס מהלכים אלה ותוך תיאום מול המשרדים, נתן רשם העמותות לחברה אישור ניהול תקין, כדי לאפשר לחברה למצות את האפשרויות להליך ההבראה".

מקור במגזר השלישי (מגזר הכולל ארגונים לא ממשלתיים הפועלים ללא כוונת רווח) טוען כי תשובת משרד המשפטים בעייתית, משום שעל רשם העמותות לבדוק בכל שנה מה מצב החברה, ולא להסתמך על הליכי הבראה עתידיים - במיוחד כאשר כל הנתונים על בית החולים וכל הדיווחים הכספיים שלו, שבהם מפורטת ההרעה במצבו הכלכלי בשנים האחרונות, מצויים במשרדי הרשם. לדבריו, סיפור הדסה צריך לשמש גם נורת אזהרה לגבי יכולות הפיקוח של הגוף שמפקח על אלפי עמותות, חלקן ספקיות של שירותים חיוניים במדינה. "כיצד ניתן אישור ניהול תקין לגוף שצובר גירעון של מאות מיליוני שקלים בשנה, בלי בדיקה מקיפה שמתבצעת על כל עמותה קיקיונית?" תהה המקור.

6. 
רשות המסים

בדיון בבקשה להקפאת הליכים של בית החולים, שנערך שלשום בבית המשפט המחוזי בירושלים, טענה נציגת רשות המסים כי לבית החולים חובות של 70 מיליון שקל למס הכנסה, בגין ניכויים שנוכו משכר העובדים ולא הועברו לרשות. אף שבית החולים לא העביר את תשלומי המס שגבה לרשות המסים, הוא המשיך לקבל ממנה אישור שמאפשר לתורמים שלו לקבל זיכוי ממס הכנסה על התרומות.

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע שכל מי שתורם יותר מ–181 שקל למוסד ציבורי, כמו הדסה, יכול לקבל זיכוי על התרומה ממס הכנסה - אבל התרומה מוכרת רק אם המוסד קיבל אישור לכך מרשות המסים. האישור שאותו קיבל הדסה מהרשות, נועד בין היתר להגן על התורמים ולתת להם אישור שהגוף שלו הם תורמים פועל באופן תקין.

הכללים לקבלת האישור נוקשים, והוא לא ניתן באופן אוטומטי לכל עמותה. כדי לקבל את האישור, בית החולים שלח מדי שנה את דו"חותיו הכספיים ונתונים נוספים לרשות המסים, והם נבחנו ביסודיות על ידי הרשות.

מבירור מול רשות המסים עולה כי בית החולים עמד בכל הקריטריונים לקבלת האישור. מבחינת הדו"ח הכספי של בית החולים עולה כי הוא עמד גם בתנאי המגביל את ההוצאות ההנהלה, ולכן קיבל את האישור - למרות החבות למס הכנסה והגירעון העצום שנרשם בדו"חותיו.

מרשות המסים נמסר: "כדי לקבל זכאות לסעיף 46, על המוסד לעמוד בכמה קריטריונים כפי שנחקקו בפקודת מס הכנסה, כאשר התנהלות כלכלית אינה אחד מהם. מבלי להתייחס למקרה הספציפי, נציין כי דו"חות כספיים שמוגשים לרשות המסים במסגרת פעילות שומתית הם חסויים על פי חוק".

7. משרדי האוצר והבריאות

למרות האמירה שחוזרת על עצמה בימים האחרונים, כאילו המדינה לא מסייעת כלכלית להדסה כלל, בשנים האחרונות העבירו משרדי הממשלה מאות מיליוני שקלים לבית החולים. הדסה זכה לתמיכת משרד הבריאות בזכות אישור הניהול התקין שנתן לו רשם העמותות, וגם מכיוון שעמד במבחני תמיכה שנקבעים בשיתוף משרד האוצר - על אף מצבו הקשה. אחד ממבחני התמיכה אף קובע כי ידוע למשלם שמצבו הפיננסי של הדסה איתן.

אגף החשב הכללי במשרד האוצר אמור גם לפקח על השימוש בכספי התמיכה, לקבוע שיעור הוצאות הנהלה וכלליות של הגופים הנתמכים, ואף רשאי להטיל סנקציות על המוסד כמו למשל לשנות, לעכב או להפסיק את תמיכות משרדי הממשלה. על אף זאת, מ–2008 ועד 2013 - שנות המשבר וההידרדרות הפיננסית של בית החולים, הועברו אליו כ–200 מיליון שקל, בסכומים שגדלו והלכו.

מקור בכיר בשירות המדינה תוהה "מדוע ב–2013 הועברו להדסה 64 מיליון שקל, כאשר בית החולים קורס לגמרי, עם גירעון של יותר ממיליארד שקל? האם מותר לתת תמיכה בעשרות מיליוני שקלים למוסד קורס? האם יכול להיות שמישהו ידע כבר אז שהמדינה תשתלט על הדסה, ולפיכך, ניתן לתת לו כספי ציבור, כי אין חשש שיירדו לטמיון?"

ממשרד האוצר נמסר כי "בהתאם להסכם בין ממשלת ישראל לבית החולים הדסה, להשתתפות במימון עלות הקמת מגדל האשפוז בקמפוס בית החולים בעין כרם, העבירה הממשלה מדי רבעון את השתתפותה בעלויות המוכרות במסגרת הפרויקט. השתתפות הממשלה הועברה רק לאחר שרואה חשבון מטעמה בדק את דו"חות הביצוע והחשבונות שהוגשו, אישר כי אכן הוצאו ההוצאות וכי הפרויקט מתקדם בהתאם למתווה המתוכנן".

שלא לציטוט, אומרים מקורות באוצר כי התמיכה במגדל האשפוז היתה דרכה של המדינה להקל על נשות הדסה לסייע כלכלית בניהול השוטף של בית החולים, מבלי שהמדינה תזרים כספים לצורך כך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker