הרופאים הבכירים ישקיעו יותר בבית החולים - ופחות בקליניקה הפרטית - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרופאים הבכירים ישקיעו יותר בבית החולים - ופחות בקליניקה הפרטית

נציבות שירות המדינה, המעסיקה את הרופאים עובדי המדינה, גיבשה טיוטת כללים, בשיתוף משרדי הבריאות והאוצר, שמגבילה רופאים ומנהלים בבתי חולים ממשלתיים מלבצע עבודות פרטיות ■ בהסתדרות הרפואית מתנגדים, ואחרי שנכשלו במניעת הפצתם, פנו לביה"ד לעבודה כדי לעצור את התהליך

21תגובות

חומר הבעירה הפוטנציאלי הבא במערכת הבריאות עשוי לצאת ממקום מעט בלתי צפוי: נציבות שירות המדינה, שמעסיקה את הרופאים עובדי המדינה - בעיקר בבתי החולים הממשלתיים. הנציבות גיבשה לאחרונה, יחד עם משרדי הבריאות והאוצר, טיוטת כללים חדשה שמגבילה באופן מהותי את הפרקטיקה והעבודה הפרטית של רופאים ורופאים־מנהלים בבתי החולים הממשלתיים, בדגש על מנהלי בתי החולים - שיכולת העבודה הפרטית שלהם תצטמצם דרמטית.

בהסתדרות הרפואית (הר"י) ניסו בחודשים האחרונים למנוע - ללא הצלחה - את הפצת הטיוטה בכמה ישיבות שקיימו עם אנשי הנציבות, ובשבוע שעבר הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה לעצור את פרסום הכללים עד לתום תקופת הסכם הרופאים או עד לניהול משא ומתן בעניין, וכן להוציא צו מניעה שיאסור על הנציבות לפרסם באופן חד־צדדי חוזר בעניין. לטענת הר"י, פרסום הכללים החדשים כתכתיב של המדינה וללא משא ומתן עמם אינה מקובלת, ומהווה הפרה של המדינה את חובותיה כצד ליחסי עבודה קיבוציים. "ניתן לקבוע בביטחון כי טיוטת הכללים פוגעת משמעותית בתנאי עבודתם של רופאים ומנהלים בשירות המדינה", נטען.

ניר קידר

הכללים הם תוצר של עבודת צוות בין־משרדי, בראשות נציבות שירות המדינה, שהוקם בעקבות החלטת ממשלה מ–2010. בצוות חברים נציגי משרד הבריאות, האוצר והמשפטים. הצוות התבקש לבחון דרכים למניעת ניגוד עניינים של רופאים שמפנים לפרקטיקה הפרטית שלהם, וכן את נושא העבודות הנוספות של רופאים. הכללים החדשים נוגעים רק לנושאים שבהם היתה הסכמה, בעיקר נושא העבודות הנוספות.

אחת ההמלצות המרכזיות היא להגביל את העבודות הפרטיות של מנהלי בתי החולים ל–6 עד 9 שעות שבועיות, מלבד משרתם המלאה כמנהלי בתי חולים. כיום, המנהלים, כמו הרופאים, אינם מוגבלים - לא מבחינת סוג הפרקטיקה הפרטית שלהם ולא בהיקף השעות שבהן הם עוסקים בה. בנוסף, מותר להם לעסוק בעבודה פרטית (כשכירים בגוף אחר) בהיקף של עד 25% מהשעות שהם עובדים כמנהלי בית חולים - לפחות 10 שעות שבועיות פרטיות. הרופאים והמנהלים אף אינם מוגבלים מבחינת מספר העיסוקים או מספר מקומות העבודה שבהם הם מבצעים פרקטיקה פרטית. אגב, הכללים הללו תואמים את הכללים שקיימים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, שמאפשרים למנהלי בתי חולים לעסוק בעבודה פרטית רק עד 6 שעות שבועיות.

ארבעה דו"חות של מבקר המדינה בעשור האחרון, מ–2004 ועד ועד 2011, התייחסו לעבודה הנוספת של מנהלי בתי החולים ושל הרופאים בכלל. בדו"ח האחרון, שפורסם במאי 2012, מתח המבקר ביקורת חריפה על משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה, לאחר שמצא כי דבר לא נעשה מאז הביקורת הנוקבת האחרונה שלו בעניין העבודות הנוספות הרבות של מנהלי בתי החולים הגדולים במרכז הארץ - מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, ומנהל איכילוב, פרופ' גבי ברבש, שעובדים במקביל למשרתם הציבורית כחברי דירקטוריון, יועצים לחברות מסחריות ועוד.

שכרם של מנהלי בתי החולים הממשלתיים בתפקידם הציבורי נע כיום באופן גס בין 65 ל–85 אלף שקל בחודש, בתלות בוותק, בכוננויות שהם מבצעים ובמיקומו הגיאוגרפי של בית החולים. על פי דו"ח הממונה על השכר ל–2012, שכרו של רוטשטיין היה 83 אלף שקל בחודש; מנהל בית החולים זיו, ד"ר אוסקר אמבון, השתכר 80 אלף שקל בחודש; מנהל בית החולים לבריאות הנפש בבאר שבע השתכר 83 אלף שקל בחודש; ומנהל בית החולים הלל יפה מאיר אורן 85 אלף שקל בחודש.

בנציבות "מחויבים להמלצות המבקר"

"אנו מרגישים מחויבים להמלצות המבקר, שלפיהן צריך לקבוע כללים על ידי נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות", אמר יוני דוקן, מנהל אגף בכיר בתחום מערכת הבריאות בנציבות, באחד הדיונים בנושא. לדבריו, הכללים החדשים מוצאים את האיזון בין הצורך בכך שמנהל בית חולים יקדיש את רוב זמנו למלאכה המורכבת של ניהול בית חולים ציבורי, לבין "רצונו להשתכר יפה ולהמשיך לעשות פרקטיקה".

לדברי דוקן, מנהל בית חולים הוא מנהל יחידת סמך - כמו מנהל רשות המסים או הנהלת בתי המשפט - שלהם אסור לעבוד בעבודה נוספת למעט 4 שעות הוראה שבועיות בלבד מחוץ לשעות העבודה. באוצר סבורים כי הכללים החדשים שנוגעים למנהלי בתי החולים מקלים מדי. אגף התקציבים באוצר הציג בוועדה עמדה שלפיה יש לאסור על המנהלים לחלוטין עיסוק בעבודות פרטיות.

לטענת הר"י, מנהלי בתי חולים הם שונים מכלל המנהלים בשירות הציבורי, משום שיש חשיבות רבה לכך שיישארו מעורים בתחומם הרפואי - "לשם חידוד שיקול דעתם המקצועי" וכשירותם הקלינית אם יחזרו לעבוד כרופאים בתום הקריירה הניהולית. בבקשתה לבית המשפט, טוענת הר"י כי "לשם כך, ראוי לאפשר למנהלי בתי חולים לבצע פרקטיקה פרטית מקצועית, ולפצות בכך על היעדר הפעילות הקלינית בתפקידם כמנהלים", ויש להשוות את תנאיהם לתנאי כלל הרופאים. עוד טוענת הר"י כי אם מחליטים להחריג את מנהלי בתי החולים מהסדרי העבודה של כלל הרופאים, יש לפצותם ולהחריג אותם מחובת שעון הנוכחות.

"פגיעה בתנאי העבודה"

כלל חדש ודרמטי לא פחות נוגע להיקף העבודות הפרטיות של רופאים שאינם מנהלים. כיום אין כל מגבלה על היקף העבודה הפרטית שלהם. לפי הכללים החדשים, רופאים לא יוכלו לעבוד ברצף יותר מ–26 שעות - כולל הפרקטיקה הפרטית, ולאחר תורנות יחויבו במנוחה של 8 שעות - לפחות עד תחילת העבודה. הוועדה הבין־משרדית סבורה כי עבודה רצופה ומאומצת של רופאים בכמה משרות במקביל עלולה לפגוע באיכות עבודתם, וציטטה מחקר של מכון ברוקדייל, שהראה שככל שרופאים עובדים יותר שעות וביותר מקומות עבודה - הסיכוי לרשלנות רפואית עולה.

אייל טואג

בהר"י מתנגדים נחרצות גם לכלל זה. בבקשה לבית המשפט נכתב כי "קביעת מגבלות כאלה תפגע בתנאי עבודתם של הרופאים, משום הצמצום הניכר של הזמנים שבהם רשאים הרופאים לבצע עבודה פרטית או פרקטיקה פרטית". לטענת הר"י, הדבר יפגע בפוטנציאל ההשתכרות של הרופאים, בגמישותם התעסוקתית ובאוטונומיה שלהם לנהל את עיסוקיהם המקצועיים מחוץ לשעות העבודה. כדוגמה הם נותנים רופא שסיים תורנות ב–8:00 אחרי 24 שעות רצופות של עבודה, ויהיה עליו להמתין עד 18:00 עד שיעסוק בעבודה פרטית. לטענת הר"י, "המגבלה תמנע ממנו לבצע פרקטיקה פרטית ברוב שעות היום הרלוונטיות בין משמרותיו בבית החולים ותגרע משמעותית מפוטנציאל ההכנסה שלו". בנוסף, טוענת הר"י כי ההנחיה תגרום דווקא לדחיפתם של רופאים לסקטור הפרטי, שכן הדבר יהיה תמריץ שלילי לרופאים מומחים לבצע תורנויות, מאחר שהם יעדיפו את הפרקטיקה הפרטית שלהם.

כלל נוסף נותן מענה לתופעה שעליה הצביע מבקר המדינה בדו"ח האחרון שלו בעניין - יותר ויותר מנהלים בכירים במערכת הבריאות מפחיתים את היקף משרתם הציבורית כדי לפנות זמן לפרקטיקה הפרטית שלהם. נושא זה מטריד מאוד גם את מנהלי בתי החולים. על פי הכלל החדש, על מנהלים בכירים - כמו מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנהלי שירות (דרג ניהול ביניים - רל"ג) בבתי חולים - ייאסר לרדת בשיעור המשרה לצורך עיסוק בעבודה פרטית.

בהר"י, באופן לא מפתיע, מתנגדים גם לכך, וטוענים כי "כלל גורף זה יפגע בתנאי העסקתם של מנהלי המחלקות, היחידות והשירות, בכך שיפחית משמעותית את הגמישות והדינמיות בתנאי העסקתם ויפגע בבירור בפוטנציאל ההשתכרות שלהם, לנוכח פערי השכר הפוטנציאלי הברורים בין הרפואה הציבורית לבין הרפואה הפרטית". עוד טוענת הר"י כי "הכלל יפגע באינטרס הציבורי למשוך כוח אדם איכותי למערכת הרפואה הציבורית", כאשר בתי החולים מתמודדים כבר כיום עם מחסור בכוח אדם רפואי וקושי לאייש משרות בכירות.

הכלל האחרון נוגע לצמצום ההגדרה של פרקטיקה פרטית. כיום, ההגדרה כוללת את המושג "ייעוץ רפואי". לטענת הנציבות, המונח קיבל עם השנים פרשנות מרחיבה, שכוללת גם ייעוץ של רופאים לחברות היי־טק וביטוח, ייעוץ בהקמת בתי חולים ועוד. לפי הכלל החדש, ייעוץ יוגבל לייעוץ רפואי לאדם. לדברי דוקן, "זו התכלית של הפרקטיקה הפרטית. אתה רוצה לייעץ להיי־טק? זו כבר נחשבת עבודה פרטית שחלות עליה יותר מגבלות, כמו היקף השתכרות (עד חצי מהשכר של אותו רופא במשרתו הציבורית) ומגבלת העסקה של עד רבע משרה".

מוטי מילרוד

"עניין של משילות"

בישיבה שהתקיימה בחודש שעבר, בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, הר"י והנציבות, טענו נציגי הר"י בתוקף כי הנציבות לא יכולה להחליט על הכללים החדשים בלי מו"מ עמם, וכי יש חוסר תום לב בכך שנושא כה מהותי לא עלה בזמן מאבק הרופאים, אלא מגיע כ"הנחתה" אחריו.

הנציבות מתעקשת כי זכותה להודיע על כללים חדשים בנושא בלי מו"מ: "יש דברים שאפשר לנהל (עליהם) מו"מ, זה לא. יש עניין של משילות", אמר דוקן לאנשי הר"י. בתגובה לכך אמרה לו אחת מנציגות הר"י, עו"ד מיכל פומרנץ, "זה קשור בקשר ישיר לנושא השעון. אתם חושבים שהיינו חותמים על הסכם אם היינו יודעים שיש עוד נושאים שכל כך מהותיים לרופאים?"

לדברי דוקן, הנציבות נחושה להתמודד עם נושא העבודות הנוספות של מנהלי בתי החולים. לדבריו, "על מנהלי בתי החולים צריכים לחול הכללים של מנהלי יחידות סמך - מותר לבכירים ברשות המדינה לעבוד עד 4 שעות בהוראה שלא בשעות העבודה".

על כך השיב יו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן: "אתה רוצה להפוך אותם למשרה מלאה. אתה יודע שבכל הדיונים זה בא עם 'בוחטה' של כסף". דוקן השיב: "מנהל בית חולים תמיד צריך להיות פול־טיימר (עובד רק בבית החולים - רל"ג)". ואידלמן ענה: "מנהל בית חולים, בהיותו פול־טיימר, לא יכול להרוויח פחות מ–100 אלף שקל בחודש. צריך שיהיו מנהלים מהדרגה הראשונה וצריך לתגמל אותם. ברור שאתה לא רוצה לשלם, כי אתה חושב שזו הפררוגטיבה שלך, אבל אנחנו לא מסכימים. אתה עושה דיקטטורה, מנסה להנחית".

אוליבייה פיטוסי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#