למכור את הבריאות ביוקר: מדוע ארגוני הבריאות והתזונה מתנגדים לסימון הירוק? - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למכור את הבריאות ביוקר: מדוע ארגוני הבריאות והתזונה מתנגדים לסימון הירוק?

כיצד מתכנן משרד הבריאות להגן על הציבור מהתייקרות המזון הבריא, למה הקוטג' קיבל הקלות מיוחדות והאם הסימון יעודד צריכת שניצלים? ■ הסימון הירוק, שמטרתו לקדם צריכת תזונה בריאה, מעורר התנגדות בקרב בכירי בריאות הציבור ■ משרד הבריאות: "ההערות יילקחו בחשבון"

4תגובות
גבינת הקוטג'נפוצה מאוד בבית הישראלי, אך מדובר בגבינה שאינה רק עתירת מלח, אלא גם דלה בסידן
חגי פריד

בכירי ארגוני בריאות הציבור והתזונה בישראל מתנגדים בתוקף ליוזמת משרד הבריאות לסימון ירוק של מוצרי מזון המומלצים לצריכה, מותחים ביקורת על האופן שבו מתכוון המשרד לבצע את הסימון ומתריעים: "קיימת סכנה שהסימון ישמש ככלי שיווקי, שיוביל לייקור של מזונות בריאים, ובכך יביא לפגיעה בנגישות מזון בריא ובביטחון התזונתי ולהגדלת האי־שוויון בבריאות".

לפני חודש הכריז משרד הבריאות בחגיגיות כי הוא "מקדם מהלך לצריכת מזונות בריאים וזאת על ידי סימון מזונות מומלצים בסמל ירוק". הסימון הירוק אמור להיות תמונת המראה של הסימון האדום — אותה רפורמה מהפכנית שהוביל משרד הבריאות לסימון מזונות מזיקים ועתירי סוכר, נתרן ושומן רווי — באמצעות מדבקות אדומות.

בהודעה לעיתונות נמסר מהמשרד כי מדובר בצעד משלים לסימון האדום, שמטרתו "לסייע לצרכנים בבחירת מזונות ההולמים את עקרונות התזונה הנכונה, כפי שמומלצת בישראל". בהודעה צוטטו בכירי המשרד — בהם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן; מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי; ומנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט — שהצהירו כי הסימון הירוק הוא צעד חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל, שיוביל לצריכה מושכלת ובריאה יותר של מזון.

הודעת המשרד הגיעה בתום עבודה ממושכת של ועדה מדעית ייעודית בלתי־תלויה שהקים המשרד, הכוללת בכירים בעולם התזונה ובריאות הציבור, בהם רופאים ורופאות מתחומי האנדוקרינולוגיה, הטיפול בהשמנה, בריאות הציבור, דיאטניות, תזונאיות, ביוכימאים ועוד. הוועדה גיבשה את המלצותיה על סוגי המזון שיוגדרו "מתאימים לסמל הירוק", כלומר — מומלצים לצריכה. בתום עבודת הוועדה, פנה המשרד לגופים מקצועיים ומסחריים כדי שיביעו את דעתם בנושא בתוך חודש, שהסתיים השבוע.

"מוטב לוותר על היוזמה"

ארגוני בריאות הציבור והתזונה נענו לקריאת המשרד, ובמשך חודש למדו את החומר, קיימו ישיבות והתייעצויות, וחזרו כעבור חודש עם עמדה חד־משמעית: התנגדות נחרצת לרעיון של הסימון הירוק, במיוחד במתכונת שמתכנן משרד הבריאות. "אנו סבורים כי במתכונתו הנוכחית עלול הסימון הירוק להזיק לבריאות הציבור, היות וחסרונותיו גוברים על יתרונותיו — ומוטב לוותר על היוזמה". אם משרד הבריאות מעוניין לקדם סימון ירוק, אומרים בארגונים, הדבר חייב להיעשות באופן מחייב ולא וולונטרי, עם דיון ציבורי שקוף ומקיף יותר, וכחלק מתוכנית לאומית שלמה שכוללת גם צעדים שמשרד הבריאות זנח — כמו הגבלה על פרסום של מזון מזיק, פיקוח על מחירי מזון בריא ומיסוי מזון מזיק.

כמה מהמוצרים שיקבלו סימון ירוק לפי הצעת משרד הבריאות
הכמויות ל- 100 גרם או מ"

הביקורת מגיעה מכיוון הארגונים המובילים בישראל בתחום בריאות הציבור והתזונה וכן קואליציה של רופאים מומחים ובעלי תפקידים בכירים בבריאות הציבור, בהם הפורום לתזונה בת־קיימא; ארגון רופאי בריאות הציבור; פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באונ' בן גוריון; ד"ר מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות; וכל ראשי בתי הספר לבריאות הציבור באוניברסיטאות, ועוד. אותם גופים שתמכו, חיזקו ונתנו רוח גבית למהלך של משרד הבריאות לסימון מזון מזיק, מביעים עתה חשש כבד ומנומק היטב מההשלכות של הסימון הירוק.

בארגונים חוששים כי סימון מזון במדבקות ירוקות הוא למעשה כלי שיווקי רב עוצמה, שיבדל בין המוצרים המוגדרים בריאים לבין שאר המוצרים, ויאפשר לחברות המזון להעלות את המחירים. לפיכך, אומרים הארגונים, קידום מהלך של סימון ירוק בלי מנגנון שימנע את עליית מחירי המוצרים, עלול לגרום לעליית מחירים שתפגע בפרט באוכלוסיות המוחלשות, שלדבריהם, נמצאות כבר היום בסיכון מוגבר לתחלואה כרונית כתוצאה מתזונה לקויה.

בנוסף, מותחים בארגונים ביקורת על האופן שבו התנהלה הוועדה, שקיבלה את ההחלטה מבלי להיוועץ בארגוני בריאות הציבור מתחילת הדרך, ללא שקיפות, ותוך שיתוף פעולה ומעורבות של תעשיית המזון. בפורום לתזונה בת־קיימא אומרים כי "השתתפות נציגי ציבור היתה תורמת לעבודת הוועדה ומקדמת את האינטרס הציבורי, ואף נדרשת מעקרונות בסיסיים של מינהל תקין".

מלבד החששות העקרוניים מהאופן שבו נעשה התהליך, העלו בפורום לתזונה בת קיימא כמה וכמה שאלות לגבי ההמלצות עצמן.

משקל יתר לחלבונים מהחי

על פי החלטת משרד הבריאות, מוצרי חלבון מהחי — בהם עופות, ביצים, וחלק מהגבינות — יקבלו מדבקה ירוקה. בפורום מתקוממים כנגד ההחלטה, ואומרים כי היא צפויה לעודד צריכה עודפת של חלבון מן החי, שכבר היום קיימת צריכת יתר שלו בדפוסי התזונה הישראלית, על חשבון חלבון מן הצומח, כמו קטניות. הם מציינים כי הישראלים צורכים כמות נמוכה מדי של קטניות, למרות המקום המרכזי שניתן להן בפירמידת התזונה הים תיכונית.

מחלקת בשר בסופרמרקט
אילן אסייג

"עופות לא נמצאו בספרות המדעית כמקורות חלבון מקדמי בריאות", אומרים בפורום, "העופות בישראל נחותים מבחינה תזונתית מעופות במערב, מפני שהם עתירי מלח ודלים בברזל, כתוצאה מהליך ההכשרה".

בפורום מזהירים גם לגבי הביצים, שלדבריהם, אינן מוכרות בספרות המדעית כמקדמות בריאות ומפחיתות תחלואה, ויש שאפילו רואים בהן מזיקות, בפרט עבור אוכלוסיות בסיכון. עוד מדגישים בפורום שההמלצות לצריכת ביצים הן לכמות מוגבלת של 5–6 ביצים בשבוע, ולכן מדבקות ירוקות על ביצים עלולות לגרום לעלייה מסוכנת בצריכת ביצים ובתחלואה.

הקוטג' קיבל הקלה משמעותית

תבנית ביצים
תומר אפלבאום

הוועדה קבעה כי מוצרי חלב לשתייה וגבינות לבנות רכות עד 5% שומן ו–200 מ"ג נתרן יקבלו מדבקה, ואילו עבור קוטג' נקבע סף גבוה ב–50% של כמות הנתרן: עד 300 מ"ג נתרן ל–100 גרם קוטג'. לעומת זאת, שימורי קטניות, טופו או טחינה גולמית יכולים על פי החלטת הוועדה להכיל עד 120 מ"ג נתרן בלבד ל–100 גרם. "המלצות הוועדה יוצרות מצב פרדוקסלי שבו שימורי הקטניות, טופו מתובל ורוב מוצרי הטחינה הגולמית לא יקבלו את הסימון הירוק, על אף שהם מכילים פחות נתרן מן המקבילות מהחי ומספקים חבילה תזונתית בריאה ומקיימת יותר", אומרים בפורום.

מדוע בחרה הוועדה לתת הקלה משמעותית לקוטג' על פני מוצרים אחרים, אולי בריאים יותר? במשרד הבריאות לא השיבו לשאלת TheMarker בנושא. בפורום אומרים כי אין שום הצדקה בריאותית לאפשר סימון ירוק לגבינות מקטגוריית הקוטג': "אמנם גבינת הקוטג' נפוצה מאוד בבית הישראלי, אך מדובר בגבינה שאינה רק עתירת מלח, אלא גם דלה בסידן יחסית לגבינות לבנות רכות".

עוד אומרים בפורום כי "שימוש מושכל בסימון הירוק הוא כזה שמעודד את הציבור לצרוך את מוצרי החלב הבריאים ביותר, ולא כזה שמכשיר קטגוריות נחותות של מוצרי חלב רק משום שהציבור התרגל לצרוך אותן".

חששות המתנגדים לסימון הירוק

יותר שניצל, פחות טחינה

בפורום מותחים ביקורת על כך שהוועדה לא התייחסה לאופן שבו נאכלים המוצרים שיסומנו בירוק: "שניצל, כלומר עוף מטוגן, הוא צורת האכילה הנפוצה ביותר של עופות בישראל, ודאי בקרב ילדים". טיגון העוף, אומרים בפורום, מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותה, ובישול של חלבון מהחי בטמפרטורות גבוהות עלול ליצור חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן.

לעומת זאת, רוב מותגי הטחינה הקיימים לא יקבלו סימון ירוק בגלל עודף נתרן, שכן הוועדה התייחסה להרכב התזונתי שלה בצורתה הגולמית. אם היו מודדים את כמות הנתרן בטחינה מדוללת — היא הייתה זוכה לסימון ירוק.

"אנו ממליצים להשלים את מימוש הצעדים לגביהם יש הסכמה רחבה בדבר התועלת לבריאות הציבור", כתבו ארגוני הבריאות למשרד, "הסדרת הסימון הירוק צריכה להתבצע באמצעות תהליך של חיקוק תקנות, כפי שהתקיים עבור הסימון האדום. תהליך זה מאפשר שקיפות, מעורבות הציבור וקביעת מסגרת ראויה לחיוב סימון ירוק", כתבו הארגונים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מטרת הסימון הירוק היא לאפשר את הבחירה הבריאה. הכוונה היא לאכול במידה, לפי הצרכים התזונתיים. ההחלטה על הסימון הירוק על קטגוריות מוצרים נלקחה לאחר דיון מקצועי מעמיק עם הוועדה המדעית הבלתי־תלויה. מטרת שיתוף הציבור היא לשמוע רעיונות ומחשבות מקצועיים ואחרים כדי לטייב את הסימון. כל ההערות של בעלי העניין יילקחו בחשבון במלוא כובד הראש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#