זאב רותם: התיירים הרפואיים יעשו לבריאות מה שעשו הצרפתים לשוק הדיור

היועץ האסטרטגי זאב רותם, שעבד עם משרד הבריאות, חושש כי התיירים הרפואיים מוסיפים ביקושים לא מרוסנים למערכת שמסוגלת בקושי לספק את הביקוש המקומי, ומזהיר: "מערכת התמריצים מעוותת, הרופאים ובתי החולים ירוצו אחרי הזהב"

רוני לינדר

האם שוק הבריאות עובר תהליכים דומים לאלה שעברו על שוק הדיור בשנים האחרונות? כך טוען ד"ר זאב רותם, יועץ אסטרטגי בכיר שמלווה גופים עסקיים וגם משרדי ממשלה רבים. הוא גם ליווה את משרד הבריאות, ותוך כדי זה למד לעומק את מבנה מערכת הבריאות.

לפי הניתוח שלו, יש קווי דימיון רבים בין השניים. לדבריו, "הסיפור של מערכת הבריאות בשנים האחרונות הוא סיפור של היצע קשיח שנבנה בהתאם לצורכי האוכלוסייה ובהתאם לתקציב נתון, שפוגש אותו ביקוש חיצוני בלתי צפוי ובלתי מרוסן שמוכן לשלם מחירים גבוהים, לעומת הביקוש הנורמטיבי של האוכלוסייה במדינה. זה מעוות את כל שיווי המשקל בשוק.

"הדוגמה הכי טובה לכך היא מה שקרה בשוק הדיור: יש הרבה אגדות אורבניות על מה שגרם לעליית המחירים בשוק הדיור, אבל אפשר לחלק את הגורמים ל–80% ביקוש ו–20% היצע: בעשור הקודם בנו 30–35 אלף יחידות דיור בשנה, ואנשים הצליחו לרכוש דירות. פתאום, במהלך העשור החלו להימכר בכל שנה 5,000 דירות לאזרחי חוץ. התהליך הזה נבע משיקולי השקעה שלהם - חלקם רצו להשקיע בישראל וחלקם נאלצו להוציא את החשבונות שלהם משווייץ, עקב החמרת הרגולציה על העלמות מס וכספים מולבנים.

"במקביל, חל זינוק דרמטי בביקוש של ישראלים לרכישת דירות להשקעה, שנבע מירידת הריבית והיעדר אפיקי השקעה", הוא מסביר. "מספר הדירות להשקעה שנמכרו לישראלים עלה מ–14 אלף ב–2002 ל–31 אלף ב–2009. בשורה התחתונה, הביקוש הספקולטיבי של אזרחים זרים ושל משקיעים הוציא משיווי משקל את המערכת של מדינת ישראל, שנבנתה לאורך השנים לפי היצע וביקוש של האזרחים, והתוצאה היא עלייה חדה במחירי הדיור".

זאב רותםצילום: אייל טואג

לדברי רותם, "אותו הסיפור בדיוק קורה במערכת הבריאות עם תיירות המרפא: על תשתית נתונה שפועלת על הקצה שלה מבחינת תפוסה, נוספים ביקושים לא מרוסנים של אנשים מחו"ל שמוכנים לשלם עשרות אלפי יורו על כל טיפול. ברור שזה מעוות את כל שיווי המשקל של המערכת, שנקבע באיזון בין כמות ומחיר, בין היצע לביקוש מקומי. התיירים גורמים לכך שהביקוש מקבל טוויסט חיצוני. לכן זה יעשה למערכת הבריאות בדיוק מה שזה עשה לשוק הדיור - ואנחנו לא נבין איך זה קרה לנו".

"אנשים אינם טיפשים"

מה שאתה אומר בעצם זה שלרופא לא יהיה כדאי לצאת מהבית כדי לנתח מישהו בפחות מ–7,000 יורו?

"נכון. בסוף אנשים לא טיפשים. כל מערכת התמריצים מעוותת: גם לרופאים במערכת וגם לבתי החולים עצמם. הם ירוצו אחרי הזהב".

אחת הטענות של תומכי התיירות הרפואית היא שהדבר מאפשר לבתי החולים להפעיל את התשתיות שלהם, שעומדות ריקות אחר הצהריים, ולהשאיר בבית החולים את הרופאים.

"הכל מתחיל מעיוות שקיים במערכת, שאומר שיש תשתיות שהושקע בהן כסף רב לאורך השנים, אבל אין מספיק כסף לתפעול שלהן, כי המדינה מקצה פחות ופחות דרך תקציבי הבריאות ומס הבריאות. איך אנחנו יודעים שיש מספיק ביקוש מצד ישראלים שהיה יכול למלא את התשתיות האלה? כי אנחנו יודעים שאנשים נוהרים לבתי החולים הפרטיים, שהתורים במערכת הציבורית נקבעים לעוד הרבה זמן ושאנשים מרגישים פעמים רבות שלא יקבלו טיפול ראוי אלא אם ישלמו באופן פרטי. מה שדרוש זה תוכנית לאומית לקיצור תורים במערכת הציבורית. זה לא יעלה הרבה כסף כי התשתיות כבר קיימות והחולים כבר קיימים".

מאיפה יבוא הכסף לתוכנית שכזו? לפי תחשיבים שעשו בקופות החולים, מדובר במאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך.

"הכסף לא צריך להגיע מהביטוחים הפרטיים והמשלימים, אלא מהמדינה לכולם. יש פה הזדמנות לתת חבל הצלה למערכת הרפואה הציבורית שקורסת. תוכנית כזו לקיצור תורים גם תנצל את התשתיות הקיימות, גם תיתן עבודה לסגל הרפואי וגם תצמצם את המוטיבציה של אנשים ללכת לביטוחים פרטיים שמביאים להגדלת האי שוויון בבריאות".

ומה לגבי התיירות הרפואית? האם צריך לבטל אותה לגמרי בבתי החולים הציבוריים או רק להקטין אותה?

"אין בעיה שתהיה תיירות מרפא בבתי חולים פרטיים. אם אנשי עסקים פרטיים ורופאים במדינת ישראל רוצים לפתח את התחום הזה זו זכותם. אבל חשוב מאוד שזה יהיה מגודר במקומות פרטיים ובתשתיות שנבנו מכספים פרטים. ההפרדה צריכה להיות ברורה".

ומה לגבי הביטוחים הפרטיים והמשלימים שמגלגלים כבר מיליארדים, ויוצרים ביקושים עצומים במערכת הפרטית וסחרור שכר במערכת?

"בנושא הזה נוצר עיוות גדול מאוד מסיבה אחת בלבד: האחריות על הביטוחים מתחלקת בין שני גופים: משרד הבריאות, שמסתכל מהזווית של מערכת הבריאות ומנסה לייצר איזונים בין תקציבי קופות החולים ובתי החולים; ואגף שוק ההון במשרד האוצר, שמסתכל בעיקר מהזווית של יציבות חברות הביטוח ומתייחס לביטוחים כמקור הכנסה לחברות. יש פה ניגוד אינטרסים מהותי ובסיסי בין המטרות של הרגולטורים, שמשתקף במה שקורה בשטח. הדרך היחידה לתקן זאת היא שיהיה גוף אחד שתהיה לו ראייה כוללת על מקורות המימון של המערכת: סל הבריאות, הביטוח המשלים בקופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים בחברות הביטוח - וזה הגוף שיש לו אחריות כוללת על הבריאות: משרד הבריאות".

תחקיר "עובדה" הציג תופעה מובנית

רותם סבור כי תופעות כמו זו ששודרו בתחקיר "עובדה", שבו צולמו שלושה רופאים בכירים מבקשים כסף לכיסם מתחקירנית שהציגה את עצמה כסוכנת תיירות רפואית, הן כמעט מובנות בתחום כמו תיירות רפואית; ושבניגוד לטענות מנהלי בתי החולים, קשה להתגבר על כך באמצעות פיקוח.

לדבריו, "כשהייתי קצין בחיל האוויר עמדתי בראש צוות חקירה פנימי שחקר את פרשת רמי דותן (לשעבר תא"ל בחיל האוויר, שקיבל סכומי שוחד גדולים מחברות אמריקאיות שסיפקו מנועים לחיל). בחקירה נחשפה לעינינו תמונה של אדם שניצל את המערכת לצורכיו האישיים וגנב הרבה מאוד כספים, אבל סביבו היו הרבה מאוד אנשים שנתנו לו לפעול בצורה עוקפת וחריגה כי הם האמינו שהוא עושה דברים לטובת המערכת. בכל אחד מהחוזים שהוא חתם עליהם הוא היה משאיר קופות קטנות בחוזה, מתוך אמירה שהכסף הזה מאפשר הגדלת תקציבים לחיל האוויר.

"אבל ברגע הזה כשנחצו הקווים וכל האנשים שמתחתיו ידעו שמתבצעת פה מערכת של שקר, זה עיוות את כל הנורמות במערכת וכל מנגנוני הבקרה קרסו. ולכן המסקנה היתה שברגע שהמערכת מתחילה לפעול בצורה לא תקינה, ולא בהתאם לעקרונות ולכללים שנקבעו מראש ומנסה לייצר עקיפות בערוצים אחרים, באיזשהו שלב האנשים במערכת מפרשים זאת בצורה לא נכונה - והתוצאה היא התנהגות לא ראויה כפי שראינו בתחקיר 'עובדה'.

"החשש שלי הוא שהמערכת הציבורית המדהימה, עם התרבות האיכותית שנבנתה בישראל לאורך עשרות שנים, תידבק לאט־לאט בנגע של העקיפה והרמייה והחמדנות שהיתה אצל רמי דותן. הלקח הזה מלווה אותי מאז בכל דבר שאני עושה, ובעיני זה לקח רלוונטי מאוד גם למערכת הרפואה הציבורית".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker