האולטימטום האמריקאי שצפוי לשנות את לימודי הרפואה בישראל

ההחלטה של ארה"ב לאפשר השתלבות בלימודי רפואה, התמחות או עבודה רק לבוגרי מדינות שהוכרו על ידי הרגולטור המקומי - מחייבת בחינה מחדש של לימודי הרפואה בישראל ■ בין השינויים הצפויים: פחות הרצאות, התנסות מעשית בקהילה - ואף קיצור הלימודים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רופאים בחדר ניתוח בארה"ב. "אם לא תהיה אקרדיטציה בעקבות ההחלטה זאת תהיה גזירת מוות למסלול ההתמחות"צילום: אי־פי
רוני לינדר

מאות רופאות ורופאים ישראלים יוצאים מדי שנה להתמחות־על (Fellowship) בחו"ל - רובם בבתי חולים בארה"ב, שנחשבים למובילים בעולם. רבים נוספים יוצאים להשתלמויות קצרות יותר כדי ללמוד טכניקה חדשה או להתמקצע בטכנולוגיות ובפרוצדורות שעדיין לא מוכרות או נפוצות מספיק בישראל. כשהם חוזרים ארצה הם הופכים למומחים ומבוקשים בתחומם, כאלה שמושכים את הרפואה הציבורית בישראל קדימה. למעשה, פלושיפ בבית חולים נחשב תו התקן והזרז המרכזי להתקדמות בקריירה הרפואית הקלינית של רופאים ורופאות בישראל.

כל מה שצריך לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

ואולם לא בטוח שרבים ממי שלומדים כיום רפואה או שכבר התחילו התמחות וחושבים על המשך דרכם מודעים לאקדח הטעון שהניח הרגולטור האמריקאי על שולחנה של מערכת הבריאות הישראלית לפני שנים אחדות. האמריקאים הודיעו כי החל ב-2024, רק בוגרי בתי ספר לרפואה ממדינות שבהן יוכר הרגולטור המקומי (המל"ג בישראל) על ידי ארגון ה-WFME (הפדרציה העולמית לחינוך רפואי) יורשו להשתלב בתחום הרפואי בארה"ב לצורכי לימודים, התמחות או עבודה. מבחינת ישראל, מדובר בדרישה לאקרדיטציה של בתי הספר לרפואה הישראלים על ידי המל"ג, רק לאחר שיוכר כמפקח פעיל על איכות ההוראה האקדמית בבתי הספר לרפואה.

בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שהתקיים בשבוע שעבר ועסק בכוח אדם במקצועות הבריאות, סיפר פרופ' אדו פרלמן, סגן יו"ר המל"ג, על התהליך שרק מעטים במערכת הבריאות מודעים לקיומו ומשמעויותיו. "לימודי הרפואה בישראל לא השתנו הרבה שנים", אמר פרלמן. "לא היתה הסתכלות מעמיקה של חינוך רפואי על הכשרת הרופא - והגיע הזמן לעשות את זה". לדבריו, "כמה אנשים אמרו לי שיש לנו רופאים מצוינים, ושאם זה לא שבור - אז תתקנו את זה. אבל המסקנה שלנו היא שאפשר לקבל רופאים הרבה יותר טובים, והרבה תלוי בחינוך הרפואי".

סטודנטים לרפואה בסיור במחלקת הילדים בשניידרצילום: יונתן גופר

הזדמנות חשובה

לאור הודעת האמריקאים, השינויים בלימודי הרפואה בישראל הם כבר לא בגדר אפשרות, אלא מחויבי המציאות. כמו שינויים רבים שנכפים מבחוץ על מערכת שלא ממהרת להשתנות בעצמה - יש בהודעה הזדמנות חשובה לשיפור ושינוי נחוץ באיכות הלימודים.

נכון להיום, בישראל פועלות שתי ועדות שבוחנות את הסילבוס ושיטות הלימוד בבתי הספר לרפואה: הראשונה היא תת־ועדה פנימית של המל"ג, בראשות פרופ' רבקה כרמי ואהוד גרוסמן, והשנייה היא ועדה בינלאומית שמינה המל"ג, שבה מכהנים חמישה חברים - שלושה מומחים בינלאומיים בחינוך רפואי מחו"ל, ושניים מהארץ.

"הוועדה הבינלאומית תכתוב בסופו של דבר דו"ח על כל בית ספר, וראינו כבר שני דו"חות כאלה", אמר פרלמן. הדו"חות הראשונים נוגעים לבתי הספר לרפואה בטכניון ובצפת (בר־אילן), ובשלב הבא ייבחנו גם בתי הספר לרפואה של האוניברסיטאות תל אביב, העברית ובן גוריון. "המל"ג ייבחן על האופן שבו הוא יתייחס לדו"חות האלה - אם הם ייכנסו למגירה או שהם יהפכו לשינויים אופרטיביים. רק אם יהיה יישום של השינויים יכירו בנו כרגולטור, והבוגרים הישראלים של בתי הספר לרפואה יוכלו להמשיך לנסוע לעשות פלושיפ בארה"ב", אמר פרלמן.

פרופ' אדו פרלמןצילום: אמיל סלמן

השינויים שעליהם מדבר פרלמן צפויים להיות משמעותיים: "חברי הוועדה שמו לב שבסבבים הפרה־קליניים (השנים הראשונות והעיוניות של בתי הספר לרפואה, שבהן הסטודנטים עדיין לא לומדים בבתי החולים; ר"ל) הלימודים מתנהלים בצורה של הרצאות פרונטליות. אך כיום כבר לא לומדים ככה רפואה", אמר פרלמן.

לדבריו, "אי־אפשר שכל הסילבוס יהיה ככה, אין פה למידה עצמית וחשיבה עצמית. לכן צריך לעבור לקבוצות קטנות, וללמוד בשיטות של כיתה הפוכה (מודל שבו התלמידים מקבלים מראש קטעי לימוד, והשיעור עצמו עוסק בהעמקה בחומרים שנלמדו מראש דרך דיון, מחקר וכדומה; ר"ל) - בקבוצות של 20-12 סטודנטים. הם ידונו במקרים קליניים וילמדו דרכם, למשל את הפיזיולוגיה של הבריא ושל החולה. דוגמה נוספת היא להוסיף התנסויות בקהילה (קופות החולים) בשנות הלימוד הקליניות".

להתייעל - או לקצר את הלימודים

פרופ' חיים ביטרמן, בכיר במערכת הבריאות שכיהן בעבר כסגן דיקן בית הספר לרפואה בטכניון, רופא ראשי של כללית ומנהל בית החולים אסותא אשדוד, הוא אחד משני חברי הוועדה הישראלים, לצד פרופ' אורית קרניאלי־מילר, ראשת החוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "אין כיום כמעט אף רופא בכיר בישראל שלא עשה השתלמות עמיתים או פלושיפ בארה"ב, ולכן קפצנו כששמענו על ההחלטה האמריקאית. אם לא תהיה אקרדיטציה זו תהיה גזירת מוות למסלול ההתמחות".

פרופ' חיים ביטרמןצילום: טלי מאייר

ביטרמן מספר כי במסגרת עבודת הוועדה כל בית ספר לרפואה נדרש להגיש דו"ח מקיף על פעילותו, וכן שצפויים שינויים משמעותיים בעקבות ההליך. "יהיה מעבר להרבה פחות שעות לימוד פרונטליות, הרבה יותר לימוד עצמי בקבוצות קטנות ויותר התנסות Hands On. בנוסף, אם יש כיום יותר מדי זמן מבוזבז במהלך לימודי הרפואה - או שצריך לייעל אותו, או שצריך לקצר את תוכנית הלימודים".

ביטרמן מוסיף כי "הסטודנטים ביקשו: אל תורידו חומר לימוד - אבל שנו את השיטה. הם לא רוצים לשבת בכיתה כל כך הרבה שעות ולשמוע הרצאות. הם אומרים: תנו לנו את ההיילייטס, יותר דיונים ופחות הרצאות. הם צודקים".

לדבריו, "חברי הוועדה התרשמו עמוקות מאיכות הסטודנטים בישראל - הם הצמרת והקרם של היכולות הקוגניטיביות. הם לומדים, עובדים ועוסקים במחקר גם יחד. אמרו לנו: יש לכם בוגרים מעולים ואיכותיים, ומה שלא תעשו איתם הם יהיו בסדר - אבל אתם יכולים ללמד אותם טוב יותר ולהפוך אותם למובילים עולמיים".

לדברי בכיר במערכת הבריאות, העובדה שוועדה בינלאומית של מומחים נכנסת לתוך הקרביים של בתי הספר לרפואה היא דרמטית: "האמירה השגורה והמעט שחצנית שלפיה בתי הספר לרפואה בישראל מייצרים את הרופאים הכי טובים בעולם נבחנת כעת על ידי עיניים חיצוניות, והתוצאה לא תמיד מחמיאה. המציאות היא שאנחנו מיושנים מבחינת הסילבוס, ולא לגמרי ברור מה ואיך מלמדים בסבבים הקליניים. ברור שיש שם המון מקום לשיפור, ושצריך לתת הרבה יותר כלים ופחות תוכן פרונטלי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker