היסטריה או חשש אמיתי? "אם היו בודקים רק סימפטומטיים, לא היינו ברשימות האדומות"

בקופות החולים, שמטפלות ב-97% מחולי הקורונה, אומרים כי "הציפייה שמספר החולים קשה יישאר נמוך מבוססת על משאלת לב, לא על עובדות" ■ עם זאת, מנכ"ל לאומית היוצא, ניסים אלון, אומר כי "זה נהיה מטורף, אם ילד נחשף לחולה חיובי בגן - כל המשפחה היסטרית. כולם חושבים שנדבקו"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מעבדה לבדיקת קורונה בכללית
מעבדה לבדיקת קורונה בכלליתצילום: AFP

האם העלייה החדה במספר הנדבקים בקורונה בשבועות האחרונים מעידה על גל שני ואיבוד שליטה על התחלואה עד כדי הידרדרות שעלולה להגיע לצורך בסגר — או שמא היא נובעת מהגידול במספר הבדיקות והרחבתן? כשחלק מהמאומתים החדשים הם א־סימפטומטים, כלומר לא חולים, האם אנחנו בגל שני? ואם כן, איך זה שהעלייה העקבית במספרי החולים לא מלווה בזינוק זהה במספר החולים הקשים והמונשמים?

הוויכוח על השאלות האלה מעסיק את הציבור ובמידה רבה מקבע את התודעה סביב השאלות הקריטיות על האופן שבו המדינה צריכה להתמודד עם ההתפרצות הנוכחית — אם להחזיר חלק מהמגבלות במחיר של פגיעה כלכלית, או דווקא לפתוח עוד יותר את המשק.

מי שמכירות טוב יותר מכולם את המציאות בשטח הן קופות החולים, שאחראיות על הטיפול והמעקב אחר 97% מחולי הקורונה בישראל השוהים בבתיהם ובמלונות האשפוז. הקופות מלוות אותם מרגע הפנייה לביצוע בדיקה, דרך ההחלמה הסופית, וגם לאחריה.

אפרת ווקסלר
אפרת ווקסלרצילום: יח"צ

כשבוחנים את העומס על הקופות נראה כי הגל השני של התפרצות המגפה פה, ובגדול. "המספרים מטורפים", אומרת ד"ר אפרת ווקסלר, מנהלת מרכז השליטה של הקורונה בקופת חולים מאוחדת, "הגענו כבר ל–120–130 'קבלות' (חולים חדשים שנקלטים בקופה) ביום. זה מספר זהה לשיא שהיה באפריל, אבל אז נכנסנו לסגר והמספרים התחילו לרדת". לדבריה, "אני חוששת כי המבוגרים לא בסגר עכשיו אלא נמצאים בחוץ וחשופים יותר".

גם פרופ' נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי, אומר כי "העומס עלינו בקהילה הוא עצום. אנחנו מנסים לקיים את שגרת הרפואה ולא לפגוע בפעילות השוטפת כמו בגל הראשון, ובמקביל יש לנו היקפי חולים שמתקרבים למספרים שהיו בשיא הגל הראשון. אני מוטרד מאוד מהעומס שמוטל על הסגל שלנו".

האם הגידול במספר הנדבקים נובע משינוי במדיניות הבדיקות לעומת הגל הראשון? אין ספק שזה חלק מההסבר. בעקבות הכרזתו של שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין, על שינוי והקלה במדיניות הבדיקות (למשל תלמידים ודיירי בתי אבות שנחשפו לחולה מאומת גם אם אין להם סימפטומים) — נוספו אלפי בדיקות ביום של אנשים בלי סימפטומים כלל. רבים מהנדבקים האלה כלל לא היו מתגלים ונכנסים למניין הנדבקים הרשמי לו מדיניות הבדיקות לא היתה משתנה.

נחמן אש
נחמן אשצילום: תומר אפלבאום

"זה נהיה מטורף", אומר ניסים אלון, המנכ"ל היוצא של קופת חולים לאומית. "אם ילד למשל נחשף לחולה חיובי בגן — כל המשפחה היסטרית. כולם חושבים שנדבקו, מלחיצים את הרופאים ומקבלים בדיקות. פעם הילד הזה היה פשוט נכנס לבידוד. היום דוגמים אותו ואת המשפחה".

קופות אחרות מדווחות על תופעה זהה של לחץ גדול מהציבור לבדיקות שחלקן מיותרות. לדברי אלון, "לכן, 500 חולים של היום לא שווים ל–500 חולים בגל הראשון, אלא להרבה פחות מכך". לדבריו, "במדינות רבות אחרות באירופה כלל לא בודקים אנשים ללא סימפטומים, למעט במקרים חריגים, ולכן אם אדלשטיין לא היה משנה את מדיניות הבדיקות — ישראל לא היתה עכשיו ברשימה האדומה של אירופה".

"הילדים נדגמים גם אם אין סימפטומים"

האם, כפי שטוענים חלק מהמומחים, רוב הנדבקים בגל הנוכחי הם בעצם לא חולים, כלומר — לא סימפטומטים? בקופות אין מספרים מדויקים, אך הן מאשרות שרבים מהנדבקים בגל הנוכחי הם א־סימפטומטים או סובלים מסימפטומים קלים מאוד. כלל האצבע הוא: ככל שהנדבק מבוגר יותר, כך הסיכוי למחלה עם סימפטומים גבוה יותר.

ניסים אלון
ניסים אלוןצילום: מגד גוזני

"מרבית האנשים המאושפזים כרגע בקהילה (בבית או במלונות), בערך יחס של 60% מול 40%, הם אנשים עם סימפטומים קלים מאוד, כמו שיעול ללא חום, חום של 38 מעלות, רק שלשולים, רק כאבי ראש. לשאר יש תסמינים קשים יותר", אומר ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית. לדבריו, "המעקב בבית חשוב כי צברנו ניסיון ואנחנו יודעים לזהות הידרדרות אפשרית בשלב מוקדם. למשל, ברגע שהסטורציה (רמת החמצן בדם) מתחילה לרדת, אנחנו יכולים לשלוח את החולה כמה שיותר מהר לבית החולים ולקבל שם טיפול תומך והשגחה קפדנית יותר. כבר קרה שזיהינו חולה כזה בזמן, שלחנו אותו מיידית לבית חולים ובתוך שעה וחצי הוא כבר הונשם. היום הוא בבית".

לדברי ווקסלר, "בחודש האחרון מרבית החולים הם ילדים וצעירים והם חולים קלים או ללא תסמינים בכלל. חלקם מדווחים על קצת שיעול, קצת נזלת. בקרב חולים מבוגרים יותר, שיעור הסימפטומים גדול יותר ככל שהגיל עולה. מעט מאוד מבוגרים אמרו שאין להם כלום, גם לקלים ביותר יש סימפטום כלשהו בדרך כלל".

האם חולה שהתחיל כלא סימפטומטי עלול להידרדר בהמשך?

ד"ר דורון נצר
ד"ר דורון נצרצילום: ללא קרדיט

ווקסלר: "אם האבחנה היתה בשלב מוקדם, המחלה יכולה להחמיר, אבל לא ראיתי הרבה החמרות ממצב של היעדר סימפטומים למצב חמור".

אש מסביר כי יש הטיה שנובעת מאוכלוסיית הנבדקים "מכיוון שמבצעים יותר בדיקות יזומות בקרב צעירים בבתי ספר — שם נמצא הריכוז הגדול יותר של נדבקים א־סימפטומטים, שבלי הבדיקות היזומות לא היו מתגלים", הוא אומר. ווקסלר מוסיפה כי "הרבה מהילדים נדגמים בלי סימפטומים, והמבוגרים בדרך כלל נבדקים רק בעקבות מגע עם חולה או תסמינים".

מדוע קצב העלייה במספר החולים הקשים נמוך בהרבה מהגל הראשון ולא תואם לעלייה החדה במספר הנדבקים? לדברי נצר, "זאת שאלת מיליון הדולר". הוא נוטה לשלול את ההשערות שלפיהן הווירוס "נחלש" ולכן יש פחות חולים קשים. "אני לא מכיר וירוס שתוך חודשיים משנה את ההתנהלות שלו, אך בווירוס קורונה הכל יכול להיות. אנחנו לומדים את הווירוס וייקח לנו הרבה זמן עד שנבין אותו".

ההשערה של צור היא כי אף שיש עיכוב בתחלואה הקשה, היא צפויה להגיע: "ההתפרצות הנוכחית התחילה בבתי הספר עם מעגל ראשון של הדבקה המונית בקרב תלמידים וסגירה של בית ספר אחרי בית ספר. הילדים האלה שוחררו לביתם, חלקם לא מילאו אחרי הנחיות הבידוד. נפגשתי אתם והבנתי עד כמה הם בטוחים שאם הם בלי סימפטומים או קיבלו תשובה שלילית הם בריאים, אף שיש הרבה תשובות שליליות מוטעות (פולס נגטיב). הילדים האלה הדביקו את ההורים שלהם ולפעמים גם את סבא וסבתא שפחות שמרו, ואם התחזיות הקודרות נכונות — בעוד שבוע עד עשרה ימים נראה אותם בבתי החולים. למעשה, כבר היום יש עלייה במספר החולים הקשים".

לדברי נצר, "כל פרשנות אחרת של הנתונים היא יותר תוצאה של משאלות לב מאשר של עובדות. הציבור רוצה להיות אופטימי וזה כולל גם את העובדים שלי שהם 'בוגרי קורס קורונה הראשון', אבל התפקיד שלנו הוא להתכונן לתסריט הגרוע".

אש סבור גם הוא כי יש דחייה במקרים הקשים בגלל תחלואה של צעירים, אבל "גם אם צעירים נדבקים עכשיו — בסוף הם ידביקו מבוגרים ויהיו יותר חולים קשים". אש מציע הסבר נוסף לעלייה המתונה בחולים הקשים: "אני חושב שהטיפול בחולים בבתי החולים טוב יותר עכשיו מכפי שהיה בגל הראשון בזכות הניסיון שנצבר עם המחלה. 'מתנפלים' על החולה עם תרופות וסטרואידים ויכול להיות שכך מונעים הידרדרות. גם בקהילה מזהים מוקדם יותר את ההידרדרות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker