המומחה שמזהיר: "בלי צעדים מיידיים להורדת ההדבקות – פתיחת שנת הלימודים בסכנה"

פרופ' דורון גזית מסביר איך המגפה "חמקה לנו" בין הידיים ומה צריך לקרות מיד: תו ירוק, בידוד, בדיקת מחוסנים שנחשפו למאומת והגבלת התקהלויות ■ "אם אפילו שליש מהלא מחוסנים יתחסנו – המגפה תעבור למצב דעיכה"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ירושלים. עטיית המסכות חלקית מאוד (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אוהד צויגנברג
רוני לינדר

רק לפני שבועות ספורים שררה פה אופוריה והתקיימו מסיבות סיום קורונה חגיגיות: מספר המאומתים צנח לבודדים ביום, שר הבריאות דאז, יולי אדלשטיין, בישר על ביטול חובת המסכות והסרת כל מגבלות התו הירוק; עובדי איכילוב חגגו בהיכל התרבות עם עינת שרוף את "חגיגת הסרת המסכות" ובכל בתי החולים נסגרו מחלקות הקורונה; והתחושה הכללית היתה שהמגפה היא נחלת העבר והחיסונים הובילו לחסינות עדר. אלא שהשמחה לא האריכה ימים – וריאנט דלתא חדר דרך נתב"ג והדינמיקה המוכרת והמדכאת של גל שהולך ועולה חזרה על עצמה למרות החיסונים. לקורונה חוקים משלה, ועכשיו מדברים כבר על מאות חולים קשים תוך שבועיים, על חיסון שלישי, ועל חזרתן של ההגבלות והתו הירוק.

פרופ' דורון גזית, חבר צוות ניטור המגפה של האוניברסיטה העברית והדסה. אתם מלווים את המגפה הזאת מההתחלה. איך אתה מסביר את מה שקרה פה תוך זמן קצר כל כך, למרות החיסונים?

"אם מסתכלים על ההתפרצות הנוכחית, רואים שהיא התחילה שבוע או שבועיים אחרי הסרת המגבלות האחרונות – בעיקר הסרת המסכות בבתי הספר וביטול התו הירוק. זה קרה בסוף מאי. בתחילת יוני היתה תקופה של שבוע וחצי־שבועיים שבה שני שלישים מהמאומתים הגיעו מחו"ל, וההתפרצויות התחילו משם. ההערכה שלנו: השילוב של שני הדברים הוביל להתפרצות הנוכחית".

פרופ' דורון גזית. "ההתפרצויות בבתי הספר בתחילת הגל הנוכחי היו גדולות בהרבה מבעבר"צילום: ארז לוי

יכול להיות שזה פשוט בגלל הכניסה של וריאנט דלתא, ששינה את כללי המשחק?

"לא בטוח, כי דלתא בארץ כבר מאפריל, אבל אז היו מעט מאוד מאומתים, כך שלא היתה משמעות לדומיננטיות שלו. נסיבתית, הסרת המסכות ועליית מספר הנוסעים שחזרו מאומתים מחו"ל – זה מה שהוביל להתפרצויות. אני כן יכול להגיד שההתפרצויות בבתי הספר בתחילת הגל הנוכחי היו גדולות בהרבה מבעבר, הדבקות של עשרות ילדים במודיעין, בנימינה, כפר סבא – ולא של ילדים בודדים כמו ברוב המקרים בעבר. כששוחחנו עם מרכז השליטה של משרד החינוך, הם אמרו שהיה אופי אחר להתפרצויות".

זה מחזק את תאוריית הווריאנט המדבק, לא?

"אולי, או שמה שגרם לכך זאת העובדה שלא היו מסכות בבתי הספר ולכן לא היה מה שיעצור את ההתפרצויות האלה".

אז הוויתור על המסכות היה נמהר?

"כן. במיוחד בבתי הספר זה הוכיח את עצמו כטעות, אבל זאת חוכמה בדיעבד. לא שאלו אותנו לפני שקיבלו את ההחלטה, אבל גם אם היו שואלים, קשה לי להאמין שהיינו ממליצים להשאיר את המסכות. היה קשה מאוד בתנאים של אז – מספר מאומתים יומי כל כך נמוך – להשאיר איזשהן מגבלות. אבל מכיוון שהשאירו את נתב"ג פתוח יחסית, לא היו תנאים למיגור אלא להתפרצות".

בקיצור, הנגיף נכנס דרך נתב"ג ופגש אוכלוסיה לא מחוסנת ולא מוגנת במסכות – ילדים.

"כן. ובתי הספר העיקריים שזה קרה בהם היו עם ילדים מעל גיל 10 – שהם כמו מבוגרים מבחינת הסיכוי להידבק – ובלי חיסון. בעיניי, זה מה שגרם להתפרצות. ולצד זה כנראה שהדלתא יותר מדבק".

מסיבת זריקת מסכות בירושלים, באפריל. התחושה הכללית היתה שהמגפה היא נחלת העברצילום: אוהד צויגנברג

"כנראה"? עדיין אי־אפשר להגיד בביטחון שזן דלתא מדבק יותר?

"לא בביטחון מלא. יש לו מכניזם התחברות יותר טוב לתאים, כך שסביר שהוא יותר מדבק, אבל על השאלה כמה יותר – קשה לענות. נניח שיעילות החיסון מעט נמוכה יותר עבור דלתא לעומת הזנים הקודמים. אם זה המצב, אז הוא כאילו יותר מדבק, אבל למעשה יכול להיות שהוא מדבק באותה מידה אבל יעילות החיסון הפחותה גורמת לאותה תוצאה. אפשר לתת המון הסברים, אבל קשה לתת תשובות חד־משמעיות וגם לא צריך – עובדתית הזן הזה השתלט, יעילות החיסונים אליו כנראה יותר נמוכה, לפחות בזמן שעבר מאז שרוב הציבור התחסן, וזאת בעיה".

"חלק מההשפעה של החיסונים נחלשה כתוצאה מהזמן שחלף"

אז בוא נדבר על החיסונים. האם מדובר באכזבה?

"לא אכזבה, אבל אנחנו יודעים שיעילותם עבור בני 50 ומעלה נמוכה יותר כיום מאשר אצל צעירים יותר, ואנחנו יודעים שחלק מההשפעה של החיסונים נחלשה כתוצאה מהזמן שחלף".

איך אתה יודע שיש השפעה לחלוף הזמן ולא פשוט פחות יעילות כנגד זן דלתא?

"מה שאנחנו יודעים על השפעת הזמן נובע מהמחקרים בבתי החולים, במיוחד המחקר של פרופ' גילי רגב בשיבא, שמראה כי כמות הנוגדנים בדם וכמות התאים שמונעים הדבקה ירדה ככל שעבר הזמן, וזה קרה יותר אצל המבוגרים מאשר אצל צעירים. זה גם די צפוי – לאנשים צעירים יש מערכת חיסון אנרגטית יותר".

אז החיסונים בכל זאת נותנים אפקט, למרות העלייה האקספוננציאלית שאנחנו רואים במספר המאומתים והחולים קשה?

"לא ברור עד כמה רמת היעילות יורדת עם הזמן ועד כמה היא נמוכה יותר עבור דלתא, אבל כן יודעים כי על אף שאין מגבלות אמיתיות בארץ, וגם עטיית המסכות חלקית מאוד – מקדם ההדבקה, R, הוא 1.3–1.4 כבר די הרבה זמן, כלומר משהו מרסן אותו. בלי חיסונים ובמצב פתוח לגמרי ה-R הוא 3. נכון שיש צעדים שעושים  בידודים, קטיעת שרשראות ומסכות במקומות סגורים, ואלה דברים חשובים  אבל נראה שיש פה עוד אפקט, והוא חיסונים".

ועדיין, כמיליון ישראלים שיכולים להתחסן טרם התחסנו. אתה שותף לתפיסה שלפיה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות כעת הוא להגדיל את מספר המחוסנים?

"ה-R הנמוך הזה במצב של כמעט היעדר מגבלות מאפשר לנו להגיד שאם אפילו שליש מהלא מחוסנים יתחסנו עכשיו – ה-R יכול לרדת מתחת ל-1, כלומר דעיכת המגפה. לכן התשובה היא כן, הצעד הכי חשוב הוא שיותר אנשים יתחסנו, אבל במצב הנוכחי חייבים להוסיף עליו עוד צעדים".

"הגל הזה עבר לערים הפחות מחוסנות"

לאן אנחנו הולכים עכשיו?

"היתה לנו תקווה שמספר המאומתים אמנם יעלה אבל התחלואה הקשה תהיה נמוכה, בגלל החיסונים ומכיוון שבתי החולים לא יגיעו לאי־ספיקה, אבל מה שרואים כרגע זה שכל המספרים עולים. אמנם ביחס קצת יותר נמוך לעומת העבר, אבל עולים".

"אנחנו מסתכלים על בני ה-50 פלוס בעיקר (קבוצת הסיכון המרכזית לתחלואה קשה ותמותה מקורונה; ר"ל) ומוצאים שאם לפני החיסונים מספר המאומתים שהיה מידרדר למצב קשה היה 10%, כיום הוא בערך שני שלישים מזה. זה אומר שיעילות החיסון במניעת תחלואה קשה קיימת, אבל בימים האחרונים זה לא רק תחלואה קשה שעולה – אלא גם מספר המונשמים. זה אומר שהמהלך הקליני של המחלה משתנה קצת עבור מחוסנים אבל לא מספיק בשביל למנוע את העומס".

"דבר חמור נוסף שרואים זה שהגל הזה, שהיה גל של ערים מחוסנות, עבר לערים הפחות מחוסנות. העובדה שזה קרה לפני שהצלחנו לעצור את ההדבקות זאת בעיה".

בדיקות קורונה לשבים מחו"ל. "הסרת המסכות ועליית מספר הנוסעים שחזרו מאומתים מחו"ל – הובילו להתפרצויות" (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אמיל סלמן

מהן הערים הפחות מחוסנות?

"אין להן איפיון כללי. פשוט עד היום, התחלואה היתה בערים הסופר מחוסנות – כמו כוכב יאיר, בנימינה ועוד – ועכשיו זה עובר לערים ממוצעות".

מה המשמעות של המעבר הזה? למה הוא בעייתי?

"כי אצל הלא מחוסנים, המהלך הקליני של הקורונה זהה לעבר, ועדיין יש בישראל מספיק אנשים לא מחוסנים שאם תהיה התפרצות חזקה אצלם נגיע שוב למספרים שיעמיסו על מערכת הבריאות. החולים הקשים המחוסנים הם כנראה קשים פחות – שומעים את זה מבתי החולים ורואים את זה בזמן האשפוז הנמוך מהעבר, כך שגם זה מוריד קצת את העומס. אבל אם עיקר התחלואה תהיה אצל הלא מחוסנים, גם העניין הזה יתבטל".

בוא נדבר במספרים. כמה חולים קשים צפויים ובתוך כמה זמן?

"אנחנו רואים שמקדם ההדבקה קובע גם את קצב העלייה והמספר של החולים קשה וגם של המונשמים. זה יהפוך יותר ויותר משמעותי ככל שנעבור להדבקה של לא מחוסנים. מקדם ההדבקה לא השתנה מאז תחילת יולי. זה אומר שאם הקצב הזה יימשך, אז צופים מאות מאושפזים במצב קשה כבר באמצע אוגוסט – בין 200 ל-600 איש. בסוף החודש כבר נגיע למספרים קשים מאוד – אפילו מעל השיא של ינואר. אבל חשוב להדגיש: זה לא חקוק בסלע, אפשר למנוע את זה – צריך להוריד את ההדבקות כבר היום."

במצב הנוכחי, אתה חושב שיהיה ניתן לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר?

"במצב הנוכחי אנחנו אולי נפתח את שנת הלימודים, אבל נקבל המון בידודים בעקבות זאת ופגיעה משמעותית בשגרת החיים. בספטמבר יש בסך הכל שישה ימי לימודים, אז פרט לעניין הפסיכולוגי, כנראה לא תהיה משמעות לחזרה לכיתות. כבר היומיים שלושה־לימודים הראשונים יכניסו הרבה אנשים לבידוד. המסקנה מכל זה היא לשנות פרדיגמה ולהוריד את ההדבקות כבר עכשיו. פשוט לעשות צעדים שיורידו הדבקות ולהגיד שזו המטרה – שנת הלימודים".

אז בוא נדבר תכל'ס. מה הצעדים שהממשלה חייבת לעשות מחר בבוקר כדי לדאוג שתהיה לנו שנת לימודים?

"תו ירוק קפדני, עידוד חיסון, ולשקול הגבלת התקהלויות. צוות המומחים של פרופ' בליצר ממליץ כבר יותר משבוע לאסור התקהלות של יותר מ-100 איש, וצריך לשקול את הדברים האלה ברצינות. בנוסף, לשקול שגם מחוסנים שהיו במגע עם חולה מאומת יחויבו בבדיקה שלילית 72 שעות אחרי המגע ועד אז ייכנסו לבידוד. אנחנו רואים שיש הדבקה ממחוסנים, בעיקר אצל בני בית, ולכן שם צריכה להיות הקפדה יתרה".

ומה דעתך על הרעיון השנוי במחלקות של בידוד ל-48 שעות בלבד לתלמידים שנחשפו לחולה מאומת? 

"כעיקרון, בידוד של 48 שעות הוא לא מספיק. עם זאת, היו מחקרים שהראו כי ניתן להשתמש בשיטה הבאה: אם מתגלה חולה מאומת בכיתה, ניתן לבדוק את כל הכיתה לאחר 48 שעות. אם כולם יוצאים שליליים, אז בסיכוי גבוה מאוד לא היו הדבקות ואפשר להחזיר את הכיתה. אם מישהו יוצא חיובי, אז יש צורך בהמשך הבידוד. כדי לקצר משמעותית את אורך הבידוד בבתי ספר, על משרד הבריאות לחקור פתרונות מהסוג הזה, ולבחון את תוחלת היתרון הגלום בהם להקטנת הסך הכולל של ימי הבידוד במערכת החינוך".

הרבה אנשים תוהים: אם מחוסנים גם נדבקים וגם מדביקים אחרים, איך התו הירוק עוזר לנו?

"רואים השפעה של התו הירוק גם במצב הזה. היעילות של החיסון אולי נמוכה ממה שהכרנו, אבל היא לא אפס. כשעושים תו ירוק, דואגים שאנשים שיכולת ההפצה שלהם נמוכה יותר יפגשו אנשים שיכולת ההידבקות שלהם נמוכה יותר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker