תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ליש אחנא מא בנפהם ערבי?*

לכתבה
פאודהyes

לא הבנתם? זה לא מפתיע. רק 1.6% מהיהודים למדו ערבית בבית הספר ■ ليش احنا ما بنفهم عربي؟

55תגובות

אם אתם לא מצליחים לקרוא את הכותרת הזאת אתם לא לבד. את השפה הערבית, שעד לאחרונה היתה אחת השפות הרשמיות בישראל, דוברים רק 26% מאזרחי מדינת ישראל הבוגרים — שיעור זעום במיוחד לאור העובדה שאזרחיה הערבים של מדינת ישראל מהווים 21% מהאוכלוסייה. סביר להניח שגם אם תעבירו את העיתון בין חברים ובני משפחה תתקשו למצוא מתורגמן (אגב, פירוש הכותרת הוא *למה אנחנו לא מבינים ערבית?). 

המצב הזה הוא תוצאה של הזנחה של הוראת השפה הערבית בבתי הספר ובקרב הציבור הישראלי בכלל, ככל הנראה בשל רגשות שליליים, בושה ואולי אף יוהרה. במשרד החינוך יודעים בדיוק כמה תלמידים בישראל לומדים מתמטיקה ואנגלית, אבל לא עוקבים אחר לימודי השפה הערבית; הרוב המוחלט של חברי הכנסת והשרים היהודים אינם דוברים ערבית, אף שחלקם מתגאים בידיעת שפות אחרות כמו איטלקית ויידיש.

>> מי מחק את הערבית מהדרך?

אפילו הנתון המופיע בתחילת הכתבה הזאת אינו מעודכן, מכיוון שהפעם האחרונה שבה בדקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מהו שיעור דוברי הערבית בישראל היתה ב–2011. ואולם בשנים האחרונות, בייחוד על רקע סערת חוק הלאום שמחק את מעמדה הרשמי של השפה, גובר הרצון בקרב יהודים ללמוד ערבית. 

שיעור ערבית המוני בכיכר הבימה תל אביב במחאה על חוק הלאום
מגד גוזני

משרד החינוך מזלזל בלימודי הערבית

מדינת ישראל שוכנת במזרח התיכון, כל גבולותיה משותפים עם מדינות ערב, ואזרחיה הערבים מהווים חמישית מאוכלוסייתה — אך פחות מ–5% מתלמידי התיכון בוחרים להיבחן בבגרות בערבית. גם התלמידים שכן בחרו ללמוד ערבית, למדו את הגרסה הספרותית שלה ולא את השפה המדוברת. רוב המורים לערבית הם בכלל יהודים שאינם דוברי ערבית שפת אם, אלא למדו אותה באקדמיה. אם לא די בכך, פחות ממחצית מתלמידי חטיבת הביניים לומדים ערבית, אף שכיום אלה לימודי חובה עבורם; וב–2014 בוטלה בישראל חובת לימודי הערבית בכיתה י'. 

גיליון סוכות 2018
עיצוב השער: דן לוינשטיין

המצב הזה הוא אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של סדר עדיפויות במערכת החינוך הישראלית. לעומתה, במדינות דו־לשוניות אחרות בעולם המצב שונה לגמרי. בקנדה, למשל, התלמידים בכל המחוזות מחויבים ללמוד צרפתית ואנגלית כבר בבתי הספר היסודיים; בבלגיה, דוברי פלמית מחויבים ללמוד צרפתית; ובשווייץ, שבה רוב התושבים דוברים גרמנית שווייצית, חובה ללמוד בבתי הספר שתי שפות נוספות — אנגלית וצרפתית. בכלל, ברוב מדינות אירופה מחייבים את התלמידים ללמוד שתי שפות זרות.

בישראל, לעומת זאת, יש חובה ללמוד ערבית רק בתקופת חטיבת הביניים במשך שלוש שעות שבועיות, אך אפילו חובה זו מחוררת בפתחי מילוט. לפי דו"ח שפירסמה באחרונה עמותת סיכוי, משרד החינוך אמנם מעביר מימון לשלוש שעות שבועיות ללימוד ערבית, אך מאפשר להשתמש בשתיים מתוכן לטובת לימודים אחרים.

לתלמידים היהודים יש גם אפשרות לבחור ללמוד צרפתית במקום ערבית, וחלקם מקבלים פטור גורף מלימודי שפה נוספת פרט לאנגלית. התוצאה היא שפחות מ–50% מתלמידי חטיבות הביניים היהודים לומדים ערבית, אף שמדובר במקצוע חובה. התלמידים הערבים, מנגד, מחויבים ללמוד עברית מכיתה ג', ולפני כשנתיים החלה תוכנית ללימודי עברית כבר בגני הילדים הערביים. 

בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, לפי הלמ"ס, 8.6% מדברים ערבית ברמת שיחה, אך מערכת החינוך אינה יכולה להתגאות אפילו בנתון המזערי הזה, שכן רק 1.6% מהבוגרים היהודים דוברי הערבית רכשו את השפה בבתי הספר. בעוד 60% מבוגרי מערכת החינוך דוברי אנגלית ברמת שיחה, הרוב המוחלט של אזרחי ישראל אינו מסוגל להתבטא בערבית ולו ברמה בסיסית. 

יתרה מכך, משרד החינוך מעולם לא הגדיר סולם מדידה לרמת הידע הנדרשת אחרי שלוש או שש שנות לימוד ערבית. באיחוד האירופי פותח מדד CEFR — סולם בן שש קטגוריות להערכת רמת הידע והשליטה בשפות באופן המאפשר השוואה בינלאומיות. לסולם נלווה פירוט של הביצועים הנדרשים בכל אחת מארבע המיומנויות התקשורתיות — דיבור, הבנת הנשמע, קריאה וכתיבה — והוא מהווה גם בסיס להכרה בכישורים לשוניים בכל הקשור למועמדות להמשך לימודים ולקבלה לעבודה. כשני שלישים ממדינות האיחוד האירופי עושות שימוש במדד, ומגדירות באמצעותו את רמת השליטה בשפה זרה שנייה המצופה מהתלמיד.

בית הספר לא יכול לקחת קרדיט

פלמ"חניק בן 91 מנסה לשפר את הערבית

הרצון ללמוד ערבית בקרב הציבור היהודי משתנה לפי השקפה פוליטית, דת וגיל. סקר של מכון פאנלס מעלה כי בקרב מחנה השמאל, 84% תומכים בטענה כי חשוב ללמוד ערבית, ואילו מהצד הימני של המפה הפוליטית השיעור יורד אל מתחת ל–50%. בקרב החרדים, 31% תומכים בכך. פילוח ההעדפות לפי שכבות גיל עשוי להצביע על כך שהחשיבות שאזרחי ישראל היהודים מייחסים לשפה יורדת עם הזמן. כך, 73% מבני 60 ויותר סבורים כי חשוב לכל ישראלי לדעת ערבית, בקרב בני 45–59 מעט פחות סבורים כך (70%), בקרב בני 30–44 השיעור יורד ל–55%, ובקרב צעירים מתחת לגיל 30 רק 47% מסכימים עם ההיגד. 

לפי גישה אחרת, ההכרה בחשיבות השפה מתגבשת עם הגיל וניסיון החיים. בעמותת סיכוי מציינים כי לפי מחקרים, המוטיבציה של תלמידים בחינוך העברי ללמוד ערבית נמוכה. הערבית נתפשת בעיני הצעירים כשפת הסכסוך, שמעמדה במרחב התרבותי הגלובלי נמוך והתועלת ממנה מוגבלת.

"יש רתיעה מהשפה הערבית", אומר ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני). "מדובר בשילוב קטלני של בוז לעולם הערבי ושפה שנתפשת כשפת האויב. כשאנשים שומעים מישהו מדבר ערבית באוטובוס הם פוחדים. לכן, מי שלומד את השפה לרוב לא לומד אותה מתוך תשוקה, אלא מתוך רצון להתקבל ל–8200". 

ואולם מצד שני, לדבריו, "יש התחדשות של השפה הערבית במדינה — יש זמרים ויוצרים ישראלים ששרים בצורה מדהימה בערבית, אולי מתוך כמיהה לא מודעת להתחבר מחדש למשהו שאבד". 

"כשאנשים שומעים מישהו מדבר ערבית באוטובוס הם פוחדים. לומדי ערבית לרוב לא עושים זאת מתשוקה, אלא מרצון להתקבל ל-8200"

ח"כ יוסי יונה
עופר וקנין

אור אמר, 31, מהרצליה הוא דוגמה לא מייצגת לצעירים בוגרי מערכת החינוך הישראלית. הוא התמסר ללימודי השפה אחרי שירותו הצבאי, ובחר ללמוד אותה  בצורה שונה ויצירתית. בגיל 21 הוא פגש דרך סבו את אסחאק אבו חמאד מכפר הפלאחים דריג'את שבנגב. אבו חמאד הזמין אותו לארוחת ערב משפחתית, ואמר ביקש להישאר עד שיצליח לפטפט בערבית בצורה בסיסית. זה לקח לו שלושה שבועות. 

אמר מספר כי בתקופת שהותו שם הוא יצא בכל בוקר לבית הספר יחד עם הילדים, הסתובב בין הכיתות וישב עם המורים והתלמידים. הוא חי עם המשפחה של אסחאק בלי לצאת מהכפר, ויצר לעצמו תוכנית לימודים אישית ואינטנסיבית. מהחוויה הזאת צמח המיזם שלו, "אלמצדר", ללימודי ערבית בכפרים ערבים ברחבי הארץ. 

"אנשים רוצים לדבר ערבית כדי לתקשר ולהתערות בחברה סביבם", אומר אמר. "יהודים ישראלים אינם נחשפים לערבית כמו לאנגלית, ובאופן פרדוקסלי אין להם איך לתרגל את השפה. רוב הערבים יעדיפו לדבר עברית כשהם פוגשים יהודים, וגם הצעירים הערבים מתרחקים מהשפה בגלל הרצון שלהם להתקרב למערב. במחזור הבא של בית הספר שלי ישתתף פלמ"חניק בן 91 שדובר ערבית מתקופת המנדט ורוצה לשפר את השפה שלו". 

"יהודים ישראלים אינם נחשפים לערבית כמו לאנגלית, ובאופן פרדוקסלי אין להם איך לתרגל את השפה"

אור אמר
אור אמר

גם בעמותת סיכוי מדברים על שינוי מגמה ביחס ללימודי הערבית שמתחולל מחוץ למערכת החינוך — יותר ויותר יהודים נרשמים מיוזמתם ללימודי ערבית, נפתחים בתי ספר וחוגים ללימודי השפה, כמו גם אתרים ואפליקציות המנגישים את לימודי השפה. בשנה שעברה הצליח אתר מדרסה, המציע חינם שיעורי ערבית מצולמים, לגייס כ–173 אלף שקל בקמפיין מימון המונים לצורך פיתוח הפלטפורמה.

גילי רעי, מנהלת שותפה במחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי, מספרת כי כשאנשים שומעים במה היא עוסקת הם מיד מספרים כמה הם מתחרטים שלא למדו ערבית. "דווקא עכשיו, כשחוק הלאום ברקע, אנחנו רואים צמיחה חסרת תקדים ברצון ללמוד ערבית בשעות הפנאי לצד פריחה תרבותית של השפה, למשל זמרים יהודים ששרים בערבית כמו דודו טסה ומירי מסיקה. השפה הערבית היא שפת המקום והמרחב לא פחות מהשפה העברית. חוסר היכרות עם שפה ותרבות אחרת הוא מקור כמעט ודאי לניכור ומתח בין אוכלוסיות. אם יותר יהודים ידעו לדבר ערבית, גם ברמה בסיסית, זה יגביר את היכולת לגשר על פני חומות של הפרדה שקיימות בחברה הישראלית", אומרת רעי.

גילי רעי
עמותת סיכוי

"לא יוצאים לרחוב עם ערבית ספרותית"

מספר היהודים דוברי הערבית כשפת אם פוחת והולך, ולכן גדלה התלות במערכת החינוך כמקור ללמידת השפה. ואולם מתברר כי מרבית בוגרי מערכת החינוך שלמדו ערבית, כולל המצטיינים שבהם, אינם מסוגלים לתקשר בערבית בתום לימודיהם — מה שיוצר תחושה כי אין תועלת ללמידה, ולפיכך פוגע במוטיבציה ללמוד. הסיבה לכך אינה טמונה רק במשאבים המושקעים בלימודי השפה, אלא בעיקשות של מערכת החינוך ואף ההשכלה הגבוהה להתמקד בערבית הספרותית ולא המדוברת. 

"האקדמיה לא רואה את הערבית המדוברת כפרקטיקה אקדמית, אלא משתמשת בערבית הספרותית כדי ללמוד ולחקור טקסטים ערביים. אבל ברחוב מדברים ערבית מדוברת, שהיא שפה מורכבת וגמישה יותר. כשאנשים יוצאים לרחובות כדי להפיל את המשטר הם לא עושים את זה בערבית ספרותית", אומר אלעד ארצי, מרצה בתוכנית ללימודי מזרח תיכון ואסלאם במרכז האקדמי שלם. "מדינת ישראל מתייחסת לערבית הספרותית כשפה הרשמית, אבל אף אחד לא משתמש בה ביום־יום, גם לא בחברה הערבית". 

"דווקא עכשיו, כשחוק הלאום ברקע, אנחנו רואים צמיחה חסרת תקדים ברצון ללמוד ערבית בשעות הפנאי לצד פריחה תרבותית של השפה, למשל זמרים יהודים ששרים בערבית כמו דודו טסה ומירי מסיקה"

במרכז שלם, לימודי הערבית כוללים תרגול שוטף של השפה הערבית, בין היתר בשבוע לימודים מיוחד שבו מתרגלים ממזרח העיר מלווים את הסטודנטים ומדברים אתם בערבית בלבד. "הם מתרגלים ערבית ולומדים להכיר אחד את השני. זה מרתק לראות את נקודת המבט של אנשים אחרים. פתאום אתה מבין תופעות חדשות". אחת היוזמות שצמחו במרכז הוא אתר האינטרנט 0202 שהקימו בוגרי החוג, המעביר דיווחים חדשותיים ממזרח העיר בעברית, ודיווחים ממערב העיר בערבית.

ארצי מציין כי "כל אחד רוצה ללמוד ערבית מסיבות שונות. יש כאלה שעושים זאת כדי להכיר את האחר, ויש שבאמת חולמים להיות במוסד או שמתעניינים בשפה בעקבות פאודה, שאגב לא יצרה את הביקוש אלא עוררה ביקוש לא מודע שהיה קיים עוד קודם לכן". 

בתי הספר זונחים את הערבית

"ערבית היא לא רק שפה של ערבים"

ח"כ יונה נוהג בזמנו הפנוי לתרגם שירה ערבית לעברית. לפני כשנתיים, כשתרגם את השיר "יא ראיח וין מסאפר" ("הו המהגר, לאן פניך מועדות"),  הוא נתקל, לדבריו, בתגובות נדהמות: "זה שיר מאוד ידוע עם מקצב אדיר, והוא מטיס אנשים לרחבת הריקודים באולמות החתונות. אבל בעצם, זה שיר מכמיר לב שמתאר את התלאות והמצוקות של מהגרים שעזבו את מולדתם. 

"כשתרגמתי את השיר והעלתי אותו לפייסבוק אנשים אמרו לי שכלל לא ידעו כי זאת המשמעות של השיר, אף שהם גדלו עליו. יש בישראל אוכלוסייה גדולה שחיה בניכור לשורשים שלה. המצב הזה מוזר כי זאת השפה של ההורים שלהם. הם מתענגים על השירה הערבית, אבל לא מכירים את השפה". 

ערבית, לדברי יונה, היא לא רק שפת הערבים. "חלק מהמורשת היהודית שלנו נכתבה בערבית. גדולי המשוררים והפילוסופים, הרמב"ם, יהודה הלוי — כולם כתבו בערבית. במובן עמוק מאוד זאת היתה גם השפה שלנו", הוא אומר. "ביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית הוא מכה ליומרה שלנו להשתייך למקום הזה ולתרבותו. זאת אמירה סימבולית שאנחנו מגרשים את עצמנו מהמזרח התיכון. התהליך הזה התחיל לפני המון שנים, כי היתה תקופה בציונות שבו היא היתה אמביוולנטית ביחס לתרבות ולאזור שבו אנחנו חיים".

יונה דובר ערבית רהוטה, אך שאר חברי הכנסת היהודים לא ממש. רק 12 מחברי הכנסת היהודים שדיווחו על ידיעת שפה שנייה הצהירו כי הם יודעים ערבית, ובהם מרב מיכאלי, קסניה סבטלובה (שתיהן מהעבודה), מייקל אורן (כולנו), אבי דיכטר (ליכוד), משולם נהרי ויצחק וקנין (שניהם מש"ס). תשעה אמרו כי הם יודעים צרפתית, שבעה דוברים ספרדית, חמישה דוברים יידיש ורוב הח"כים דוברי אנגלית. 

"שיניתי את השם בפייסבוק כי רציתי להעביר מסר שאני גאה בשפה ובזהות שלי. אמרתי לעצמי שמי שרוצה להכיר אותי יצטרך ללמוד ערבית ולחפש את השם שלי בערבית"

גדיר האני
אלון-לי גרין

בקרב שרי הממשלה המצב גרוע אף יותר. רק שלושה הצהירו כי הם דוברי ערבית: שר התיירות יריב לוין, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, ושר התקשורת איוב קרא, שזאת שפת אמו. שר הפנים, אריה דרעי, דובר ערבית מרוקנית וצרפתית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא דובר ערבית, אלא רק צרפתית ואנגלית, וכך גם לא נשיא המדינה רובי ריבלין. 

שר הביטחון, אביגדור ליברמן — שהכריז בקמפיין הבחירות של ישראל ביתנו ("אין נאמנות אין אזרחות") כי "רק הוא מבין ערבית" — דובר רוסית, רומנית ואנגלית. שרת התרבות, מירי רגב, אמרה כי היא דוברת אנגלית וספרדית, והשר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, דובר אנגלית בלבד. שר החינוך, נפתלי בנט, שהעיד על עצמו כי הוא "שר החינוך של כולם", לא פירט אילו שפות הוא דובר, וסירב גם לענות לשאלת TheMarker בנושא. 

חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין
גיל אליהו

הדיון על לימודי השפה הערבית ואוזלת ידו של משרד החינוך מתגבר בעקבות אישור חוק הלאום, שקבע כי מעתה עברית היא השפה הרשמית היחידה בישראל. "כשביקרתי בקנדה ראיתי שבפרלמנט הקנדי יש תרגום סימולטני לצרפתית ואנגלית. אף שדוברי הצרפתית הם מיעוט בקנדה, כל משרדי הממשלה פונים לאזרחים בשתי השפות, וגם כשמגישים תביעה לבית המשפט אפשר לבחור את השפה שבה ההליך יתנהל", אומר ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), שיזם את יום השפה הערבית בכנסת. 

"הרשויות בישראל אף פעם לא כיבדו את מעמדה של הערבית כשפה רשמית, גם כשהערבית היתה כזו. אפילו בכנסת אני לא יכול לנאום בערבית, כי חברי הכנסת היהודים לא יבינו אותי בכלל. בקנדה, כל מי שעובד במוסדות הציבוריים הפדרליים צריך לשלוט בשתי השפות. איפה הם ואיפה אנחנו? היחס לערבית בישראל מפלה ומזלזל, וזה גם היחס כלפי דוברי השפה. אין לי ספק שזה בא כתוצאה מתחושת עליונות של השפה העברית ושל דובריה. 

"הרשויות בישראל אף פעם לא כיבדו את מעמדה של הערבית כשפה רשמית, גם כשהערבית היתה כזו. אפילו בכנסת אני לא יכול לנאום בערבית. בקנדה, כל מי שעובד במוסדות הציבוריים הפדרליים צריך לשלוט בשתי השפות. איפה הם ואיפה אנחנו?"

"אחד התחומים המרכזיים שבהם אין נוכחות לשפה הערבית הוא בהשכלה הגבוהה. אין מוסד אקדמי ערבי, וכל התארים ניתנים בעברית. לכן, בוגרי המערכת מסתמכים על מונחים בעברית ולפעמים מערבבים בין השפות ויוצרים שפה חדשה, מעין ערעברית. בחינוך היהודי הערבית שולית ביותר, ותוכנית הלימודים מלאה במסרים סטריאוטיפיים כלפי הערבים".

בעקבות אישור החוק, הפעילה החברתית גאדיר האני שינתה את שמה בפייסבוק כך שיוצג בכתיב ערבי, וסחפה אחריה אלפי גולשים. "שיניתי את השם בפייסבוק כי רציתי להעביר מסר שאני גאה בשפה ובזהות שלי. אמרתי לעצמי שמי שרוצה להכיר אותי יצטרך ללמוד ערבית ולחפש את השם שלי בערבית. מאז הרבה אנשים אמרו לי שקשה להם לתייג אותי בתמונות, אבל אין מה לעשות — הם יצטרכו ללמוד", היא אומרת. "השפה היא זאת שמחברת ומקשרת בין אנשים ולכן כל כך חשוב לי לקדם את השפה הערבית. כמו שערבים צריכים לדעת עברית כך חשוב שיהודים ילמדו ערבית".  

משרד החינוך: "עלייה במספר הנבחנים ב–5 יחידות ערבית"

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מייחס חשיבות ללימודי הערבית ופועל לעודד את העיסוק בשפה בכל שלבי החינוך בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון. החל בשנה שעברה (תשע"ח), המשרד יצא בתוכנית לימודים חדשה לכיתות ה־ו, שעוסקת בלימוד הערבית המדוברת ובהכרת התרבות הערבית. בשנה האחרונה נוספו עוד כ–1,000 תלמידים לתוכנית הערבית המדוברת, כך שבסך הכל לומדים בה כ–24 אלף תלמידים. 

"בחטיבה העליונה נרשם גידול של כ–40% בשיעור הניגשים ל–5 יחידות לימוד ערבית בין 2013 (2,100 נבחנים) ל–2018 (2,936 נבחנים). 

"באשר ללימודי הערבית בחטיבת הביניים, יש הנחיות ברורות בדבר מתן הפטור מלימודי ערבית, והן מתייחסות למקרים חריגים שבהם תלמידים סובלים מלקויות מורכבות מאוד. עניין זה נבחן במסגרת ביקורות שעורך המשרד.

"המשרד מקדם שילוב של מורים ערבים לערבית במגזר היהודי ומורים יהודים לעברית במגזר הערבי. כיום, כ–21% מתוך כלל המורים המלמדים את המקצוע מהיסודי ועד התיכון הם מורים מהמגזר הערבי".

עניין של שפה, גיליון סוכות 2018: לא כל השפות נולדו שוות רותי לוי | "רובוט ינהג במכונית הרבה לפני שהוא ידבר כמו בני האדם" רותם שטרקמן | הישראלית שמלמדת היי־טקיסטים ופוליטיקאים לדבר אמריקאית רהוטה רונית הראל | מי מחק את הערבית מהדרך? גור מגידו | לאיש שכתב נאומים לאיילת שקד ולרמטכ"ל יש עצה חגי עמית | כמה שווה השפה של אמא ואבא? רותי לוי  | "גם לאשתי אני מדבר ככה": הסלנג של סוחרי המניות עלול להיגמר בכלא יסמין גואטה | איך אומרים "תופעת רשת" בשפת הסימנים? רפאלה גויכמן | אז איך כותבים - מאמי או ממי? הפנים החדשות של משטרת העברית אבי וקסמן ליש אחנא מא בנפהם ערבי? ליאור דטל | רוצים ילדים יצירתיים ומוצלחים? למדו אותם שפת קוד רותי לוי | היפ הופ בארמית: בת הרב החרדי שהפכה לאמנית קול בינלאומית גילי מלניצקי על בסיס מקום פנוי: השפה הסודית של הכיסאות בבית החולים רוני לינדר-גנץ | למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו שואלים "איפה הכסף" סמי פרץ | האם השפה מכתיבה את החשיבה? 6 דברים מפתיעים על שפות רותי לוי ויעל בלקין

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות