בהשקעה עצומה נבנה בישראל בית חולים ענק לקורונה. אף אחד לא תיאר לעצמו מה יקרה בהמשך

אי־הסדר בחלוקת חולי הקורונה בין בתי החולים עלול לעלות ביוקר בגל השני ■ רשות האשפוז העליונה, שתפקידה לווסת את אשפוז החולים בשעת חירום, לא כונסה אפילו פעם אחת

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים48
מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים השרון, הייעודי לחולי קורונה
מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים השרון, הייעודי לחולי קורונהצילום: תומר אפלבאום

ב–26 במארס, קצת לפני גל התחלואה הגדול של הקורונה בישראל, הוסב במבצע בזק בית החולים השרון לבית חולים ייעודי לחולי קורונה. המתחם שהוקם במבצע בזק גדול כלל חמש מחלקות ייעודיות לחולי קורונה, 40 עמדות הנשמה, 200 מיטות אשפוז ו–1,000 אנשי צוות.

"צוותי המרכז הרפואי, שנרתמו מיד ובאופן מלא למשימה הלאומית, החלו לעבוד סביב השעון על התאמת המתחם לקליטה וטיפול ב–200 חולי קורונה", נכתב בהודעה לעיתונות, "בית החולים ערוך ומוכן לטפל במתחם בחולים במצב בינוני וקשה, כולל מונשמים, וכן בחולי קורונה שזקוקים לניתוח דחוף או לצנתור".

אלא שבימים ובשבועות הבאים, בית החולים הייעודי לא התקרב למימוש הפוטנציאל שלו, וכך גם המחלקות הייעודיות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ובסורוקה. רבות מהמיטות במחלקות הללו נשארו ריקות, וכך גם מכונות ההנשמה, בשעה שבתי חולים אחרים, חלקם קטנים בהרבה, קרסו תחת נטל החולים.

ניתוח של חלוקת המאושפזים בגל הראשון של הקורונה מלמד על פערים עצומים במספר החולים הקשים והמונשמים שטופלו בבתי החולים השונים, ומגלה כי רוב העומס הוטל על מספר מצומצם של בתי חולים: שיבא, שערי צדק, הדסה, מעייני הישועה, לניאדו ואיכילוב. חלקם, כמו מעייני הישועה בבני ברק ולניאדו בנתניה, הם בתי חולים קטנים יחסית שנקלעו לסיטואציה הסבוכה ולא הפכו שחקנים מרכזיים כתוצאה מתכנון מראש. לעומת זאת, בתי חולים גדולים, כולל "מרכזי על" שנערכו לקליטת חולי קורונה, בהשקעה כספית וניהולית אדירה — נותרו כמעט ללא מטופלים.

חלוקת החולים הקשים בין בתי החולים

18 באפריל כמשל

18 באפריל היה אחד מימי השיא של תחלואת הקורונה בישראל (ראו תרשים). באותו יום היו 34 חולים קשים בשיבא, 24 בשערי צדק, 21 בהדסה, 16 במעייני הישועה, וזאת לעומת שני חולים בלבד בסורוקה ואף לא חולה קשה אחד ברמב"ם, שניהם מרכזי על. בבית חולים הייעודי לקורונה השרון (ששייך למרכז הרפואי רבין), היו באותו יום חמישה חולים קשים בלבד.

בימי השיא של המגפה, בית החולים שטיפל במספר הגדול ביותר של חולי קורונה ושל מונשמים ביחס לגודלו, ובפער גדול מהשאר, הוא מעייני הישועה בבני ברק — מרכז רפואי קטן שאיש לא צפה מראש שיהפוך לאחד מבתי החולים בחוד החנית של המאבק בקורונה.

הסיפור של מעייני הישועה בבני ברק ממחיש היטב את חוסר הפרופורציה בחלוקת החולים הקשים והמונשמים בין בתי החולים בישראל. ב–8 באפריל היו בו לא פחות מ–14 חולי קורונה מונשמים — יותר מאשר ברוב המוחלט של בתי החולים בישראל, אף שמספר המיטות בו הוא פחות מ–2% מכלל מיטות האשפוז בישראל.

הקמת מחלקות טיפול נמרץ לחולי קורונה מונשמים בחניון בית חולים בלינסון
הקמת מחלקות טיפול נמרץ לחולי קורונה מונשמים בחניון בית חולים בלינסוןצילום: אגף דוברות והסברה

בשלב מסוים הודיע מנהל בית החולים כי לא יוכל לקלוט יותר מונשמים בשל מחסור במוניטורים, ואילו מנהל המרכז הרפואי השכן איכילוב, פרופ' רוני גמזו, שבו היו באותו יום עשרה מונשמים, הודיע כי הוא ערוך לקלוט מונשמים ממעייני הישועה: "יש לנו מחלקה שעומדת וממתינה לפתיחה", אמר אז גמזו והוסיף בשיחה עם TheMarker: "אם בית חולים מגיע למצב שהוא לא יכול לקלוט עוד מונשמים, זה אומר שהמונשמים האחרונים אצלו נקלטו בקושי, בצורה חנוקה. זה שבית החולים נמצא בבני ברק לא אומר שצריך להנשים בו הרבה יותר מטופלים מאשר בבתי חולים אחרים".

כיצד קרה שבצד היערכות עצומה — שכללה השקעת משאבים אדירה בכסף, בניהול ובכוח אדם, לקליטת חולים מונשמים לבתי החולים השונים ברחבי הארץ — ברגע האמת התנקז הרוב הגדול של החולים הקשים אל חמישה־שישה בתי חולים בלבד, רק בשל מיקומם באזורי התפרצות? מדוע לא היה גורם שוויסת בזמן אמת את החולים בין בתי החולים השונים?

בבית חולים השרון, שנערך ותוכנן במיוחד לשמש מרכז קליטה ראשי לחולי קורונה, בוחרים להתנסח בדיפלומטיות רבה בנוגע לאירועי הקורונה, אך בין השורות ניכר תסכול רב מהמצב: "משרד הבריאות דרש מוכנות מיוחדת שלנו לקורונה, ואנו אכן נערכנו בהתאם", אומרים בשרון. "ייתכן שהיתה חסרה הנחיה ממוקדת למד"א להפנות אלינו חולים מאזור המרכז".

מד"א הוא אכן הגוף שמפנה חלק ניכר מהחולים אל בתי החולים, אך הוא גוף ביצועי ולא גוף מחליט. "אבל מה שעובד בשגרה לא יכול לעבוד בחירום", אומר פרופ' ארנון אפק, מנהל בית החולים הכללי בשיבא ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים. "בחירום, הדרך הנכונה היא לנהל את המשבר כמו במלחמה — באמצעות הרשות העליונה לאשפוז בשעת חירום".

פרופסור ארנון אפק
פרופסור ארנון אפקצילום: עופר וקנין

"רשות האשפוז העליונה" הוא אכן מושג ששב על עצמו בתקופה זו. מדובר בגוף שמכונס בכל מלחמה, ותפקידו לנהל את ויסות הפצועים והחולים בין בתי החולים. בראש רשות האשפוז העליונה עומדים מנכ"ל משרד הבריאות, קצין רפואה ראשי ומנכ"ל שירותי בריאות כללית, וחברים בה גם נציגי בתי החולים, קופות החולים, מד"א, משטרה, ורח"ל (רשות החירום הלאומית) — כלומר כל מערכת הבריאות. המטרה היא למנוע מצב שבו, במקרה של לחימה בצפון למשל, כל הפצועים ינוקזו למספר מצומצם של בתי חולים בצפון.

"רשות האשפוז עושה ויסות ראשוני ושניוני של פצועים בזמן חירום וקובעת סדר עדיפויות לפינוי", מסביר אפק. "הרשות מקבלת תמונת מצב מכל בתי החולים, ולפי זה מנסה לפזר את הפצועים בין בתי החולים בשיטה של 'מחסניות': אם יש ארבעה־חמישה פצועים קשים — מעבירים אותם למשל לשיבא תחילה; המחסנית הבאה היא בילינסון, אחריה הדסה וכו'. לפעמים מפנים את כלל הפצועים לבית חולים מסוים אחד ומשם לבתי חולים אחרים, וזה הוויסות השניוני".

והנה, בחודשים האחרונים לא כונסה רשות האשפוז ולו פעם אחת. "הבעיה המרכזית בהיעדר הוויסות היא שמדובר בחולים קשים מאוד, ולכן נכון יהיה שהטיפול בהם יווסת דרך כמה בתי חולים. כך אפשר להקל את העומס בבית חולים מסוים ולאפשר את הטיפול הכי טוב שיכול להיות", אומר אפק. "כמו כן, חשוב שבתי חולים אחרים יתנסו בטיפול וירכשו את המיומנויות הנדרשות. חולי קורונה הם חולים בעלי מאפיינים ייחודיים ושונים, וצריך לרכוש מיומנות קונקרטיות בטיפול בהם".

לקראת הגל השני

פרופ' רוני גמזו
פרופ' רוני גמזו צילום: מוטי מילרוד

כעת הפנים נשואות אל החורף הקרוב, ולאפשרות של גל שני שאולי יהיה קשה יותר בשל תחלואה בו־זמנית של שפעת עונתית וקורונה. "הלקח שיש ללמוד לקראת האירוע הבא הוא להפעיל את רשות האשפוז ולווסת את החולים, כדי שלא נגיע למצב שבו לבית חולים בודד יהיה מספר כה גדול של חולים שלא יוכל להכיל אותם", אומר אפק. "אחרת, לא בטוח שגם בגל השני נצליח לעמוד במשימה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי בתחילת המשבר, החולים הופנו ישירות לבתי החולים על ידי חמ"ל האשפוז הלאומי, שכלל נציגים מכל מערכת הבריאות, על פי אזורים ועומסים. עם זאת, בניגוד למצבי מלחמה, בקורונה לא תמיד לא ידוע מראש כי החולה יהיה חולה קשה או יזדקק להנשמה. במשרד מוסיפים כי חלק מהחולים אובחנו כחולי קורונה רק לאחר שכבר היו מאושפזים. במשרד אומרים כי העברת חולי קורונה מונשמים מסובכת ומסוכנת לחולה, ולכן היא בוצעה רק במקרים נדירים ופרטניים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום