קורסים, נקרוס, קרסנו: העיסוק בחיים עצמם מגיע למערכת הבחירות

כחול לבן מכוונת את קמפיין הבריאות שלה נגד נתניהו - ואילו העבודה-גשר-מרצ וישאל ביתנו מכוונים את החצים לליצמן: "תעשו הכל כדי לא להגיע לבית החולים, לכו תדעו איך תצאו משם" ■ אם המפלגות רוצות לקיים דיון אמיתי, עליהן להתעלות מעל הסיסמאות

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בית החולים לניאדו בנתניה, ב-2013. האתגרים הבולטים שאיתם תצטרך מערכת הבריאות להתמודד הם גידול האוכלוסייה והזדקנותה
בית החולים. האתגרים הבולטים שאיתם תצטרך המערכת להתמודד הם גידול האוכלוסייה צילום: ניר כפרי

סוף-סוף זה קורה: אחרי קמפיין שהתמקד בתיקי נתניהו, פסילת ח"כ היבא יזבק והסיפוח שלא היה, החיים עצמם הגיעו למערכת הבחירות ונושא הבריאות מככב בה - ובגדול. לא פחות משלוש מפלגות מתמקדות בימים אלה בנושא הבריאות, עם שימוש מוגבר בשורש קר"ס ותחרות סביב התיק שפעם נחשב לבית קברות לפוליטיקאים: הבריאות. 

כחול לבן מכוונת את הקמפיין שלה באופן אישי נגד נתניהו תחת המיתוג "תיק 5000" על שם 5,000 ישראלים המתים בשנה (הכוונה היא למתים מזיהומים, על בסיס דו"ח מבקר המדינה, לפי דוברות המפלגה). המפלגה מצהירה כי תגדיל את תקציב הבריאות ב-12.5 מיליארד שקל, תקים שני בתי חולים חדשים, תוסיף 2,500 מיטות אשפוז בתוך ארבע שנים ו-1,500 תקנים לאחיות. כל זאת יקרה, מצהירה המפלגה, על חשבון רווחי הגז. 

העבודה-גשר-מרצ מכוונת את החצים לשר הבריאות, יעקב ליצמן. המפלגה מצהירה כי תוסיף לסל התרופות 750 מיליון שקל בשנה, במקום 500 עד היום, תעגן תוספת קבועה של 1.6% בשנה (שהם כמעט 900 מיליון שקל) לסל, ותציב את אורלי לוי-אבקסיס בתפקיד שרת הבריאות. "יעקב, עכשיו תורנו", אומרים במפלגה.

גם אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, אינו חס על ליצמן: "אזרחי ישראל, תעשו הכל כדי לא להגיע לבית החולים - כי לכו תדעו איך תצאו משם", נאמר בסרטון החדש שפירסם. "מי יהיה שר הבריאות הבא שלכם - רב או רופא?" תוהים בסרטון ותמונה של ליצמן מוצגת לצד תמונה של מועמדו של ליברמן לתפקיד שר הבריאות, יו"ר ההסתדרות הרפואית לשעבר, פרופ' ליאוניד אידלמן.

אפשר רק לדמיין עד כמה הקמפיינים האלה מטריפים את נתניהו. ראש הממשלה מרבה להתפאר בפורומים שונים בהישגי מערכת הבריאות, ובדירוג היעילות הגבוה שהיא מקבלת שוב ושוב בדירוגים בלתי-תלויים - על סמך יחס באמת נדיר ומעורר התפעלות בין תוחלת חיים גבוהה יחסית להוצאה לאומית נמוכה במיוחד לבריאות ביחס לתוצר, לעומת מדינות אחרות. מבחינתו, מערכת הבריאות היא הילד המוצלח של המדינה, הישג להתפאר בו ולא נושא לחטוף עליו ביקורת. 

ליצמן, האיש שמופקד על מערכת הבריאות בעשור האחרון (למעט הפסקה קצרה של שנתיים שבהם כיהנה יעל גרמן מיש עתיד בתפקיד) - כבר הזדרז להוציא מכתב נזעם לראשי המפלגות שפתחו בקמפיין, "טוב שסוף-סוף נזכרתם" הוא כותב להם, ומפרט את הישגיו הרבים בתפקיד ועונה להאשמות שמוטחות בו. כך לדוגמה, הוא מפרט כיצד הגדיל את התוספת השנתית לסל התרופות מ-300 ל-500 שקל, הגדיל תקני אחיות ומיטות, וצימצם את התמותה מזיהומים ב-2,000 איש בשנה.     

האזרח הנבוך שקורא את ההאשמות ממצד אחד ואת התשובות של ליצמן ונאומיו של נתניהו מצד שני עלול למצוא את עצמו מבולבל: האם הוא חי במדינה עם מערכת בריאות קורסת עד כדי סכנת חיים, או שהתמזל מזלו לחיות במדינה שבה מערכת הבריאות היא אור לגויים?

התשובה היא שהחיים, כמו תמיד, יותר מורכבים מסיסמאות כאלה ואחרות. מערכת הבריאות הישראלית בחלקה אכן יעילה מאוד, ולכן זוכה לדירוגים מחמיאים שנקבעים על פי פרמטרים קשיחים של תוחלת חיים מול הוצאה. איך נראית יעילות כזאת? בתפוסה של קרוב ל-100% של מיטות האשפוז, בזימונים לבדיקות MRI גם באמצע הלילה כדי שהמכשירים היקרים יעבדו סביב השעון, ברכש תרופות מתוחכם של קופות החולים המצליח להוריד מחירי תרופות באופן ניכר ועוד.   

גנץ בכנס הבחירות בראשון לציון, אתמול
גנץ בכנס בחירות בראשון לציון. מכוונים נגד נתניהו: "תיק 5000"צילום: תומר אפלבאום

זה נשמע כמו סיבה לגאווה, אבל ליעילות המדהימה הזאת יש גם מופעים קשים: אשפוז במסדרונות ובחדרי אוכל - בלי פרטיות ויחס אנושי, הישענות על קרובי משפחה בטיפול השוטף בחולים מאושפזים, מחלקות פנימיות מפוצצות באנשים שאינם צריכים להיות בהם, רק מכיוון שאין מספיק מסגרות לאשפוז גריאטרי וסיעודי, בתי חולים פסיכיאטריים מוזנחים, תורים ארוכים לטיפולים בסיסיים של התפתחות הילד, תורים של חודשים לניתוחים ולביקורים אצל רופאים מומחים, וכן - גם מוות מיותר מזיהומים שנובעים מצפיפות ומחסור בכוח אדם.

את כל זה נתניהו אולי אינו מכיר באופן אישי, משום שכשהוא נזקק לטיפול הוא מקבל רפואה פרטית ומיידית בתוך הרפואה הציבורית וכמוהו גם בכירים רבים אחרים. אבל גם אי אפשר להסתיר את זה מהציבור שמגיע לחדר מיון ומוצא את עצמו בתוך שדה קרב. אלה גם בדיוק הדברים ששולחים אנשים אל המערכת הפרטית, ומעמיקים את האי-שוויון בבריאות. 

אין כל ויכוח על כך שמערכת הבריאות נמצאת במצב של ייבוש אל מול הצרכים המתרבים: כמעט כל בתי החולים וקופות החולים נמצאים בגירעון כרוני, ההוצאה הלאומית לבריאות של 7.4% מהתוצר (שחלק גדול ממנה מגיעה מהכיס הפרטי) אל מול ממוצע של 9% במדינות המערב, לא מספיקה כבר היום, ובטח שלא תספיק כדי להתמודד עם קצב הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי המחלות הכרוניות, העלייה במחירי האשפוז וההתקדמות הטכנולוגית הבלתי פוסקת. 

אורלי לוי אבקסיס בבית הנשיא, בספטמבר
אורלי לוי אבקסיס, שרת הבריאות הבאה?צילום: אוליבייה פיטוסי

ואולם, הדיבורים על "קריסת מערכת הבריאות" חוטאים גם הם בפופוליזם, זו בסך הכל תמונת המראה של ההתפעלות המוגזמת של נתניהו מתפקוד המערכת. לא הכל שחור: לפעמים נדמה כי פועלות פה כמה מערכות בריאות במקביל: אחת שדואגת כל הזמן להשתפר, לשדרג את השירות והמלונאות ואת הטכנולוגיות הרפואיות, לאפשר בחירת מנתח בלי תשלום, שיחות סקייפ עם רופא המשפחה, שליחת תרופות עם שליח ומרשמים באפליקציה. ומנגד - מובלעות מוזנחות של תורים מתארכים, ויתור על תרופות בגלל מחירן, צפיפות ועליבות. 

אם המפלגות רוצות לקיים דיון אמיתי במצב מערכת הבריאות, עליהן להתעלות מעל הססמאות, ובראש וראשונה גם להסביר מאיפה יבוא הכסף שבכוונתן לשפוך לתוך המערכת - האם על חשבון צרכים אחרים כמו חינוך, רווחה וביטחון? האם על ידי העלאת מסים? הגדלת החוב? כרגע, הן מתחמקות מהעיסוק החשוב הזה. להגיד שהכסף יבוא מרווחי הגז זו אמירה ריקה, מכיוון שבקרן הגז עדיין אין אפילו מיליארד שקל, ודאי שלא 12.5 מיליארד שנתיים, סכום שאולי יהיה בה בעוד כמה שנים וגם אז, לא ניתן להתחייב שיופנה דווקא לבריאות. 

דיון אמיתי יכלול גם הצעות לייעול המערכת, ולא רק הבטחות להוספת כסף - כמו רפורמות לחיזוק הרפואה הציבורית על חשבון הפרטית, טיפול בתחרות הבעייתית בין קופות החולים על מספרי מבוטחים שגורמת להן להוצאות עתק שלא תורמות לבריאות, התמקדות באשפוזי בית על חשבון פתיחת מיטות נוספות בבתי חולים, סגירת תוכניות לסטודנטים לרפואה מחו"ל שבאות על חשבון סטודנטים ישראלים, ועוד. כשהדיון יגיע למקומות האלה - נדע שמערכת הבחירות עלתה עוד שלב מססמאות, לדיון אמיתי בבעיות הבוערות של ישראל. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker