"בחורף יגיעו 200 אלף חולי שפעת וקורונה בשבוע למרפאות - ונעמוד בזה"

מנכ"ל מכבי, רן סער, טוען כי בגל הראשון של הקורונה נעשו טעויות רבות, אך משוכנע שאם המדינה תיישם כמה צעדים פשוטים — הגל השני יעבור עם פחות חולים ומתים ובלי סגר ■ "זו שעת כושר לישראל להוביל בין מדינות העולם את הרחבת השירות לאשפוז בבית"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנכ"ל קופת חולים מכבי, רן סער
מנכ"ל קופת חולים מכבי, רן סערצילום: דניאל צ'צ'יק

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער, מודאג: ישראל אמנם סיימה את הגל הראשון של הקורונה "בצורה טובה מאוד" לדבריו, "בעיקר בגלל החלטות ראשוניות טובות של סגירת הגבולות והסגר" — אך בדרך נעשו טעויות קשות.

לפי סער, תחילה בוצעו הבדיקות במעבדה אחת בלבד, ואחר כך רוכזו בידי מד"א בהליך לא ממוחשב; לא היתה תוכנית להגנה על הקשישים בבתי האבות; וחולי קורונה רבים הגיעו מארה"ב בלי ששהו בבידוד ראוי. פרט לכל אלה, סער טוען כי היתה התעלמות כמעט מוחלטת מספקיות הבריאות הגדולות והיעילות במדינה — קופות החולים — ש"הודרו מתהליכי קבלת ההחלטות ומביצוע הבדיקות, אף ש–90% מהחולים טופלו על ידן".

סער טוען כי "כל ההיערכות נעשתה על פי מודלים קיצוניים, והפריע לי שגם לאחר שהתמונה על המחלה הלכה והתבהרה — לא בחנו את עצמנו ואת תרחישי הייחוס שלנו". סער גם סבור שבמשך התקופה היה "בזבוז תקציבים נוראי", למשל ברכישה של מכונות הנשמה לא ראויות או רכישת מערכת הבדיקות הסינית של חברת BGI, שהקופות מסרבות להשתמש בה, עקב טענות על יעילותה ובטיחותה.

מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, באפריל
מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, באפרילצילום: אוהד צויגנברג

עכשיו סער מביט קדימה, לחורף הקרוב. החורף הוא האתגר הגדול הבא של מערכת הבריאות, בשל החשש לשילוב בין מגפת השפעת העונתית לבין הקורונה — שתי מחלות לא קלות עם תסמינים דומים, כשהאחרונה מדבקת מאוד והצוותים הרפואיים אינם מחוסנים מפניה. סער מבין שהחלטות תקציביות וניהוליות שיתקבלו בזמן הקרוב ישפיעו על המערכת לא רק בתקופה הקרובה, אלא אולי גם שנים קדימה, והוא רוצה להילחם על חלקת האלוהים שלו — רפואת הקהילה.

"התרחיש הסביר להתפרצות הבאה יכלול כ–200 אלף חולים עם תסמינים נשימתיים שיפקדו מדי שבוע את מרפאות קופות החולים", מעריך סער. "זה מספר גבוה מאוד שיחייב אותנו להתנהל אחרת". עם זאת, הוא אופטימי ומאמין כי אפשר למתן משמעותית את ההשלכות של ההתפרצות הבאה. "בחורף הקרוב חייבים לנסות ולהגיע למספר נדבקים הרבה יותר נמוך — ובלי לסגור את המשק. זה אפשרי", הוא אומר.

לדבריו, "סגר כללי עולה 2 מיליארד שקל ביום ולכן חייבים להתמקד במניעת הידבקות ועצירה מקומית של התפרצויות, ולעבוד ברגישות גיאוגרפית גבוהה — אין סיבה לסגור עיר או מדינה שלמה ולא שכונה בודדת. אני בטוח שבהשקעה נכונה — שיוצרת אינטגרציה בין הקופות, בתי החולים וגורמים אחרים כמו רשויות מקומיות ופיקוד העורף — אפשר יהיה לייצר תהליכים שיביאו לכך שיהיו פחות נדבקים, ולכן גם פחות חולים קשים ומתים".

"לבנות בית חולים מקוון ענק"

התקופה הנוכחית היא ה"מאני טיים" בקרב על המשאבים בין קופות החולים לבתי החולים: השילוב בין ההיערכות לגל שני בחורף לבין גיבוש תקציב המדינה שאמור לעבור בעוד שבועות ספורים, וגם החילופים בהנהלת משרד הבריאות — כל אלה הופכים את ההחלטות שיתקבלו לגורליות. את הדילמה הגדולה אפשר לתמצת במשוואה הבאה: תוספת אלפי מיטות וכוח אדם לבתי חולים כדי להיערך לגל של חולים קשים ומונשמים, אל מול השקעה באשפוזי בית וטיפולים בקהילה.

סער משוכנע שההשקעה בבית ובקהילה זולה, יעילה ואפקטיבית יותר. לדבריו, "צריך תהליך של אשפוז ביתי גם כדי לטפל בחולי הקורונה, וגם כדי לנקז אל הבית מטופלים שלבית החולים אין זמן או יכולת לעבוד איתם בזמן מגפה, או שהם עצמם מפחדים להגיע לבית החולים". דברים זהים כתב בשבוע שעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, פרופ' אהוד דודסון, שהתריע בפני מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, כי התוכנית לתוספת של 2,000 מיטות לבתי החולים עד החורף לא ישימה, לא כלכלית, ו"עלולה לפגוע קשות במערך הקהילתי של הקופה על ידי קניבליזציה של כוח האדם הרפואי".

קופת חולים ברמת אביב. "אין צוותי עבודה משותפים", אומר בכיר באחת הקופות
קופת חולים של מכבי ברמת אביבצילום: אייל טואג

לדברי סער, "אפשר לבנות בית חולים מקוון ענק לטיפול בחולי הקורונה בבית ובמאושפזים בבית שסובלים ממחלות חורף אחרות, וזה יכול להיות זרז למערך עתידי של טיפול מרחוק ולהכנסת טכנולוגיות חדשות לטיפול מרחוק". בנוסף, לדבריו, "במקום להוסיף עוד ועוד מיטות לבתי חולים, חייבים לחשוב אחרת ולבנות גם מערך של מיטות אשפוז בקהילה, ומיטות 'המשכיות' של סיעוד ושיקום לאנשים שכבר לא אמורים להיות במחלקה הפנימית. זה נכון גם לגבי שיקום ביתי — יש היום הרבה חולים שיכולים להיות משוקמים בבית, ואפשר להרחיב את המודל הזה במגפה. זו שעת כושר אסטרטגית למדינת ישראל, להוביל בין מדינות העולם את הרחבת השירות לאשפוז בבית, במקום לשקוע בקונספציות עבר".

לבצע בדיקות קבועות לקורונה — גם בביובים

בשבועות האחרונים מתחקרים במכבי את אירועי הגל הראשון של הקורונה, ומגבשים בהתאם למסקנות תוכנית לאומית להיערכות לגל הבא. התוכנית כוללת שורה של צעדים המבוססים על לקחי העבר, שלדעת הקופה יאפשרו קיום חיים תקינים לצד הקורונה.

תמריצים לטיפול בבית. טיפולי הבית הוכיחו את עצמם בגל הראשון וזוכים לשביעות רצון עצומה, אך עדיין נתקלים בכשלי שוק וחסמים שמונעים את הרחבתם, כמו למשל "משחק סכום אפס" מול בתי החולים שמפסידים הכנסות ופעילות. במכבי אומרים כי "על מדינת ישראל לפעול ליצירת תמריץ לכלל השחקנים במערכת — משרד הבריאות, בתי החולים, וקופות החולים — במטרה לשתף פעולה ולהתגבר על החסמים הכלכליים, הרגולטוריים והאחרים".

חקירה אפידמיולוגית יעילה ומהירה. צעד זה הינו קריטי לקטיעת שרשרת ההדבקה ועצירת התפשטות המחלה ("סגירת מעגל"). לפיכך, יש להיערך לביצוע חקירות המוניות תוך עמידה בלוחות זמנים קצובים מראש ובסטנדרטים של ביצוע, פרסום מהיר ושקוף של ממצאי החקירות.

בדיקות, בדיקות ועוד בדיקות. בדיקות מקיפות הן תנאי לקטיעת שרשראות ההדבקה וצמצום התחלואה. לדברי סער, "המודיעין הזה קריטי גם לאבחנה בין שפעת לקורונה, ולכן נצטרך לבנות מערך שיכלול את בדיקות המטוש (PCR), ולשלב גם שיטות של "פולינג" — בדיקה קבוצתית של מספר אנשים — וביחד להגיע לפחות ל–30 אלף בדיקות ביום בתקופת השיא, עם דגש על אוכלוסיות בסיכון". בנוסף, מציעים במכבי לשקול ביצוע של בדיקות קורונה קבועות בביוב, "כדי למפות את רמות התחלואה באזור מסוים ולחזות מוקדי התפרצות עתידיים ביעילות".

החזרת והעצמת הסמכויות הקליניות לצוותים הרפואיים בשטח. בניגוד לניהול המרכזי של ההחלטות בגל הראשון (למשל ההחלטה מי זכאי לבדיקה), יש להעביר את הסמכויות לרופאי הקהילה אשר, לדברי הקופה, "מכירים את המטופלים, ויש לסמוך על שיקול דעתם הקליני, בדומה לכל סוגיות הבריאות המורכבות האחרות. הלאמת ההחלטות הקליניות, שצריכות להתקבל במרפאה או ליד מיטת החולה, מעכבת אבחון וטיפול נכון, ופוגעת בבריאות ובאמון הציבור".

רכש יעיל ומתוחכם. על המדינה לנצל את החודשים הבאים להצטיידות בציוד מיגון, ערכות בדיקות, חיסוני שפעת ותרופות — באמצעות יבוא או ייצור מקומי. במכבי קוראים למדינה להקים "זרוע רכש עירנית למחקר ופיתוח מתקדם בעולם, כמו סרולוגיה ובדיקות סיקור חדשות, חיסונים, פתרונות מיגון לצוות ולמטופלים ואמצעים טכנולוגיים לשמירה על בידוד.

הגנה מיוחדת על בריאות ובטיחות צוותי הרפואה. הצוותים הם הגורם החיוני ביותר במגפה ויש לשמור עליהם באמצעות בדיקות רבות, ריענון הצוותים ופתרונות השגחה על הרופאים הצעירים "הנושאים במרב הנטל".

"בסופו של דבר אני אופטימי", אומר סער. "אם נתארגן נכון, הקורונה יכולה להפוך למחלה שמטופלת ברובה בקהילה, ואם נלמד את לקחי הגל הראשון נוכל להיות עם פחות חולים וכתוצאה מכך עם פחות חולים קשים, מונשמים ונפטרים — ובעלויות נמוכות בהרבה לעומת הסגר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker