בהלת קניות הקורונה: על מה הוצאנו 16 מיליארד שקל?

משאבת הכספים של הקורונה: 2.2 מיליארד שקל לציוד מיגון, 830 מיליון למלוניות, 2.6 מיליארד לבדיקות ■ במחסנים יש עודף מלאי אדיר של תרופות טיפול נמרץ

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכונות הנשמה
המוסד ומשרד הביטחון (וכל מי שיכול לדבר עם מישהו) נשלחו לרכוש מכונות הנשמהצילום: PhonlamaiPhoto / iStockphoto via
רוני לינדר
רוני לינדר

המושג "קופסאות הקורונה" פרץ לחיינו לפני כמה חודשים ונהפך כבר לשגור ומוכר: במדינה שמתנהלת בלי תקציב במשך יותר משנתיים ותוך כדי כך צריכה לנהל מגפה של פעם במאה שנה — הקופסאות הללו, הסדרים תקציביים נקודתיים שהממשלה מאשרת, הם הדרך היחידה לממן את ההוצאות האדירות.

כמה אדירות? 16 מיליארד שקל — זה הסכום שאישרה המדינה כהוצאה למערכת הבריאות מאז תחילתה של מגפת הקורונה ועד היום; סכום לא סופי, כמובן. TheMarker מנתח את ההוצאה עד כה: לאן הלך הכסף הגדול ואיפה היו פספוסים, נמנעים ובלתי נמנעים, בשימוש בכסף.

827 מיליון

הבהלה הגדולה למכונות הנשמה

אחד הנתחים הגדולים ביותר, ובדיעבד גם המפוספסים ביותר, בהוצאות של המדינה בקורונה היתה על רכישת מכונות הנשמה. קשה לשכוח את הבהלה הגדולה למכונות ההנשמה בשיא הגל הראשון, לאחר שהתברר כי מספרן בישראל אינו מספיק לעומת תרחיש הייחוס של מספר המונשמים הצפוי. אז דיברו על אלפי מונשמים בו זמנית, מה ששלח את המדינה לשגר את המוסד, משרד הביטחון, שראל וכל מי שיכול לדבר עם מישהו — לרכוש מכונות הנשמה מכל הסוגים והרמות. במקביל היתה בהלה לרכישת מוניטורים לציוד ההנשמה — עוד הוצאה גבוהה מאוד. בסיכומו של דבר נרכשו כ–14 אלף מכונות הנשמה ועוד כ–2,000 פתרונות הנשמה פשוטים יותר.

היום אנחנו חכמים הרבה יותר, מכירים את המחלה טוב יותר ויודעים כמה עובדות פשוטות: ראשית, הנשמה לאו דווקא מועילה לחולי הקורונה ולכן מנשימים היום הרבה פחות; שנית, אין יותר ממאות בודדות של מונשמים בו זמנית — אפילו בשיא הגל השני לא היה מספר המונשמים יותר מ–255; ושלישית, ולא פחות חשוב — צוואר הבקבוק של ההנשמה הוא לאו דווקא מכונות ההנשמה, אלא כוח האדם הרפואי שיכול לתפעל אותן ולטפל בחולים המונשמים.

באחרונה שונו הכללים כך שרק חולים ייכנסו למלונות - ולא משפחות הכוללות גם בריאים. התוצאה: התפוסה צנחה מ-10,000 ל-3,000 בתוך שבועיים

אמבולנס מגיע למלונית הקורונה
אמבולנס מגיע למלונית הקורונהצילום: מוטי מילרוד

זוהי, כמובן, חוכמה בדיעבד שנצברה לאחר חודשים של היכרות עם המחלה ויציאה מההלם של תחילת הגל הראשון. עם זאת, עדיין עולות כמה שאלות מטרידות בנוגע לרכש מכונות ההנשמה, כמו: האם היה ניתן לבטל לפחות חלק מההזמנות של מכונות ההנשמה בזמן, והאם לא היתה הגזמה ברכישה של מכונות רבות כל כך כשהיה ברור שאין יכולת להפעיל יותר מכמה מאות.

"חשש מפערים באספקת תרופות"

בשיא הגל הראשון, באפריל, נוצרה דאגה ממחסור מתהווה בתרופות טיפול נמרץ, הנשמה והרדמה. במכתב ששיגר אז משרד הבריאות לבתי החולים הם אפילו התבקשו להימנע מניתוחים לא נחוצים כדי לא לבזבז חומרי הרדמה. "אנו חוששים מפערים באספקת חלק מהתרופות. לכן, אבקש לקיים שימוש מושכל בתרופות הרדמה ובכלל, כולל הימנעות משימוש שלא לצורך, למשל בניתוחים שאינם נדרשים בעת הזו", כתב המשרד.

בדיעבד, הרכש של התרופות הצליח מעבר למצופה. במחסנים יש כיום תרופות בשווי מאות מיליוני שקלים, כמות של פי חמישה בקירוב מהצריכה השנתית של טיפול נמרץ, כאשר תוקפן של חלק מהתרופות יחל לפוג בחודשים הקרובים. תרופות הקורונה מחולקות לבתי החולים, אך התרופות להרדמה וטיפול נמרץ עדיין בידי המדינה.

הפעולה המתבקשת היא לחלק לבתי החולים או למכור להם או לגורמים חיצוניים לפחות חלק מהתרופות כדי למנוע בזבוז. במשרד הבריאות ערים לכך, אבל הדיונים בנושא מתעכבים, בין השאר בגלל עומס המשימות של הטיפול במגפה. באחרונה הוצעו כמה תרופות למכירה לבתי חולים במחיר מוזל כדי להשתמש בחלק מהמלאי, אך זהו רק חלק קטן מאוד מהתרופות שברשות המדינה.

היום אנחנו חכמים הרבה יותר, מכירים את המחלה טוב יותר ויודעים כמה עובדות פשוטות: ראשית, הנשמה לאו דווקא מועילה לחולי הקורונה

בדיקת קורונה במזרח ירושלים, באוגוסט
בדיקת קורונה במזרח ירושלים, באוגוסטצילום: אוהד צויגנברג

תגובת משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות הקדיש לנושא כמה דיונים מקצועיים ונתן הוראה להתחיל במכירת תרופות שהצטברו מעבר לנדרש על פי תרחישי הייחוס. חלק ניכר מהתרופות שנרכשו תוך כדי הגל הראשון כאשר הסתמן מחסור עולמי מאיים בתרופות אלה, ולכן הן נרכשו. לשמחתנו, לא כולם נדרשו וכעת המנכ"ל נתן הוראה להתחיל במכירת תרופות ולהתאים את המלאי לתחזיות ולמחסור הקיים בעולם בחלק מהתרופות".

החיסונים נרכשו — עכשיו מחכים

אחד הסעיפים הגדולים ביותר הוא סעיף ציוד המיגון לצוותים הרפואיים ועובדי בתי האבות — 2.2 מיליארד שקל. סעיף אדיר נוסף הוא 2.3 מיליארד שקל שאושרו לבתי החולים.

מסכום זה אושרו 938 מיליון שקל לבינוי של מחלקות הקורונה — שיפוצים, הרחבות והסבות של מחלקות רגילות למחלקות ייעודיות. עלות הסבה של מחלקה פנימית אחת למחלקת קורונה היא כמעט 2 מיליון שקל (בערך 50 אלף שקל לכל מיטה שנהפכת למיטת קורונה) — והמכפלות עצומות. למרות זאת, התחשיב והתכנון נעשו בהנחה של יותר מ–15 אלף מאושפזי קורונה — מספר שלא היינו קרובים אליו.

עם זאת, חשוב לזכור שקיים פער בין הסכומים שאושרו לבין מה שקיבלו בתי החולים בפועל. העובדה שאושרו כמיליארד שקל לבינוי בבתי החולים אין משמעותה שבתי החולים כבר קיבלו בפועל את כל הכסף, מכיוון שהם מקבלים מקדמות ולאחר מכן החזרים כנגד חשבוניות.

הרכש של התרופות הצליח מעל ומעבר למצופה. כיום יש במחסנים כמות שוות ערך לפי חמישה בקירוב מהצריכה השנתית של טיפול נמרץ בישראל

טיפול נמרץ קורונה
טיפול נמרץ קורונהצילום: אייל טואג

מיליארד שקל אושרו לצורכי כוח אדם, הכוללים סעיפים כמו תוספת תקנים ותוספות שכר עבור שעות ומשמרות נוספות. סכומים נוספים הוקצו לשדרוגים טכנולוגיים ושיפויים עבור הוצאות לא מתוכננות.

1.05 מיליארד שקל אושרו לרכש חיסוני קורונה עתידיים, כלומר השקעה באופציות לרכישת החיסונים. מתוך הסכום הזה כבר שולמו 406 מיליון שקל בשלושה הסכמים: שניים לחברות המפתחות חיסון, ארקטורוס ומודרנה, שמכל אחת מהן רכשה ישראל מיליון חיסונים, והסכם נוסף שבמסגרתו הצטרפה ישראל למיזם קובקס (COVAX) של ארגון הבריאות העולמי. במיזם קובקס יש לישראל אפשרות לקבל חיסונים לכ–20% מהאוכלוסייה.

ביקורת על בזבוזים במלונות הקורונה

על מה עוד הוציאו את הכסף הגדול? המדינה אישרה עד כה הוצאה של 4.2 מיליארד שקל עבור קטיעת שרשרת ההדבקה. רק מפעל הבדיקות הענק (דיגום ומעבדות) שהולך וגדל מרגע לרגע כבר עלה למדינה 2.6 מיליארד שקל — לא כולל ציוד מעבדות בעוד 87 מיליון שקל.

סעיף מעניין נוגע למלונות הקורונה, שהניהול שלהם ספג לא מעט ביקורת בחודשים האחרונים, בין היתר על בזבוז כספים בהפעלתם. הסכום שאושר עד כה למלונות הוא 827 מיליון שקל. באחרונה אמר בכיר בפיקוד העורף כי הכללים שונו כך שרק חולים מאומתים ייכנסו למלונות — בניגוד למשפחות שלמות, הכוללות גם בריאים, כפי שהיה עד לאחרונה. כתוצאה מכך צנחה התפוסה במלונות מ–10,000 ל–3,000 בתוך שבועיים.

בבדיקות הסרולוגיות, שרק באחרונה קבע מבקר המדינה שנעשה בהן שימוש דל וחלקי מאוד, השקיעה המדינה 113 מיליון שקל. למפקדת אלון של פיקוד העורף אושרו עד כה 265 מיליון שקל. למרות הסכום העצום שהושקע בקטיעת שרשרת ההדבקה, קשה מאוד להתייחס לנושא הזה כהצלחה: בדו"ח שפירסם השבוע מבקר המדינה בנוגע לתקופה שבין מאי לאוגוסט הוא מתאר מערך חקירות אפידמיולוגיות לא מתפקד שסובל ממחסור בכוח אדם, שיטות עבודה מיושנות ביותר, איחורים קריטיים בחקירות וחוסר סנכרון עם מערכות אחרות כמו השב"כ או מערכת החינוך. גם מפקדת אלון של פיקוד העורף, שנכנסה לפעולה בספטמבר, עדיין לא פעילה באופן מלא.

הפעילות של קטיעת שרשראות ההדבקה מורכבת משלושה שלבים: בדיקות, חקירות ובידודים. אחרי ההתחלה האיטית במספר הבדיקות בחודשים הראשונים של המגפה, כיום שלב הבדיקות מתנהל בצורה טובה למדי. תחום הבידודים, לעומת זאת, מוזנח ורחוק מלהיות מוצלח; והחקירות האפידמיולוגיות כבר ממש כושלות.

קופסאות הקורונה הן השקעה חד פעמית בהגדרה לתקופת הקורונה, אבל הסכומים האדירים שנשפכו על מערכת הבריאות, שאינה סובלת מעודף תקציבים ביומיום, מעלים כמובן את התהייה — האם לפחות חלק מההשקעות האדירות הללו יישארו וישדרגו את מערכת הבריאות בעתיד. בעוד רוב ההשקעה היא אכן "מתכלה" כמו שכר, ציוד מיגון, תרופות קורונה או בדיקות — יש פה ושם השקעות שיישארו עבור העתיד. למשל, מכונות הנשמה חדשות; שדרוג החניונים הממוגנים בבתי חולים, בין היתר בבילינסון וברמב"ם, שאולי ישמשו למצבי חירום עתידיים; בינוי שמשדרג מחלקות; ושדרוג היכולת המעבדתית של ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker