עדכונים
יעל בלקין

"חששנו להגשים את הסטיגמה של דור המסכים, והקורונה רק חיזקה אותה"

"מעבר ללימודים ולהכנה לבגרויות, חסרים לנו הקִרבה והגיבוש. היינו מבולבלים וחסרי אונים, חששנו לגבי העתיד הלימודי שלנו וגם לגבי המצב החברתי. לא הצלחנו לבנות קשרים חברתיים והתקשינו לתחזק את הקשרים שהיו לנו לפני הקורונה", כך אמרה היום (ב') יוסרה נג'מי, תלמידת בית הספר למדעים אורט בלוד, בוועידת החינוך של TheMarker, בניסיון לסכם את השנה האחרונה מהעיניים של התלמידים שחוו אותה.

"חששנו מאוד להגשים את הסטיגמה שהודבקה לנו - שנגדל להיות דור לא חברתי, לא רגיש לסביבה, דור המסכים האדיש, חסר האכפתיות. ולמען האמת, התקופה הזאת תרמה לחיזוק הסטיגמה, היא בודדה אותנו והפרידה אותנו מהסביבה ומהחברה, והיינו מול המסכים שעות רבות, מתוסכלים ושבורים", הוסיפה.

לכתבה המלאה

יעל בלקין

"תנאי הקבלה במכללות להוראה מגוחכים - ומשקפים את רמת המורים"

משכורת התחלתית של מורים בישראל היא 4,800 שקל - שכר ממוצע ל-60% (שיעור המשרה הממוצע של מורים מתחילים - שלא מבחירה). מהשכר הזה נגזרות משמעויות רבות על מעמד המורים ואיכות ההוראה. "זו ההערכה שיש למדינה כלפי החינוך. כשמשהו לא בסדר כולם באים בטענות, אבל צריך להתחיל מההתחלה. מעמד המורה זה לא רק שכר, אבל זה מתחיל מהשכר, מפני שאנחנו הולכים למכולת עם כסף ולא הערכה", אומרת רלי שכטר־עמיאל, מחנכת ומורה לאנגלית בבית הספר משה שרת בחולון.

שכטר־עמיאל אמרה את הדברים בוועידת החינוך של TheMarker, בפאנל בהשתתפות מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך; אסף שירמן, מנהל תחום בכיר חינוך והשכלה גבוהה במשרד האוצר; ופרופ' איל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש וחוקר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. את הפאנל הנחה כתב החינוך של TheMarker, ליאור דטל.

לכתבה המלאה

יעל בלקין

יולי תמיר: "בגרויות הן שיטה עלובה, צריך למצוא דרכים אחרות"

שר החינוך, יואב גלנט, מקדם בימים אלה רפורמה שתעניק למנהלי בתי הספר יותר אוטונומיה. למה זה בכלל חשוב? "הקורונה עשתה טרנספורמציה בדרך שבה מערכת החינוך התנהלה", מסבירה יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ושרת החינוך לשעבר. "ההצלחה הכי גדולה היתה במקומות שבהם המערכת עבדה מלמטה כלפי מעלה. אי־אפשר, בעת מגפה ובכלל, להכתיב למערכת כל כך גדולה ומורכבת כללי עבודה מוגדרים שכולם יעבדו על פיהם".

תמיר אמרה את הדברים בוועידת החינוך של TheMarker, בפאנל בהנחיית ענת ג'ורג'י, עורכת Markerweek. בפאנל השתתפו שירלי רמון ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב־יפו; נוואל אבו עאמר, מנהלת בית הספר היסודי אלג'ואריש ברמלה; ולריסה למשוב, מחנכת כיתה ה' בבית הספר שירת הים באשדוד.

