אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה אבודה

השנה שבה יצאו לאור הבעיות והכשלים במערכת החינוך

האדר חינוך

ברגע אחד, ללא הודעה מוקדמת, מחשבה או תכנון, נסגרה לפני קצת יותר משנה מערכת החינוך בישראל בגלל נגיף קטן וחמקמק. מאז היא נפתחה (חלקית), נסגרה שוב ואז נפתחה מחדש, רק כדי להיסגר שוב כמה ימים לאחר מכן. אף לקח לא נלמד לאורך הדרך ואף תוכנית אמיתית לא גובשה, אלא רק ניסוי וטעייה וזגזוג מתמשך. ובמרכז הבלבול ניצבים ילדים מתוסכלים, שמתמכרים למסכים וחווים מצוקות אישיות וחברתיות, והורים שמאבדים את זה.

שנת הקורונה הוציאה לאור את כל הבעיות הקשות שיש במערכת החינוך הישראלית. המקור של חלק מהן נעוץ עמוק בהיסטוריה. למרות זאת, לא הכל אבוד. מורים מסורים שרוצים לשנות, יוזמות מקומיות ומיוחדות, תלמידים שמוצאים דרך ללמד את עצמם וניסיון עולמי יכולים להאיר את הדרך ולאפשר למערכת להשתנות. בסדרת כתבות שמתמקדת בחינוך על כל היבטיו, אנחנו מביאים מעט מהקשיים שעמם התמודדו אנשי החינוך, את המחדלים ההיסטוריים ואת נקודות האור שנותנות תקווה לשינוי. בין היתר נספר את סיפורם העצוב של המורים שרצו להשפיע, נרמסו תחת הוראות סותרות וזעם ציבורי והחליטו לפרוש, ניתן הצצה לעולמם של הילדים שהופקרו ומילאו את זמנם במשחקי מחשב, ונעשה קפיצה מהירה לסין ולגרמניה, שעשו זאת קצת אחרת. ישנה גם כתבה על גם מורה אחת, מיוחדת, שמאמינה שאפשר לשנות, וגם סיפור של גן קטן, בלב יער, שונה לגמרי מכל מה שהיכרתם עד היום.

הקורונה לימדה אותנו שיעור על חשיבות התכנון, היצירתיות והאנושיות, ועל תפקידם החשוב כל כך של בתי הספר והמורים לרווחתם הנפשית של ילדינו ולעתידם. נותר לקוות שמי שצריך, באמת ילמד מזה.

ענת ג'ורג'י וליאור דטל

להמשך קריאה

הכתבות המומלצות

כתבות ראשיות באתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות