תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חילונים בחוץ, דתיים בפנים: רשימת התיכונים המצטיינים בישראל נחשפת

לכתבה
ניר כפרי

מנתוני משרד החינוך עולה כי מרבית התיכונים המובילים בישראל משתמשים בשיטות מיון שונות, כדי להבטיח לעצמם את התלמידים הטובים ביותר, וכך מציגים תמונה של מצוינות - בעוד משרד החינוך מעלים עין

77תגובות

מבחני קבלה, ראיונות אישיים, שכר לימוד גבוה, קבלה למגמות יוקרתיות ולעתים הגרלות — אלה השיטות שמאפשרות לבתי הספר בארץ לבחור את התלמידים הטובים ביותר, ולטפס בטבלאות ההישגים של משרד החינוך. רוב בתי הספר המובילים בישראל מצליחים להשפיע על זהות התלמידים הלומדים בהם. השיפור בהישגי התלמידים בתיכונים בשנים האחרונות נובע גם משיטות שמנתבות את התלמידים המוחלשים יותר לבתי הספר שמתקשים לקדמם ללא סיוע נוסף, בעוד משרד החינוך מעלים עין. כך עולה מבחינת הנתונים שמשרד החינוך פירסם היום (ד'), הכוללים מידע על הישגי התלמידים בבחינות הבגרות.

>>בתי הספר היסודיים המובילים בישראל - בדקו את ציוני המיצ"ב ורמת האלימות

לפי הנתונים שנחשפו בשנה שעברה לראשונה ב–TheMarker, ומאז מפורסמים באופן קבוע על ידי משרד החינוך, עולה כי גם ב–2017 מרבית התלמידים המבוססים, ביחס ליישוב שבו הם גרים, מצליחים להתברג לתיכונים החזקים — ולא בהכרח התלמידים מהיישובים המבוססים ביותר.

>> חפשו את בית הספר או את הישוב המבוקש. לחצו על הערך המעניין אתכם כדי למיין את הטבלה בהתאם, לחצו על + כדי לקבל מידע נוסף על התיכון

* נתוני משרד החינוך לשנת 2017, לא כולל את הישגי התלמידים בחינוך המיוחד

הנתונים הנוכחיים מצביעים על שינוי מגמה — התיכונים המצטיינים כבר לא מורכבים בעיקר מהתיכונים האליטיסטיים מהיישובים המבוססים, אלא גם מתיכונים דתיים בפריפריה — אך ברבים מהם נפוצות שיטות של מיון תלמידים, בין היתר על פי רמת אמונתם והישגיהם בלימודים.

כך, מעיבוד הנתונים עולה כי ממוצע הזכאות לבגרות בבתי הספר שבהם לומדים תלמידים מהרקע הכלכלי החלש ביותר מסתכם ב–60% בלבד, בעוד ממוצע הזכאות לבגרות של בתי הספר שבהם לומדים התלמידים המבוססים ביותר הוא 87% — ובחלקם נושק ל–100%.

מכיוון שכיום המדד החשוב ביותר להצלחת התלמידים הוא שיעור הזכאות בבחינת הבגרות, על התיכונים מופעל לחץ מהציבור וממשרד החינוך לשפר את מדדי הזכאות לבגרות ולהפחית את נשירת התלמידים. לכן, כדי להצליח, הם ממיינים את התלמידים — כשהצלחה תורמת למוניטין של התיכון ולגידול במספר התלמידים — וכך לתוספות תקציבי ציבור ממשרד החינוך. תופעות אלה, בשילוב עם שיטות התקצוב של משרד החינוך, רק גורמים להעמקת הפערים במערכת.

יותר ממחצית - דתיים

משרד החינוך אוסר על שיטות מיון שונות — אך חלק גדול מבתי הספר המובילים נעזרים בהם במידה כזאת או אחרת, בעוד משרד החינוך מעלים עין ברוב המקרים, ובנוסף הוא אף מתמרץ כלכלית מוסדות שמגישים שיעור גבוה של  נבחנים לבחינות הבגרות.

התיכונים המובילים: דרוזים ואולפנות

ברשימת בתי הספר המצטיינים נכללים לא רק תיכונים שממיינים תלמידים על פי הישגיהם, אלא גם תיכונים דתיים שלפני עשור נודעו בכך שסירבו לקבל תלמידים בני העדה האתיופית, או תיכונים שגובים אלפי שקלים בשנה מההורים.

חלק מבתי הספר המצטיינים מספקים שירות חשוב לתלמידים מצטיינים שלא היו מתקדמים במסגרות אחרות, או לתלמידים משכונות ויישובים מוחלשים, והם גם מצליחים יותר מבתי ספר אחרים — גם ציבוריים וגם ממיינים — גם בזכות שיטות לימודים חדשניות, השקעה גדולה בתלמידים ובפיתוח המורים, אבל משרד החינוך לא מצליח למפות את השיטות שבהם הם משתמשים ולהפיץ וליישם אותם באופן רחב.

לפי המיתוס, התיכונים המובילים בישראל הם תיכונים ביישובים המבוססים במרכז הארץ, אך הנתונים מראים כי זה רחוק מלהיות המצב. רשימת התיכונים המצטיינים בישראל מורכבת מתיכונים ביישובים ערבים ודרוזים ואולפנות. ברשימת עשרת התיכונים בעלי שיעור התלמידים הזכאים לבגרות בהצטיינות הגבוהה ביותר אין אף תיכון מתל אביב, ורק שלושה מתוכם שייכים לזרם הממלכתי; רק אחד מבין עשרת המצטיינים נמצא בעיר מבוססת בשרון (הרצליה).

ואולם, ברובם קיימים מנגנונים שונים של קבלת תלמידים, ולומדים בהם תלמידים מרקע בינוני ומעלה, למרות שהם ממוקמים ביישובים מוחלשים. כך נוצר מצב שהתיכונים הטובים ביותר ביישובי פריפריה מוחלשים מקבלים לשורותיהם את התלמידים מהמצב הכלכלי הטוב ביותר. בכל עשרת התיכונים בעלי שיעור התלמידים המצטיינים הגבוה ביותר לומדים תלמידים מרקע כלכלי בינוני  ומעלה.

תלמידי תיכון בישראל
מיכל פתאל

ב–28% מהתיכונים אין תלמידים מצטיינים

לפי נתוני משרד החינוך, התיכון הטוב ביותר בישראל זו השנה השלישית ברציפות הוא התיכון הדרוזי למדעים ומנהיגות של רשת דרכא ביישוב ירכא, שבו רוב התלמידים — כ–62% — הם בעלי תעודת בגרות מצטיינת. גם שיעור הזכאות לבגרות בתיכון בירכא גבוה במיוחד (97%), שיעור הזכאים לחמש יחידות באנגלית ובמתמטיקה הוא מהגבוהים בארץ, ושיעור בחינות הבגרות שנפסלו מחשש להעתקה בבגרות נמוך מאוד (0.9%).

בית הספר הוקם כחלק מהחלטת ממשלה לחיזוק החינוך הדרוזי בארץ, וכיום הוא חלק מרשת דרכא הפועלת בעיקר בפריפריה, אך הוא בית ספר שבוחר במבחני קבלה את התלמידים הדרוזים המצטיינים ביותר ולומדים בו רק כ-200 תלמידים. עם זאת, ההישגים שלו גבוהים יותר משאר בתי הספר הממיינים בישראל. לצדו בציבור הדרוזי בולט גם בית הספר המקיף בבית ג'אן, שמקבל לשורתיו את כל התלמידים ושיעור הזכאות לבגרות בו הוא 99.5%.

עם פרסום התוצאות בשנה שעברה אמר מנהל בית הספר, כמיל שלה, בראיון ל-TheMarker כי "אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יהיו בצמרת המשק והמדינה. זה אינו בית ספר לעשירים. שכר הלימוד בתיכון הוא כ–2,400 שקל בשנה ותשלומי ההורים נמוכים ביחס לבתי ספר אחרים במדינה. הגישה לבית הספר אינה מוגבלת רק למי שיכול לשלם".

משרד החינוך מגדיר תלמידים בעלי בגרות מצטיינת ככאלה שהממוצע המשוקלל שלהם במבחני הבגרות הוא 95 ומעלה, והתעודה שלהם כוללת 25 יחידות לימוד, וגם חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית, או לחלופין תעודה עם 30 יחידות לימוד וציון משוקלל גבוה מ–90. לפי התיכונים, בקרוב ל–28% מהתיכונים בישראל אין בכלל תלמידים מצטיינים, וב–60% מהתיכונים שיעורם של התלמידים המצטיינים נמוך מ–10%.

אחרי התיכון הדרוזי, במקום השני, מופיע תיכון ליד האוניברסיטה בירושלים (ליד"ה), שבו כ–58% מהתלמידים מצטיינים בבגרויות. תיכון ליד"ה הוא תיכון גדול באופן משמעותי ולומדים בו כ–1,000 תלמידים, כשהקבלה למסלול המחוננים בו תלויה במבחן קבלה. בנוסף, שכר הלימוד בתיכון נע בטווח של 6,500–6,000 שקל בשנה. אחריו מדורגת אולפנת דרכי נעם בפתח תקוה, שגם בה התלמידים נבחרים מראש. בתיכון הנדסאים להרצליה, שגם הוא בוחר את תלמידיו, שיעור הזכאות לבגרות הוא 100% ו–52.5% מבוגריו בעלי תעודת בגרות בהצטיינות.

הממלכתיים מובילים בליבה

בהמשך הרשימה מופיעים בתי ספר נוספים הממיינים תלמידים באמצעות מבחני קבלה, ועדות, ראיונות או בנוסף שכר לימוד גבוה במיוחד, שלעתים מהווה חסם בפני עצמו. בין התיכונים מופיעים גם אולפנות נוספות שממיינות את התלמידים ברחבי הארץ, בתי ספר כנסתיים שגם הם עורכים מיון תלמידים, ובתי ספר פרטיים כמו הכפר הירוק או התיכון למדעים ואומנויות בירושלים, וכן גם תיכון עתיד למדעים בלוד, שבו לומדים התלמידים המצטיינים מיישובי האזור, והתיכונים הערבים עתיד אלהליה באום אל פאחם ותיכון אלבשאאר בסחנין, שגם הם נוקטים בשיטות שונות של מיון תלמידים. תיכון מצטיין נוסף הוא תיכון המר בבת ים, שהגיע ל-100% זכאות לבגרות.

לימודי המתמטיקה עדיין במצוקה

רק לאחרונה התגאה שר החינוך נפתלי בנט בתוכנית לתגבור מספר הנבחנים בבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, שבה מושקעים כ–70 מיליון שקל בשנה. התוכנית אכן הצליחה להגדיל בכ–42% את מספר התלמידים שנבחנו בבגרות במתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר, אך מנתוני המשרד עולה כי לימודי המתמטיקה בישראל עדיין נמצאים במצוקה. עם זאת, בכמה יישובים בפריפריה אכן נצפה שיפור.

לפי הנתונים, ב–25% מכלל התיכונים בארץ שיעור הנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה הוא אפסי. מדובר ב–280 תיכונים שבהם אף תלמיד לא למד או נבחן מתמטיקה ברמה הזאת, לעתים בגלל שבתיכון עצמו אין אפשרות לעשות זאת. בתיכונים האלה נכללים תיכונים בפריפריה וביישובים הערבים, אך גם תיכונים חרדים שחלקם אינו מגיש תלמידים במתמטיקה ברמה הזאת, ובתי ספר לנוער בסיכון.

גם כשבוחנים את בתי הספר ברף העליון — שבהם שיעור הזכאים לחמש יחידות במתמטיקה הוא הגבוה ביותר, מתגלה תמונת מצב שמעוררת אי נוחות. רק ב–10 תיכונים בישראל — פחות מאחוז מכלל התיכונים בארץ — יותר מחצי מתלמידי התיכון זכאים לחמש יחידות במתמטיקה.

בנוסף, רק ב–26 תיכונים בישראל (שהם 2.2% מהתיכונים בארץ) יותר מ–40% מהתלמידים נבחנו בחמש יחידות במתמטיקה. לעומת זאת, ב–40% מהתיכונים בישראל פחות מ–10% מהתלמידים היו זכאים לחמש יחידות במתמטיקה.

תיכון תלמה ילין בגבעתיים
מגד גוזני

התיכון שבו שיעור הזכאות למתמטיקה הוא הגבוה ביותר הוא התיכון הדרוזי למדעים ואומנויות של רשת דרכא, שגם מוקם במקום הראשון מבחינת שיעור המצטיינים בבגרות. בתיכון זה 91.3% מהתלמידים היו זכאים לבגרות, ובנוסף הוא השני בארץ מבחינת שיעור התלמידים שהיו זכאים לחמש יחידות באנגלית (97.1%). אחריו ממוקמת ישיבה תיכונית תורה ומדע בירושלים, עם 86% מהתלמידים שהיו זכאים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, ואחריה תיכון הנדסאים בהרצליה עם 82.6%, גם הוא בוחר את התלמידים שמתקבלים אליו. תיכון הנדסאים בהרצליה הוא התיכון המוביל בישראל מבחינת שיעור התלמידים שנבחן בחמש יחידות בבגרות — כל התלמידים שלומדים בו זכאים לבגרות חמש יחידות באנגלית, והוא התיכון היחיד בארץ שבו שיעור הזכאים לבגרות באנגלית הוא מלא.

אחרי התיכונים האלה, הזכאות לבגרות בחמש יחידות יורדת. כך למשל, 65% מהתלמידים בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים, שהוא תיכון פרטי המופעל על ידי עמותה, בכאים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה, ואחריו תיכונים נוספים שממייינים — עתיד למדעים לוד ותיכון ליד"ה בירושלים, שגם בהם שיעור הזכאים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה הוא מהגבוהים במדינה.

לפי נתוני המשרד, ב–10.5% מהתיכונים בישראל אין אף תלמיד שנבחן בחמש יחידות באנגלית, ורק ב–40% מהתיכונים מחצית מהתלמידים היו עם חמש יחידות באנגלית. התיכון הבולט מבחינת לימודי האנגלית אחרי הנדסאים בהרצליה והמדעי בירכא הוא תיכון תלמה ילין בגבעתיים, שבו 96.5% מהתלמידים היו זכאים לבגרות באנגלית. לאחר מכן מופיע תיכון לאומנויות באשקלון שגם בו יש קבלת תלמידים באמצעות סדנאות בתחום האומנות, ואחריו תיכון מכבים רעות.

זכאות מלאה לבגרות - רק ב-50 תיכונים

למרות שכמה בתי ספר בישראל, דוגמת התיכון המקיף בבית ג'אן, הוכיחו כי כמעט כל תלמיד תיכון יכול לעבור את מבחני הבגרות, רק כ–50 תיכונים בישראל הצליחו להתברג לרשימת התיכונים שבה קיימת 100% זכאות לבגרות. בשנים האחרונות מעמדה של הבגרות מתערער בעקבות הביקורת על המבחנים והנזקים שהם גורמים ללימודים בבתי הספר ולהסללת תלמידים, אך היא עדיין נותרה הגורם המשפיע ביותר על עתיד התלמידים הלומדים בתיכונים.

רוב התיכונים שבהם כל התלמידים היו זכאים לתעודת בגרות (58%) הם תיכונים דתיים ו–18% מהם היו ערבים. רק 12% מהם היו תיכונים בזרם הממלכתי וכ–10% מהעיר תל אביב. ברשימה בלטו בין היתר תיכונים מיישובים שונים בארץ. כמו למשל, נזירות נצרת בחיפה ואולפנת שלעבים בגזר, התיכון הממלכתי־דתי בזכרון יעקב, תיכון עתיד בכפר קרע, אולפנת דרכי נעם בפתח תקוה, אולפנת נריה במטה בנימין, אולפנת צביה בני ברק ותיכון הנדסאים בהרצליה. ברשימה הופיעו גם בתי ספר חרדים לבנות עם שיעור זכאות לבגרות של 100%, כמו למשל באר מרים בחדרה ותיכון בית יעקב לבנות בביתר עילית.

קרית עקרון מובילה

משרד החינוך מפרסם בנוסף לנתוני הזכאות לבגרות גם את הנתונים על נשירת התלמידים מבתי הספר ביישובים השונים — זאת כדי לעודד את בתי הספר שלא להנשיר תלמידים חלשים כדי לשפר את הישגי בתי הספר. בחינה של הנתונים האלה מגלה כי בדרך כלל כי ככל שהיישוב חלש יותר כך הנשירה שבו גבוהה יותר, אך הבעיה מאפיינת בעיקר יישובים בציבור הערבי ויישובים חרדים. בכפר ברא קיימת בעיה משמעותית של נשירת תלמידים (8% מהתלמידים נשרו ממערכת החינוך ב–2017), המועצה המקומית יבנאל בצפון (4.8%), כספיה (4.7%), סחנין (4.6%), קרית יערים (4.1%), אל קסום (3.5%), וערערה בנגב (3.2%). לשם השוואה, ביישובים קרית אונו, הרצליה, חולון, נתניה שיעור הנשירה נמוך מאחוז.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מערכת החינוך נמצאת בעלייה ובתנופה, ולראייה רואים עלייה בכל המדדים של איכות התעודה. הנתונים מצביעים על כך שיותר ויותר בתי ספר מהפריפריה ניגשים לחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. המשרד חותר להמשיך במדיניות שתבטיח את המשך צמצום הפערים".

אפשר גם אחרת

תיכונים אחרים הוכיחו שאפשר להגיע להישגים גבוהים מאוד ללא מיונים — ועוד על ידי קבלה של התלמידים המתקשים ביותר, מתן הזדמנות ותמיכה בהם. ברשימה בולטים לטובה בתי ספר המתמודדים עם תלמידים מאוכלוסיות מתקשות או עם נוער בסיכון, שהצליחו למרות הקשיים להגיע להישגים גבוהים במיוחד, דוגמת כפר הנוער בני הגולן ברמת מגשימים, שבו שיעור הזכאות לבגרות הוא 100%, והישיבה התיכונית חיספין בגולן, שבה שיעור הזכאות לבגרות הוא 93%. בכפר הנוער נירים הגיעו 85% מהלמידים לזכאות לבגרות, וכך גם בברנקו וייס במודיעין, ששיעור הזכאות בו הוא 72% — מדובר בבתי ספר וכפרי נוער המיועדים לנוער בסיכון, שמצבם קשה במיוחד, ולמרות זאת הצליחו להגיע לשיעור זכאות גבוה מהממוצע הארצי ולשפר את סיכוייהם לעתיד של התלמידים הלומדים בהם.

יש בתי ספר נוספים ביישובים מוחלשים מבחינה כלכלית שהגיעו להישגים גבוהים מבחינה ארצית. בולטת גם אולפנת אור עקיבא, מקיף ד' באשדוד, אולפנת בני עקיבא בערב , אולפנת אמית בבאר שבע, אורט דתי לבנות בבני ברק, עירוני ו' בתל אביב, הרב תחומי בחורה ותיכוני אמית בעכו ובטבריה.

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב ושר החינוך נפתלי בנט
דודו בכר

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות