בדיקת TheMarker

הכירו את החברות שמקבלות מהמדינה
 מיליארדים - ללא מכרז

TheMarker והסדנא לידע ציבורי חושפים את הרשימה המלאה: אלה הגופים שקיבלו מיליארדים - בלי פיקוח

ליאור דטל
ליאור דטל

"יש פה מישהו בקהל הגדול הזה שאי פעם בחייו קיבל פטור ממכרז?״, שאל החשב הכללי לשעבר באוצר, ירון זליכה, באחת מההפגנות נגד מתווה הגז השנה. לא ראינו אף יד שהורמה, אבל מאוד יכול להיות שבקהל היו נוכחים אנשים הקשורים לאחד מ-3,900 הגופים הפרטיים שקיבלו בחמש השנים האחרונות 31.6 מילארד שקל מכספי ציבור - ללא מכרז, ללא הליך תחרותי, מבלי לבדוק אם ספק אחר היה מבצע את השירות בצורה טובה יותר ובעלות נמוכה יותר.

כך עולה מעיבוד מיוחד שביצעו מתנדבי הסדנה לידע ציבורי בעבור TheMarker. מנתוני הסדנה עולה כי מבין אלפי הספקים הפרטיים של המדינה, קבוצה קטנה של 50 ספקים גדולים קיבלו בחמש השנים האחרונות 19 מיליארד שקל למטרות שונות בהתקשרויות בפטור ממכרז.

ארץ נהדרת בפרודיה על תגלית

חוק חובת המכרזים, שחייב את כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לבצע מכרזים באופן שקוף, הוגן ושוויוני נכנס לתוקפו כבר לפני 23 שנה. הוא איפשר למשרדי הממשלה לקבל פטור מביצוע מכרז רק במקרים מיוחדים, וקבע כי גם אז עליהם לעשות הכל כדי לקיים מכרז פומבי. אבל עם השנים דווקא המכרזים הפומביים נהפכו למצרך נדיר.

לפי נתוני הסדנה, ב-2014 למשל, פחות מ-19% מההתקשרויות של משרדי הממשלה היו באמצעות מכרזים. נתונים אלה אינם כוללים את משרד הביטחון, שאין ממש תיעוד לגביו. רק בחמש השנים האחרונות זינק מספר ההתקשרויות של משרדי הממשלה בפטור ממכרז פי יותר משניים. ב-2015, היקף ההתקשרויות ללא מכרז הסתכם ב–8.6 מיליארד שקל - גידול של 230% בהשוואה ל-2010.

היקפי ההתקשרויות של הממשלה עם הספקים הגדולים ביותר בשנים האחרונות, נאספו על ידי מתנדבי פרויקט מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי. המתנדבים אספו נתונים על אלפי התקשרויות שונות של המדינה עם ספקים חיצוניים בפטור ממכרז המפורסמים באתר מינהל הרכש של משרד האוצר, ועיבדו אותם כדי לגלות מה היקף ההתקשרות עם 50 ספקים גדולים.

שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה, אמרה כי "אתר מפתח התקציב מאפשר בפעם הראשונה להבין איך מדיניות הממשלה מתממשת בפועל. בין ההצהרות, ההכרזות והחקיקה, מה שקובע בשטח הוא לאן הכסף מגיע ולא שום דבר אחר. מפתח התקציב שופך אור על אי־סדרים ועל הבזבוז האדיר של הכספים שלנו - משלמי המסים. ההתנהלות התקציבית החשוכה היתה ועודנה כר פורה לשחיתות וחוסר יעילות, וכעת אולי נוכל להתחיל לחטא אותה ולנקות אותה באמת".

בין כל משרדי הממשלה בלטו בבדיקה שני משרדים שאחראים על שירות רגיש במיוחד לציבור - משרד החינוך ומשרד הבריאות, שבשנים האחרונות הפריטו שירותים רבים שהיו בליבת פעילותם.

משרד הבריאות הוא האחראי להיקף ההתקשרויות הגדול ביותר בפטור ממכרז בחמש השנים האחרונות (8.2 מילארד שקל); משרד החינוך הוא השני בגודלו עם התקשרויות בגובה של 7.7 מיליארד שקל ללא מכרז. יותר ממחצית הספקים שברשימת 50 הספקים הפרטיים הגדולים של המדינה, עובדים גם עם משרד החינוך. המשרד מתקשר באופן קבוע עם יותר מ-200 חברות, עמותות ואנשים פרטיים בכל שנה בפטור ממכרז. אגב, משרד האוצר עצמו דורג במקום השלישי בפער ניכר, עם 3.1 מיליארד שקל.

אז מי הם הגופים המרכזיים שזוכים לקבל את הכספים ממשלמי המסים ללא צורך להתחרות? מבט עומק על שישה מתוך רשימת הספקים הגדולים ביותר של הממשלה.

עדכונים

שבעה תירוצים להתחבר לכספי ציבור

הופעה של עדן בן זקן ב–41 אלף שקל
הופעה של עדן בן זקן ב–41 אלף שקלצילום: רוני שוקרון

עשרות ספקים בודדים קיבלו מהמדינה מיליארדי שקלים, וחלקם שולטים כיום על תחומי שירות רחבים בלי שנדרשו להתמודד במכרז בשנים האחרונות. איך זה קורה?

משרדי הממשלה למדו להשתמש ב–33 נימוקים שונים שנוספו לחוק חובת המכרזים ומאפשרים להימנע ממכרז. הם הופכים את החיים של פקידי המכרז לנוחים יותר, אבל לפעמים הציבור משלם ביוקר. הנה כמה מהנימוקים.

הארכה של התקשרויות קיימות בנסיבות מיוחדות

רוב ההתקשרויות בפטור ממכרז מתבצע על ידי הארכת התקשרות קיימת לפי תנאי המכרז המקוריים שבו כבר זכו הספקים, או בתנאים מיוחדים באישור החשבת הכללית באוצר. הן מהוות כ–70% מהיקף ההתקשרויות בפטור.

כשמדובר בהתקשרות בסכום גבוה יחסית ולאחר זמן רב מההקשרות המקורית — כלומר המשרד כבר לא יכול להאריך את ההתקשרות המקורית ואין לו זמן, כוח או רצון לבצע מכרז — נדרש אישור מיוחד של החשבת הכללית להתקשרות "בנסיבות מיוחדות". כל כך מיוחדות עד שמדובר ב–45% מהיקף ההתקשרויות בפטור, שבהן עברו 14.2 מיליארד שקל.

סכומים קטנים

ההיגיון מאחורי קביעת הפטור הזה היתה רצון לחסוך מגופים ציבוריים את הליכי המכרז המסורבלים בהוצאות קטנות של פחות מ–50 אלף שקל. בדרך כלל מדובר על רכישה של כיבוד, ציוד משרדי, רהיטים ועוד הוצאות שונות — אך אלה מצטברות למאות מיליוני שקלים בשנה. משרדי הממשלה לא דיווחו על הוצאות אלה מיוזמתם. רק בעקבות מהלך של התנועה לחופש המידע הם התחילו לדווח על כך השבוע.

באחרונה חשף כתב ערוץ 1, איתם לחובר, שמשרד החינוך רכש כיבוד במחירים מופרזים ושילם 76 שקל בעבור כל פחית קפה נמס עלית 200 גרם, ו–76 שקלים בעבור כל פחית שוקולית במשקל 500 גרם.  

"ההתקשרות נדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש"

במלים אחרות — היכנסו לפאניקה. עכשיו. אנחנו על סף קריסה ואין זמן למכרז.

כך למשל, בחורף האחרון, אחרי שאלפי משפחות סבלו ימים ארוכים מהפסקות חשמל, גם משרד ראש הממשלה נפגע, ועובדיו ישבו שעות ארוכות בחושך לאחר שהמפסק הראשי בלוח החשמל נשרף. במשרד פנו לקבלן חשמל בשם חיים מורדוך שמסר שניתן לתקן את התקלה בכ–100 אלף שקל, וההתקשרות עמו אושרה בתוך זמן קצר.

משרד הרווחה ביקש להתקשר ב–2014 עם גורם פרטי ב–700 אלף שקל כדי למנוע "נזק של ממש". המשרד אכן מטפל בנושאים רגישים מאוד, שייתכן שמצדיקים התקשרות כזאת, אך הפעם דובר על התקשרות עם חברת יחסי ציבור בטענה שהמשרד מתמודד "מול מתקפה תקשורתית חזיתית". בסופו של דבר אושר בעבור כך סכום של 100 אלף שקל.

ההסבר הביטחוני

נימוק זה מאפשר לא לקיים מכרז שקיומו עלול לפגוע בביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, הכלכלה או ביטחון הציבור. משרד התעסוקה מתקשר כך עם טחנות קמח ומאפיות שמאחסנות בעבור המדינה אלפי טונות של קמח לשימוש במקרה חירום, בכמיליון שקל בשנה. במשרד טוענים כי לא ניתן לקיים מכרז, כי אם טחנות הקמח והמאפיות שמאחסנות כיום בעבור המדינה את הקמח לא יגשו אליו — יישאר בידה מלאי קמח ענקי ללא אחסון.

מיזם משותף

לעמותה או לחברה יש רעיון שייטיב עם הציבור, והיא פונה למשרד ממשלתי שמחליט להשתתף במימון ללא מכרז. השר מתגאה בתוכנית במסיבת עיתונאים, והתורמים לעמותה מקבלים הכרה ציבורית. בשנים האחרונות כ–2 מיליארד שקל מכספי הציבור הופנו לפרויקטים כאלה, שלא תמיד ברור מהי תרומתם האמיתית, ולא תמיד הם מפוקחים כראוי.

תרבות ואומנות

הנימוק מאפשר לגופי ציבור לממן מכספי הציבור אירועי תרבות, הופעות, הצגות, הפעלות, קייטנות וימי כיף לילדי העובדים — בלי לדפוק חשבון. במארס הקרוב תחגוג המשטרה את אירועי יום הבוחן, שבמסגרתם יופיע קובי מימון בעלות של כ–35 אלף שקל, וסיור לימודי של המשטרה בים המלח לא היה שלם בלי הופעה של עדן בן זקן ב–41 אלף שקל.

הספק היחיד

מסתבר שאין תחליף לאלפי גופים פרטיים בישראל, שהוזרמו אליהם כ–5 מיליארד שקל בשנים האחרונות, ולכן אין סיבה לערוך מכרז.

כך למשל, ב–2015, משרד החינוך רכש בובות חיבוקי שיסייעו לטיפול בחרדות לילדים בעוטף עזה ב–500 אלף שקל מיבואנית צעצועים בודדת, בטענה שפירסם מראש הודעה על ההתקשרות אתה, ואף חברה אחרת לא הגישה השגות.

גם 30 מיליון השקלים שהועברו לעמותת איילים חודשיים לפני גל המעצרים בפרשת ישראל ביתנו, שבו נעצר גם יו"ר איילים, הועברו בפטור ממכרז, בטענה שהם ספק יחיד וכי ההתקשרות היא "בנסיבות מיוחדות ונדירות".

תגלית: מיליארד שקל לסיורי תלמידים יהודים מחו"ל ללא מכרז לעמותה שנתמכת על ידי אדלסון

תחום: מניעת התבוללות וחיזוק הקשר של צעירים יהודים לישראל

מספק שירותים בעיקר ל: משרד ראש הממשלה

היקף התקשרות ב–2010–2015: 942 מיליון שקל

מספר התקשרויות ב–2010–2015: 7

מאז שזכתה תוכנית תגלית לככב בסדרת מערכונים בארץ נהדרת, היא נהפכה למוכרת כמעט בכל בית בישראל. אבל לא בטוח שקהל הצופים, שחיבב את הדמויות במערכונים, היה צוחק אם היה יודע כמה כסף זרם מכיס משלם המיסים לטובת התוכנית.

צילום: תגלית

כ–942 מיליון שקל העביר ב–5 השנים האחרונות משרד ראש הממשלה לחברת זכות מלידה בינלאומית, המפעילה את תוכנית תגלית, שמעולם לא נבחרה במכרז. התורם הפרטי הגדול ביותר לתוכנית הוא מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדון אדלסון.

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי בכל שנות פעילות התוכנית, אף חברה אחרת לא הציעה ליישם אותה במקום חברת זכות מלידה. נזכיר כמובן, למי ששכח, שלא נערך מכרז.

להמשך הכתבה

hp ירשה את התפקיד ומאז עובדת ללא מכרז בהיקף 
של מאות מיליונים

תחום: שירותי מחשוב ותפעול מערכות

מספק שירותים בעיקר ל: משרד הבריאות ומשרד הפנים

צילום: בלומברג

היקף התקשרות ב-2010–2015: 357 מיליון שקל

מספר התקשרויות ב-2010–2015: 92

hp היא החברה בעלת מספר ההתקשרויות הגבוה ביותר בפטור ממכרז עם משרדי הממשלה בחמש השנים האחרונות - 16 משרדי ממשלה ביצעו 92 התקשרויות עמה בתקופה זו, בעלות של 357 מיליון שקל.

למשרד הבריאות קשר ארוך במיוחד עם החברה. ב-5 השנים האחרונות משרד הבריאות העביר לה 267 מיליון שקל, בעיקר לצורך פרויקט של מערכת מחשוב בבתי החולים ששמה נמ"ר (ניהול מרכזים רפואיים). ההתקשרות האחרונה בין המשרד לחברה תסתיים ב-2020.

להמשך הכתבה

שראל: החברה שמקבלת תקציב גבוה יותר משל משרד ממשלתי מסרבת לחשוף נתונים על השימוש בו

תחום: רכש ציוד רפואי ותרופות 
לבתי החולים הממשלתיים

מספק שירותים בעיקר ל: משרד הבריאות

היקף התקשרות ב-2010–2015: 
5.3 מיליארד שקל

מספר התקשרויות ב-2010–2015: 14

5.3 מיליארד שקל - זה היקף ההתקשרות של חברת שראל עם המדינה בחמש השנים האחרונות. לשם השוואה, הסכום הזה גבוה יותר מתקציב משרד הגנת הסביבה בפועל, מ-1995 ועד היום (כ-4.5 מיליארד שקל).

עם סכום כזה, זוכה שראל ללא כל קושי בתואר הספק הגדול ביותר שעובד עם הממשלה ללא מכרז. היקף ההתקשרות עם החברה, שמבצעת רכש מרוכז של ציוד רפואי ותרופות בעבור בתי החולים, חריג וגבוה לעומת יתר התקשרויות הממשלה. אבל ההתקשרות עם שראל חריגה לא רק בגלל ההיקפים העצומים, אלא גם כי בסופו של דבר, במשרד האוצר טוענים כי המדינה לא יודעת מה בדיוק נעשה עם הכסף: בטיוטת הדו"ח של צוות לבחינת ההתקשרות עם החברה שמינתה החשבת הכללית באוצר, עלה כי "לממשלת ישראל אין כיום מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים על פעילותה של שראל".

להמשך הכתבה

תרופות, כדורים
אילוסטרציה

מבראשית: העמותה שהקים מוטי אלון קיבלה 100 מיליון שקל בשנים האחרונות

תחום: ערכי היהדות ואהבת ישראל

מספק שירותים בעיקר ל: משרד החינוך

היקף התקשרות ב-2010–2015: 92 מיליון שקל

מספר התקשרויות ב-2010–2015: 20

רק בשבוע שעבר הודיע שר החינוך נפתלי בנט כי בשנת הלימודים הבאה הוא מתכוון להכפיל את מספר תלמידי התיכון שישתתפו במסע ישראלי שמארגנת עמותת מבראשית - מתוך מטרה להוציא את כל תלמידי התיכונים למסע בשנים הבאות. העמותה שמפעילה את העמותה, היא אחת מהספקיות הפרטיות הגדולות של הממשלה, וברוב השנים ההתקשרויות עמה בוצעו ללא מכרז. העמותה מנוהלת וממומנת בחלקה על ידי מקורבים לליעוד ולבית היהודי.

מוטי אלון . מייסד העמותה. הורשע במעשים מגוניםצילום: נועם מושקוביץ

מדי שנה יוצאים אלפי תלמידי תיכון למסע רוחני בן שבועיים ברחבי ישראל שנועד לחזק בהם את ערכי היהדות ואהבת הארץ. משרד החינוך העביר מאז 2007 לפחות 100 מיליון שקל לתקצוב המסע, שממומן גם מתשלומי הורים במיליוני שקלים בשנה ומתורמים פרטיים. באתר האינטרנט של המסע נכתב כי מדובר ב"הפעלה אינטנסיבית וממושכת שמתחילה בהנץ החמה ומסתיימת בשעות הערב המאוחרות", וכי השתתפו בו יותר מ-100 אלף תלמידים.

התקציב הועבר לעמותה שיזמה ומפעילה את המסע, עמותת מבראשית, שהוקמה על ידי הרב מוטי אלון, שהורשע במעשים מגונים, ועד 2009 נוהלה על ידי אבי וורצמן, שכיהן כסגן שר החינוך בקדנציה הקודמת מטעם הבית היהודי. אלון, שכבר לא נושא בתפקיד רשמי בעמותה, הוא מחותנו של איש העסקים מרק בלזברג, המכהן כחבר בעמותה והיה אחד התורמים המשמעותיים לפעילותה. בלזברג תרם גם לשרי הליכוד משה (בוגי) יעלון וגלעד ארדן, ולפי תחקיר ביבי טורס של רביב דרוקר, גם מימן ב-2007 את נסיעת הזוג נתניהו ללונדון, ונשא בעלות אירוחם באמצעות ארגון משפחה אחת שייסד.

להמשך הכתבה

אוניברסיטת אריאל: האוניברסיטה הכי צעירה מקבלת את הסכומים הגבוהים ביותר מהמדינה בפטור ממכרז

תחום: חינוך והשכלה גבוהה

מספק שירותים בעיקר ל: משרד החינוך

היקף התקשרות ב–2010–2015: 132 מיליון שקל

מספר התקשרויות ב–2010–2015: 53

אוניברסיטת אריאל היא האוניברסיטה הצעירה ביותר בישראל - לפני ארבע שנים היא עוד הוגדרה כמכללה, אבל כשבוחנים את היקף ההתקשרות של הממשלה עמה בפטורים ממכרז, היא עולה על כל האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות הפועלות בארץ.

צילום: אייל טואג

ב-5 השנים האחרונות האוניברסיטה קיבלה את הסכומים הגבוהים ביותר מהמדינה בהליך של פטור ממכרז, מבין כל הגופים באקדמיה. האוניברסיטה מספקת למשרד מומחים, מפעילה מרכז ארצי להדרכת מורים, בודקת חומרי לימוד, ומבצעת בקרה אחרי פרישת תוכנית התקשוב של המשרד.

בכמה כסף מדובר? ב–5 השנים האחרונות הועברו לאוניברסיטה 132 מיליון שקל למטרות שונות ב–53 התקשרויות, רובן התבצעו לבקשת משרד החינוך. מהנתונים עולה כי מדובר בהארכת התקשרויות שבהן האוניברסיטה זכתה בעבר במכרז, וכי הבקשות להארכת הפטור התחילו לבלוט ב–2010, בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר החינוך. סער קידם את שינוי מעמדה של אריאל ממכללה לאוניברסיטה, בניגוד גמור לעמדתה המקצועית של הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

לצד אריאל, המדינה התקשרה בסכומים גבוהים ללא מכרז גם עם הטכניון ב–101 מיליון שקל. הכסף שימש בעיקר להתקשרות בין משרד הבינוי למכון לחקר הבנייה בטכניון, והקמת מרכז סייבר יחד עם משרד ראש הממשלה.

האגודה לבריאות הציבור: מפעילה מרכזי גמילה מסמים 24 שנים ללא מכרז

תחום: שירותי בריאות

מספק שירותים בעיקר ל: משרד הבריאות

היקף התקשרות ב–2010–2015: 228.2

מספר התקשרויות ב–2010–2015: 44

האגודה לבריאות הציבור, המפעילה את רוב מרפאות המתדון בישראל, קיבלה מהמדינה מאות מיליוני שקלים ללא מכרז בשנים האחרונות.

מרכז גמילה מסמים
מרכז גמילה מסמים צילום: ניר כפרי

האגודה מפעילה מרפאות המטפלות במכורים לסמים באמצעות תחליפי סם. משרד הבריאות בחר בה להפעיל אותם ב–1992. באוצר הבינו שיש בעיה, וב-2006 נדרש משרד הבריאות לקיים מכרז. המכרז פורסם, אבל המשרד החליט לבטל אותו בטענה שההצעות שקיבל יקרות מדי, ולבסוף ביצע אותו רק ב–2010. אז עתרה נגדו האגודה לזכויות האזרח, עם רופאים למען זכויות אדם ומכורים לשעבר לסמים, שהתנגדו לכך שהמכרז איפשר לגופים פרטיים להפעיל את המרפאות. עוד טענו העותרים כי המכרז "נוסח בצורה רשלנית תוך התעלמות מסוגיות מהותיות הנוגעות לטיב הטיפול, הפיקוח עליו וההגנה על זכויות המטופלים". נקצר לכם את התהליכים: בסופו של דבר המכרז בוטל, ומאז לא פורסם מכרז חדש.

כמה כסף עובר כך בלי מכרזים? ב–5 השנים האחרונות הועברו לעמותה 228 מיליון שקל, כולם בפטור ממכרז. שכר מנכ"ל האגודה, יהודה כהן, היה ב–2013 860 אלף שקל ברוטו לשנה, לפי הדו"חות הכספיים של העמותה, ושכרה השנתי של אחת ממנהלות החשבונות שעובדות בה היה כ–920 אלף שקל (ברוטו). נכון לאותה שנה, לעמותה גם מזומן, פקדונות וניירות ערך בשווי של כ–50 מיליון שקל.

להמשך הכתבה

מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי: ההתנהלות התקציבית החשוכה היא כר פורה לשחיתות וחוסר יעילות

היקפי ההתקשרויות של הממשלה עם הספקים הגדולים ביותר בשנים האחרונות, נאספו על ידי מתנדבי פרויקט מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי - סער אלון-ברקת וויטלי לובימצב. המתנדבים אספו נתונים על אלפי התקשרויות שונות של המדינה עם ספקים חיצוניים בפטור ממכרז המפורסמים באתר מינהל הרכש של משרד האוצר, ועיבדו אותם כדי לגלות מה היקף ההתקשרות עם 50 ספקים גדולים.

שבי קורזן, מנכלי"ת הסדנא לידע ציבורי
שבי קורזן, מנכלי"ת הסדנא לידע ציבורי צילום: ישראל הדרי
סער אלון ברקת, מוביל פרויקט הפטורים בתקציב הפתוח של הסדנא לידע ציבורי
סער אלון ברקת, מוביל פרויקט הפטורים בתקציב הפתוח של הסדנא לידע ציבורי

"הבעיה העיקרית בהתקשרויות בפטור ממכרז לאורך שנים היא התלות ההולכת וגוברת של המדינה בגופים פרטיים שמרכזים ידע ויכולות שנעלמות מידיה של הממשלה. הדבר יוצר התמכרות מסוכנת לשירותים שגופים אלה מספקים במחירים הולכים ומתנפחים על חשבון משלם המסים", אומר סער אלון-ברקת, מהסדנה לידע ציבורי. "המצב הנוכחי משקף זלזול בחוק והמדינה חייבת להחליט - או להתחיל ליישם את חוק חובת המכרזים ברצינות או לשנות אותו".

שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה, אמרה כי "אתר מפתח התקציב מאפשר בפעם הראשונה להבין איך מדיניות הממשלה מתממשת בפועל. בין ההצהרות, ההכרזות והחקיקה, מה שקובע בשטח הוא לאן הכסף מגיע ולא שום דבר אחר. מפתח התקציב שופך אור על אי־סדרים ועל הבזבוז האדיר של הכספים שלנו - משלמי המסים. ההתנהלות התקציבית החשוכה היתה ועודנה כר פורה לשחיתות וחוסר יעילות, וכעת אולי נוכל להתחיל לחטא אותה ולנקות אותה באמת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker