בנק ישראל על המו"מ עם המורים: לגבש מנגנון לאיתור מצטיינים — ולתגמל אותם

בנק ישראל הציע לנצל את המשא ומתן בין הסתדרות המורים למדינה, כדי לשפר את מערכת החינוך ולהכניס שינויים בתנאי העבודה של המורים. מדובר בשינויים שעליהם כבר המליץ בעבר בנק ישראל — כמו מעבר לחמישה ימי לימודים, שינוי משמעותי של לוח החופשות ובניית מנגנון להערכת מורים מצטיינים שיאפשר לשלם להם שכר גבוה יותר.

ההמלצות של בנק ישראל הוצגו לממשלה בשנה שעברה, עוד לפני תחילת המשא ומתן עם הסתדרות המורים, וכן בדו"ח השנתי של הבנק שפורסם במארס. עם זאת, הסיכויים להחלת שינויים כאלה במערכת החינוך ובהסכם השכר עם המורים נמוכים מאוד על רקע המצב הפוליטי, שעלול להביא לסיום המגעים עם המורים ללא תוצאות משמעותיות, אם בכלל.

חלק מההמלצות של הבנק המרכזי היו אמורות לקבל ביטוי במשא ומתן הנוכחי, אבל הוסרו על ידי משרד האוצר. ההמלצות הוסרו בשל ההתנגדות הצפויה של הסתדרות המורים — וחוסר היכולת של משרד החינוך ליישם מהלכים כאלה בתקופה הנוכחית.

הפגישה שהתקיימה אתמול בין מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, לממונה על הסכמי השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, הסתיימה ללא תוצאות. הסתדרות המורים הודיעה כי היום לא יתקיימו לימודים בכל המדינה.

• 6,000 שקל לכל תלמיד חרדי שילמד מתמטיקה ואנגלית - האם זה יצליח?
• מורים הם לא מנכ"לים, והשכר שלהם לא צריך להיקבע באותה דרך
• הסתדרות המורים מודיעה: מחר לא יתקיימו לימודים בכל הארץ

תגמול למתחילים, ואיתור המצטיינים

אחת הסוגיות שמעכבות את המשא ומתן עם הסתדרות המורים היא תגמול המורים המתחילים. השכר ההתחלתי בהוראה בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים נמוך במיוחד — ומגיע ל–6,900 שקל (ברוטו) למשרה מלאה.

במשרד האוצר דרשו להתמקד בתוספת שכר רק למורים בוותק של עד 15 שנה, אבל בהסתדרות המורים דרשו להעניק תוספות שכר לכלל המורים, נוסף על הגדלה משמעותית של השכר ההתחלתי. גם לפי בנק ישראל, המדינה היתה אמורה להתמקד בשיפור השכר ההתחלתי של המורים.

מחלוקת נוספת בין המורים למדינה קשורה להשפעת הוותק על שכר המורים. כיום, הוותק של עובד הוראה הוא הגורם המשפיע ביותר על שכרו — ככל שהוותק גבוה יותר, כך השכר עולה. בנק ישראל המליץ לצמצם את ההשפעה של מרכיב הוותק בקידום השכר אצל עובדי ההוראה.

כחלק מהשינוי הזה הבנק המליץ לבנות מנגנון להערכת מורים, המבוסס על יכולתם לשפר את ציוני התלמידים ולקדם יעדים חינוכיים. המנגנון אמור לסייע למנהלים להחליט מיהו מורה מצטיין, ונועד לאפשר למנהלים בבתי ספר חלשים בפריפריה לזהות מוריםמצטיינים ולמשוך אותם אליהם.

המשא ומתן עם המורים לא עסק בהקמת מנגנון להערכת מורים ובתגמול מורים על פי תוצאות ההערכה. גם משרד החינוך מתקשה לקבל החלטות בנוגע להקמת מערך כזה. עם זאת, במשא ומתן עלתה אפשרות ליצור תחומי אחריות חדשים בבתי הספר, הכרוכים בתוספת שכר, וכך לאפשר למנהל למנות מורים מצטיינים לעמוד בראשם בתמורה לתוספת שכר.

המלצה נוספת של בנק ישראל היתה להגדיל את שכרם של מורים בעלי הכשרה מתאימה להוראה של מקצועות שבהם חסרים מורים — כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים — אבל גם הההמלצה הזאת כמעט לא נדונה במשא ומתן. באוצר קיוו להקים מנגנון שיאפשר לתת מענק לימודים לסטודנטים מצטיינים שיתחייבו לעבוד כמה שנים בהוראה, שלא יהיה תלוי בהסכמת הסתדרות המורים — אבל מדובר בחלוקה נקודתית ובתקציב נמוך.

מורים בחוזים אישיים? לא בבית ספרנו

בבנק המרכזי הציעו מהלך רחב יותר, שיכלול גם אפשרות להעסיק מורים במקצועות נדרשים בשכר גבוה יותר באמצעות חוזים אישיים. אלא שבהסתדרות המורים מתנגדים בתוקף למהלך הזה.

בנוגע לשינויים בלוח החופשות, בבנק הציעו לקצר את שבוע הלימודים בבתי הספר לחמישה ימים. כיום ישראל היא המדינה היחידה ב–OECD ששבוע הלימודים בה הוא בן שישה ימים. המצב מקשה על בתי הספר, מכיוון שהמורים מועסקים במשך חמישה ימים בשבוע ובתי הספר פתוחים במשך שישה ימים בשבוע.

אבל המשא ומתן לא עסק גם במעבר לחמישה ימי לימודים בשנת הלימודים הקרובה. עם זאת, באוצר שואפים להגיע למצב שבו הסתדרות המורים תסכים לשתף פעולה עם מהלך דומה בשנים הבאות. בכל הנוגע לחופשות הלימודים, המשא ומתן עוסק בשינוי המועדים של כמה ימי חופשה בודדים.

בנק ישראל הציע עוד שורה של המלצות, שאינן תלויות במשא ומתן הנוכחי — כמו הענקת אוטונומיה רבה יותר למנהלי בתי הספר וגיבוש כלים שיאפשרו להעריך את יכולת הניהול שלהם על סמך הישגי התלמידים. עוד המליצו בבנק להגדיל את התקציב להעדפה מתקנת של תלמידים — בעיקר בציבור הערבי. תוספת התקציב הזו צפויה לעבור במסגרת תוכנית החומש החדשה לחברה הערבית שהממשלה אישרה.