כך דרשו המנתחים עשרות אלפי דולרים: "הניתוח יעלה 30 אלף דולר; 60 אלף דולר עם המסביבים"

הרופאים - פרופ' שלומי קונסטנטיני, ד"ר יוסי פז ופרופ' צבי רם - צולמו כשהם דורשים תשלום נפרד עבור שכר מנתח - דבר שאסור בבי"ח ציבורי, כך תחשוף תוכנית התחקירים "עובדה" ■ איכילוב: מדובר ברופאים מסורים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

פרשה חמורה במערכת הבריאות הציבורית: תוכנית התחקירים "עובדה" תפרסם הערב תחקיר שבו צולמו שלושה מבכירי המנתחים בישראל, רופאי המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, כשהם מבקשים תשלום של אלפי דולרים לכיסם עבור ניתוחים של תיירים רפואיים - מלבד התשלום הרשמי של התיירים לבית החולים, שאמור לכסות גם את שכרם.

תחקירנית של התוכנית הציגה עצמה כסוכנת תיירות רפואית והגיעה למשרדיהם של הרופאים, בעקבות מידע נקודתי שהגיע למערכת התוכנית אודות השלושה. לפי המידע, שלושת הרופאים נוהגים לגבות מתיירים רפואיים סכומי כסף גדולים בנוסף לעלות הרשמית של הניתוח המבוצע בבית החולים, באופן בלתי חוקי.

בפגישה הראשונה עם אחד המנתחים הבכירים בבית החולים, פרופ' צביקה רם, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית, ניסתה תחקירנית "עובדה" לברר את עלויות הניתוחים, וביקשה במיוחד שני דברים: שהמנתח עצמו יבצע את הניתוח, ושהטיפולים יבוצעו באיכילוב – בית חולים ציבורי, ולא באסותא – בית חולים פרטי שבו מותר לו לנתח באופן פרטי תמורת תשלום.

רם הסביר לה כיצד עובדת השיטה, שבה יש תשלום אחד לבית החולים, ותשלום נפרד לו: "בשביל החלק של הביופסיה תצטרכי לדבר עם תיירות מרפא פה. אני אכתוב להם שזה ביופסיה... אני לא, אני לא כלכלן של בית חולים, לדעתי 10,000 דולר על החלק של בית החולים", השיב.

כאשר שאלה אותו התחקירנית מה הסכום הכולל, השיב כי "בביופסיה עצמה, עלות המנתח שלי זה 8,000 יורו. עכשיו לניתוח עצמו אם אנחנו הולכים, רק שהיא תדע, לדעתי, בית חולים העלות יכולה להיות סדר גודל של 30 אלף דולר... ו... נגיד, 7,000 יורו לשלושה אנשים - זה צוות, צריך לשלם להם, זה לא רשמי, לא משלמים את זה בשעות רופא... אם היא תצטרך ניתוח אז... ייצא עוד 60 אלף דולר לניתוח השני... 60 אלף דולר עם ה'מסביבים'".

פרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיית ילדים, ואחד הרופאים הבכירים באיכילוב, דרש 30 אלף יורו עבור הניתוח. מתוך סכום זה, הבהיר, רק 20 אלף יועברו לתיירות המרפא. אף שנשאל שוב ושוב לאן יועבר ההפרש, סירב להסביר. המנתח השלישי, ד"ר יוסי פז, יו"ר ועד רופאי איכילוב ומנתח לב בכיר, היה מאוד מפורש.

פרופ' צבי רםצילום: דניאל בר און

כשתחקירנית "עובדה" שאלה אותו אם אפשר להבטיח שהוא יהיה זה שיבצע את הניתוח במו ידיו, בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולדין, השיב בחיוב – ובניגוד לשני המנתחים האחרים גם הבהיר שייתן קבלה עבור השירות שעלותו 30 אלף שקל, מלבד התשלום לאיכילוב עבור הניתוח.

רם, קונסטנטיני ופז הם מהבכירים והידועים ברופאי איכילוב. קונסטנטיני הוא אחד ממספר קטן של רופאים "כוכבים" שמקבלים מאיכילוב שכר מיוחד של יותר מ–100 אלף שקל בחודש, בתמורה להתמסרות מלאה לבית החולים. הוא נחשב לנוירוכירורג ילדים מוביל בקנה מידה עולמי, ומושך לבית החולים פעילות ניתוחית רבת היקף מישראל ומהעולם.

פרופ' רם אף הוא מנתח מבוקש מאוד, שמנהל פרקטיקה פרטית משגשגת לצד עבודתו באיכילוב. הוא היה פעיל במיוחד בזמן מחאת הרופאים בקיץ 2011 ואף הגיש, יחד עם רופאים נוספים במחלקתו, מכתבי התפטרות והרבה להתראיין בנושא בתקשורת.

פז, יו"ר ועד הרופאים בבית החולים, היה פעיל גם הוא במחאת הרופאים, אך מעניין מכך – נחשב לאחד מחושפי השחיתויות הגדולים במערכת הבריאות, שהיה מעורב בחשיפת פרשות ענק באיכילוב כמו פרשת יקירביץ' (מנהל מחלקת ניתוחי הלב לשעבר שהורשע בעבריות של הריגת חולים, רשלנות, שוחד וסחיטה באיומים) ופרשת אורצקי.

ד"ר יוסי פזצילום: ניר קידר

"חולים קשים ותובעניים במיוחד"

איכילוב הוא בית חולים ציבורי שבו בחירת רופא בתשלום אסורה בהחלט, גם במקרה של תיירים רפואיים. התשלום לרופאים עבור ניתוח וטיפול בתיירים רפואיים אמור להיות כלול בסכום שמשלם התייר הרפואי לבית החולים, שמשלם גם את שכר הרופא. לפיכך, סביר כי המנתחים שמצולמים בכתבה כשהם גובים סכומי כסף נוספים מהתיירים הרפואיים, היו מקבלים גם שכר בנפרד עבור הניתוח – מבית החולים.

בנוסף, על עובדי ציבור נאסר לקבל תשלום או טובות הנאה עבור שירותים פרטיים שמבוצעים במסגרת עבודתם הציבורית – בין אם בזמן עבודתם הציבורית, ובין אם תוך שימוש במתקני ובמשאבי המערכת הציבורית.

מחירי המחירון לתיירים רפואיים בישראל גם כך גבוהים משמעותית לעומת מחירי המחירון עבור טיפול באזרחי ישראל – דבר שמחד נועד לוודא שבתי החולים ירוויחו מכל תייר רפואי שהטיפול בו נשען על תשתיות ציבוריות ויוכלו להשקיע את הכסף לטובת הציבור הישראלי - אך מאידך יוצר תמריץ לבתי החולים לקלוט ולטפל בכמה שיותר תיירים רפואיים.

כשמערכת "עובדה" עימתה את הרופאים וגורמים בהנהלת בית החולים עם הטענות, הם הכחישו בתוקף: רם הכחיש בשיחה הראשונה מכל וכל את הדברים: "אני לא עושה שום עסקים פרטיים בתוך בית החולים איכילוב. איזו שטות זאת", אמר. בהמשך הסביר שכשהוא גובה כסף מתיירים המנותחים באיכילוב, מדובר בשכר שאינו עבור הניתוח, אלא עבור שירותי מעקב וליווי.

בשיחה שנייה כבר הסביר המנתח כי מתיירים שמגיעים אליו באמצעות תיירות מרפא של איכילוב הוא לא גובה אגורה, כי הוא יכול לספור על כף יד אחת את הפעמים שגבה מתיירים באיכילוב, כי המחיר הוא עבור שירותי המעקב שהוא מספק, וכי רובם המכריע של התיירים שמשלמים לו מנותחים באסותא.

פרופ' שלומי קונסטנטיניצילום: דודו בכר

קונסטנטיני אמר בשיחת הטלפון הראשונה עם מערכת "עובדה" כי ברור שאינו יכול לגבות תשלום על ניתוח באיכילוב, וטען כי אינו נוהג לפגוש סוכנים במשרדו באיכילוב וכי אם הם מכניסים לשם חומר, הוא עובר עליו במרפאתו הפרטית. הוא הסביר כי מדובר בחולים קשים ותובעניים במיוחד, בשל מחסום השפה והבדלי המנטליות.

בשיחה שנייה הכחיש כי הוא גובה כסף על ניתוחים המבוצעים באיכילוב: "אני מעולם לא גובה סכומים על הניתוחים שאני עושה, והסכומים שאני מציין הם סכומי מסגרת .. יכול להיות שהיה מקרה של מישהו במשרד שלי אבל אמר שיביא את החולה למרפאה הפרטית שלי, יש פה המון המון אופציות".

פז אמר בשיחת הטלפון הראשונה עם מערכת התוכנית כי אין מצב שבו סוכן נפגש עמו במשרדו באיכילוב, וכי הסוכנים מגיעים תמיד לקליניקה שלו בגבעתיים, והוסיף כי "אף פעם לא לקחתי 30 אלף שקל. מעולם לא...אני לא לוקח מחירים כאלה", והוסיף, "אבל זה לא משנה, גם אם אני לוקח 100 אלף שקל. זה בכלל לא רלוונטי. זה שוק פרטי".

בשיחה שנייה תיקן פז את גרסתו והודה כי הוא מנתח חולים "פרטיים" באיכילוב, אך אמר שבעיניו תיירות מרפא היא רפואה פרטית לכל דבר ועניין: ".. מבחינתי זה שר"פ תיירים...". הוא הוסיף כי היה יכול לנתח את התייר באסותא, אך בחר לעשות זאת באיכילוב "כדי שאיכילוב ירוויח", וכי "אם זו היתה רפואה שחורה לא הייתי מוציא קבלות. למה אני מוציא קבלות? משום שאני רואה את זה כדבר הכי טבעי שקיים".

עוד לפני שידור התחקיר היום, שיגר מנהל איכילוב, פרופ' גבי ברבש, מכתב לכל עובדי בית החולים שבו הבהיר כי "למען הסר ספק, ברצוני להבהיר כי חל איסור מוחלט לגבות מהתייר או מהמלווים או המייצגים שלו כל תשלום נוסף או אחר שלא באמצעות מחלקת תיירות המרפא עבור הטיפולים הניתנים בבית החולים".

בהמשך מסייג ברבש כי "אין מניעה שרופא ייתן ייעוץ פרטי במרפאה הפרטית שלו גם לתיירי המרפא, ואין מניעה להפנותם לטיפול כאן אצלנו אחרי הייעוץ... אין אנו מתערבים בפרקטיקה הפרטית של הרופאים המפעילים מרפאות פרטיות (לאחר שקיבלו אישור על כך), אבל אני מדגיש שאתם רשאים לגבות תשלום אך ורק עבור שירות הניתן על ידכם במרפאה פרטית מחוץ לבית החולים, ולא עבור שירות הניתן בתוך ובמסגרת בית החולים".

המנתחים הבכירים

תחום פרוץ

התיירות הרפואית צומחת בקצב מסחרר בשנים האחרונות, ואיכילוב הוא אחד משלושת בתי החולים הציבוריים שהכנסותיהם מתיירות רפואית הן הגבוהות ביותר בישראל. לפי דיווח של בית החולים למשרד הבריאות, ב–2012 היו הכנסות המרכז הרפואי מתיירות רפואית 99 מיליון שקל – עלייה של 44% לעומת 2010.

זהו אחד התחומים הרגישים במערכת הבריאות בישראל: עם כל תייר רפואי שמגיע לבתי החולים הציבוריים עולה השאלה אם הטיפול בו אינו בא על חשבון המטופלים הישראלים, שגם כך סובלים מצפיפות במחלקות האשפוז ומתורים ארוכים לשירותים ציבוריים בבתי החולים. התיירים הרפואיים, שמגיעים לישראל בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר וממדינות אגן הים התיכון, באים לזמן קצוב, ולכן זוכים ל”ריכוז מאמצים” מצד בית החולים - קרי, קידום מהיר יותר בתורים.

באתר האינטרנט של איכילוב באנגלית, שמיועד לתיירים רפואיים, נכתב תחת הכותרת "המסלול המהיר לקביעת תורים" כי "תהליך קביעת התורים היעיל של איכילוב עוזר להבטיח שחולים שמגיעים מחו"ל יתקבלו במהירות האפשרית, לפי נוחותו של המטופל. ככל שניתן, בדיקות, פרוצדורות, ביקורים ופגישות רפואיות נוספות מוזמנות ברצף, הכל כדי להתאים את לוח הזמנים של המטופל ולייעל את ניהול הזמן שלו".

אף שהתיירות הרפואית פועלת בבתי החולים הציבוריים כבר שנים ארוכות - הולכת ומתעצמת וגוררת ויכוח ציבורי ער – עד כה לא הוסדרה הפעילות בכללים מחייבים ומסודרים, למרות ועדות שונות וטיוטות חוזרי מנכ"ל שכבר היו מוכנות להפצה.

כך, אין כיום כללים שמגדירים למשל מה היקף הפעילות של תיירות רפואית שבית חולים יכול לקיים, כיצד מנותב הכסף, כמה תיירים מגיעים לכל בית חולים וכיצד הם מתחלקים בין המחלקות השונות ועוד - וכל בית חולים קובע את המדיניות שלו באופן עצמאי.
בימים אלה מתכנסת תת־ועדה של ועדת גרמן ‏(הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל‏), שאמורה להסדיר את התחום הפרוץ. בראש הוועדה עומד יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

צינור החמצן של בתי החולים

מאיכילוב נמסר בתגובה: "הרופאים, נשוא הכתבה - הם רופאים מובילים, בעלי שם עולמי, מוערכים ומסורים, המקדישים את חייהם ללא מגבלת שעות, ימים, או לילות לציבור החולים, למחלקות שאותן הם מנהלים. בנושא הכתבה, עמדת המרכז הרפואי היא ברורה - חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין פרקטיקה פרטית לבין שירותים הניתנים (לרבות לתיירי מרפא) בתוך בית החולים, וחל איסור לקבל מחולים תשלום עבור שירותים (כולל ניתוחים) הניתנים בבית החולים. עמדה זו הובהרה בצורה ברורה גם לסוכני תיירות המרפא.

"נוהלי הטיפול בתיירות המרפא, שהיא תחום חדש ומתפתח, מצויים כיום בבחינה של ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי שרת הבריאות. מרגע שהובאו בפני ההנהלה העובדות, חזרנו והבהרנו המותר והאסור בנושא ונקטנו צעדים שמטרתם מניעת התנהגות בלתי הולמת בממשק של צוותי בית החולים עם שירות תיירות המרפא".

מפרופ' צביקה רם ופרופ' שלמה קונסטנטיני נמסר: "מרבית זמננו מוקדש לרפואה הציבורית בבית החולים. על הניתוחים והטיפול שניתן למטופלים הישראלים איננו מקבלים כל תשלום נוסף. תיירים הפונים אלינו ומבקשים טיפול על ידנו באופן אישי, משלמים תמורה כספית בהתאם לצרכים שלהם והטיפול הכוללני הניתן.

"חשוב לציין: הטיפול באזרח הישראלי לא נפגע כתוצאה מניתוחים של תיירות מרפא. לא נעשים איפה ואיפה, לא ברמת הטיפול, באיכות הטיפול ובזמינות הרופאים למטופלים".

פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים איכילובצילום: ניר כפרי

מד"ר יוסי פז נמסר: "היתה אלי פנייה של אדם שהציג עצמו כסוכן עצמאי של תיירות מרפא בקשר לניתוח מעקפים לתייר רוסי. הפנייה נעשתה אלי באופן אישי ולא דרך בית החולים. הפגישה התקיימה אמנם בבית החולים אולם באותו מועד לא נמצאתי בתפקיד.
"למיטב זכרוני ייעצתי לסוכן לבצע את הניתוח בבית החולים איכילוב הגובה תשלום עבור תיירות מרפא, תשלום שנועד בפועל לשיפור השירות לחולים הישראלים. למיטב זכרוני הודעתי לסוכן כי עבור הליווי הרפואי על ידי לחולה הפרטי, התייר, אגבה תמורה כספית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker