המספרים נחשפים: ניתוחים פרטיים יקרים בהרבה מהציבוריים - ומסחררים את השוק

לפני שנה וחצי החלה הממשלה לאסוף נתונים על מחירי הניתוחים הפרטיים, וגילתה: חברות הביטוח משלמות הרבה יותר על ניתוחים - ומזניקות את המחירים בשוק ■ בינתיים, עוד ועוד מרכזים רפואיים פרטיים נפתחים, והציבור נוהר לביטוחים המשלימים והמסחריים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המערכת הציבורית מובילה בהיקף הניתוחים המורכבים והיקרים - והפרטית מובילה במספר המנותחים הכוללצילום: בלומברג
רוני לינדר

שבעה מכל עשרה ניתוחים שמבוצעים במערכת הפרטית יקרים יותר מניתוחים שמבוצעים במערכת הציבורית; יותר מרבע מהניתוחים (28%) יקרים לפחות פי שניים במערכת הפרטית מאשר בציבורית; ולעומת זאת, כמעט שליש (31%) מהניתוחים זולים יותר דווקא במערכת הפרטית - כך עולה ממחקר שנערך באחרונה במשרד האוצר.

המחקר, שהוצג לפני כשבועיים על ידי ליאור קוטלר מאגף התקציבים בכנס ים המלח של המכון הלאומי למדיניות הבריאות בפני בכירי מערכת הבריאות ומפורסם כאן לראשונה, נעשה על בסיס דיווחים שהעבירו השחקנים השונים בשוק הניתוחים הפרטיים, בהתאם לחובת דיווח שחלה עליהם מאז החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2018. בשנה וחצי האחרונות העבירו גופים אלה מידע על המחירים שהם גובים ומשלמים עבור ניתוחים ופרוצדורות. המחירים המדווחים הושוו למחירי המחירון של משרד הבריאות בניכוי ההנחות שניתנות לקופות החולים במערכת הציבורית. למעשה, זאת הפעם הראשונה שבידי המדינה נתוני אמת מלאים על מחירי והיקפי ניתוחים במערכת הפרטית. בעבר היו בידי הממשלה נתונים נקודתיים בלבד שניתנו לה על פי בקשתה, ומבלי שהיתה למוסדות הרפואיים כל חובה לדווח. מטרת הדיווח היא לבחון אם הממשלה צריכה להטיל פיקוח על מחירי המערכת הפרטית.

פער של 39% בין קופות חולים לחברות ביטוח

באגף התקציבים באוצר בדקו את המחירים מזווית נוספת: הורכב "סל ניתוחים" שבנוי מ-45 סוגי הניתוחים הנפוצים ביותר, שמהווים כ-80% מהניתוחים שמבוצעים בישראל. המטרה היתה לבדוק את עלות הסל כולו למבטחים השונים, ולא לבודד ניתוח כזה או אחר. התוצאות חד-משמעיות: חברות הביטוח המסחריות שרוכשות את הניתוחים במערכת הפרטית משלמות על אותו סל ניתוחים מחירים הגבוהים ב-39% לעומת קופות החולים הציבוריות, שרוכשות את הניתוחים בכסף ציבורי במערכת הציבורית והפרטית.

ההוצאות של בתי החולים הפרטיים נמוכות יותר מהוצאות בתי החולים הציבוריים - הם לא מפעילים מחלקות פנימיות, חדר מיון, רופאים בכוננויות, מערכי הוראה של סטודנטים ומחקר ועוד. לכן, עלות ההפעלה שלהם נמוכה יותר ולכאורה הם יכולים "למכור" ניתוחים במחירים נמוכים יותר. מדוע, אם כן, משלמים המבטחים הפרטיים יותר עבור ניתוחים פרטיים בבתי חולים פרטיים לעומת מה שקופות החולים משלמות עבור ניתוחים ציבוריים? כמה סיבות יכולות להסביר זאת: ראשית, למבטחים הפרטיים אין כל מגבלה על השכר שמותר להם לשלם למנתחים. לעומת זאת, בתי החולים הציבוריים מוגבלים על ידי הסכמי עבודה ופיקוח על השכר. מאחר ששתי המערכות מתחרות על אותם הרופאים, חברת ביטוח שרוצה להציג רשימת מנתחים אטרקטיבית יכולה להציע להם שכר גבוה בהרבה - מה שמייקר את הניתוח כולו.

סיבה נוספת היא כמות הרכש: קופות חולים רוכשות מבתי החולים בהיקפים אדירים ומקבלות הנחות גדולות על כמויות. לעומת זאת, חברות ביטוח, בטח שהקטנות שבהן - מוגבלות מבחינת כמויות הרכש. התוצאה, מכל מקום, היא השפעה צולבת של המערכת הפרטית על המערכת הציבורית, ובעיקר תחרות על שכר הרופאים ויצירת תמריץ עבורם להעדיף עבודה במערכת הפרטית. עם זאת, אי-אפשר להתעלם גם מהעובדה שבמערכת הציבורית אין במקרים רבים אפשרות למנתחים לעבוד בשעות אחר הצהריים, גם בתעריפים נמוכים בהרבה.

מנגד, כיצד ניתן להסביר את העובדה שיש ניתוחים רבים, כמעט שליש מהניתוחים, שהם זולים יותר דווקא במערכת הפרטית? סביר להניח כי מדובר בניתוחים שמחיר המחירון שלהם במערכת הציבורית גבוה מאוד, גם אחרי הנחות שניתנות לקופות, והמערכת הפרטית מצליחה להציע אותם במחירים נמוכים יותר - ועדיין להישאר רווחית. הסבר נוסף הוא ב"הנחות כמות" שהספקים נותנים לקבוצות פרטיות גדולות, למשל לביטוח המשלים של קופות החולים הגדולות, שרוכשים היקף גדול של ניתוחים - תמורת הנחות גדולות.

הסיבות להפרש בעלויות יכולות להיות מגוונות: תשלום גבוה לרופאים "כוכבים" במערכת הפרטית, תשלום גבוה על כמויות רכש (מספר ניתוחים) נמוכות יותר לעומת הרכש של קופות החולים, והיעדר יתרונות יחסיים שיש לקופות, כמו הבעלות של מכבי על אסותא. גם הביטוחים המשלימים של קופות החולים משלמים על סל הניתוחים יותר מהקופות בסל הבסיסי, אך ההפרש מתון יותר: רק 15% יותר. אפשר להסביר זאת בכוח המיקוח הגבוה מאוד של קופות החולים מול בתי החולים הפרטיים - יתרון לגודל. מכל מקום, בשורה התחתונה: מבטחים פרטיים וחצי פרטיים כמו הביטוחים המשלימים משלמים יותר על אותו סל ניתוחים.

הנתונים מתייחסים ל-2017 - שנה אחרי כניסת רפורמת "הסדר-החזר" לתוקף - שחייבה את חברות הביטוח ואת הביטוחים המשלימים להציע למבוטחים רשימות סגורות של רופאים לבחירה, צעד שגרם להפחתה בתשלומים שחברות הביטוח משלמות לרופאים. למרות זאת, קיים הפרש מחירים שכזה.

המערכת הפרטית "גורפת את השמנת"

ממצא חשוב נוסף שופך אור על נושא שנמצא במרכז ויכוח קבוע במערכת הבריאות: האם המערכת הפרטית מושכת אליה את המקרים הקלים יותר, ואילו הניתוחים המורכבים והיקרים יותר נשארים במערכת הציבורית. הפרמטר שלפיו נבחן נושא זה הוא גיל המנותחים, מתוך הנחה שבגילאים המבוגרים יותר הניתוחים מורכבים ויקרים יותר.

ואכן, לפי הנתונים שנאספו, בגילי 64-24, נתח המנותחים במערכת הפרטית גדול מזה שבמערכת הציבורית: 23% מהמנותחים במערכת הפרטית הם בגילאים אלה, לעומת רק 18% מהמנותחים במערכת הציבורית. הפער מצטמצם והולך עם השנים, ומגיל 64 המגמה מתהפכת: שיעור המנותחים בני 65 ואילך גבוה יותר במערכת הציבורית לעומת הפרטית, כשהפער מתרחב והולך עם העלייה בגיל.

צילום:

לנתון זה משמעויות רבות: בהכללה, ניתוחים שמבוצעים באנשים מבוגרים יותר, שיש להם גם מחלות רקע רבות יותר, הם מסובכים ויקרים יותר. העובדה שרבים יותר מהם מתבצעים במערכת הציבורית לעומת הפרטית היא עדות למה שמכונה במערכת הבריאות "גריפת שמנת" של המערכת הפרטית, כלומר: חלוקה לא הוגנת שבה הניתוחים המורכבים והיקרים יותר מבוצעים דווקא במערכת הציבורית.

92% מהצנתורים - במערכת הציבורית

הנתונים מגלים לראשונה גם מהם הניתוחים והפרוצדורות השכיחים ביותר במערכת הפרטית והציבורית. הניתוח השכיח ביותר במערכת הציבורית הוא צנתור לב אבחנתי - 92% מהצנתורים האלה מבוצעים במערכת הציבורית. גם צנתור לב טיפולי מתבצע באופן כמעט גורף במערכת הציבורית, עם 90% מהצנתורים. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שזוהי פרוצדורה עם מחיר מחירון גבוה שנחשבת למשתלמת לבתי החולים הציבוריים, מה שמאפשר להם לתגמל את המצנתרים בסכומים גבוהים שמשאירים אותם במערכת הציבורית וגם מקרים דחופים.

פרוצדורה נוספת שמתבצעת כמעט באופן בלעדי במערכת הציבורית היא החדרת פורט (צנתר) תת-עורי - 91% מפרוצדורות אלה מתבצעות במערכת הציבורית. הפרוצדורה הבאה היא ניתוח כריתת זגוגית העין (ויטרקטומיה) עם 88% מהניתוחים במערכת הציבורית; חיתוך מעטפת הגיד (82%); תיקון ושחזור עור ורקמה תת-עורית (81%); וכריתת קונכיות האף (79%).

הניתוח השכיח ביותר במערכת הפרטית, מבחינת נתח הניתוחים, הוא ניתוח לתיקון תפיחה בבוהן (הלוקס ואלגוס, "אצבע פטיש") - 59% מהניתוחים האלה מתבצעים במערכת הפרטית. אחריו במקום השני קולונוסקופיה אבחנתית - 58% מהן מתבצעות במערכת הפרטית; ניתוח לפיסטולה (נצור) בפי הטבעת (57%); ניתוחי עמוד שדרה כולל כריתת דיסק (55%); ניתוחי מוס (MOHS) להסרת גידולי עור (53%); כריתת טחורים (45%); וניתוח לפרוסקופי לקיצור קיבה (41%).

אחת הבעיות עם ניתוחים שחלק גדול מהם מתבצע במערכת הפרטית היא פגיעה בהכשרת רופאים לעתיד, מכיוון שמתמחים מקבלים את הכשרתם רק במסגרת המערכת הציבורית. אגב, דווקא ניתוחי השקדים והכפתורים בילדים, שבעבר בוצעו בהיקפים אדירים במערכת הפרטית - לא מככבים ב-2017 ברשימות, מאחר ששנה קודם לכן תוקן כלפי מעלה מחיר המחירון שלהם, שהיה נמוך מדי מבחינת בתי החולים הציבוריים - והם נהפכו לכדאיים יותר למערכת הציבורית, ולכן גם "חזרו" אליה.

בית חוליםצילום: מוטי מילרוד

יותר ויותר ביטוחים פרטיים ומשלימים

בשנים האחרונות נקטה הממשלה כמה פעולות לריסון התחרות בין המערכות הציבורית והפרטית וריסון המחירים במערכת הפרטית. הצעד המשמעותי ביותר היה רפורמת "הסדר-החזר" שבה חויבו הביטוחים המשלימים וגם הביטוחים המסחריים החדשים להציע למטופלים רשימות הסדר סגורות של מנתחים במקום מצב של בחירה חופשית של המטופלים.

בעקבות כך, כוח המיקוח עבר מהרופאים מול המטופלים אל חברות הביטוח אל מול הרופאים, ולטענת הרופאים גרם לירידה ניכרת בשכרם. בנוסף, ב-2017 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות המכונות "תקנות הצינון" שאוסרות על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים למשך חצי שנה מהמפגש האחרון ביניהם במערכת הציבורית.

לצד זאת, המדינה השקיעה קרוב למיליארד שקל להעברת ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית. צעד זה אמור גם הוא לצמצם את היקף הרפואה במימון פרטי, אך תוצאותיו עדיין לא נראות בנתונים שהציג האוצר שמתייחסים ל-2017. בנוסף, המדינה ממשיכה להגביל את הרישיונות שהיא נותנת לפתיחת חדרי ניתוח פרטיים - מה שאמור לשים מגבלה על הגידול בהיקף הניתוחים הפרטיים.

מנגד, יש גם מגמה הפוכה: עוד ועוד בתי חולים פרטיים שנפתחים, ונהירה גדלה והולכת של הציבור לביטוחים הפרטיים והמשלימים - מעידים על כך שיש פוטנציאל לרווח כספי גדול ולגידול ברפואה הפרטית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker