"ירושלים סוערת, הרבה אנשים מספרים על הידבקות למרות חשיפה מינימלית"

יותר מ-4,000 מתים מקורונה בישראל - והשחיקה בבתי החולים מאיימת על איכות הטיפול. אלה העדויות מבפנים על מצוקת החולים ועל שחיקת הצוותים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה
מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפהצילום: Oded Balilty/אי־פי

מי שייכנס בימים אלה לאחת ממחלקות הקורונה בבתי החולים בישראל לא ירגיש אפילו שמץ מהחגיגיות של מבצע החיסונים. זרימת החולים קשה, מקרי המוות הבלתי פוסקים, סגירת המחלקות הפנימיות כדי לפנות עוד מקום לחולי קורונה, העדויות מבפנים על מצוקת החולים ועל שחיקת הצוותים — כל אלה מספרים סיפור אחר, עגום מאוד. על אף שישראל נמצאת בשבוע שלישי של סגר (ממנו שבוע אחד של סגר חזק ומהודק), ולמרות מספרי המתחסנים המרשימים, הימים האחרונים מבטאים שיאי תחלואה קשה ותמותה שלא היו כמוהם מאז תחילת המגפה.

מתמונת המצב שהפיץ אתמול (ראשון) משרד הבריאות עולה כי המציאות גרועה מרוב התחזיות והמודלים, שניסו לצפות את מספר החולים קשה שיתווספו בשבועיים האחרונים. הנה המספרים היבשים: בינואר הגיע מספר החולים החדשים במצב קשה ובמצב קריטי לשיאים חדשים של יותר מ–140 ביום; בשבוע שעבר נוספו באחד הימים 169 חולים במצב קשה ביממה אחת בלבד. רק לפני חודשיים, בנובמבר, נוספו במרבית הימים 8 עד 12 חולים קשה מדי יום.

מספר החולים קשה המצטבר עבר כבר מזמן את השיא של הגל השני (897 חולים קשה ב–4 בנובמבר) והגיע בשיאו ל-1,201 בו זמנית, הבוקר (יום שני). גם התמותה, שחצתה או את קו ה-4,000 מתים מתחילת המגפה נוסקת ושוברת שיאים שליליים: בשיא הגל הראשון מתו 47 בני אדם ביום אחד, ואילו בשבוע שעבר היו שלושה ימים שבהם מתו 50–52 בני אדם ביום. על פי העדכון האחרון של משרד הבריאות הבוקר, עד כה מתו 4,005 איש ואישה בישראל מקורונה. נתון נוסף מעורר דאגה: שיעור הבדיקות החיוביות אתמול הגיע ל-9.1%.   

אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהגל השלישי מתעלה לשלילה על שני הגלים שלפניו מבחינת מספרי המאומתים, החולים קשה והמתים.

"לא רואים ירידה"

אבל אלה רק המספרים היבשים. התיאורים מהשטח קשים גם הם. "אנחנו בעומס עצום", אומר פרופ' צבי פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית קורונה בהדסה. "ירושלים סוערת, והתחושה היא שהווירוס יותר מדבק ממה שהיה בעבר. יש הרבה אנשים שמספרים על הידבקות למרות חשיפה מינימלית.

"אנחנו מתקרבים ל–140 חולים ולא רואים ירידה. בשבוע שעבר היה נדמה שיש התייצבות סביב 130 חולים אבל זה עלה ל–140 אף שהיו המון פטירות בסוף השבוע".

לדבריו, "חלק מהנפטרים הם מבוגרים אבל כמה מהם כאלה שנלחמנו עליהם שבועות ארוכים. אחרים פשוט מגיעים וקורסים בתוך זמן קצר למרות כל הניסיונות להציל אותם. זה קשה ועצוב".

גם בבית החולים בני ציון בחיפה חווים כעת שיא במגפה. "יש לנו 77 מטופלים — זה המספר הכי גדול שראינו מאז תחילת המגפה ורובם המכריע קשים, חלקם מונשמים. מה שעוד מאפיין את הגל הנוכחי זה קצב ההגעה שלהם שהוא מהיר בהרבה מהגל השני", אומר ד"ר אוהד הוכמן, מנהל בית החולים.

הוכמן מספר כי הטיפול במגפה פוגע בפעילות השוטפת של בית החולים: "יש לנו כרגע ארבע מחלקות קורונה ואנחנו נערכים לפתוח מחלקה חמישית, הורדנו את הפעילות האלקטיבית (הלא דחופה) של בית החולים כדי להסיט כוח אדם למחלקות הקורונה".

"אנשים לא היו צריכים למות"

במחקר שפרסמנו לפני כשבועיים של קבוצת חוקרים ממכון ויצמן, האוניברסיטה העברית והטכניון נמצא כי בתקופות עומס איכות הטיפול שמקבלים המאושפזים בבית החולים יורדת — והסיכוי של חולה קשה או קריטי למות עולה.

לפי המחקר, במהלך הגל השני אחד מכל חמישה ישראלים (20%) שמתו מקורונה לא היה אמור למות לולא היה מאושפז בתקופת העומס. לאחר דעיכת הגל השני, מספרי המתים בפועל חזרו להתלכד באופן מדויק ביותר עם מודל החיזוי של תמותה בעת רגיעה. כעת, אומר אחד ממובילי המחקר, פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, ניכר כי בשבועות האחרונים שוב קיימת תמותה עודפת בבתי החולים, "מדצמבר, במשך שלושה שבועות רצופים, רואים בכל שבוע עוד ועוד תמותה עודפת. אם בספטמבר התמותה הזאת היתה כ–20% מהחולים הקשים, בשבועות האחרונים זה כבר מגיע ל–25%".

"באופן טבעי, ככל שיש יותר חולים על כל איש צוות — היכולת לתת את הטיפול המיטבי יורדת", אומר פרידלנדר. "זה נכון גם לחולים הפנימיים שאינם חולים בקורונה — אותם צוותים של ארבע מחלקות פנימיות צריכים לטפל בחולים הפנימיים ובעוד 120 מאושפזים בפנימית קורונה, ובכל רגע יש אנשי צוות בבידוד או חולים.

צבי פרידלנדר

"רמת הטיפול זו העדיפות העליונה שלנו — אבל כן נפגעות היכולות שלנו לדווח למשפחות, לתת תשומת לב לחולים, להקל עליהם בבידוד הקשה הזה. הצוות גם מאוד עייף לאורך הזמן, הוא הולך ונשחק".

גם הוכמן אומר כי "תמיד, ככל שאתה עמוס יותר, הסבירות שתיתן טיפול מיטבי הולכת ויורדת. היכולת שלך לעצור ולראות את כל התמונה ולהשקיע זמן בכל חולה פחות טובה ככל שיש יותר עומס".

"תחושות קשות"

אחת ההשפעות החריפות ביותר היא על מצבם הנפשי ועל החוסן של הצוותים. "אנחנו בנקודה של שחיקה גבוהה. אני מדמה את זה לריצת מרתון שנמשכת הרבה זמן — ופתאום יש עלייה לפני קו הסיום", אומר הוכמן.

ד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציוןצילום: גדי נס

בעקבות המקרה של החולה שמת באיכילוב לאחר שצינור ההנשמה שלו נותק למשך שעה, אמר אתמול ד"ר דרור דיקר, נציג האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית קורונה בבית החולים השרון, כי "לעומסים ולשחיקה הפיזית והנפשית יש מחיר כבד. כשמדברים על קריסה, אנחנו לא מתכוונים למבנים, אלא לקריסה נפשית ופיזית של צוותים רפואיים.

"הטרגדיה באיכילוב נוראה, והיא קשה בראש ובראשונה למשפחה, אבל חשבו מה חש הצוות הרפואי בבית החולים. עם איזה תחושות קשות הוא מסתובב. טעויות אנוש קורות בסביבה שבה יש לחץ ועומס, בסביבה שבה הצוות שחוק. אנחנו חווים פטירות רבות, אובדן חיי אדם. מצבים רגשיים קשים. אנחנו זו החזית".

נתניהו מניח את כל הז'יטונים הפוליטיים שלו על מבצע החיסונים המרשים שמתרחש בימים אלה בישראל, ואפילו צוטט כמי שמקווה לקבל בזכות החיסון 40 מנדטים. אלא שבדרך ליעד הנכסף של מדינה מוגנת מקורונה — קשה להגדיר את מה שמתחולל כרגע בבתי החולים, בקהילה וברחוב הישראלי כהצלחה בהתמודדות עם המגפה ונזקי הסגרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker