השר"פ הוא 
לא התרופה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השר"פ הוא 
לא התרופה

מה כן? צמצום ביטוחים משלימים, הפחתת פרמיות והכנסת שירותים לסל הבריאות

24תגובות

1. לטוב או לרע, תלוי בנקודת המבט, הביטוח המשלים הוא המנוע שמאחורי הרפואה הפרטית בישראל. 1.2 מיליארד השקלים שהוציאו הביטוחים המשלימים על בחירת מנתח וניתוחים פרטיים הם 1.2 מיליארד שקל שחסרים מאוד בבתי החולים הציבוריים ולא יכולים להגיע אליהם. זאת ועוד, הסכומים האלה רק גדלים והולכים משנה לשנה.

האם המסקנה מכך היא שיש לפתור את הבעיה באמצעות שירותי בריאות פרטיים (שר"פ), כלומר לאפשר לציבור לבחור מנתחים באמצעות הביטוחים המשלימים בבתי החולים הציבוריים? התשובה היא לא - ולא רק מטעמים מוסריים־ערכיים. את הסיפור הטוב ביותר של מה שיקרה פה ביום שלאחר השר"פ מספרים הנתונים על הוצאות קופות החולים בירושלים: דווקא שם, במחוז שבו אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו־אקונומית, ההוצאה של הקופות על ניתוחים היא הגבוהה ביותר (לעתים פי 3 מאזורים אחרים). הסיבה לכך ברורה לחלוטין ובלתי מוכחשת: השילוב בין זמינותו של השר"פ בבתי החולים הירושלמים לבין האחוז הגבוה של בעלי ביטוח משלים.

טלי מורדוך

2. תקדים ירושלים מלמד כי מי שיכניס שר"פ למרכז ישראל, שבו מתגוררת האוכלוסייה המבוססת במדינה, יקבל עלייה חדה בשימוש בביטוח המשלים, הגדלה אדירה של הוצאות הביטוחים המשלימים - ובעקבות כך עלייה מיידית בדמי החבר (הפרמיות) ודחיקתם החוצה של המבוטחים העניים. הביטוח המשלים, כיום מוצר במחיר סביר יחסית, יהפוך למותרות, ההוצאה על ניתוחים תגדל משמעותית, וכל זאת בלי תועלת שולית רפואית אמיתית.

אם לא שר"פ אז מה כן? יותר ויותר גורמים המופיעים בפני ועדת גרמן (ועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית), כולל מנכ"לים של קופות החולים עצמן, מדברים על צמצום הביטוחים המשלימים, הפחתת פרמיות - והכנסת השירותים לסל הבריאות הממלכתי באמצעות העלאה קלה של מס הבריאות במקום.

3. הכיסוי השני בגודלו בביטוח המשלים - 363 מיליון שקל - הוא עבור "חוות דעת שנייה", כלומר: החזר על ביקור אצל רופא פרטי. אלא שהשם "חוות דעת שנייה" מטעה ומכובס: ברוב המקרים זו ממש לא חוות דעת שנייה, אלא חוות דעת ראשונה לגמרי. מדוע? לא כי המומחים במערכת הציבורית לא טובים - הם מצוינים, ולרוב הם אותם מומחים שאנחנו הולכים אליהם באופן פרטי. הסיבה האמיתית היא שפשוט אין מספיק תורים במערכת הציבורית, בשל מחסור אדיר במשאבים. וכך קורה ששוב ושוב, ברמה גוברת והולכת של חוסר בושה, אנחנו מופנים באלגנטיות לאופציה הפרטית (הרי יש לנו ביטוח, אז מה הבעיה?), רק כדי להגיע לרופא בזמן סביר. בינתיים, המערכת הציבורית נשחקת ותדמיתה יורדת - עד ששר"פ נראה פתאום כמו הפתרון היחיד, בעוד שהפתרון האמיתי הוא הגדלת ההשקעה הציבורית בבריאות. חבל שבוועדת גרמן כמעט שלא מדברים על האופציה הזאת.

4. למרות הביקורת, החסרונות והעובדה שהפריפריה במידה רבה מסבסדת את אזור המרכז, הביטוח המשלים הוא מוצר עם ערך אמיתי ושיעור החזר מרשים של 82% בממוצע. הוא גם עדיין הביטוח השוויוני ביותר שקיים, ביטוח שמחזיקים בו גם מקבלי אבטחת הכנסה וקשישים, שלעולם לא היו יכולים לממן ביטוח בריאות מסחרי. האפשרות היחידה השוויונית ממנו היא הכנסת חלקים ממנו לסל הבריאות הממלכתי, כך שכלל הציבור, כולל העניים ביותר, יוכל ליהנות ממנו, והמערכת הציבורית תוכל ליהנות מהכסף הגדול שקיים בו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#