עמדתי ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לעזוב את ההוראה
בשבע השנים האחרונות הייתי מורה בתיכון, אך ב-1 בספטמבר הקרוב לא אכנס לכיתה ■ איני טורק את הדלת בזעם, אבל זכיתי להכיר מקרוב את הבעיות הקשות והעמוקות במערכת החינוך ■ הנה שבעה סיפורים מהמסע שלי בתחום החינוך, אולי יהיה אפשר ללמוד מהם משהו
הזמן הגרוע ביותר לסכם שנת לימודים הוא דווקא בסופה. המורות והמורים אפופים במה שניתן לכנות "שכרון סוף השנה". העבודה, או לפחות עיקרה, הסתיימה, וכעת מתמלא הזמן בטקסים ובפרידות – חלוקת תעודות וטקסי הוקרה. המורות והמורים שבים הביתה עם זרי פרחים ומתנות קטנות מהתלמידים, ומוצאים סוף־סוף זמן לדבר עם הקולגות, אחרי שנה שבה בקושי התראו בהפסקות הקצרות בחדר המורים. אחרי הברכות והארוחות החגיגיות, משתרע החופש הגדול – פנוי ומלא באפשרויות.
כתבות מומלצות

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"
פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות
תגובות
על סדר היום
בשיתוף One Systems
מדדים של קסם
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
תוכן שיווקי
כתבות שאולי פספסתם

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?