לדברי למשוב, אוטונומיה בהוראה היתה צו השעה בקורונה - אבל הכרחית גם בלעדיה. "אנחנו מלמדים שנים בצורה דיפרנציאלית. יכול להיות פתיח שיעור לכל הילדים, ואז המורה מתחלקת לכמה קבוצות ועוברת מקבוצה לקבוצה. מה שקרה בקורונה זה שלקחנו ילדים ואמרנו שעכשיו עדיף לתת חצי שיעור ל-20 תלמידים, וחצי שיעור לאותם עשרה תלמידים שקשה להם, וזה מה שצריך לקחת מהקורונה, שכל ילד מקבל את תשומת הלב. יש ילדים שהקורונה עשתה להם טוב, ילדים שהיו ביישנים בכיתה פתאום התחילו לשאול שאלות, מכיוון שהם ישבו בבית במקום הבטוח שלהם".

לכתבה המלאה

יעל בלקין

"לחזור לעולם הישן זאת אשליה; צריך להבין מה הערך המוסף של המורה"

משבר הקורונה הציב בפני אנשי החינוך בארץ ובעולם אתגרים חסרי תקדים, אבל גם היה הזדמנות להובלת שינויים ולהנעת תהליכים חינוכיים מורכבים. הקורונה שינתה את האופן שבו ילדים למדו בשנה האחרונה, ויצרה הזדמנויות לחשיבה מחודשת. מה ההזדמנויות שנוצרו, ומה ההיתכנות שלהן להתממש? על השאלות האלו ניסה לענות פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבינתחומי, בשיחה עם ענת ג'ורג'י, עורכת Markerweek. הראיון נערך במסגרת ועידת החינוך של TheMarker.

"אנחנו נמצאים בעידן חדש, שבו כל ההגדרה של חינוך מתפרקת מול העיניים שלנו", אמר המבורגר. "עד עכשיו היו עולמות מאוד תחומים - היה את מגרש בית הספר שבו למדו ומגרש האונליין ששם היה הבאזז והפאן, ופתאום התלמידים מצאו את המורה האטי, עם השיטות המיושנות, בתוך המסך שלהם. זה יצר סתירה. תהליך הלמידה לא היה זורם ברוב המקומות. מערכת החינוך היתה במגננה של לשרוד, לסמן וי. היתה תחושה שצריך לעבור את זה בשלום ולא שזאת הזדמנות ליצור תהליך של למידה שיאפשר למערכת להשתפר, כי זה לא הולך להיעלם, התלמידים רוצים משהו אחר".

לכתבה המלאה

יפה בן דויד: "לא תהיה רפורמה שאנחנו לא שותפים לה. נשבית את המערכת"

"לא תהיה רפורמה שאנחנו לא שותפים לה, לא יקום ולא יהיה. נכריז על סכסוך עבודה ונשבית את המערכת. חד וחלק" - כך אמרה היום (שני) מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, בוועידת החינוך של TheMarker. הדברים נאמרו על רקע ניסיונותיו של שר החינוך, יואב גלנט, להוציא אל הפועל רפורמה למתן אוטונומיה למנהלים - שעדיין לא גובשה ופרטיה לא הובאו לעיון הציבור או המורים.

בתשובה על השאלה אם איומי השבתה ליגיטימיים, בהתחשב באובדן ימי הלימוד השנה, ענתה בן דוד: "למשרדי החינוך והאוצר אין לגיטימציה להשית רפורמה שהמורים לא יהיו שותפים לה". לדבריה, במשא ומתן שצפוי להתקיים בנוגע להסכם שכר חדש למורים, היא תדרוש לקבוע רף שכר של 10,000-9,000 שקל בחודש למורים מתחילים.

בן דוד העריכה כי גם אם המשא ומתן על הסכם שכר חדש יתחיל בקרוב, הוא לא יסתיים עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה - בגלל המצב הפוליטי ומורכבות המשא ומתן. כך, סביר להניח שהמורים יתחילו לעבוד גם בשנת הלימודים הבאה ללא הסכם שכר, וללא תוספות השכר שהיו מקבלים כתוצאה ממנו.

לכתבה המלאה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker