"כל חאפר יכול"

כך פועלים סוכני תיירות רפואית מתחת לרדאר

סוכני התיירות הרפואית, שמגלגלים עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה, פועלים בלי צורך ברישוי או פיקוח על דרכי פעולתם ■ בכיר בתחום: "אנשים בלי ידע ברפואה מתעסקים בחיי אדם"

רוני לינדר

סוכני התיירות הרפואית פועלים כמעט מתחת לרדאר. רובנו לא מכירים את האנשים שמביאים לישראל את החולים מחו"ל, מלווים אותם בנבכי הביורוקרטיה הרפואית בישראל ומניעים את גלגלי תעשיית התיירות הרפואית, שמגלגלת כבר מאות מיליוני שקלים בשנה. זאת, משום שהם פונים לקהל הלא ישראלי, ואולי גם מכיוון שלא היו רוצים להיחשף ולתת דין וחשבון על הכנסותיהם ועל דרכי פעולתם.

הקרבות האחרונים בין מנהלי בתי החולים לבין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, על שיטות ההפעלה של התיירות הרפואית, והדיון הציבורי הער סביב השאלה האם התיירות הרפואית באה על חשבון החולה הישראלי - דחקו הצדה במידה מסוימת את העיסוק באחת החוליות החשובות בשרשרת הזאת: התיירים הרפואיים עצמם - ואיכות הטיפול שהם מקבלים בישראל.

קשה להאמין, אבל אף שהתיירות הרפואית חצתה כבר מזמן את רף חצי מיליארד השקלים, ובתי חולים מסוימים מטפלים במאות ואף באלפי תיירים רפואיים בשנה, מעמדו של סוכן התיירות - האיש או החברה שמביאים אותם לישראל - לא הוסדר מעולם. במלים אחרות, כל אחד יכול להיות סוכן רפואי ו"לייבא" תיירים רפואיים, כלומר אנשים חולים מאוד בעיקר מרוסיה ואוקראינה לישראל, תמורת כל סכום שיעלה על דעתו.

הסכום שמגלגלים הסוכנים האלה אינו ידוע, אך באחרונה נחשף ב–TheMarker כי בתל השומר, אחד מאתרי התיירות הרפואית הגדולים בישראל, 12% מההכנסות עוברות לכיסם של הסוכנים. מנהל תל השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר כי הוא מגביל את התשלום לסוכנים לעד 15% מהתשלום של התייר, אך ציין כי "זה מבריח מאתנו הרבה סוכנים למקומות אחרים, שבהם הם יכולים לקבל גם 40%–50% ואפילו 100%".

"אין דרך לדעת אילו פעולות בלתי חוקיות הסוכן עושה". חדר ניתוחצילום: מוטי מילרוד /באוב?

אם מקישים מהנתון הזה על כלל שוק התיירות הרפואית, הרי שבחישוב השמרני ביותר של 12% מחצי מיליארד שקל, מגלגלים סוכני התיירים כ–60 מיליון שקל בשנה - ללא פיקוח, ללא רישוי וללא בקרה. בחישוב מעט פחות שמרני, ואם מביאים בחשבון שלא כל הכסף מתועד, סביר מאוד שהסכום מתקרב ל–80–100 מיליון שקל בשנה. בנוסף, בתי החולים משמשים פעמים רבות גם כסוכנים של עצמם, כך שחלק מהכסף שנרשם כ"עמלת סוכן" חוזר לקופת בית החולים.

"חולים הם טרף קל לסוכנים חסרי מצפון"

מיהם סוכני התיירות הרפואית הפועלים בישראל? לצד החברה הגדולה ביותר הפועלת בתחום בבעלותו של איש העסקים נעם לניר, מש מד, יש על פי הערכות עוד 10–15 חברות בינוניות שכל אחת מהן מביאה מאות תיירים לישראל בשנה. מלבדן, קיים זנב ארוך של סוכנים קטנים: סוכנים שפועלים לבדם או סוכנויות קטנות של שניים־שלושה סוכנים, המביאים בין תיירים אחדים לכמה עשרות תיירים בשנה.

"ההערכות מדברות על 300 עד 500 סוכנים", אומר לנו מקור שעוסק בתחום. "זה יכול להיות כל אחד. כל מי שיש לו חבר בבריה"מ לשעבר או במדינה אחרת, אנשים שיש להם עסקים במדינות אחרות, נהגי מוניות שאוספים נוסעים משדה התעופה ויודעים לזהות את הפציינטים ועוד". לדבריו, "יש חולים שמגיעים לישראל ואז שוברים את הראש מה לעשות, והם הטרף הכי קל לסוכנים חסרי מצפון. כל החברות המסודרות מקבלות כל הזמן פניות מאנשים בטענה ש'חאפר' תפס אותם והתעלל בהם ואנחנו צריכים להציל את המצב".

נכון להיום, אין כל התייחסות מערכתית־שלטונית לנזק שגורמים סוכנים בעיתיים לתיירים הרפואיים עצמם ולתדמיתה של מערכת הבריאות בישראל, וכל בית חולים מתמודד בעצמו עם הבעיות בתחום. "אין לי דרך לדעת אילו פעולות בלתי חוקיות הסוכן עושה", הודה רוטשטיין בשיחה עם TheMarker. "לא מעט תיירים התלוננו אצלנו על סוכנים, ובתגובה העפתי את הסוכנים האלה לכל הרוחות מבית החולים. היו גם מקרים שתפסנו סוכנים שעשו יד אחת עם המתאמות (אחיות שמלוות את התיירים ומועסקות על ידי בית החולים; רל"ג) שלנו - והן מצאו את עצמן בחוץ באותו הרגע", הוסיף.

דוגמה נוספת לרגולציה עצמית קיימת בבית החולים איכילוב, שכיכב בתחקיר "עובדה". בעקבות התחקיר, שבו נחשפה בין השאר הקלות שבה סוכנים רפואיים מסתובבים ונכנסים לחדריהם של הרופאים ואף מנהלים עמם משא ומתן כספי, פנתה הנהלת איכילוב לחברות התיירות הרפואית שעובדות עם המרכז הרפואי, בדרישה כי עובדיהן יענדו תג זיהוי בתחומי בית החולים, המעיד כי האדם הוא סוכן תיירות רפואית שחתם על הסכם עם בית החולים.

"תג זה יאפשר כניסה בשערי בית החולים ללא בדיקה, וכן יאפשר לכם, בכפוף לעמידה בנוהלי תיירות מרפא, לקבל מידע רפואי ולקבוע תורים בקשר ללקוחות המטופלים על ידיכם", נמסר לסוכנים. הסוכנים יקבלו את התגים בכפוף לחתימתם על הסכמה לבדיקת הרישום הפלילי שלהם, וחתימה על הצהרה שבה הם מתחייבים לשמירה קפדנית של כללי הסודיות הרפואית של התיירים שבטיפולם.

"הדבר שהכי מפריע לי בתיירות הרפואית זה לא העובדה שהתיירים תופסים מקום לישראלים ולא שהכסף נכנס לבית החולים בלי שום פיקוח - אלא שהרפואה שעושים פה בהרבה מקרים לא נכונה ואפילו גרועה", אומר פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי ובעבר מנהל אסותא והמנהל הרפואי של מכבי. לדבריו, "כשאין פיקוח, מקבלים את הרפואה הכי גרועה שיש: ניצול סבל של אנשים, לפעמים טיפול במקרים שמלכתחילה כולם יודעים - גם הסוכנים וגם הרופאים - שהם חסרי תקווה. בנוסף, אחרי שהחולה עוזב את בית החולים, אין מעקב אמיתי וקשה מאוד להגיש תביעות רשלנות, כך שגם הבקרה הזו לא קיימת. זו רפואה די פרועה".

גל ביטולים וכעס על ישראל עקב התחקיר

השוק הפרוץ של סוכני התיירות הרפואית מטריד מאוד גם את הסוכנויות הגדולות וה"מסודרות" של התיירות הרפואית שהתעוררו באחרונה והבינו כי ה"חאפרים" האלה עלולים לכרות את הענף שכולם יושבים עליו. לפיכך, הם החליטו לפעול מיוזמתם למיסוד התחום הפרוץ, כדי להפוך אותו ללגיטימי ומסודר יותר.

שמונה חברות הקימו את "האגודה הישראלית לתיירות רפואית", והם מתכוונים לפעול לקידום מנגנוני פיקוח על התחום, קביעת סטנדרטים של שירות ויצירת אמנה לעוסקים בענף. לדבריהם, רק חברות שעומדות בסטנדרטים של ארגונים רפואיים בינלאומיים ושל משרד הבריאות יוכלו להיות רשומות באגודה.

הם מודים כי תחקיר "עובדה" על התיירות הרפואית באיכילוב וגל הכתבות השליליות בישראל וגם ברוסיה על התיירות הרפואית שהגיע בעקבותיו זירזו את המהלך. התחקיר שודר במלואו ברוסיה והביא לגל ביטולים וכעס כלפי ישראל, ובכלל, הם מספרים, כיום אי־אפשר לטאטא ולהסתיר חוויות שליליות של תיירים רפואיים שעברו חוויות קשות בישראל. "יש פורומים שוקקים שהם קוראים וכותבים בהם. כל חוויה שלילית מתועדת ומגיעה להרבה מאוד אנשים", אומר בכיר בתחום.

"הקמנו את הארגון כדי לשמר זכות קיום לתחום לעוד שנים רבות״, אומר ליאור קרסקין, מנכ"ל האגודה. "אנחנו רוצים שישראל תמשיך להיות מותג מוכר ומפורסם ושהתדמית שלה בתחום תמשיך ותתחזק בעולם ולא נאבד את השם הטוב שיש לישראל. כשבחו"ל מקבלים מסרים שליליים וכשיש התנהלות לא תקינה של סוכנים, זה מייצר תדמית שלילית ונותן רוח גבית לגרמניה, שהיא המתחרה העיקרית של ישראל על תיירות המרפא. כדי להישאר רלוונטיים חייבים לשמור על התדמית של ישראל".

אחת הפעולות שמנסה לקדם הארגון, שממומן מכספי החברות וללא תמיכה ממשלתית, היא הסברה טובה יותר במדינות המוצא של התיירים לגבי זכויותיהם, בין היתר, באמצעות אתר שמפרט בשפות שונות (עברית, רוסית ואנגלית) את הזכויות והכללים הנוגעים לתיירות רפואית בישראל. "המידע הזה לא היה זמין בעבר ותיירים רפואיים רבים קיבלו לעתים מידע שגוי לגבי אופן הטיפול, מחירים של הטיפולים ואף נהפכו במקרים מסוימים ל'קורבנות' של מרמה מצד גורמים מפוקפקים שפעלו בשוק", אומרים בארגון.

"מתעסקים בחיי אדם ללא ידע ברפואה"

קרסקין אינו מפרט במה מתבטאת אותה "התנהלות לא תקינה של סוכנים", אבל ממידע שהגיע לידינו עולה כי התחום רווי בבעיות.

"אנשים שאין להם שום ידע ברפואה מתעסקים בחיי אדם", אומר לנו מקור בכיר בתחום. "מביאים לישראל אנשים במצב קשה מדי, שאפשר היה לדעת מראש שאי־אפשר לעזור להם, שמוכרים את הבית כדי לקבל טיפול שלא יעזור. נותנים לאנשים הצעות מחיר נמוכות במיוחד - ואחרי שהם מגיעים לישראל התשלומים פתאום קופצים: מפתים אותם עם מחיר נמוך כדי להיות תחרותיים, ומפני שאין שום פיקוח יכולים לנקוב בכל מחיר - גבייה על כל בדיקה וכל טיפול נוסף", הוא מספר.

"שיטה נוספת היא להמציא סיפורים על רופאים מעולים בישראל, אבל להביא אותם לרופאים שהם לאו דווקא הכי טובים ומתאימים, אבל זולים יותר", הוא מוסיף.

כיום חברות באגודה שמונה חברות בינוניות וגדולות, וכמה חברות נוספות נמצאות בתהליכי הצטרפות. אחד הכללים שלקחה על עצמה האגודה הוא לדאוג לכך שלכל חברה יהיה מנהל רפואי, שיעבור על כל מקרה ויבנה לו תוכנית רפואית הולמת, "ולא להביא אנשים שלא מתאימים לישראל", אומרים באגודה. "מנהל רפואי כזה יהיה אחראי להחליט את מי להביא ומי לא מתאים - משיקולים מקצועיים ולא רק כלכליים. התפקיד שלנו הוא לא רק לשלוח הצעות מחיר ולקבל כל מטופל".

״על אף הביקורת הציבורית, לתחום תיירות המרפא בישראל יש גם חשיבות רבה בהישארותם בישראל של רופאים כוכבים, שההכנסה מתיירות מרפא מאפשרת להם להישאר רופאים פעילים ברפואה הציבורית", אומרת נטלי שטיינר, מנהלת תחום תיירות מרפא בחברת איי.אס.איי וממייסדי האגודה הישראלית לתיירות מרפא. "העמותה קמה כדי לוודא שהאיכות ורמת השירות הניתנות על ידי החברות העוסקות בתחום תהיינה בסטנדרטים גבוהים במטרה לשמר את התדמית המצוינת שיש לרפואה בישראל".

סוכן תיירות רפואית: "שום דבר בתחום הזה כבר לא מפתיע אותי"

"אני קם בבוקר עם שער הדולר כמו כל יצואן ואם הוא ירד ב–10% אז אכלנו אותה בהכנסות - זה תחום שמכניס כסף זר למדינה ולמערכת הבריאות", אומר גדי (שם בדוי), מנהל של סוכנות תיירות רפואית 
ל–TheMarker. הוא רצה להתראיין, אך לא לחשוף את שמו, מאחר שלתחושתו, נושא התיירות הרפואית מושמץ ביותר, בעיקר בשבועות האחרונים. "נכון שזה עסק והמטרה היא להרוויח כסף, אבל חשוב שאנשים יבינו שבשורה התחתונה אנחנו עוזרים לאנשים מאוד חולים", הוא אומר.

גדי מסביר את תהליך הבאתו של חולה מרוסיה לישראל: "לרוב התיירים פונים אלינו כשהם כבר יודעים איזה בית חולים ואפילו איזה רופא הם רוצים. כיום כל המידע נפתח בלחיצת כפתור ולהרבה רופאים ישראלים יש קורות חיים ברוסית וכמובן המלצות ברשת".

קשה, לדבריו, לשרטט פרופיל חד־ממדי של התייר הרפואי מרוסיה: "יש אנשים שמוכרים את הבית שלהם בשביל זה ויש אנשים מאוד עשירים. בשנה האחרונה יותר ויותר חולים מגיעים במימון חברות ביטוח וקרנות פילנתרופיות, אבל הרוב עדיין משלמים מכיסם את כל הסכום", הוא אומר.

מה שמביא את החולים הרוסים לישראל הוא חולשתה של מערכת הבריאות הרוסית: החל מחוסר אמון של הציבור ברוסיה ברופאים, ריבוי של תרופות מזויפות, ועד בדיקות הדמייה באיכות נמוכה מדי ("כמעט כל חולה שמגיע לישראל חוזר על הבדיקות שעשה, כי לא מומלץ להיכנס לניתוח על סמך הבדיקות שמגיעות משם", אומר גדי).

לישראל, לדבריו, יש מוניטין מעולים במדינות בריה"מ לשעבר, והתהליך מובנה וקבוע: "החולה יוצר אתנו קשר ראשוני, שולח לנו את המסמכים הרפואיים שלו שמתורגמים ונבחנים על ידי רופא מטעמנו שבוחן את התיק ומבקש השלמה של בדיקות במקרה הצורך, עד שבסוף התהליך, שיכול לקחת בין ימים לשבועות, החולה מקבל הצעת טיפול לרופא הכי מתאים בישראל והצעת מחיר".

לדבריו, כבר בבירור הראשוני מתברר לא אחת שהאבחון שהחולה קיבל במדינתו לא היה נכון. "יש מקרים שאמרו לאנשים שיש להם סרטן אבל יש להם דלקת, למשל. זה לא נדיר". גם הוא, כמו שאר החברות שהתאגדו תחת הארגון החדש, סבור שסוכנים "חאפרים" ולא הגונים וגורמים נוספים שמנסים לגזור קופון מוגזם על חשבון התיירים - פוגעים מאוד הן בתיירים הרפואיים והן בתחום כולו. "רק לאחרונה, למשל, פנתה אלינו חולה מרוסיה שקיבלה בישראל הצעת מחיר של כ–30 אלף דולר ורצתה חוות דעת נוספת. לפי החישוב שלנו זה יצא לה 10,000 דולר - שום דבר בתחום הזה כבר לא מפתיע אותי", סיפר.

"ככל שהבעיה מסובכת יותר יש יותר ערך לסוכן עבור החולה מחו"ל, כי סוכן טוב ואמין מוודא שהוא יגיע לרופא המתאים ושלא עובדים עליו - לא בהיבט הרפואי ולא בהיבט הכלכלי, ושאם הדברים מסתבכים, יודעים איך לפתור אותם". בהתאם, התחומים הרפואיים הבולטים שמושכים לכאן תיירים הם אונקולוגיה (סרטן) והמתולוגיה, קרדיולוגיה, ילדים, הפריות ואורתופדיה.

האם אתם מביאים לישראל חולים סופניים? קרה שתיירים שהגיעו דרככם מתו כאן?

"חד וחלק - לא. אנחנו לא מביאים חולים חסרי סיכוי בהגדרה. אבל לצערי, שמעתי על סוכנים שיעשו הכל בשביל הכסף - כולל להביא חולים סופניים".

ומה קורה אם המקרה מסתבך ונדרשים עוד טיפולים ולתייר אין כסף?

"כמעט כל בתי החולים בעולם מבקשים את רוב הכסף מראש. אם המקרה מסתבך מעבר לצפוי ולמשפחה אין כסף - כבר קרה שאנחנו מימנו את המשך הטיפול. מנגד, שמעתי על סוכנים 'חאפרים' שהחולים שלהם הסתבכו, אז הם שלחו אותם לחדר המיון - כדי שבית החולים יהיה חייב לטפל בהם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker