הכניסה חופשית: כך קלטה ישראל רכבת אווירית של חולי קורונה

שרשרת של לחצים פוליטיים והוראות סותרות איפשרו לאלפי חולי קורונה מאומתים להיכנס לישראל ללא בדיקה או בידוד ■ במשרדי הממשלה מטילים זה על זה את האחריות למחדל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתב"ג
נתב"ג (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: עופר וקנין

אם ישראל היתה נוקטת אמצעי זהירות שנקטו ברוב מדינות העולם, אפשר היה לעצור את יבוא תחלואת הקורונה בקלות כבר לפני חודשים רבים; אבל החלטות לא ענייניות ושיקולים פוליטיים מנעו יישום של הגבלות הכרחיות — כך טוענים בכירים במשרדי הממשלה ובענף התעופה, המעורבים בדיונים על סגירת נתב"ג לטיסות נכנסות בשל העלייה בתחלואה בישראל.

"עכשיו סוגרים את נתב"ג? הרי ברור לכולם שהמוטציות של הנגיף כבר כאן", אומר בכיר באחת מרשויות התעופה, שייעץ והיה מעורב בקבלת החלטות במשבר הקורונה. "סוגרים את דלת האורווה אחרי שהסוסים ברחו, רק בגלל שיקולים פוליטיים. קל עכשיו להפנות את האשמה לנתב"ג, אבל לא שם הבעיה — נתב"ג הוא קבלן ביצוע, מה שאומרים לו לעשות, הוא עושה. הבעיה היא הממשלה, שיכלה לשנות את החוק ולחייב את הנכנסים לישראל בבדיקות קורונה כבר לפני כמה חודשים".

היום (שני) הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את שרי הממשלה להיערך להטלת מגבלות חמורות על התנועה בין ישראל למדינות אחרות, ובהן חובת הצגה של תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, וחובת בידוד במלונית. ואולם ברשות שדות התעופה (רש"ת) וברשות התעופה האזרחית (רת"א) טוענים כי כבר מזמן הציעו לחייב בשתי בדיקות קורונה שליליות את הנכנסים לישראל — אחת במדינת המוצא לפני העלייה למטוס, והשנייה במעבדת הקורונה בנתב"ג אחרי הנחיתה בישראל.

אף שמעבדת הקורונה בנתב"ג פעילה כבר מנובמבר, במשרד הבריאות טענו שאי־אפשר לחייב אדם בבדיקה פולשנית ולכן מי שיסרב לבדיקה יישלח לבידוד במלונית. ואולם היישום התעכב נוכח ליקויים רבים וממושכים: ב–20 בדצמבר חויבו בבידוד במלוניות כל הנוסעים השבים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה, אך כבר אז התלוננו רבים על התנאים במלוניות וחלקם אף סירבו בטענה כי יש להם אפשרות טובה יותר לבידוד ביתי.

אחרי שלושה ימים הוחלט כי כל השבים מכל המדינות יישלחו לבידוד במלוניות, מלבד חריגים (קשישים, קטין שנסע לבדו, נשים בהריון מתקדם, אנשים הזקוקים לטיפול מיוחד). בהמשך הורחבו התנאים כך שיתאפשר בידוד ביתי לכל מי שהתחייב כי יש לו האמצעים לכך — אלא שאז התברר כי כללי הבידוד לא הוסדרו בצורה חוקית בממשלה, ששידרה מסרים סותרים לכל אורך הדרך. הדבר הקשה עוד יותר על אכיפת הבידודים והוביל לכך שרבים מהשבים לארץ לא הקפידו עליהם.

לדברי מקור בכיר במשרד הבריאות, "רבים מהנוסעים שהו בחו"ל ולא הקפידו שם על ריחוק. הם נדבקו בהתקהלויות, בחדרי אוכל או במסיבות — ואז שבו לישראל כשהם חיוביים לקורונה והתחילו להסתובב ולהדביק אחרים".

"תעמדו בהחלטות ותאכפו אותן"

במשרדי הממשלה מטילים זה על זה את האחריות ליבוא הקורונה לישראל. שר הבריאות, יולי אדלשטיין, טען כי התנגדותו להחיל חובת בדיקה שלילית על הנכנסים לישראל נבעה מאיסור של היועץ המשפטי לממשלה; במשרד המשפטים מיהרו להתגונן ולטעון כי מניעת כניסה לישראל אינה תלויה בהם, ואמרו כי "בעקבות פרסומים מסולפים, אנו מבהירים כי אין כל אמת בטענה כאילו הייעוץ המשפטי לממשלה מנע אי פעם, בדרך כלשהי, התניית כניסה לארץ מחו"ל בהצגת בדיקת קורונה שלילית".

נתב"ג, בספטמבר (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: תומר אפלבאום

בשלב זה נכנסה לתמונה שרת התחבורה, מירי רגב, שתקפה גם היא את היועץ המשפטי לממשלה: "אין ספק שמשרדי הבריאות והתחבורה ביקשו חובת בדיקות בנתב"ג, שנמנעה על ידי גורמי הייעוץ המשפטי. לצערנו, לאורך כל הדרך אנשי הייעוץ המשפטי אמרו שאין לנו את הסמכות לחייב את האזרחים לבצע את הבדיקות, מה שאילץ אותנו לייצר פתרונות אחרים".

לבסוף התערב שר הביטחון והמשפטים, בני גנץ, ושוחח עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע לאפשרת ות לחייב את הטסים לישראל בהצגת בדיקת קורונה שלילית לפי עלייתם למטוס. השניים סיכמו כי משרד המשפטים יסייע בגיבוש התקנות לאישור הממשלה, וגנץ אמר למנדלבליט כי ידרוש את אישורן המיידי.

בהמשך פירסם גנץ הודעה שבה נאמר כי "הניסיון להתנגח ביועץ המשפטי לממשלה הוא מיותר, מזיק ומונע משיקולים פוליטיים. אוודא כי בישיבת הממשלה יאושרו התקנות, בסיוע מלא של משרד המשפטים. זהו תנאי לקיום הדיון על המשך הסגר".

קניון בדובאיצילום: Jon Gambrell/אי־פי

לדברי מקור בכיר ברשות שדות התעופה, "ככל שמתקרבים לבחירות, החבטות בין משרדי הממשלה מתחזקות. מתחילת המשבר נתב"ג כפוף לרשויות המדינה — משרד הבריאות מנחה לגבי ההגבלות, רשות האוכלוסין מיישמת את ההנחיות כלפי היוצאים והנכנסים, ומשרד התחבורה מעורב גם הוא.

"בממשלה יכלו לסגור או להגביל את הכניסה דרך נתב"ג מתי שרצו; יכלו להחליט על חובת בדיקות או בידוד. בשורה התחתונה, לא רוצים לסגור את השערים בפני ישראלים שחוזרים או עולים חדשים ואפילו עובדים זרים לענפי החקלאות והבנייה. רק בשנה האחרונה הגיעו לישראל 21 אלף עולים, רובם מצרפת וארה"ב. למה? כי ישראל נותנת להם שירותי בריאות מתקדמים, שיוך לקופת חולים מהיום הראשון בארץ ומענק עלייה. תנו להם להגיע — אבל תעמדו גם בהחלטות שלכם ותאכפו אותן".

דובאי במקום הראשון, ארה"ב בשני, ובשלישי: אוקראינה

בפברואר 2020 התחילה ישראל להטיל בהדרגה הגבלות על הכניסה דרך נתב"ג. בתחילה נקבעו הוראות בידוד לשבים מחו"ל. בהמשך, בסגר הראשון שהוטל בפסח, נסגר נתב"ג. ואולם, קודם לכן, לקראת החג, הגיעה לישראל רכבת אווירית של כ–17 אלף אברכים, שחלקם עלו לטיסות כשהם נושאים את הנגיף.

חסידים באומן (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: MENAHEM KAHANA / AFP / GETTY IL

לאחר מכן, למרות הסגר שהוטל בחג, נחתו בישראל חמש טיסות -— ארבע מניו יורק ואחת מגיאורגיה, שקיבלו אישור על ידי ועדת חריגים. בטיסות אלה התירו לנוחתים להגיע באופן עצמאי ליעד הבידוד, במקום לעבור למלוניות. בעקבות הסערה, החליטה הממשלה לקבוע תקנות לשעת חירום שלפיהן כל השבים מחו"ל יישלחו עם חזרתם לישראל, לבידוד במלוניות מטעם המדינה.

ההגבלות על נתב"ג נמשכו עד 16 באוגוסט. אז גובש מתווה פתיחת השמיים למדינות ירוקות — שאליהן יוכלו ישראלים להיכנס ולצאת ללא צורך בבדיקות או בבידוד. באותה תקופה היו ארבע מדינות שאיפשרו כניסת ישראלים וחזרתם למטרות נופש: יוון, קרואטיה, בולגריה וסרביה. קרואטיה היתה הראשונה לצאת מרשימת המדינות הפתוחות לישראלים, כשנהפכה למדינה אדומה. עד נובמבר, עם עליית התחלואה בישראל, הפכו לאדומות גם השאר.

היתה גם סערת אומן. לקראת ראש השנה ביקשו עשרות אלפי חסידים להגיע להילולת רבי נחמן בעיר ולהתפלל חרף הגבלות הקורונה. הלחץ יצר משבר פוליטי שנפתר רק בעקבות הודעה של ממשלת אוקראינה כי החליטה לאסור כניסת אזרחים זרים לשטחה.

בנובמבר, כמעט במקביל לסגירת כל היעדים, מצאו הישראלים פתח נוסף לחו"ל והחלו לנהור לדובאי (ומעטים לאיי סיישל) שהוכרזה כירוקה. לאחר שמאות חולים הגיעו מדובאי הוכרזו כאדומות כל המדינות בעולם — ובין היתר איחוד האמירויות.

בחודשים האחרונים נכנסו לישראל דרך נתב"ג אלפי חולי קורונה. בין דצמבר 2020 לאמצע ינואר 2021 נחתו כ–34 אלף נוסעים מאיחוד האמירויות — 529 מתוכם אובחנו כחולי קורונה בשבוע שלאחר נחיתתם; המדינה השנייה ביצוא תחלואה לישראל היתה ארה"ב, שממנה הגיעו כ–19 אלף נוסעים, מתוכם 237 חולים מאומתים; ובמקום השלישי אוקראינה, שממנה הגיעו לישראל 9,860 נוסעים — בהם 238 חולים מאומתים.

גם לאחר שהיה ברור לכל כי כניסת נוסעים לישראל דרך נתב"ג היא למעשה מסלול יבוא קבוע של חולי קורונה, רק ב–20 בדצמבר נכנסה לתוקף הוראה של משרד הבריאות שלפיה כל המדינות ייחשבו אדומות וכל הנכנסים לישראל יחויבו בבידוד של עשרה ימים. זאת, משום שזמן קצר קודם לכן נחתם ההסכם לכינון יחסים עם איחוד האמירויות, ובמשרד הבריאות חששו מצד אחד מכך שהמוני ישראלים יטוסו ליעד החדש וישובו כשהם חולים בקורונה — ומצד אחר ניסו להימנע ממבוכה וממשבר דיפלומטי שעלול היה להתעורר מהכרזה על איחוד האמירויות לבדה כמדינה אדומה.

בכיר במשרד החוץ הסביר כי מלבד חובת בדיקה כתנאי לכניסה לארץ ניתן היה למנוע כניסת חולי הקורונה דרך נתב"ג על ידי ביטול מודל המדינות הירוקות בשלב מוקדם יותר ואכיפה טובה יותר של הבידודים: "ברגע שמשרד הבריאות הבין כי מודל המדינות הירוקות לא רלוונטי הוא היה צריך לאסור כניסת נוסעים מאותן מדינות. למה זה התעכב? מלחמות פנימיות".

למעשה, ישראל היתה בין המדינות הראשונות שהודיעו על סגירת השמיים בפני מי שאינם אזרחיה ועל חובת בידוד לשבים מחו"ל. הבעיה היתה בביצוע: הוראות משתנות, סדקים בתקנות, אינטרסים פוליטיים ודיפלומטיים, וכמובן הפרה של התקנות — שמנעו יישום אפקטיבי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker