לא על הזום לבדו: כך צריך ללמד מרחוק

מומחי חינוך טוענים שלמידה רק דרך הזום אינה אפקטיבית - ואף מזיקה ■ אז מה צריך לעשות? לשם התחלה, לשחרר סמכויות למורים ומנהלים, ללמד את התלמידים עצמאות – ולזכור: בית ספר לא נועד רק להעביר ידע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לימודים בבית בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבה
לימודים בבית בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד
ליאור דטל
ליאור דטל

משרד החינוך הודיע כי מערכת החינוך עוברת ללמידה מרחוק – 6-5 ימים בשבוע. בגלל ההיצע הנמוך של תכנים דיגיטליים, הלמידה מרחוק תסתמך גם הפעם על אפליקציית זום, כלי שהוכח לא אפקטיבי ואף מזיק ללמידה. מנגד, ישנם פתרונות יעילים יותר ללמידה מרחוק, שהוצעו בתקופה האחרונה על ידי מומחים מובילים לחינוך על גבי אתר TheMarker.

כך למשל, פרופ׳ פוניה מישרה מאוניברסיטת אריזונה, מומחה לשילוב טכנולוגיה בחינוך ולמידה באמצעים דיגיטליים, אמר כי "אפשר לעשות המון דברים בזום חוץ מלימודים - אפשר לראות, לצחוק, לחייך, להרגיש מחוברים. זה השימוש הנכון שצריך לעשות בו. ללמד בזום? זאת טעות".

עקרונות הלמידה מרחוק בארץ ובעולם

לדבריו, "אסור לשלוח את התלמידים ללמוד בזום כל כך הרבה זמן. אתם צריכים לחשוב מחדש על כל תוכניות הלימודים, על היקף החומר, על כיצד מחנכים ואיך לומדים. אם אתם חושבים שאפשר לחייב את התלמידים ללמוד את כל תוכניות הלימודים, ועוד מרחוק, אז הלך עליכם.

פרופ' פוניה מישרה
פרופ' פוניה מישרהצילום: תומר אפלבאום

"אין אפשרות לכסות את כל החומר בלמידה מרחוק. במקום לנסות לעשות את זה, עברו ללמידה שמבוססת על פיתוח המוטיבציה העצמית של התלמידים ללמוד, על פי הרצונות ותחומי העניין של כל תלמיד, ולפתח למידה שמבוססת על פרויקטים". 

מישרה מזכיר כי "יש בבתי הספר הרבה יותר מרק הוראה. יש בהם התפתחות רגשית וחברתית, צמיחה, התבגרות ופיתוח תחומי עניין. אלה תחומים שלא התמקדנו בהם כראוי בעבר. אסור לנו להכניס ללמידה מרחוק רק את הלמידה עצמה".

לדבריו, יש להגביל את השימוש בזום לכמה דקות בכל שיעור. מישרה טוען  כי במקום ללמד 30 תלמידים בבת אחת, אפשר להעביר שיעורים קצרים לקבוצות קטנות של 5-6 תלמידים. "תנחו אותם לבצע עבודה בעצמם או בקבוצה. חייבים לסמוך עליהם כי שום דבר אחר לא יעבוד״, התריע.  

לגבי המחסור במחשבים בישראל אמר מישרה: "בימינו אי אפשר לשלול מילדים זכות לאינטרנט, למחשב וללמידה דיגיטלית. הגישה לטכנולוגיה צריכה להיות במעמד של זכות בסיסית לכל אדם. כמו שאנחנו מצפים שתהיה לו גישה למים נקיים או תנאים בסיסיים אחרים"

"לבטל לגמרי את תוכניות הלימודים"

ד"ר בת חן וינהבר, מנכ"לית תוכנית מפרש לחדשנות חינוכית, גורסת כי "המרת למידה בכיתות ללמידה מרחוק לא תיתן מענה מספק. השמרנות והקיפאון בבתי הספר עוצרים התפתחות של בני אדם ולעתים מאמללים אותם ופוגעים בביטחונים העצמי. במקום לעבור להוראה מרחוק יש לעבור ללמדה עצמית, למידה בקבוצות ובפיתוח יכולות חשיבה ביקורתיות ויצירתיות. צריך ללמד את התלמידים ללמוד ולהתמודד ולתת להם מרחב".

בת חן וינהבר
בת חן וינהברצילום: אלה פאוסט

לדבריה, "כל עוד מערכת החינוך תנסה לשמר את הישן, להחזיק חזק ולכפות אותו בעזרת אמצעים דיגיטליים (כמו בזום, ל.ד) - היא תכשל. המציאות השתנתה".

וינהבר ממליצה לשתף את התלמידים בבניית תוכניות הלימודים, לאפשר להם לפתח תחומי עניין ולהתאים מערכות שעות אישיות. היא מוסיפה כי מחקרים מראים שתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם מלמדים אחרים: "מנטורינג של מורים ותלמידים יכול להיות משמעותי מאוד בתהליך הלמידה". 

בשיחה נוספת אמרה וינהבר כי "יש לבטל לגמרי את כל תוכניות הלימודים. ברגע שנבטל את חומרי הלימוד זה יפתח את הראש של כולם ויאפשר חשיבה אחרת. הלחץ להספיק את החומר משמר את הסדר הישן. צריך לשחרר את המערכת מהחומר. המורים צריכים לשבת ולדבר עם התלמידים ולקבוע מה ללמד ואיך".

למידה מרחוק בימי קורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
למידה מרחוק בימי קורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אייל טואג

הזדמנות ללמד את התלמידים לנהל זמן

עמי סלנט, מחלוצי הלמידה מרחוק בארץ, מסביר כי "המורים בסביבה המקוונת צריכים לעבוד קשה כדי שהלומדים יגלו עניין ויתחברו למטלה. משוב הוא הניצוץ והגירוי שמביא אותם לשלב הבא ומה שמניע את הלמידה המקוונת. לכן עדיף לתת לתלמידים פחות מטלות כדי לוודא שהמורים יוכלו להתייחס באופן ראוי לכל מטלה. המשוב אמור להיות תהליך מתמשך ולא אירוע בודד.  צריך להשתמש בזום רק במשך 20% מזמן ההוראה מרחוק, ובשאר הזמן להשתמש במערכות אחרות, ולשים דגש על פיתוח האינטרקציה עם התלמידים". 

עמי סלנט, עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית
עמי סלנט, עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטליתצילום: תומר אפלבאום

לדבריו, "אחד העקרונות החשובים הוא שבכיתות הווירטואליות, הזמן שניתן לתלמידים גמיש יותר והם הופכים להיות עצמאים בניהולו - ולכן המורים צריכים לעזור להם לנהל את הזמן: לספק לתלמידים הזדמנויות לרפלקציה על הזמן שנדרש להם לבצע משימות, לתווך עבורם ניהול זמן, לתת להם אפשרויות בחירה בין חומרי הלימוד בהתאם לתחומי העניין שלהם ולהעשיר את עולמם מעבר לספרים וחומרי הלימוד. טיפוח מרחב דיגיטלי לא מתבטא רק בהעלאת מטלות מקוונות". 

לזרום עם תחומי העניין של התלמידים

נילי אבינון
נילי אבינוןצילום: נמרוד אבינון

נילי אבינון, שותפה ומנכ"לית הסטארטאפ אדג׳ אתגרים בחינוך, מאמינה כי "נמצאת בפינה הזדמנות אדירה להמציא את הלמידה מחדש: ליישם למידה שמתרחשת בכל מקום ובכל עת, ולא רק בגבולות בית הספר. כדי לעשות את זה צריך להעביר את האחריות על הלמידה לתלמידים, כשתפקיד המבוגר יהיה לתת להם כלים, ולא קביים".

אבנון סבורה כי למידה יכולה להיות מלהיבה, אקטיבית ומבוססת סקרנות, חקר ומוטיבציה פנימית - ולא חייבת להיות למידה בישיבה במשך 45 דקות, וכזו המונעת על ידי מבחנים ובגרויות. "לילדים יש תחומי עניין ודברים שהם אוהבים לעשות, שדרכם אפשר ללמד הכל״, הסבירה.

לדבריה, יש לקצר את תוכניות הלימוד וליצור תוכניות "רזות" המשלבות למידה דיגיטלית, משימות חקר ופרויקטים. "המערכת צריכה לחשוף את אנשי החינוך לעושר הפתרונות הקיים, לתת להם אוטונומיה לבחור ולשחרר אותם משלשאות הביורוקרטיה והנהלים", היא אמרה.

לבטל את הבגרויות

נחום בלס, ראש תחום החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות הציבורית, שחוקר ופועל במערכת החינוך בישראל ב-50 השנים האחרונות, אמר: "במצב של מעבר ללמידה מרחוק משרד החינוך יהיה חייב להעמיד צוותים מסייעים שיעזרו למורים ולתלמידים. הרבה יותר חשוב לשמור על קשר עם התלמידים ולראות איפה הם, מה הם מרגישים, איך אפשר לעזור להם נפשית וחברתית ולדאוג שלא ינשרו - אפילו לדבר איתם בטלפון או בזום. צריך לעזור להם ללמוד לבד. זה גם תפקיד המורה". 

נחום בלס
נחום בלסצילום: אייל טואג

בלס הציע גם לבטל את מבחני הבגרות: "חייבים להודיע השנה על ביטול הבגרויות. אנחנו לא יודעים כמה ערים אדומות יהיו וכמה אזורים יהיו בסגרים. יהיו תלמידים שילמדו יותר ויהיו תלמידים שילמדו פחות. אם לא יהיה שוויון, אז אי אפשר לבחון את כולם באותו מבחן. אני מציע לקבוע שהממוצע השנתי של התלמידים בכל המקצועות יהיה הציון שלהם בתעודת סיום התיכון. הייתי מוסיף הערכה של המורים על כישורי התלמיד, פעילות חברתית או תרומה לקהילה.

"לאוניברסיטאות לא תהיה ברירה. במצב הנוכחי הן יקבלו את כולם. כבר כיום האוניברסיטאות מתחרות על כל תלמיד, וככל שהתלמדים יראו שיש יותר אפשרויות ללמוד מרחוק, אז הביקוש ללימודים באקדמיה ירד עוד יותר. אם המדינה תרצה לתקף את הציונים של התלמידים בתיכון, אז ניתן לקיים בחינות חיצוניות בארבעה או חמישה מקצועות במרכזים חיצוניים מחוץ לבתי הספר, כמו מרכזי בחינות לנהיגה, ולאפשר לכל תלמיד ללמוד ולהיבחן במבחנים הבאלה בזמם הפנוי".

בית ספר בגבעתיים
בית ספר בגבעתיים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: תומר אפלבאום

הדגש: רגשות

שירלי רימון-ברכה
שירלי רימון-ברכהצילום: מגד גוזני

שירלי רימון-ברכה, מנהלת מחלקת החינוך בתל אביב-יפו, חושבת כי "ההזדמנות הייחודית שיצרה הקורונה היא להבנת החשיבות של למידה רגשית־חברתית. המחשב לא יכול לספק אמפתיה, חיוך אומבט מעריך. התפקיד של המורות והמורים כאנשי חינוך ולא כמעבירי ידע התחזק. הערך המוסף האנושי של מערכת החינוך - זו ההזדמנות. צריך לאפשר לצוותי החינוך לדבר על רגשות, לאפשר טעויות ולטפח תרבות של רפלקציה. כשהצוותים ידברו את השפה - היא תהיה חלק מתרבות ההוראה בכיתה, בכל תחומי הדעת".

לדבריה, מדובר בפריצת הדרך בהצלחה של התלמידים. "תהיה אמפתיה לחשש ממתמטיקה, רגישות למבוכה בשיעורי ספורט ודגש על אינטראקציה חברתית כחלק מהלמידה. ילדים עם רמת ניהול עצמי גבוהה וחוסן נפשי פרחו בחצי השנה האחרונה, בעוד אלה עם מיומנויות רגשיות נמוכות - קמלו. את הפגיעה בהתפתחות הרגשית קשה יותר להשלים מאוחר יותר, מערכת החינוך צריכה לראות את התלמידים גם כילדים שהם כיום, ולא רק כאנשים שיהיו כשיתבגרו".

מתקשים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker