שיאנית המחקרים הרפואיים בישראל: "התקדמות מטאורית בטיפול בסרטן" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיאנית המחקרים הרפואיים בישראל: "התקדמות מטאורית בטיפול בסרטן"

1,546 ניסויים קליניים נערכו בישראל בשנה שעברה, בעלות של 620 מיליון שקל, ואיפשרו לחולים רבים לקבל תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות ■ ד"ר רוית גבע מאיכילוב סבורה שגם זה לא מספיק וקוראת למדינה לסייע יותר - "כדי שנוכל להתחרות"

24תגובות
ד"ר רוית גבע
ליאור צור / דוברות

כשד"ר רוית גבע, 46, סגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב סיימה את ההתמחות שלה באונקולוגיה רק לפני 15 שנה, מושגים כמו אימונותרפיה ורפואה מותאמת אישית עדיין לא היו קיימים, חולי סרטן שרדו הרבה פחות שנים, ומנגד מדינות עדיין לא נאלצו להתמודד עם מחירי תרופות שעולים משנה לשנה ומאיימים על תקציבי הבריאות שלהן.

עשור וחצי בלבד מאוחר יותר, גבע מעידה כי היתה עדה בשנים הללו למה שהיא מגדירה "התקדמות מטאורית בטיפול בסרטן". לדבריה, "האופציות הטיפוליות שנפתחו בפנינו עשירות מאוד. בגידולים כמו סרטן ריאה, שבעבר כמעט לא היו טיפולים שמתאימים להם — היום יש עושר אדיר של טיפולים. כך גם במלנומה, בגידולי כליה ועוד".

גבע, סגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, מכירה מקרוב את החידושים ופריצות הדרך בתחום הסרטן: בשבוע שעבר פירסם משרד הבריאות את הדו"ח שמסכם את פעילות הניסויים הקליניים בישראל ב–2018, והיא מופיעה בו בתור הרופאה הישראלית שניהלה בשנה זו את מספר המחקרים הקליניים הגדול ביותר בישראל, ובהיקף הכספי הגדול ביותר. ב–2018 נוהלו על ידה 23 מחקרים בהיקף כספי של 14.5 מיליון שקל, יותר מכל רופא אחר בישראל.

"אנחנו אתר מחקר"

בעידן של התאמה אישית לפי אופי הגידול — הפרוטוקולים של טיפול בסרטן עדיין רלוונטיים?

"הפרוטוקולים לא נעלמו, אבל רופא טוב לא עובד רק על פיהם, אלא צריך להיות יצירתי, וכשהגידול מפתח למשל עמידות לתרופה אפשר לשנות את הטיפול בו. בין אם אלה טיפולים מונחי מטרה, ובין אם הכירורגיה שנעשתה הרבה יותר מתוחכמת, הקונספט של להביא את הסרטן למצב שהוא מחלה כרונית לא אומר שתהיה תרופה אחת, אלא מגוון שמתוכו אפשר לבחור את הטיפול המתאים ביותר לכל נקודת החלטה".

הכי הרבה מחקרים – באיכילוב

היקף הניסויים הקליניים כולו בישראל בשנה שעברה הגיע לשיא של 620 מיליון שקל — שהתחלקו על פני 1,546 ניסויים. בניסויים אלה בודקות חברות תרופות וציוד רפואי את היעילות והבטיחות של תרופות ושל טיפולים חדשים שנמצאים בשלבים שונים של ניסוי, על חולים. לרוב, מדובר בניסויים בשלב 3 המתקדם, לאחר שהתרופות כבר הוכיחו בטיחות ויעילות בשלבים קודמים. עם זאת, בשנים האחרונות מבצעות חברות תרופות בישראל גם יותר ויותר גם ניסויים בשלבים המוקדמים ביותר — 1 ו–2.

במקרים רבים הניסויים הם הזדמנות לחולים לקבל תרופות וטיפולים שעדיין אינם מאושרים לשימוש בישראל, או שמאושרים אך אינם כלולים בסל הבריאות. מנגד, ענף הניסויים הקליניים הוא כלי לחברות תרופות לחשוף את הפיתוחים החדשים שלהן בפני הרופאים, ו"להכניס רגל בדלת" של בתי החולים — תחילה במימון החברה, בתקווה שהתרופה או הטיפול ייהפכו למבוקשים ובהמשך ייכנסו לסל ויקבלו למימון ציבורי.

גבע מתמחה כרופאה אונקולוגית בגידולים בדרכי העיכול, והיא בעלת תואר שני מאוניברסיטת אוקספורד בפיתוח תרופות. באיכילוב יש לה שני כובעים: רופאה קלינאית המטפלת בחולים ומנהלת את המרכז לגידולי מערכת העיכול, וחוקרת, או ליתר דיוק מנהלת יחידת המחקרים הקליניים במערך האונקולוגי, היחידה שבה מתנהלים מחקרים קליניים הקשורים לתרופות לסרטן, שהם לעתים התקווה הגדולה ואולי גם האחרונה של חולי סרטן. "אנחנו אתר מחקר של כמה חברות, ומבצעים מחקרים קליניים כולל מחקרי פאזה ראשונה, שמלווים את הפיתוח של המולקולה מראשית דרכה, כלומר מהחולה הראשון בעולם שמתנסה בתרופה", היא אומרת.

מלבד ההכנסות הכספיות — מה התועלת שצומחת לבית החולים מעריכת ניסויים קליניים?

"מחקר רפואי זה משהו שמביא ניסיון, ידע לרופאים ולמערכת כולה, וזה ידע שעוזר לטפל במטופלים אחר כך. אנחנו מכירים את התרופות שבעוד חמש שנים ייכנסו לסל מהיום הראשון שלהן, ואנחנו חושפים את המטופלים לתרופות שאחרת לא היו נחשפים אליהן".

דו"ח משרד הבריאות מפלח ומדרג את ההוצאות וההכנסות בתחום הניסויים הקליניים לפי בתי חולים, רופאים וחברות תרופות. בית החולים שהכנסותיו מניסויים קליניים ב–2018 היו הגבוהות ביותר הוא איכילוב בתל אביב. ב–2018 התקשר בית החולים עם חברות מסחריות לביצוע ניסויים קליניים בהיקף של 100 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל בשנה הקודמת.

במקום השני בהכנסות ניצב המרכז הרפואי רבין, הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון, שהכנסותיו ב–2018 מהניסויים היו 99 מיליון שקל. במקום השלישי מדורג המרכז הרפואי רמב"ם, עם הכנסות של 95.5 מיליון שקל. במקום הרביעי המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) עם הכנסות של 87 מיליון שקל ב–2018. במקום החמישי מדורג המרכז הרפואי מאיר, עם הכנסות של 42 מיליון שקל.

מבחנות עם דגימות דם
GUILLAUME SOUVANT / AFP

מלבד גבע, הרופאים שריכזו את המחקרים בהיקף הכספי הגדול ביותר ב–2018 הם פרופ' יעקב שכטר משיבא שריכז מחקרים בהיקף של 13 מיליון שקל, ד"ר מיה גוטפריד מהמרכז הרפואי מאיר שניהלה מחקרים בהיקף 12.5 מיליון שקל, ד"ר אביבית פאר מרמב"ם שניהלה מחקרים בהיקף 11 מיליון שקל, וד"ר מור מושקוביץ מרמב"ם שניהלה מחקרים בהיקף 10.6 מיליון שקל. כל החמישה, אגב, הם אונקולוגים, מה שמלמד על היקף המחקרים הגדול במיוחד בתחום התרופות לסרטן.

עוד מדרג הדו"ח את חברות התרופות שקיימו ניסויים קליניים בבתי חולים בישראל לפי השקעתן: במקום הראשון ובהפרש עצום משאר החברות נמצאת חברת MSD שב–2018 ביצעה 109 ניסויים קליניים בהיקף של 89 מיליון שקל בישראל. במקום השני חברת נוברטיס שביצעה 63 מחקרים בהיקף של 29 מיליון שקל. אחריה רוש, שהשקיעה 25 מיליון שקל ב–42 מחקרים, אסטרה־זנקה שהשקיעה 23 מיליון שקל וחברת BMS שהשקיעה גם היא 23 מיליון שקל.

אף שב–2018 הגיעו ההכנסות מניסויים קליניים לשיא כספי, ניכרת האטה מסוימת בקצב הגידול לעומת שנים קודמות: בין 2017 ל–2018 היה גידול זניח של כ–5 מיליון שקל בהיקף הניסויים, לעומת גידול של עשרות מיליוני שקלים בשנים קודמות.

"ההאטה קשורה גם לתחרות", אומרת גבע. "אנחנו מדינה קטנה ויכולת הגיוס שלנו במחקרים נמוכה יותר ממדינות גדולות. במדינות כמו ספרד, טורקיה, רוסיה וארה"ב יש עשרות מיליוני אנשים, ואנחנו בתחרות גדולה איתם".

מה היתרון שלנו מולן?

"אנחנו יצירתיים, מהירים ומחויבים. רמת הרפואה אצלנו גבוהה מאוד, ויש לנו הרבה חוצפה".

ואיך אפשר לדעתך להתמודד עם ההאטה הזאת?

"המדינה צריכה לראות את ההאטה ולשפר את התהליכים של אישורי מחקר. לעזור לנו לקצר דרכים ולתאם פתיחת מחקרים יותר מהירה כדי לעזור לנו להתחרות. אני בטוחה שתוספת של כוח אדם ומערכות ממוחשבות יותר מתקדמות יכולים לעזור בעניין הזה".

"התרופות הופכות לנטל כלכלי"

אילו טיפולים חדשים לסרטן נמצאים כרגע בניסוי אצלכם?

"בפאזה הראשונה אנחנו עורכים מחקרים על כל הגידולים ושואפים להתפתחויות בכל תחום. היכולת להביא מחקרים חדשים פותחת אופציות טיפוליות גם לגידולים שלא היתה בהם התפתחות רבה לאחרונה, כגון גידולי מוח. זאת בשורה מכיוון שזו מחלה שלא נכנסת להרבה מחקרים. בנוסף, יש אצלנו כמה מחקרים לחולי כולונגיוקרצינומה, גידול נדיר וקשה בדרכי המרה. יש גם לא מעט מחקרים בגידולים של הכבד, הלבלב — ולמעשה כמעט כל סוגי הסרטן.

ניר קידר

בשנים האחרונות התקווה הגדולה של המלחמה בסרטן התמקדה באימונותרפיה — תרופות ש"מפעילות" את מערכת החיסון כנגד הגידול. לאן הולך התחום?

"התרופות האימונותרפיות הקלאסיות שאנחנו מכירים כיום — ניבולומב (אופדיבו) וקיטרודה — הן אתר מטרה אחד בתוך המערכת המורכבת של האימונותרפיה. חלק גדול מהמחקר מחפש שילובים שתוקפים עוד אתרי מטרה בתוך הרשת המסובכת של המערכת החיסונית, מעבר לאתר שכבר הוכח".

אי אפשר לדבר על תרופות חדשות לסרטן בלי להתייחס לסוגיית המחיר המוגזם לעתים של התרופות. בכל העולם מתמודדים עם התופעה של מחירי תרופות חדשות שעולים משנה לשנה וכבר הגיעו לסכומים שמאיימים על תקציבים של מערכות הבריאות.

"זו שאלה עם מטען גדול מאוד. אנחנו מוצאים את עצמנו במקום שבו התרופות הופכות לנטל כלכלי על החברה כולה. בעיני זו הסיבה המרכזית שישראל צריכה לתמוך במחקר קליני, כי הוא מביא למטופלים את התרופות האלה. זה מביא למדינה שלנו המון טיפולים שאחרת המטופלים עצמם, או המדינה דרך סל הבריאות, היו צריכים לשלם עליהם. זה מאפשר למטופלים לקבל טיפול בשלב 3 של הניסוי כשכבר יש המון מידע על הבטיחות והיעילות של התרופה והחברות משלמות את עלות הטיפול".

אבל מאוחר יותר התרופה הזאת תיכנס לשוק עם תג מחיר עצום.

"נכון, ולכן עוד יותר חשוב לקיים מחקר איכותי — כי בסופו של דבר, אם מכניסים לסל הבריאות טיפולים רק על סמך עדויות ראשוניות ובלחץ קהל ולחץ החברות — אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם סל מנופח מאוד. לכן צריך לתמוך בכך שהמחקר יהיה מסודר ואיכותי, כך שרק תרופות שמוכיחות את עצמן הן אלה שבסוף ייכנסו לסל. יש היום המון לחץ בעולם לקצר תהליכים ולאשר מהר תרופות לשיווק. אני תומכת גדולה בהליך מחקר מבוקר. בסוף המדינה צריכה לתמוך רק בחברות שהוכיחו את עצמן".

עד כמה מטופלים בישראל משתפים פעולה עם מחקרים ומעוניינים להיכנס אליהם?

"המטופלים בארץ הם אנשים מיודעים מאוד, מחפשים מחקרים, מבינים את המשמעות של מחקרים וכמה זה מועיל להם. בסוף עושים את זה כדי להועיל למטופלים. על פי חוק, החוקרים בישראל לא מקבלים את הכסף לכיסם האישי. יש עדיין מדינות בעולם שבהן הדברים לא כאלה נקיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#