OECD: מערכת הבריאות בישראל יעילה - אך בעיותיה עלולות להוביל להידרדרות - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

OECD: מערכת הבריאות בישראל יעילה - אך בעיותיה עלולות להוביל להידרדרות

דו"ח OECD קובע שההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה מדי וכי המדינה אינה ערוכה מספיק למחסור ברופאים ובאחיות ■ כדי לשמור על רמת שירותים סבירה על מערכת הבריאות להתאים את עצמה להזדקנות האוכלוסייה

תגובות

מערכת הבריאות הישראלית מקבלת ציון טוב, אך לא טוב מספיק, בדו"ח חדש של OECD, המתפרסם זו השנה השנייה ובוחן לעומק, בין השאר, את מצבה של מערכת הבריאות הישראלית.

הדו"ח קובע כי מערכת הבריאות המקומית אינה ערוכה באופן מספק לאתגרים הגדולים של הזדקנות האוכלוסייה והמחסור ההולך וגובר בכוח אדם רפואי. בנוסף מתאפיינת המערכת בתופעות של אי־שוויון בבריאות ובנגישות לטיפול רפואי, בתשלומים פרטיים גבוהים על בריאות, ובפער בין רמתן הגבוהה של קופות החולים לרמה לא מספיק גבוהה של בתי החולים.

תוחלת החיים בישראל גבוהה והאוכלוסייה שלה צעירה יותר מרוב מדינות הארגון. עם זאת, הביקוש לשירותי בריאות גדל במהירות עקב גידול באוכלוסייה והזדקנותה, קובע הדו"ח. בנוסף לכך, הפערים הסוציו־אקונומיים והאי־שוויון בחברה הישראלית מתורגמים להבדלים ברמת הבריאות.

ניר קידר

הדו"ח מתייחס בעיקר לפערים בבריאות בין ערבים ליהודים, למשל בתוחלת החיים הנמוכה יותר בקרב ערבים ובדווים, אך קובע כי הפערים לא נעוצים במערכת הבריאות עצמה אלא בבעיות עמוקות יותר שאינן קשורות אליה, כמו עוני, וכן משתנים כמו עישון והשמנה שגבוהים יותר בקרב ערבים.

הדו"ח משבח את המבנה של ארבע קופות החולים המאפיין את מערכת הבריאות הישראלית, וקובע כי זהו מבנה יעיל וכי הקופות מספקות שירותים טובים לאוכלוסייה. עם זאת, הוא קובע כי המימון שמקבלות הקופות כדי לספק את שירותי הבריאות לאוכלוסייה נשאר יציב עם השנים, בניגוד למגמה ברורה במדינות הארגון להגדיל את המימון.

בנוסף מציין הדו"ח כי נכון להיום, הקופות מתוקצבות על ידי המדינה באופן נמוך יחסית לתקציב מערכות הבריאות במדינות אחרות. הדו"ח קובע כי החלק הציבורי במימון ההוצאה הלאומית לבריאות צנח בישראל מכ–70% בשנות ה–90 לכ–60% בלבד כיום.

את השאר מממנים הישראלים מכיסם בתשלומים ישירים, ובדו"ח נקבע כי הצניחה הזו במימון הציבורי "משקפת את העובדה שהרפואה הפרטית משחקת תפקיד גדול", ובנוסף ש"הוצאות הציבור על ביטוחים פרטיים גדלו באופן ניכר". מחברי הדו"ח מציינים כי יש ויכוח ציבורי גדול בישראל בסוגיה זו של החלוקה בין הרפואה הפרטית לציבורית.

כרגע, מערכת הבריאות שמרוכזת בארבע קופות החולים נחשבת לכזו שמספקת סל שירותים רחב ואוניברסלי, עם איכות טובה של רפואה ראשונית ושניונית, ובמקביל מתאימה את עצמה לביקוש לרפואה פרטית. המערכת גם נחשבת "יעילה": שילוב של תוחלת חיים גבוהה יחסית עם הוצאות מרוסנות. עם זאת, קובעים המחברים, יש אתגרים ומתחים במערכת, ונשאלת השאלה אם היא תצליח להתאים את עצמה להזדקנות האוכלוסייה. לכן, אם הבעיות לא יתוקנו קיים ספק אם המערכת בצורתה הנוכחית לא תידרדר.

רעיון סל 
הבריאות נשחק

הבעיה המיידית ביותר שמזהים המומחים היא מצוקת כוח האדם הרפואי בישראל. מחברי הדו"ח קובעים כי על המדינה להרחיב במהירות את מספר המקומות בבתי הספר לרפואה ולסיעוד, מאחר שרופאים ואחיות רבים צפויים לפרוש לגמלאות בשנים הקרובות.

בנוסף, "לחצים לחיסכון בהוצאה הציבורית על בריאות לא צפויים להתמתן בשנים הקרובות, וכך גם הגידול בהוצאות בגין הזדקנות האוכלוסייה והתקדמות הטכנולוגיה. מיצוי היתרונות ממבנה ארבע קופות החולים והתמודדות עם חולשותיו יהיו קריטיים לשאלה אם המערכת תוכל להמשיך להציע טיפול רפואי באיכות ובשוויוניות בעתיד, ואם תהיה התקדמות בכיוון של צמצום פערים בתוצאות הבריאות. יש לעודד תחרות בריאה, תמריצים כספיים נכונים ופיקוח טוב יותר על היעילות והאיכות של השירותים הרפואיים הבולטים", קובעים מחברי הדו"ח.

הדו"ח מקדיש פרק לבתי החולים הממשלתיים ומאמץ את הדעה הרווחת כי העובדה שהם מנוהלים על ידי משרד הבריאות גורמת לניגוד עניינים בעייתי, שעלול לגרום להטייה של משרד הבריאות כלפי בתי חולים אלה, לרגולציה לא מספיק קפדנית עליהם, ולהימנעות מרפורמות נכונות שעלולות "לפגוע" בהם. המסקנה המתבקשת היא כי יש להפריד את בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות – נושא שנדון בימים אלה במסגרת תת־ועדה של ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

בנוסף, נקבע בדו"ח כי ישנה דאגה מכך שהרעיון הבסיסי של סל בריאות ממלכתי אוניברסלי נשחק על ידי תשלומי ההשתתפות העצמית והביקוש הגובר לאפשרויות ולשירותים שמוצעים בביטוחים הפרטיים. למרות הרמה הרפואית הגבוהה, בבתי חולים יש בעיה של חוסר באיסוף מידע שיטתי והפיכת בעיית הצפיפות לכרונית. בנוסף, קובעים מחברי הדו"ח כי יש לשפר את נושא הרפואה המונעת, קידום הבריאות והחינוך לבריאות בישראל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#