דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"

ד"ר איתי פסח: "אם לא ייעשו צעדים דרסטיים ומיידיים למיתון התחלואה נראה פגיעה ברורה באיכות הטיפול שנותנים לכל החולים - ולא רק לחולי קורונה"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בתל השומר, ביוליצילום: אמיל סלמן
רוני לינדר

"זה הזמן לנפנף בדגלים האדומים של מערכת הבריאות. אם לא יעצרו את ההתפרצות הזאת אנשים פשוט ימותו, ולא רק אנשים עם קורונה" - כך אומר הבוקר (ה') ל-TheMarker ד"ר איתי פסח, מנהל בית חולים ספרא לילדים וחבר בצוות הברומטר שמינה פרויקטור הקורונה גמזו. צוות זה הוקם במטרה לנטר את המצב במערכת הבריאות, ולהתריע על מצב שבו לא ניתן יהיה יותר לטפל באופן מיטבי בחולים.

לדברי פסח, "אני ועמיתיי חושבים כי חייבים להינקט צעדים דרסטיים ומיידיים, ולא דיונים של שבועיים, ואחריהם שינויים וצעדים בעוד שלושה חודשים. אין ברירה. לא קרה פה משהו קטן - מספר הנדבקים זינק בתוך שבוע. אנחנו על סף אובדן שליטה על ההתפרצות".

צוות הברומטר קיים התייעצויות, בדיקות ושיחות אינטנסיביות בימים האחרונים - והגיע למסקנה כי מערכת הבריאות נמצאת על סף אי ספיקה בכמה וכמה מישורים. "המשמעות של המספרים שאנחנו רואים - גם בעלייה הכללית במספר הנדבקים וגם בכך שיש הסטה של התחלואה לכיוון האוכלוסייה היותר מבוגרת - היא אחת: העומס על בתי החולים והקהילה יגבר משמעותית, ואם לא ייעשו צעדים דרסטיים ומיידיים למיתון התחלואה נראה פגיעה ברורה באיכות הטיפול שנותנים לכל החולים - ולא רק לחולי קורונה. יש בתי חולים שזה כבר ניכר בהם כמו בצפון ובירושלים. במרכז עדיין לא, אבל בקצב הזה זה יקרה בשבועיים שלושה הקרובים", אומר פסח.

לדבריו, "אנחנו רואים עלייה של כמעט 50% בקרב החולים הקריטיים המונשמים לעומת תחילת אוגוסט, והמספר הזה יעלה. צריך להבין - זה לא שבתי החולים לא יכולים להכיל המון חולים, אלא שהעלייה הזאת במספר של חולי הקורונה תפגע בטיפול בכלל החולים. בתוך זמן לא רב נצטרך להפסיק לבצע פעולות שהן לא דחופות או חצי דחופות ונישאר רק עם הטיפול בחולים הדחופים, כי כדי לטפל בחולי הקורונה נצטרך להפסיק לטפל במחלות אחרות".

כמו שהיה בגל הראשון, שבתי החולים הפחיתו מאוד בכל פעילות לא דחופה?

"כן, ואולי אף יותר מכך, ויש פה גם הבדל גדול והוא משך הזמן. בגל הראשון הפגיעה היתה קצרה - בערך שלושה שבועות. עכשיו הולכים למספרים גדולים ותקופה ארוכה, וכל זה לפני החורף".

צוות הברומטר מזהה עוד כמה בעיות שמאיימות מאוד על היכולת של בתי החולים להתמודד עם זרם החולים: "יש שחיקה אדירה של הצוותים הרפואיים, שאנחנו מתחילים לראות את אותותיה. כלומר, שחיקה ביכולת של אנשים תכלס לטפל. זה נפשי וגם פיזי. יש אנשים שחצי שנה לא יצאו ממחלקות הקורונה".

בימים האחרונים חל זינוק גם במספר אנשי הצוות שנמצאים בבידוד או חלו בקורונה. לדברי פסח, יש לכך השפעה עצומה על יכולת התפקוד של בתי החולים והקופות: "העלייה בבידודים מתחילה לתת את אותותיה על המחלקות. והבעיה היא לא רק בבידוד של רופאים, רופאות, אחים ואחיות. אם יש עכשיו התפרצויות בחברה הערבית - אז פתאום בתי חולים בצפון נשארים בלי עובדי ניקיון. ואלה לא עובדים שקל להחליף אותם. להיות עובד ניקיון במחלקת קורונה דורש הכשרה מיוחדת".

ד"ר איתי פסחצילום: שיבא

פסח מתריע כי גם בקהילה, בקופות החולים, מסתמנת התחלה של קריסה. "כשיש 4000 נדבקים ביום, אז כל אחת מקופות החולים קולטת מאות רבות ואף יותר של חולים חדשים כל יום. הצוותים לא מספיקים להגיע אליהם כמו שהיו רוצים, וזה מאד פוגע גם בחולים האחרים. יש היום מקומות בארץ שלקבל תור לרופא משפחה זה לפעמים בעוד שבועיים. כמובן שהמקומות שהכי נפגעים הם הפריפריה, אוכלוסיות חלשות.

"המשמעות של כל הדברים שאמרתי ביחד היא שמערכת הבריאות מתקרבת מאד לאי ספיקה שלה, שלא תתבטא בכך שסוגרים את השער ולא נותנים לחולים להיכנס, אלא בזה שחולים שייכנסו יקבלו טיפול לא מספיק טוב. וזה מה שישבור את הצוותים. הסיבה שאנחנו מצליחים כרגע להיות מדינה ששומרת על תמותה יחסית נמוכה מהמחלה הזאת ולטפל בחולים היא שעד כה הרמה לא נפגעה. זה בסכנה".

אומרים שבצפון ובירושלים בתי החולים באמת על סף קריסה, אבל במרכז הארץ הארץ המצב יחסית רגוע. זה נכון?

"לא. שיבא למשל מפוצץ. התפוסה במחלקות הפנימיות והילדים היא הרבה יותר מ-100%. כל בית החולים מלא ויש המון חולים חדשים. חדרי הניתוח עובדים נון סטופ. נכון שכרגע יש לי מעט חולי קורונה יחסית - בערך 40 חולים ומתוכם ארבעה קריטיים, וגם זה עומד להשתנות - אבל יש עוד המון חולים קשים שהתחילו עם קורונה ועכשיו הם שליליים, אבל עדיין מונשמים או על אקמו. כשפותחים מחלקה - אני מסיט חולים למחלקה אחרת שגם ככה מפוצצת. זו המציאות".

איזה צעדים לדעתך צריך לנקוט?

"אני לא המומחה בתחום הזה. ברור לי שצריך לסגור את מערכת החינוך לילדים, לפחות מעל גיל 10, אבל זה לא מספיק. מעבר לכך יש פה גם מרכיב של תפישה של הציבור. אם אני מאפשר להופעות להתקיים - אני לא יכול לצפות ממישהו לחשוב שהוא לא צריך לעשות חתונה או לא ללכת לבית כנסת. כשהמסעדות במרכז פתוחות אי אפשר לצפות מהמסעדות בטבריה שיישארו סגורות. כל עוד דברים נשארים פתוחים - המסר הוא שהכל בסדר. זה פשוט לא עובר, ועובדה שממשיכים לעשות חתונות, תפילות והופעות.

"הקפיצה העצומה במספר הנדבקים נובעת מאובדן אמון של הציבור במערכת שמנהלת את האירוע, שמוביל לכך שהציבור הפסיק להיענות להוראות. אנשים פחות נזהרים, נפגשים, מבקרים את ההורים, לא מקפידים במקומות העבודה - וזו התוצאה. להחזיר את האמון זה חשוב, אבל זה לא יצליח עם הצעדים שננקטו עד כה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker