רוני לינדר

"כל בתי החולים בישראל נמצאים בגירעון תקציבי עצום בעקבות תקופת הקורונה. תאגידי הבריאות שלהם, שמשמשים למימון אלפי תקני כוח אדם חסרים, נמצאים בסכנה של חדלות פרעון, ומשרד האוצר עושה שימוש ציני ולא הולם במצוקתם על מנת לבצע במחטף שינויים מהותיים במבנה והתנהלות מערכת הבריאות, מה שיגרום לפגיעה אנושה ברפואה הציבורית" - כך טוענים מנהלי בתי החולים במכתב חריף ששיגרו לשרי הבריאות והאוצר, יולי אדלשטיין וישראל כ"ץ, לקראת הדיונים על התקציב וחוק ההסדרים.

הם מתריעים כי אם תאגידי הבריאות יתמוטטו, הדבר עלול לגרום לפיטורים של 10,000 עובדי בריאות - "שבלעדיהם לא ניתן לקיים רפואה במדינת ישראל בשגרה ובוודאי שלא במצב חרום לאומי". חמור במיוחד מצבם של בתי החולים הציבוריים העצמאיים (כמו הדסה ושערי צדק) שאין להם גב כלכלי מהמדינה או מקופת חולים כללית, והם נמצאים על סף חוסר יכולת לשלם משכורות. דברים זהים אמרו השבוע מנהלי שערי צדק, פרופסור עופר מרין, ומנכ"ל הדסה פרופסור זאב רוטשטיין בראיון ל-TheMarker.

"כולם במצוקה. אנחנו נמצאים עמוק בתוך האירוע של הקורונה ולמעשה כרגע אין לנו מושג לפי איזה תקציב אנחנו עובדים והדברים מחמירים", אומר פרופסור מיכאל הלברטל, מנהל רמב"ם וחבר ועד איגוד מנהלי בתי החולים. "כרגע רק בבתי החולים הממשלתיים יש פער תקציבי של מיליארד שקל. ועוד לא דיברנו על בתי החולים הציבוריים העצמאיים (כמו שערי צדק והדסה - ר.ל) שאני לא יודע איך הם המנהלים שלהם ישנים בלילה". 

פרופסור מיכאל הלברטל, מנהל רמב"ם
פרופסור מיכאל הלברטל, מנהל רמב"ם צילום: פיוטר פליטר

בוא ניקח את רמב"ם כדוגמה. איך הקורונה השפיעה על התקציב שלכם?

"התקציב שלנו הוא בערך 2 מיליארד שקל בשנה. במשך חודשיים עצרו את רוב ההכנסה של בית החולים בהוראה ממשרד הבריאות. כך נוצר לנו פער של כ-170 מיליון שקל בהכנסות. נכו שהייתה ירידה קלה בתקציב הקניות, אבל ההוצאות על כוח אדם לא השתנו. בבתי חולים אחרים זה עוד יותר גרוע. מכיוון שרמב"ם הוא בית חולים של המדינה - המדינה תכסה את זה בסופו של דבר, אבל פה נכנס נושא התאגידים".

התאגידים של בתי החולים הם עמותות שהוקמו כישות משפטית נפרדת, במטרה לאפשר את הפעלתו של בית החולים גם מחוץ לשעות הפעילות הרגילות בביצוע ניתוחים, מחקר ושירותים שונים. הם מאפשרים למנהלי בתי החולים גמישות ניהולית רבה מבחינת השימוש בכספים והעסקת עובדים - מעבר לתקנים ולהסכמים הקיבוציים החלים על בתי החולים.

לדברי הלברטל, "במשך חודשיים ההכנסות של התאגידים צנחו כמעט לאפס, כי רוב ההכנסות שלהם הן מהפעילות האלקטיבית אחר הצהריים שנעצרה לגמרי ומתיירות המרפא שאסרו על ביצועה. באותו זמן - בכוח האדם לא היה שינוי. ברמב"ם בין 30 אחוז ל- 40 אחוז מכוח האדם מקבלים משכורות מהתאגיד. נוצר מצב שהתאגידים ממש מתנדנדים ויש תאגידים שמהחודש הבא אין להם כסף לממן משכורות. אם התאגידים יקרסו - 10,000 עובדים בסכנה".

מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם
מחלקת קורונה בבית החולים רמב"םצילום: רמי שלוש

לדבריו, "המדינה נתנה לנו הוראה להפסיק פעילות - אז היא צריכה לשפות אותנו על ההפרשים, על ההפסדים שנגרמו לנו. אבל מה המדינה מנסה לעשות? להשתמש באירוע הזה ולדרוש שינויים מפליגים בתאגידים - לשלוט בנושא התאגידים, שכל ההתחשבנות בין קופות החולים לבין התאגידים תהיה דרך המדינה. זו פגיעה קשה בגמישות של התאגיד ושל בית החולים".

אבל זה לא חדש. כבר שנים שבאוצר אומרים שהתאגידים יצאו משליטה, שהם יוצרים סחרור שכר ושצריך לפקח עליהם

"התאגידים זה מה שמציל את בתי החולים כי רק ככה אנחנו מצליחים לממן את כוח האדם הדרוש. יש לכם בעיה עם מה שקורה בתאגיד? על הכיפאק - קחו את כל התקנים עליכם ותממנו אותם, ותדאגו שבתי החולים יעבדו עד הערב. לא יכול להיות שהסמכות שלהם היא לקבוע כל פסיק במצבת כוח האדם שלנו, אבל האחריות שלי היא לספק את אותו השירות. הסמכות לא אצלנו, אבל האחריות כולה אצלנו".

אבל הזרימו 12 מיליארד שקל למערכת הבריאות בקורונה

שערי צדק
שערי צדקצילום: אמיל סלמן

"זה כסף שיצא על דברים כמו ציוד מיגון, מכונות הנשמה, ותשתיות קורונה שקיבלנו עבורן 60 מיליון שקל. אבל זה הלך לדברים האלה ולא לחור שנפער בתקציב השוטף. לא היה פיצוי על הירידה בפעילות. אין לי בעיה שהאוצר יבוא ויגיד: זה מה שיש לנו. אבל אז הוא גם צריך לקחת אחריות על התוצאה".

סעיף נוסף בחוק ההסדרים שמעורר תרעומת בקרב בתי החולים הציבוריים קובע כי בכל חדר ניתוח פרטי חדש שייפתח - לפחות 60 אחוז מהפעילות תהיה במימון ציבורי (טופס 17). ההיגיון מאחורי הסעיף הזה הוא למנוע גידול במימון פרטי של ניתוחים ולדאוג שרוב הניתוחים יבוצעו במימון ציבורי גם בתוך ספקים פרטיים, אך מבחינת בתי החולים הציבוריים הדבר ייצור תחרות לא הוגנת מול בתי החולים הפרטיים שההוצאות שלהם נמוכות יותר, ויגרום להסטה של ניתוחים למערכת הפרטית.

המנהלים מגדירים זאת במכתב כ"הסטה של פעילות ציבורית לרפואה הפרטית, תוך פגיעה בתקציב בתי החולים הציבוריים ובהתנהלותם במישורים רבים, וזאת בתנאי תחרות בלתי הוגנת שמסבסדת את הרפואה הפרטית על חשבון הציבורית ודוחפת רופאים בכירים לעזוב את בתי החולים הציבוריים לטובת עבודה פרטית".

מה הדרישה האולטימטיבית שלכם מהאוצר היום?

"קודם כל, לסגור את 2020 ולפצות את בתי החולים על ההפסדים האדירים שנגרמו להם כתוצאה מהירידה בפעילות בקורונה כדי לייצב את המערכת. בנוסף, להתחיל לדבר כבר על 2021 ועל השנים הקרובות. אחרי אירוע כל כך גדול כל מערכת הבריאות עומדת להשתנות".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לדברים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker