"בזבזני ומיותר": בר סימן טוב דורש תקציב נוסף לבתי החולים; הקופות מתנגדות

במסגרת ההיערכות לחורף הקרוב, שעלול לכלול שילוב בין שפעת וקורונה, משרד הבריאות דורש תוספת של מיליארדים למיטות ותקנים ■ בקופות טוענים כי אפשר להשקיע הרבה פחות כסף בפתרונות יעילים בקהילה משרד הבריאות: "למיטות טיפול נמרץ אין תחליף בקהילה"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים11
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טובצילום: אוהד צויגנברג
רוני לינדר

2,000 מיטות, 3,500 תקנים, ועוד מאות מיליוני שקלים באופן מיידי למטרות שונות כמו בדיקות, חקירות אפידמיולוגיות, הסברה, תכנון ועוד — אלה הדרישות שהציג בשבוע שעבר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לראש המל"ל, כתנאי להיערכות לקורונה.

מכתב הדרישות הזה, שמסתכם בדרישות בסך של מיליארדי שקלים, מסעיר את מערכת הבריאות ומרגיז דווקא את קופות החולים. לטענתן, הדרישות החדשות לא ריאליות, "מדלגות" על הצרכים של הקופות ושל ובבית, ומתמקדות בדברים הלא נכונים, כלומר — בבתי החולים ולא בקהילה.

צוות מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, תל אביב
צוות מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, תל אביב, אפריל 2020צילום: אוהד צויגנברג

במכתבו של בר סימן טוב, הוא קובע כי היא מהטובות ביותר בעולם, וכי "צעדי מדיניות נחושים לצד והתגייסות כלל המערכת — הצילו את חייהם של אלפי ישראלים, והצילו את המשק הישראלי מקריסה בהיקפים בלתי נתפשים". הוא זוקף זאת לזכות "מחויבות גורמי הממשלה, שאחראים על הקצאת המשאבים, לגבות את הצעדים שהיו חייבים להינקט באותה שעה, על מנת לעצור בזמן אמת את התפשטות הנגיף ועל מנת למנוע משבר כלכלי חמור הרבה יותר".

מיליארדי שקלים לאלפי תקנים

המכתב מוקדש להיערכות ל"סיכוי לא מבוטל" לתרחיש של התפרצות מחודשת ובעוצמה של הקורונה בשבועות הקרובים או בחורף הבא. לדבריו, "אנחנו מוכרחים להיות מוכנים לגל הבא ולנצל באופן מיטבי את הזמן שיש לנו על מנת להיות ערוכים באופן מלא ככל הניתן. מערכת הבריאות צריכה לקבל את המשאבים הנדרשים על מנת להבטיח תפקוד מיטבי".

הטיילת בתל אביב, מלאה באנשים חובשי מסיכות, 2.5
הטיילת בתל אביב. "סיכוי לא מבוטל" לתרחיש של התפרצות מחודשת (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: מוטי מילרוד

דרישותיו של בר סימן טוב מסתכמות במיליארדים: "המשבר האחרון חשף את הצורך המיידי בתוספת מיטות והרחבת התקנים במשק האשפוז בישראל, ולו באופן זמני". רשימת הדרישות שלו כוללת תוספת מיידית של 2,000 מיטות, שילוו בתקנים ל–3,500 רופאים, רופאות, אחים ואחיות.

בנוסף, הוא מבקש 230 תקנים ו–311 מיליון שקל לשנה הקרובה, להמשך עבודת מרכז השליטה המשולב (המשל"ט) של משרדי הבריאות, הביטחון, ראש הממשלה וצה"ל. עוד דורש בר סימן טוב 100 תקנים ו–85 מיליון שקל נוספים למשרד הבריאות, לצורך תפקידי תכנון, חקירות אפידמיולוגיות, ניהול מערך האשפוז, רכש ועוד.

בר סימן טוב דורש גם תקציב מיידי של 100 מיליון שקל לפיצוי בתי החולים העצמאיים, שחוו במהלך המגיפה ירידה בפעילות והוצאות גבוהות ואין להם גב כלכלי מהמדינה. בר סימן טוב מזכיר בהקשר זה דרישות עברף שלדבריו טרם נענו: בינוי מיטות קורונה בכ–1.2 מיליארד שקל; פיצוי קופות החולים על העובדה שלא נחתמים הסכמי ייצוב שאמורים להזרים לקופתן מאות מיליוני שקלים; וכן זירוז אישורם של תקנים שהובטחו למערכת הבריאות: 1,000 אחיות, 200 רופאים ו–800 עובדי מקצועות הבריאות ומינהל ומשק. לבסוף, הוא דורש להעביר באופן מיידי 1.5 מיליארד שקל למוסדות הבריאות בגין רכש תרופות וציוד שביצעו.

"קניבליזציה" במערכת

בקופות החולים קראו את המכתב וזעמו, בעיקר בשל ההתמקדות של דרישות משרד הבריאות בעיבוי בתי החולים. מנכ"ל מכבי, רן סער, פנה במכתב תקיף ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והתריע כי הוא יגרום "קניבליזציה" בתוך המערכת, בשל הצורך לנייד כוח אדם כדי למלא את אלפי התקנים שדורש המשרד.

לגבי התוספת של 2,000 מיטות, בקופות ובממשלה אומרים כי הסיכוי לבנות עד החורף מספר מיטות שווה ערך לשני בתי חולים בינוניים הוא אפסי. "גם אם יקודם מתווה זה הוא לא יהיה לתועלת משמעותית בהיבט של מתן טיפול רפואי לחולים", כתב סער לנתניהו. לדבריו, הגל הנוסף של הקורונה בחורף יפעיל לחץ על המערכת כולה — אך עיקר הלחץ יופנה לקהילה.

רן סער
צילום: דניאל צ'צ'יק

סער מציע מתווה "חסכני וישים" משלו להיערכות לגל השני, שלפיו אין כל צורך להגדיל את מספר מיטות האשפוז בבתי החולים (עם זאת, יש להגדיל "במספר מועט" את מיטות הטיפול הנמרץ). במקום, הוא מציע להסב מיטות אשפוז בבתי החולים הגריאטרים למיטות יעודיות לחולי קורונה קלים ובינוניים; לחזק את הטיפול באוכלוסיות בסיכון בקהילה; ולהיערך עם מלאי חירום של תרופות וציוד.

גם מנכ"ל קופת חולים לאומית, ניסים אלון, מתנגד למתווה במכתב ששיגר לבר סימן טוב ולראש אגף התקציבים שאול מרידור. גם אלון מתנגד לתוכנית להוספת אלפי מיטות אשפוז ותקנים במסגרת המלחמה בקורונה. הוא מזכיר כי בהתפרצות הנוכחית 95% מהחולים קיבלו את הטיפול באשפוז בית באמצעות קופות החולים, וכי הקופות השתכללו בשנים האחרונות בתחום אשפוז הבית, בעידוד הממשלה.

לדבריו, אשפוז ביתי הוא גם הפתרון לאתגר הגל השני של הקורונה: "יש לקבוע יעדים ולהקצות משאבים, כך שבמהלך החודשים הקרובים תגדל משמעותית היכולת לאשפז מבוטחים בביתם, ובכך להקל משמעותית על העומס בבתי החולים". אלון מדגיש כי הפתרון של אשפוז ביתי גם אפשרי בתוך זמן קצר, לעומת תוספת מיטות בבתי החולים.

אלון שם דגש על נושא הבדיקות, וקורא לממשלה להמשיך לרכוש באופן מרכזי ציוד דיגום וריאגנטים. הוא ממליץ על היערכות ל–50 אלף בדיקות קורונה ביום, לאור העובדה שכל בעלי תסמיני השפעת יצטרכו לשלול את האפשרות שנדבקו בקורונה.

טיפול נמרץ בבית החולים השרון
טיפול נמרץ בבית החולים השרוןצילום: תומר אפלבאום

גם במשרד האוצר לא מתלהבים מהדרישות של משרד הבריאות: "למרות המשבר הכלכלי מהגדולים שידעה המדינה, קיבלה בחודשים האחרונים מערכת הבריאות מסגרת תקציבית תוספתית חסרת תקדים של 10 מיליארד שקל להתמודדות עם הקורונה. התקציבים שהועברו נועדו להכין את מערכת הבריאות להתמודדות עם התחלואה בקורונה ולעמוד ביעדים שהוגדרו על ידי הממשלה. שינוי מערכת הבריאות, באופן שמשפיע על תקציב המדינה באופן משמעותי בטווח הבינוני והארוך, היא נושא שיש לדון בו בהליך עבודה ממשלתי סדור, תוך התייחסות לכלל סדרי העדיפויות הממשלתיים בעת בניית תקציב המדינה הקרוב".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "תוכניות משרד הבריאות כוללות תוספת מיטות טיפול נמרץ וטיפול פנימי מוגבר, להם אין תחליפים בקהילה, לצד תגבור מערכי הקהילה להתמודדות טובה יותר עם החולים הקלים". גורמים במשרד הבריאות הוסיפו כי אין שחר לטענות על קניבליזם במערכת, שכן בחודשים הקרובים יסיימו אלפי אחיות את לימודיהן, ויש מאות רופאים ורופאות פנויים שיוכלו להשתלב בתקנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker