אלפים קוראים כל מלה שלהם: האנשים שנהפכו למומחי קורונה - בלי ללמוד רפואה

סופרת מדע בדיוני, ביולוגית, דוקטור לכימיה ומרצה בטכניון מתחילים לכתוב על קורונה וסוחפים אחריהם גולשים שקוראים, מגיבים ומתווכחים ■ זאת לא התחלה של בדיחה, אלא אחת מתופעות הרשת הכי מעניינות שנוצרו בצל המגפה העולמית

רוני לינדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רוני לינדר

"קצת על קורונה. לילה, 30 במארס 2020. מאחר שזה די חסר טעם לסקור ממש את הטבלה, אני רק אציין בכל זאת שלפי המניין הרשמי - שאמנם מנותק מהמציאות אבל כן נותן אומדן כלשהו לגבי המגמות - האיטלקים נכנסו למועדון השש, והם שם יחד עם האמריקאים ומחזיקים את הדלת פתוחה לספרדים, שגם הם עקפו כבר את סין ועוד שלושה ימים מגיעים למועדון השש בעצמם.

"סוף-סוף נרשמה ירידה קלה בכמות המאובחנים באיטליה, 'רק' 4,050 איש. לפני לא כל כך הרבה זמן הזדעזענו מהמספר הזה, והיום אנחנו שמחים עליו. לא היה שינוי גדול בכמות המתים היומית, אבל כמו שאני תמיד מזכירה - המתים הם אלה שאובחנו לפני שבועיים ושלושה. אז את ההשפעה על התמותה נראה אולי עוד שבוע. אם באמת זו ירידה אמיתית ולא רק הפוגה קטנה לפני שזה מתפרץ באזורים באיטליה שבהם הסגר פחות קשוח. הם עדיין לבד ב'מועדון החמש' של המתים, אבל אל דאגה - הספרדים גם בדרך לשם, עם ממוצע מתים יומי של כ-800 איש".

את הדברים הללו, שפורסמו בפייסבוק בלילה שבין שני לשלישי השבוע, כתבה יעל פורמן, סופרת מדע בדיוני ופנטזיה, מתכנתת וחברה בעמותת "מדעת", שכתבה את הספרים "ילדי בית הזכוכית" ו"קרעי עולם". לפורמן אין הכשרה פורמלית באפידמיולוגיה של מגפות, ולמרות זאת היא סוחפת אחריה מאות עוקבים שקוראים בשקיקה את עשרות הפוסטים שהעלתה מאז שהקורונה נכנסה לחיינו.

יעל פורמן
יעל פורמןצילום: אייל טואג

"אני קוראת בשקיקה את הסקירות שלך", נכתב באחת התגובות, "ביממה האחרונה פתאום עולות דעות שכן כדאי לחבוש מסכה כשיוצאים מהבית. מה עמדתך בנושא? אנחנו כמעט לא יוצאים, אבל לפעמים בכל זאת מבצעים גיחה לבית מרקחת או סופר שכונתי". פורמן עונה על פי המידע שאספה, ומתחילה דיון בנוגע למסיכות.

את סופרת. איך הגעת בכלל להתעניין במגפות?

פורמן: "אני חברה טובה של ד"ר קרן לנדסמן, סופרת מדע בדיוני ופנטזיה ורופאה אפידמיולוגית. דרכה, נכנסתי לעולם של המאבק במתנגדי החיסונים ב-2013, כשהייתה התפרצות של פוליו בישראל ומתנגדי החיסונים התחילו לפעול נגד החיסון. קרן קראה לי, והצטרפתי לקבוצה של 20 איש שהתקבצו יחד כדי לעשות הסברה לעידוד ההתחסנות. זה היה הגרעין שממנו יצאה 'מדעת', כי ראינו שמתנגדי החיסונים צברו אוהדים, והבנו שצריך נוכחות קבועה ברשת".

"הרבה רופאים רגילים לז'רגון רפואי. אז הייתי עוברת על מה שכותבים ומתרגמת לעברית"

פורמן מדגישה שהיא לא אשת מקצוע בתחום האפידמיולוגיה, אבל מוסיפה שהיא הבינה שהיא טובה בתרגום "מרפואית לעברית". לדבריה, "הבעיה של הרבה רופאים וחוקרים היא שהם רגילים לז'רגון הרפואי וכותבים בשפה שקשה להבין. אז הרבה פעמים הייתי עוברת על מה שהמומחים כותבים ומתרגמת לעברית".

רופא באוהל בידוד בבית החולים רמב"ם, חיפה. למצולם אין קשר לכתבה
רופא באוהל בידוד בבית החולים רמב"ם, חיפה. למצולם אין קשר לכתבהצילום: רמי שלוש

ואז הגיעה הקורונה?

"אני שומעת מקרן על האפשרות של מגפה כבר שנים - והנה זה הגיע. אני בעצמי התחלתי לעקוב אחרי דיווחים בעולם בזמן שפה בארץ כולם היו שקועים בבחירות, והרגשתי שמתפתח פה סיפור שמפספסים. התחלתי להסתכל בכל מיני אתרים מחו"ל ולהבין מה קורה כדי לא להיות מופתעת כשזה ינחת עלי. אחרי שקראתי, התחלתי לעדכן את חבריי בפייסבוק ומשם זה התגלגל.

"אנשים התחילו להמליץ עלי אחד לשני, כי היה רעב למידע, והמון אנשים התחילו לעקוב אחריי. כיום ההתעסקות בפייסבוק היא משרה מלאה: אני מעדכנת באריכות פעם או פעמיים ביום, ובנוסף המון אנשים שואלים אותי שאלות בפרטי".

מה מקורות המידע שלך לסקירות היומיות?

"כשההתפרצות הייתה עדיין רק במזרח אסיה, רוב האקשן היה קורה בלילה שלנו, וכשהיינו קמים היינו מסתכלים כמה חולים היו בכל מקום. במהלך היום אני עוקבת אחרי אלג'זירה באנגלית - שהיא מקור מידע מעולה שמסקר זוויות שאין במקומות אחרים - ואחרי הדיווחים השוטפים של CNN.

מתכוננים לטיהור תחנת רכבת בווהאן, סין
מתכוננים לטיהור תחנת רכבת בווהאן, סיןצילום: AFP
פשקווילים בירושלים
פשקווילים בירושליםצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

"במקביל אני עוקבת אחרי אתר Worldmeter, שמציג בזמן אמת ובאופן אמין את מספרי החולים, המתים והחולים הקשים. אני בודקת מה קורה בטבלת התחלואה ומחפשת לפי זה ידיעות מהעולם ברשת. במקביל, התקשורת בארץ התחילה לסקר יותר טוב את כל מה שקורה בעולם, אז היום אני עוסקת גם במדינות ואזורים פחות מסוקרים ומחפשת זוויות שהתקשורת מתעלמת מהן".

איזו מדינה מתנהלת בעינייך הכי גרוע?

"איראן. הם אאוט לגמרי. כבר מתו שם כמה וכמה אנשי דת בכירים, שרים וחברי פרלמנט, ונדבקו 8% מחברי הפרלמנט. אחריה ספרד - הם במצב של איטליה מפני שהם הגיבו מאד באיחור. את האיטלקים זה הפתיע והם לא הגיבו מספיק מהר, וגם אחרי שכבר הגיבו - האוכלוסייה לא צייתה, אבל הספרדים לא למדו מהם. וכמובן שבריטניה, שלא עשו כלום בהתחלה, ונקטו את המדיניות של איראן עד שהתעשתו מאוחר מדי. עכשיו הם מדברים על 20 אלף מתים כהצלחה".

הפתיע אותך כשראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון נדבק?

"לא. הוא זילזל לחלוטין והיה כמו הצעירים בגרמניה שיוצאים להידבק בכוונה. זה בן אדם שחושב שהוא צ'רצ'יל, אבל לא מבין שצ'רצ'יל נלחם בבני אדם, לא בנגיף".

מחסום בגבול גרמניה בעקבות התפרצות הקורונה
מחסום בגבול גרמניה בעקבות התפרצות הקורונהצילום: Jean-Francois Badias/אי־פי

איזו מדינה התמודדה לדעתך הכי טוב?

"מדינות מזרח אסיה - סינגפור, הונג קונג, טייוואן - הן היו מוכנות למגפה כמו שאנחנו מוכנים למלחמה. היה להן פרוטוקול, והכל תיקתק - חלקן לא דמוקרטיות, כך שסגר זה סגר".

איזה ציון את נותנת לישראל?

"אני חושבת שההתנהלות פה היתה טובה. כמות החולים שבאו מחו"ל גדולה מאוד, ואם היינו מתנהגים בקלולסיות כמו באירופה ולא מכניסים אנשים לבידוד - היינו כבר עם 10,000 חולים בטוח, ואולי יותר, וכבר היו מתים הרבה אנשים.

בדיקות קורונה במעון לקשישים במדריד, השבוע
בדיקות קורונה במעון לקשישים במדריד, השבועצילום: Santi Palacios/אי־פי

"עצם זה שהכניסו כל כך הרבה אנשים לבידוד כשחזרו מחו"ל הציל פה המון אנשים ונתן למדינה זמן. אז אני נותנת ציון טוב לתגובה - אבל המערכת מגיעה אליו בצורה איומה. התפוסה של המערכת צריכה להיות 70%–80% בקיץ ו-100% בזמן מחלות החורף, כמו בגרמניה".

"כל יום מתפתח דיון. יש חברים שקוראים לזה פסוקו של יום"

"העלינו פוסט שמשווה בין קורונה לשפעת - וראינו שאנשים שלמדו מזה הרבה"

"היום ה-36 למניין הקורונה בישראל. משרד הבריאות הודיע על 5,358 מאובחנים חדשים, 663 יותר מאתמול ופי 1.5 יותר מההפרש בין אתמול לשלשום. בכותרות העיתונים מדברים על בלימת המגפה בישראל. זהו הזמן לעצור לרגע ולהתבונן בשבוע החולף. עד לפני שבוע התקדם מספר החולים המצטבר בישראל בקצב מעריכי תלול למדי. לפני שבוע פירסמנו 'תחזית' שעל פיה, לו היתה התפשטות המגפה ממשיכה באותה מגמה, היינו אמורים לעמוד היום על כ–10,000 מקרים מאובחנים. לשמחתנו, אנו עומדים על קצת יותר ממחצית המספר הזה..."

הונג קונג
הונג קונגצילום: AFP

כך נפתח אחד הפוסטים האחרונים שהעלו לפייסבוק ד"ר דורית שוויקי וד"ר איתן קריין, חברים ותיקים שחולקים אהבה למדע ולהנגשת מידע. גם הפוסט שלהם עורר גל של מחמאות ודיון ער על הנתונים שהעלו, ועל הדרך שבה ניתחו אותם. גם במקרה שלהם, לא מדובר במומחים לרפואה או למגפות, אלא במשוגעים לדבר, שאוספים מידע ומנגישים אותו לקהל מתרחב והולך.

"כמורה, אני יודע שכשהלימוד נעשה מתוך צורך ומוטיבציה - הוא פורח"

שוויקי היא מרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. היא ביולוגית בהכשרתה, והקימה במכללה את תחום הביו-אינפורמטיקה. המחקר שלה עוסק בתחום הרפואה המגדרית, והיא מלמדת קורסי מדע כלליים שמטרתם להנגיש לסטודנטים מושגים ורעיונות מדעיים. קריין הוא דוקטור לכימיה אורגנית בהשכלתו, ומורה לכימיה בחמד"ע (קמפוס מדעי בתל אביב). הוא מספר שהוא עובד הרבה עם תלמידים על יצירה וניתוח של גרפים ותוצאות מחקרים, ומוסיף "הייתי אחראי על תחום תקשורת והנגשת המדע בחמד"ע ועורך המהדורה הישראלית של סיינטיפיק אמריקן".

ד"ר איתן קריין
ד"ר איתן קרייןצילום: סיון שחור

ההתחלה היתה די במקרה, כחלק מהדיונים המדעיים שהם נוהגים לנהל. שוויקי אומרת: "כשהתחילה הקורונה, שוחחנו איזה יום בוואטסאפ, הסתכלנו על המספרים, העלינו אותם על גרף וביום הראשון כתבנו פוסט שרק אומר: תראו, אלה המספרים, ככה מתנהג גרף מאריכי, והנה הגרף".

קריין מוסיף: "מאז אנחנו מעלים את הגרף היומי - חיברנו ונתנו קו מגמה, וזה מדהים לראות איך הנתונים יושבים על הקו כמו חיילים. בדרך כלל, בניסוי, הנקודות מתפזרות ימינה ושמאלה והקו עובר ביניהן, וככל שהנקודות קרובות לקו יש התאמה סטטיסטית יותר טובה. פה הוא ממש יושב על הנקודות. החברים שלנו התחילו לקרוא ולשתף, ועם הזמן קיבלנו יותר ויותר עוקבים ותיוגים של אנשים. התחילו תגובות של אנשים שממש מתעניינים, שואלים שאלות ומעירים הערות, וכל יום מתפתחים דיונים. יש חברים שקוראים לזה פסוקו של יום".

"בעקבות ההתפתחות הטבעית של הדיון וההערות, מצאנו את עצמנו מוסיפים עוד נושאי דיון", אומרת שוויקי. "הרבה פעמים בתוך התגובות התחילו הערות כמו 'קורונה זה כמו שפעת', אז העלינו פוסט שמשווה בין קורונה לשפעת מבחינת משתנים רבים - ומהתגובות ראינו שהיו אנשים שלמדו מזה הרבה. חשוב לנו לא להתעסק בפוליטיקה של המגפה אלא במדע של המגפה, ויוצא שאנחנו רוכבים על גל ההתעניינות בנושא הזה - ואז אנשים רוצים לצרוך יותר מדע".

דורית שוויקי
דורית שוויקיצילום: איתי נדב ואייל וייס

אתגר לא פשוט. בדרך כלל אנשים חוששים להתקרב למדע.

קריין: "כמורה, אני יודע שכשהלימוד נעשה מתוך צורך ומוטיבציה - הוא פורח. אז אנחנו מנצלים את זה, ומתחילים כל יום במה שקורה עכשיו. אם הגרף משעמם וממשיך באותה מגמה, אז מוסיפים נושא מדעי ומסבירים אותו. זה תמציתי ונקי, ואנשים מעריכים את העובדה שזה לא מטיף".

שוויקי: "פנה אלי חוקר קולגה שמקיים פורום של אנשי עסקים שזקוקים לנתונים ולתובנות כאלה לקבלת החלטות. מתהווה סוג של רשת של אנשים, חלקם מאוד מקצוענים וחלקם יותר חובבנים, וכולם מנסים להבין את המצב".

"כולם מנסים להבין את המצב". למצולמת אין קשר לכתבה
"כולם מנסים להבין את המצב". למצולמת אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

אוקיי, זרקו הערכה: מה יקרה בטווח של שנה עד שנה וחצי מהיום? איך ייראו חיינו?

שוויקי: "יש מודל שדיבר על נדנדה במדינות השונות. מדינות יצטרכו לנהל מדיניות נוקשה יותר כדי לבלום את ההתפרצויות ולהשטיח את העקומה, ואז תהיה תקופת רגיעה עד לחיסון. אינסטינקטיבית, אני מעריכה שזה נכון".

קריין: "אני מרגיש שסגר הדוק של שבועיים-שלושה ירגיע את שרשרת ההידבקות. במקביל, יש להקים רשת של בדיקות כמו בדרום קוריאה ובטייוואן. ברגע שהרשת פרוסה ומוכנה - אז כבר אפשר לשלוט במגפה, כמו במזרח אסיה, ולשלוח לבידוד חלק מהאנשים באופן שגרתי בהתאם לתוצאות הבדיקות".

שוויקי: "במערב, עצם הרעיון שלגיטימי לשלוח אנשים לבידוד הוא מחשבה לא פשוטה, בגלל עיקרון החופש החברתי. אבל קריסה של מערכת הבריאות תוביל לקריסה של כולנו. בשפעת הצוות מחוסן, פה לא. חייבים לבדוק את כולם ולא רק את מי שמדווחים על סימפטומים".

הקמת מרכז בידוד בסרביה
הקמת מרכז בידוד בסרביהצילום: MARKO DJURICA/רויטרס

"היה לי את הדחף הזה לתקן מישהו כשהוא טועה"

"שוב מסכם למה הנגיף החדש יותר מטריד משפעת: לפחות פי שניים יותר מדבק, אלא אם כן נוקטים צעדים דרסטים כמו בסין; לפחות פי 4 יותר קטלני, אפשרי מאוד שגם פי 10 יותר קטלני; שיעור אשפוז של בערך פי 10; שיעור נדבקים גדול פי 2 עד 4; אין חיסון לפחות בשנה הקרובה, ואין כרגע טיפול ידוע".

את הדברים הללו פירסם בטוויטר כבר ב-27 בפברואר, הרבה לפני שבישראל נכנסו לבידוד ולהיסטריה, משתמש אנונימי שקרא לעצמו "קורונה COVID19 - עדכונים". הצייצן האלמוני הוא ד"ר אורי שליט, 41, איש סגל ומרצה בטכניון. שליט הוא מומחה וחוקר בלמידת מכונה, וספציפית בלמידת מכונה ברפואה. "ההתמחות שלי היא הסקה סיבתית. למשל - איך מבינים מתוך מאגר נתונים גדול מי בסיכון לסיבוכי סוכרת ולמה", הוא אומר.

"אנשים כותבים שטויות, כי קשה שלא לכתוב שטויות עם כל כך הרבה רעש"

אתה חיית טוויטר?

אורי שליט
אורי שליטצילום: ניצן זוהר

שליט: "יש לי יוזר אקדמי עם 2,700 עוקבים, שרובם לא ישראלים. אני לא כותב דברים אישיים אלא מקצועיים, ולמדתי המון מבחינה מדעית בטוויטר - אבל מעולם לא הייתי כוכב טוויטר".

למה פתחת את חשבון הקורונה?

"מהרגע הראשון, כשהתחילו לצאת הפרסומים על הקורונה בסין, זה מאוד עניין אותי - אף על פי שזה לא בתחום העיסוק שלי, כי אף פעם לא עסקתי במגפות. קלטתי שאני קורא המון מאמרים, ואני יודע לקרוא מאמרים ולהבין מי מומחה ומי לא, כי מהרגע הראשון היה המון רעש. ראיתי שאנשים בישראל כותבים שטויות, כי קשה שלא לכתוב שטויות עם כל כך הרבה רעש - ולא יכולתי כבר לעצור את עצמי. בדבר כזה מאוד חשוב שהקהילה שלי, ישראל, תקבל מידע מדויק. מידע לציבור פה הוא לא בונוס, אלא דבר חיוני".

אז למה אנונימי?

"דווקא מפני שאני דוקטור בטכניון ואני לא מומחה לאף אחד מהדברים הרלוונטיים, נראה לי מסוכן. מצד שני, דווקא זה שהייתי אנונימי הכריח אותי לקבל על עצמי משמעת חמורה של לתת סימוכין לכל ציוץ, כי אני לא יכול להתבסס על הסמכות המקצועית שלי. היו בזה יתרונות".

צעירים על קורקינט בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
צעירים על קורקינט בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: AFP

איך אנשים הגיבו לציוצים שלך?

"חלק מהאנשים כעסו מאוד, ולא רצו לשמוע חדשות רעות. לפני יותר מחודש וחצי עשיתי חשבון פשוט - 30% יידבקו, 0.5% ימותו - ואנשים פשוט יצאו מכליהם. כתבו לי הודעות אישיות שאני משקר, שאלו מי משלם לי. אבל בסך הכל רוב התגובות היו חיוביות, המון אנשים כתבו לי תודה, ושלחו לי גם מסרים פרטיים. בסופו של דבר אני תל-אביבי ויכולתי לדבר בסלנג של הטוויטר, אבל רציתי שהחשבון יהיה נגיש ולא ירגישו שאני מאיזו קליקה".

לא דיגדג לך לפעמים לקבל הכרה וקרדיט על העבודה המאומצת?

"לא תיסכל אותי כמו שהייתי מצפה, וגם כן קיבלתי הכרה מקולגות שנחשפתי בפניהם. בזכות חשבון הטוויטר הזה הייתי אחד האנשים שהיו הכי בקיאים במחלה. לדוגמא, קולגה שלי שגייסו אותו לצוות אפידמיולוגים - פשוט העברתי לו תדריך מסודר".

עד כמה זה דורש השקעה?

"זה היה תובעני. הייתי עושה הפסקות, אבל גם היה לי את הדחף הזה לתקן מישהו כשהוא טועה, או שיצא מאמר חדש ועוד לא כתבתי עליו. כשהתחלתי לעבוד הייתי חייב לחתוך את זה לגמרי, ולכן עכשיו אני כמעט לא כותב שום דבר".

איך אתה רואה את העתיד?

"התקווה שלי היא שעד החורף הבא יהיה לנו סט כלים הרבה יותר טוב להתמודד עם המגפה. יהיו ניסויים קליניים מכל העולם ונדע מה הטיפולים הכי טובים, יהיו בדיקות סרולוגיות (שמזהות נוגדנים בדם; ר"ל), ומעקבים אפידמיולוגים הרבה יותר טובים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker