כמה נשאי קורונה מסתובבים בישראל? כך מתנהלת מדינה בהיסטריה

נתוני התפשטות הקורונה מראים תפנית חיובית ואופטימית - אז מדוע משרד הבריאות מעדיף להמשיך בסגר הדוק בכל רחבי המדינה ולבחור לפעול לפי תרחיש מנבא שחורות?

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תל אביב ריקה
תל אביב ריקה צילום: תומר אפלבאום

אמנם נתוני התפשטות הקורונה מפתיעים לטובה, אך משרד הבריאות – וראש הממשלה בראש – מפרש את הנתונים רק לחומרה, כהוכחה לכך שלא ניתן להקל את הסגר הכללי על האוכלוסייה; מדוע הניתוחים של משרד הבריאות הם תמיד רק פסימיים?

"ההאטה שנצפתה, ובפרט במספר החולים קשה ומספר המתים, מתאימה בצורה מצוינת לתחזיות של צוות המומחים מהשבוע שעבר ומהשבוע. עובדה זו מוכיחה כי, בניגוד לטענות שונות, אין מספר גדול של נשאים בלתי מזוהים באוכלוסייה. על כן, ניתן לקבוע ברמת ביטחון גבוהה כי שימור המדיניות הנוכחית של בידוד חברתי בשבועות הקרובים תאפשר ירידה משמעותית בקצב הנדבקים, עם מספר עשרות מתים ומאות חולים קשה".

העדכונים, הסרטונים וכל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker

התחזית של מכון רקח

זהו משפט המפתח בהמלצות של צוות המומחים של משרד הבריאות, מה-31 במארס. השורה התחתונה שלו, כפי שהיא מודגשת גם במסקנות, היא כי "יש לשמור על מדיניות הבידוד הקיימת לפחות עד לירידה מובהקת במספר החולים החדשים". כלומר, ההמלצה המקצועית של משרד הבריאות היא להמשיך ולשמר את הסגר הכמעט מלא על אוכלוסיית ישראל כולה. זאת, על אף שיש סימנים ברורים להאטה בהתפשטות מגיפת הקורונה, ועל אף שההערכה הרווחת היא שתחזיות האימים בנוגע למספר המתים – זוכרים את נתניהו, לפני שבוע, מזהיר ממאה אלף מתים? – כנראה לא יתממשו. התחזיות המעודכנות מדברות על הרבה פחות מ-10 אלף מתים, צוות המומחים אפילו מעז ומדבר על אלף מתים בלבד.

אם התחזית היא של אלף מתים, מדוע מדינת ישראל מתבקשת להישמר כלואה בבתים עד להודעה חדשה? זה קשור למחלוקת מדוע מספר החולים והמתים בישראל מפתיע לטובה, ומה המדיניות שצריכה להגזר מכך.

ההסבר הראשון של משרד הבריאות - "זה הכל בזכותנו". משמע, צעדי הסגר שנקט המשרד – בין הצעדים המחמירים ביותר בעולם, בוודאי ביחס לחומרת המגפה – מוכיחים את עצמם, ובזכותם קצב ההדבקה יורד. לכן גם המסקנה היא שאסור לשחרר את הסגר, כי כל הצלחה נובעת מהסגר ובלעדיו אנחנו צועדים לקטסטרופה.

ההסבר החלופי הוא שללא ספק הסגר עוזר משום שהוא מאט את קצב ההידבקות מאדם לאדם. ואולם, מה שעוזר יותר הוא ההדבקה שעדיין נמשכת בקהילה – בין השאר בגלל האיחור הניכר בין עריכת הבדיקות לנשאות קורונה ועד לרגע שבו מגיעות התשובות, פער של מספר ימים. כלומר, שאלת המפתח בנוגע לקצב המגפה היתה ונשארה: כמה נשאים לא מזוהים מסתובבים שם בחוץ? ככל שהמספר שלהם הוא גבוה יותר, כך זה אומר שהקורונה פחות קטלני מכפי שאנחנו חושבים, וגם שהמגפה קרובה יותר להגיע לחסינות עדר.

מחלוקת בין צוותי הניתוח של משרד הבריאות

בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

אז כמה נשאים לא מזוהים מסתובבים שם בחוץ? שני צוותי ניתוח נפרדים, שניהם עובדים עבור משרד הבריאות, מגיעים עם תשובות הפוכות. צוות היועצים העיקרי משוכנע שיש מעט מאד נשאים לא מזוהים. "ההאטה שנצפתה, ובפרט במספר החולים קשה ומספר המתים, מתאימה בצורה מצוינת לתחזיות של צוות המומחים מהשבוע שעבר ומהשבוע. עובדה זו מוכיחה כי, בניגוד לטענות שונות, אין מספר גדול של נשאים בלתי מזוהים באוכלוסייה" כותב הצוות, תוך שהוא מחמיא לעצמו שהוא צפה את ההתמתנות במספר החולים, בעקבות הטלת הסגר. מאחר שהמגפה מתנהלת בדיוק לפי הצפי של הצוות, הם מסיקים כי אין הפתעות מבחינת מספר הנשאים הלא מזוהים – אחרת היינו מופתעים עם מספר חולים שהיה גדול בהרבה מהצפוי.

רק שגם הצוות הנוסף שעוסק בניתוח נתונים עבור משרד הבריאות, בראשות פרופ' ינון אשכנזי וד"ר מיכאל אסף ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, חזה בדיוק את אותה התמתנות במספר החולים המאומתים והחולים הקשים, והצוות הזה דווקא חושב שיש שם בחוץ הרבה נשאים לא מזוהים. כמה? בערך פי ארבעה עד פי עשרה ממספר החולים המזוהים. הצוות של מכון רקח פשוט סבור שזה טעות לקשור באופן ישיר בין מספר החולים הקשים למספר הנשאים באוכלוסייה. הרוב המוחלט של מי שנדבקים בקורונה כנראה לעולם לא יחלו, והתרומה היחידה שלהם למגפה היא רק זה שהם עלולים להדביק אחרים. זוהי מחלה קלה בלבד עבור מרבית הנדבקים, וקשה מאד להסיק מכמות החולים הקשים על כמות הנדבקים הכוללת באוכלוסייה.

מחלקת קורונה בביה"ח שיבא
מחלקת קורונה בביה"ח שיבאצילום: עופר וקנין

הפער בהבנת הנתונים בין שני הצוותים מוביל גם לפער במסקנות. צוות המומחים הראשי של משרד הבריאות פוסל מכל וכל את ההצעה להקל את הסגר, ובכך להאיץ את קצב ההידבקות במחלה ואת ההגעה לרגע המיוחל של חסינות עדר. "ההצעה למדיניות של חיסון עדר דורשת הדבקה של רוב האוכלוסייה, שמשמעותה עשרות אלפי מתים ומאות אלפי חולים במצב קשה". הם חוזים תחזית אימים, ואז גם מפרטים את התנאים בהם ניתן יהיה להקל את הסגר: "בהערכה מחמירה, שפיתוח חיסון ייארך שנתיים וקצב החולים החדשים יעמוד על 100 ביום, המשמעות היא שסך הנדבקים יהיה קטן בהשוואה לגודל האוכלוסייה, פחות ממאה אלף נדבקים, כלומר פחות מ-1000 מתים בסוף התקופה". ככל הנראה, הכוונה היא שעד שקצב ההדבקה לא יירד לפחות ממאה חולים ביום, אין כל סיכוי להקלה בסגר על האוכלוסייה. ככל הנראה, השמירה ההדוקה על הסגר עשויה להמשך אפילו שנתיים.

לעומת זאת, הצוות של מכון רקח מחזיק בעמדה הפוכה. שם סבורים כי אין כל סיכוי להחזיק את המשק סגור במשך שנתיים, עד שיפותח החיסון המיוחל, והפתרון היחיד הוא רק הגעה מבוקרת אך מהירה ככל האפשר לחסינות עדר. לכן חייבים להקל מיידית את הסגר: מעבר למדיניות של סגר מלא על אוכלוסיית הקשישים והחולים בלבד, וסגר חלקי על שאר האוכלוסיה, שהולך ופוחת באופן מדורג לאורך זמן.

קורונה, רפואה
בדיקת קורונהצילום: MUSSA ISSA QAWASMA/רויטר

"אם לא יהיה אפקט של חיסון עדר, המחלה תחזור בגל שני, ושוב נצטרך לנקוט באמצעים קשים" אומרים במכון רקח. "הרי אם רק חלק קטן מהאוכלוסייה תידבק, אז בשנה הבאה, כשיבואו נשאים מחו"ל, שוב המחלה תתפרץ. רק על ידי בידוד של האוכלוסיות בסיכון, והמשך התפשטות מבוקרת באוכלוסיות שלא בסיכון (על ידי סגר חלקי מבוקר שמחזיק את ההתפשטות מתחת לסף מסוים), תגרום לחיסון עדר ולהיעלמות המחלה הזו. אם נמשיך בסגר הדוק, משך המחלה עשוי לקחת חודשים רבים והמדינה תקרוס כלכלית. אז ימותו אנשים מדיכאון, מהתאבדות וכו'. בנוסף, ימותו אלפי בני אדם שחולים במחלות קשות אחרות, ושחוששים היום להגיע לבתי חולים. ולכן, לא נרוויח כלום".

מי משני צוותי הייעוץ של משרד הבריאות צודק? זוהי שאלת מפתח למשק הישראלי, ולשיקומה של הכלכלה כאן. רק שבמקום דיון מקצועי מעמיק בשאלה הזו, משרד הבריאות מאמץ כל העת רק את ההמלצות המחמירות – וראש הממשלה, מזרה אימה, ואפילו עושה מניפולציות ומכפיל את המספרים עשרות מונים. ככה מתנהלת מדינה בהיסטריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker