תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מועדון סגור: רשימת התיכונים הכי טובים בישראל נחשפת

לכתבה

החילונים בחוץ - הדתיים והערבים בפנים. התלמידים המצטיינים ביותר - בתיכון דרוזי בירכא. בשליש מבתי הספר אף תלמיד לא לומד 5 יחידות מתמטיקה ו-10% לא מגישים לבגרות ■ לראשונה נחשף דירוג התיכונים בישראל

180תגובות

רשימת התיכונים המובילים בישראל נחשפת לראשונה — וממנה עולה כי רוב בתי הספר המובילים על פי המדד שערך משרד החינוך מופעלים על ידי עמותות פרטיות, אך מתוקצבים על ידי המדינה ומפעילים שיטות מיון שונות.

בתי הספר הפרטיים מקבלים בעיקר תלמידים ממשפחות מבוססות, ובחלק מהמקרים גובים שכר לימוד גבוה. לעומתם, בתי ספר חילוניים יוקרתיים ביישובים מבוססים לא מתבלטים במדדי ההישגים.

עד כה סירב משרד החינוך לחשוף נתונים השוואתיים על בתי הספר, והסתפק בפרסום שיעור הזכאות לבגרות על פי הרשויות המקומיות. הנתונים שמתפרסמים כעת מצביעים על שינוי מגמה בקרב בתי הספר המובילים: חלק גדול מהם שייך לזרם הדתי, שבו נפוצות לעתים שיטות של מיון תלמידים על פי רמת אמונתם והישגיהם או באמצעות מבחנים חיצוניים וראיונות קבלה.

הכי הרבה תלמידים מצטיינים

בחלק מהמקרים מדובר בשיטות שמשרד החינוך אוסר עליהן, שיוצרות מעין "מועדונים סגורים" של תלמידים — אך לא נעשה מספיק כדי למנוע את התופעה. ככלל, משרד החינוך אוסר על מיונים בבתי הספר התיכונים פרט לאלה שקיבלו אישור מיוחד לכך, אך התופעה נפוצה הרבה יותר — וכמעט כל בתי הספר המובילים בדירוג של משרד החינוך נוהגים בשיטות שונות של מיון. המשרד אף מתמרץ כספית מוסדות שמציגים שיעור גבוה של נבחנים בבחינות הבגרות, גם אם הם הגיעו לכך בעקבות מיון.

באחרונה השיק משרד החינוך את מערכת "התמונה החינוכית", הכוללת שורה של מדדים הקשורים להישגי בתי הספר לצד מידע על האקלים הבית ספרי, שיעורי האלימות בו והנחלת הערכים במוסד. מטרת הצגת הנתונים היא, בין היתר, להציב מדדים נוספים לאיכות בתי הספר, במטרה להילחם בנשירת תלמידים ולצמצם את ההעתקות בבחינות הבגרות.

שר החינוך, נפתלי בנט, אמר במעמד השקת המערכת כי "בתי ספר הם לא מכונות של ציונים, אלא חממות של ערכים".

אולפנה וישיבה במקומות הראשונים

כדי לזהות את התיכונים המובילים נבדקו כמה מדדים ביחס לכ–1,000 בתי ספר — ובהם שיעור הצטיינות בבגרות, שיעור נשירה ושיעור התלמידים שנבחנו ב–5 יחידות מתמטיקה.

מעבר לדירוג לפי כל מדד, משרד החינוך ערך רשימה משוקללת של ההישגים בכל המדדים. הרשימה הביאה בחשבון גם את הסביבה שבה בית הספר פועל, כך שגם תיכונים חלשים יותר זכו לציון גבוה יחסית.

ואולם גם כאשר בודקים את הנתונים הגולמיים, ללא העדפה מתקנת, מתבלט אותו סוג של תיכונים — פרטיים, וכאלה שנוקטים שיטות מיון שונות ולמרות זאת מתוקצבים בנדיבות על ידי המדינה.

ברשימה המשוקללת של משרד החינוך מובילה אולפנת דרכי נעם לבנות, ואחריה ישיבת דרכי נעם לבנים מפתח תקוה — מוסדות המיועדים לציבור הדתי. שניהם מופעלים על ידי עמותה פרטית ועורכים מיוני קבלה.

ב–2009 עמד בית הספר היסודי של הרשת בפתח תקוה במרכזה של פרשה מתוקשרת הקשורה למיון תלמידים אתיופים. לצדו היה מעורב בפרשה בית ספר למחרב, שגם האולפנה שלו התברגה ברשימת בתי הספר המובילים. רק לאחר שמשרד החינוך איים בסנקציות כלכליות הושגה הסכמה לקלוט תלמידים אתיופים. לפי נתוני משרד החינוך, גם כיום אוכלוסיית התלמידים הלומדת במוסדות אלה מגיעה ברובה ממעמד כלכלי־חברתי גבוה.

אף שאולפנת וישיבת דרכי נעם מיועדות לציבור הדתי, הן רשומות במשרד החינוך תחת פיקוח האגף החרדי, שיכולת הפיקוח שלו על בתי הספר ושיטות מיון התלמידים שלהם מצומצמות יחסית לעומת בתי הספר המוגדרים ממלכתיים־דתיים וממלכתיים.

במקום השלישי בדירוג המשוקלל נמצא סמינר בנות לאה ביבנה, שבו כל התלמידות (100%) היו זכאיות לבגרות, וכ–19% נבחנו בבגרות 5 יחידות במתמטיקה. מדובר במוסד חינוך חרדי, שגם הוא עורך מיונים בהליך הקבלה אליו ושייך לרשת החינוך העצמאי הפרטית.

רשימה משוקללת של התיכונים המובילים בישראל

רק שני תיכונים מהזרם הממלכתי

ברשימה המשוקללת — שנתנה העדפה מתקנת גם לבתי ספר חלשים יחסית — נכללים רק שני בתי ספר השייכים לזרם הממלכתי, שבהם לומדים בעיקר תלמידים חילונים — תיכון להנדסאים בהרצליה ותיכון עתיד למדעים בלוד. שני התיכונים האלה מצטיינים בכמה תחומים של משרד החינוך. עם זאת, גם הם עורכים מבחני קבלה לתלמידים.

מבין התיכונים המובילים, רק מוסד אחד אינו ממיין את התלמידים — סמינר פניני חן לבנות בבית שמש, שהציון היחסי שקיבל ממשרד החינוך היה גבוה במיוחד וציבור התלמידות בו שייך למעמד הבינוני. עם זאת, שכר הלימוד בו גבוה באופן יחסי. במקום העשירי ברשימה מופיעה מדרשת עמליה בירושלים — בית הספר היחיד ברשימת התיכונים המובילים שמקבל לשורותיו תלמידות ממדרג כלכלי נמוך יחסי בעיר, אך ההישגים מתייחסים גם למדרשה לתלמידות מצטיינות הפועלת בתחומה.

שמואל שטח, מנכ"ל ארגון נאמני תורה ועבודה, הפועל לחיזוק החינוך הציבורי בחינוך הממלכתי־דתי, אמר בתגובה לנתונים כי "ראוי שההורים ישימו לב שכאשר מדובר בבתי ספר מסננים, מדדים כמו שיעור הגשה לבגרות, שיעורי נשירה וכדומה אינם מעידים כמעט על ההשקעה החינוכית של בית הספר בתלמידיו.

"בית ספר מסנן עשוי להגיע לראש הטבלה רק מכוח האנרציה של תלמידיו, שהתקבלו מלכתחילה על בסיס יכולות לימודיות גבוהות ולרוב בתיאום עם רקע חברתי־כלכלי גבוה. על כן, בעיקר מסיבות טכניות, בית ספר שמסנן תלמידים הבאים בשעריו יופיע לרוב בראש רשימת הצלחות וההישגים. לשמחתנו, קיימים מוסדות רבים שמכילים את כלל האוכלוסייה ומובילים את כלל התלמידים להצליח ולהתקדם מעבר ליכולות ההתחלתיות שלהם. זאת הצלחה אמיתית של החינוך ושל החברה, ומתן מענה חינוכי נכון לכל ילד".

עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, טוען כי "הפרסומים בדבר רשימת המצטיינים אינם מצביעים על מוסדות החינוך, אלא בעיקר מצביעים על כך שמשרד החינוך מפר את חובתו הציבורית לספק חינוך ציבורי רשמי לכלל תלמידי ישראל".

לדבריו, "תחת זאת הופכת מערכת החינוך לשוק פרוע שבה בתי הספר השונים מעודדים למיין תלמידים בדרכים שונות בכדי להבטיח הצלחה לימודית ואחוזי נשירה נמוכים. הבעיה שבדרך חלק מהותי מתלמידי ישראל מתויגים כנחותים וללא ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם באווירה מטפחת המשלבת בין אוכלוסיות. משכך, אין להתפלא כי הישגיה של מערכת החינוך אינם מהמשובחים וכי הפערים הלימודיים בתוך מערכת החינוך הם מהגבוהים בעולם".

ישיבת דרכי נעם לבנים בפתח תקוה
דניאל בר און

המצטיין מכולם: תיכון למדעים בירכא

כאשר מתייחסים רק למדד של שיעור התלמידים המצטיינים, התיכון המוביל בישראל הוא בית ספר מדעים ומנהיגות ביישוב הדרוזי ירכא. שיעור התלמידים המצטיינים בבית הספר היה 68.2% ב–2015 — גבוה בפער גדול משאר בתי הספר ברשימה ומהממוצע הארצי, שהיה 7.1%.

משרד החינוך מגדיר תלמידים בעלי תעודת בגרות מצטיינת ככאלה שנבחנו בלפחות 25 יחידות לימוד, מהם 5 יחידות מתמטיקה, וציון הבגרות הממוצע שלהם היה גבוה מ–95 — או תלמידים שנבחנו ב–30 יחידות לימוד והציון הממוצע שלהם גבוה מ–90. מדובר בהגדרה של משרד החינוך לבוגרי מערכת התיכון הטובים במדינה.

בית הספר התיכון בירכא נמצא גם ברשימת בתי הספר המצומצמת שבה שיעור הזכאות לבגרות של התלמידים הוא 100%, וגם במקום השלישי מבחינת בתי הספר שבהם שיעור התלמידים שנבחנו בבגרות ב–5 יחידות במתמטיקה גבוה במיוחד. בנוסף, בית הספר נמצא במקום הראשון בישראל בשיעור הנבחנים ברמה של 5 יחידות באנגלית — כש–100% מתלמידיו סיימו בהצלחה את בחינת הבגרות ב–5 יחידות באנגלית.

בשנים האחרונות מובילים בוגרי מערכת החינוך בציבור הדרוזי את שיעורי הזכאות לבגרות. אחד מבתי הספר הבולטים במקרה הזה הוא בית הספר התיכון בבית ג'אן, שלפני כמה שנים הצליח להעלות את שיעור הזכאות של בוגריו ל–100% ונהפך אחד מבתי הספר המובילים במדינה. מאז שיעור הזכאות לבגרות בו ירד ל–98.5%.

בית הספר תיכון למדעים בירכא שייך לרשת החינוך דרכא של קרן רש"י. כפי שפורסם אתמול ב–TheMarker, הרשת שהוקמה ב–2011 מובילה בדירוג הישגים חדש של רשתות החינוך של משרד החינוך. עם זאת, בית הספר שהקרן מפעילה בירכא הוא על־אזורי, הקולט תלמידים דרוזים מכל הצפון, ולכן מקבל אישור ממשרד החינוך לערוך מיוני קבלה, ומתקבלים אליו תלמידים דרוזים מצטיינים.

אחרי ירכא מופיע ברשימת המצטיינים בית הספר למדעים בלוד, השייך לרשת החינוך עתיד. 48% מהתלמידים בו הצטיינו במבחני הבגרות — אך גם בו תנאי קבלה. גם ברשימת בתי הספר עם שיעור התלמידים המצטיינים הגבוה ביותר אין נוכחות גבוהה של בתי הספר המבוססים מהמרכז, ורובם ממוקמים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, חלקם ביישובים ערביים. עם זאת, רובם עורכים שיטות שונות של מיון תלמידים לקבלה אליהם.

מבין עשרת בתי הספר התיכון המובילים במדד, 50% ביישובים ערביים ודרוזיים, 30% דתיים, ורק שני תיכונים הם ממלכתיים, שבהם לומדים בעיקר תלמידים חילונים. עם זאת, כולם קולטים תלמידים ממעמד כלכלי גבוה ובינוני־גבוה, ורק אחד מהם — בית ספר הנוצרי טרה סנטה בעכו, קולט בעיקר תלמידים ממעמד בינוני.

במקום השלישי בשיעורי בעלי תעודת הבגרות המצוינת דורגה האולפנה התורנית חורב בירושלים, שבה 47% מהתלמידות הצטיינו בבגרות, שגם היא אולפנה שעורכת מיוני קבלה לתלמידות. בדירוג הזה בולטים גם בתי הספר הערביים עתיד אלאהליה מאום אל־פחם, אלבשאא'ר בסכנין, טרה סנטה בעכו ובית הספר הבפטיסטי בנצרת, שעקפו כמה מבתי הספר היהודיים ביישובים המבוססים ביותר. גם בבתי ספר אלה נהוגות שיטות שונות של מיון תלמידים.

שיטות מיון כאלה קיימות גם בבתי ספר מצטיינים מוכרים בציבור החילוני, שדורגו במקומות נמוכים יותר במדד. בית הספר היהודים־חילוניים היחידים ברשימת בתי הספר המצטיינים הם בית הספר עתיד למדעים בלוד והתיכון למדעים ואמנויות בירושלים — בית ספר פרטי שגם בו יש תנאי קבלה.

מועדון המאיון

100% זכאות לבגרות ב–26 תיכונים בלבד

רק 26 תיכונים מ–1,600 המוסדות העל־יסודיים בישראל מאפשרים לכל התלמידים בהם לסיים את התיכון עם תעודת בגרות, ולהעניק להם הזדמנות להצלחה בהמשך חייהם. עם זאת, לא בכולם יש לכל תלמיד הזדמנות להתקבל ללימודים. בתיכונים שבהם כל התלמידים (99% ומעלה) זכאים לבגרות לומדים בעיקר תלמידים ממעמד כלכלי גבוה במיוחד, גם אם התיכון ממוקם ביישובים שאינם נחשבים מבוססים.

מפילוח הנתונים עולה כי רוב בתי הספר המובילים בשיעור הזכאות לבגרות — 42% — הם בתי ספר דתיים, 27% מבתי הספר חילוניים ו–19% ערביים או דרוזיים.

מנתוני שיעורי הזכאות לבגרות ביישובים השונים שפירסם משרד החינוך עלתה מדי שנה תמונה של פערים עצומים בין היישובים, כאשר פרט לבית ג'אן, שבה תיכון בודד הוא בעל שיעור זכאות מהגבוהים בישראל — בראש הרשימה הופיעו יישובים מבוססים בעיקר מהמרכז, ובתחתית יישובים ממעמד כלכלי נמוך בפריפריה ובציבור הערבי.

עם זאת, מהנתונים החדשים של המשרד עולה כי גם בתי ספר מיישובים מבוססים פחות מגיעים לשיעורי זכאות הגבוהים ביותר, אך במקרים רבים מדובר בבתי ספר בודדים בכל רשות, שבהם לומדים תלמידים מבוססים יותר. כ–80% מ–26 התיכונים שבהם זכאות של 99% ומעלה לבגרות הם בתי ספר עם תלמידים מהמעמד הכלכלי גבוה והבינוני־גבוה.

כך למשל, בתיכון עתיד באום אל־פחם, אחד היישובים העניים במדינה, יש שיעור זכאות לבגרות של 100%, אך בתיכון עצמו לומדת אוכלוסיית תלמידים מהמעמד הכלכלי הבינוני־גבוה. הדבר נכון גם לגבי תיכון אלקאסמי בבאקה אל־גרבייה ותיכון למדעים ומנהיגות בירכא.

11.5% מהתיכונים ברשימה הם כאלה שבהם לומדים תלמידים מהמעמד הבינוני, וב–11.5% נוספים מהמעמד הנמוך־בינוני. אף אחד מבתי הספר התיכוניים המובילים בשיעור הזכאות לבגרות אינו מיועד לתלמידים מהשכבות החלשות, ואף תלמיד מהשכבות החלשות בישראל לא זכה להיכלל בבית ספר שמגיש את כל תלמידיו לבגרות.

עם זאת, אוכלוסיית התלמידים בתיכונים סנט ג'ורג' בלוד, באולפנה לבנות ביבנה ותיכון תל אביב לבנות בתל אביב נחשבת חלשה יחסית לשאר התיכונים, ולמרות זאת שיעור הזכאות לבגרות במוסדות אלה הוא מהגבוהים במדינה.

בתי הספר הממלכתיים ברשימה הם תיכון אוסטרובסקי ברעננה, תיכון גולדה מאיר בפתח תקוה (שבו לומדים תלמידים מבוססים במיוחד), ותיכון מקיף חדש ט' באשדוד והגמנסיה העברית בירושלים.

אחד התיכונים הבודדים ברשימה שאינו ממיין תלמידים הוא אולפנת אמי"ת בחיפה, שבו גם אוכלוסיית התלמידות מגוונת יותר.

מיכל פתאל

כשליש מהתיכונים לא מלמדים 5 יחידות מתמטיקה

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך, השיק בנט בחגיגיות את התוכניות לעידוד לימוד אנגלית ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות בתיכונים ברחבי המדינה. ואולם נתוני משרד החינוך חושפים תמונת מצב מדאיגה, שעמה יצטרך המשרד להתמודד אם ברצונו ליישם את התוכנית באופן מלא.

לפי הנתונים, המבוססים על מדגם של כ–1,000 תיכונים, ב–34% מהתיכונים בישראל לא מלמדים כלל מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, ושיעור התלמידים שנבחנו ברמה הזאת בבחינת הבגרות היה אפס. מדובר בעיקר בבתי ספר חרדיים, אך גם במוסדות המיועדים לנוער בסיכון וללימודי מקצוע. בנוסף, ב–20% מבתי הספר התיכונים לא מלמדים אנגלית ברמה של 5 יחידות.

מהנתונים עולה נתון מדאיג נוסף, שלפיו ב–10% מהתיכונים בישראל לא היה תלמיד אחד שהיה זכאי לבגרות ב–2015. בכ–5% תיכונים נוספים שיעור הזכאות לבגרות הוא 10% או נמוך מכך.

בית הספר המוביל בשיעור התלמידים שנבחנו ב–2015 ברמה של 5 יחידות מתמטיקה הוא הישיבה התיכונית לתורה ולמדע בירושלים (ליד המרכז האקדמי לב), שבו 76.8% נבחנו במתמטיקה ברמה של 5 יחידות. הישיבה מיועדת לתלמידים מצטיינים בלבד בציבור הדתי.

אחריה, שיעור זכאים גבוה במיוחד היה בתיכון הנדסאים הרצליה ובתיכון ירכא של רשת דרכא ועתיד למדעים בלוד. הרשימה כוללת גם את התיכון המדעי־תורני כפר בתיה ברעננה של רשת אמי"ת, את תיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, תיכון אמי"ת גוש דן ברמת גן ובית ספר אלבשאא'ר בסכנין.

בית הספר המוביל בישראל בשיעור הנבחנים ב–5 יחידות באנגלית הוא בית הספר למדעים ומנהיגות בירכא, שבו כל התלמידים נבחנו ברמה זו ב–2015. אחריו נמצאים בית הספר הנדסאים הרצליה והתיכון למדעים ואמנויות בירושלים — המובילים גם בשיעור הזכאים ברמה 5 יחידות במתמטיקה.

מתגברים
בתי הספר בהם השיעור הגבוה ביותר של לומדי 5 יחידות מתמטיקה

תיכון חרדי לבנות — עם שיעור של 100% זכאות לבגרות

בשנים האחרונות מתחולל מאבק ציבורי על לימודי הליבה בציבור החרדי, כאשר חלק גדול מבית הספר החרדיים לא מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא ולא מגישים תלמידים לבחינות הבגרות. עם זאת, מנתוני משרד החינוך עולה כי יש בתי ספר חרדיים בישראל שמגישים תלמידים לבגרות — וחלקם אף מצליחים במיוחד.

מדובר בבתי ספר לבנות, ובהם יש שיעורי זכאות גבוהים לבגרות ושיעור גבוה של תלמידות הלומדות 5 יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית. אחד מבתי הספר שקיבל ציונים גבוהים על ידי משרד החינוך הוא בית הספר החרדי בנות לאה ביבנה.

100% מהבנות הלומדות בבית הספר ניגשו לבחינות הבגרות וסיימו אותן בהצלחה. 42% מהבנות שלומדות בו נבחנו בבחינות הבגרות באנגלית ברמה של 5 יחידות ו–19% נבחנו ב–5 יחידות באנגלית. עם זאת, בית הספר ממיין תלמידות בכניסה אליו ומנתוני משרד החינוך עולה כי הבנות הלומדות בבית הספר מגיעות ממשפחות מבוססות.

בדירוג משרד החינוך מופיע גם הסמינר לבנות פניני חן בבית שמש. הסמינר לא ממיין תלמידות, אם כי שכר הלימוד בו גבוה יחסית. זהו אחד מהתיכונים הבודדים בדירוג שבו ההישגים גבוהים אף שהאוכלוסייה שלומדת בו חלשה באופן יחסי.

חלק גדול מהלומדות בסמינר שייכות לאוכלוסייה האנגלו־סכסית בבית שמש, גורם שמייחד את בית ספר. הסמינר מופיע ברשימת משרד החינוך מכיוון שהצליח להציג תוצאות גבוהות יותר מבתי ספר רבים ממעמד כלכלי דומה, ומשום שקיבל ציון גבוה במיוחד ממשרד החינוך על שיעור התלמידות המצטיינות בבחינות הבגרות, שיעור הבנות הלומדות 5 יחידות מתמטיקה ושיעור התלמידות הלומדות 5 יחידות אנגלית.

אלון רון

כך ביצע משרד החינוך את ההשוואה המשוקללת

משרד החינוך התחיל באחרונה בהליך לפיתוח מדד המשווה בין בתי הספר התיכוניים בישראל המופעלים על ידי רשויות מקומיות, רשתות חינוך או גופים פרטיים, שמאפשר התחשבות במדדים ערכיים יותר, וכן השוואה הוגנת יותר בין מוסדות מרקעים כלכליים שונים.

בין השאר, המדד מאפשר לרשויות המקומיות, האחראיות על החינוך העל־יסודי, להתחשב בהשוואה במדדים נוספים, ערכיים יותר, כמו מניעת נשירה, מאבק בהעתקות בבחינות הבגרות וציונים. בנוסף, הוא שואף להתחשב במעמד החברתי־כלכלי של כל מוסד, כדי לאפשר השוואה הוגנת בין מוסדות חינוך מרקעים כלכליים שונים.

הנתונים שהגיעו לידי TheMarker כוללים את הציון שהעניק משרד החינוך לכל בית ספר בכמה מדדים, ובהם שיעור זכאות לבגרות; שיעור התלמידים המצטיינים בבגרות; שיעור הנשירה; שיעור בחינות הבגרות שנפסלו בעקבות חשד להעתקה; שיעור הלומדים 5 יחידות מתמטיקה; ושיעור הלומדים 5 יחידות אנגלית.

הציון של משרד החינוך לכל מוסד ניתן באופן יחסי להישגים בכל מדד של בתי ספר דומים מבחינת ציבור הלומדים בהם. כך, בתי ספר בציבור הערבי הושוו לבתי ספר דומים בקרב ציבור זה, וכך גם בתי ספר דתיים וחרדיים. ההישגים בכל מוסד הושוו גם למוסדות שציבור התלמידים בהם הוא ברמה כלכלית דומה. כך, בחלק מהמקרים בתי ספר עם הישגים נמוכים יותר קיבלו ציון גבוה במיוחד שאיפשר להם להתברג ברשימת בתי הספר המובילים, מכיוון שההישגים שלהם גבוהים יותר מאלה הנהוגים בציבור שבו הם פועלים.

הציון הממוצע שניתן לכל בית ספר מבטא ממוצע פשוט של הציון שקיבל כל מוסד בכל המדדים שנבדקו על ידי משרד החינוך. עם זאת, שיטת חישוב זו עשויה לטשטש את הפערים הגדולים שקיימים במערכת החינוך — שהם מהגבוהים בעולם. לפיכך, נבדקו מדדים נוספים שדירגו את בתי הספר לפי נתונים גולמיים — ללא התחשבות במעמד הכלכלי של בית הספר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות