"אמרו לנו שאנחנו לא מבינות בכלכלה — היום חינוך חינם נראה טבעי לחלוטין"

החינוך לילדי הגיל הרך מופקר, לא מנוהל ובלתי־מפוקח ■ הכשל הזה מוביל לרמה חינוכית ירודה ולמעמסה כלכלית כבדה על כתפי ההורים ■ פעילה בתחום: "חינוך איכותי בגיל הרך הוא מפתח לצמצום האי־שוויון"

ליאור דטל
ליאור דטל
מעון של ויצו. מפעילי מעונות היום המפוקחים מזהירים באופן קבוע מקריסה
מעון של ויצו. מפעילי מעונות היום המפוקחים מזהירים באופן קבוע מקריסהצילום: הדס פרוש
ליאור דטל
ליאור דטל

"המערך החינוכי בגילי 0–3 לא טוב, לא מפוקח ולא מנוהל. לא ברור איפה הילדים נמצאים ומה הם מקבלים שם" — כך אומרת ענת רוזיליו, ממובילות המחאה החברתית ב–2011 וכיום מנהלת את מערך התקשורת בקרן ברל כצנלסון, שממשיכה להיות פעילה בתחום הגיל הרך.

המלצות ועדת טרכטנברג — שהוקמה בעקבות המחאה החברתית ב–2011 — עסקו בין השאר בבניית עשרות אלפי מעונות מפוקחים ומסובסדים, לצד שיפור איכות המעונות והידוק הפיקוח עליהם, אך כל אלה לא יושמו. ההשקעה במסגרות הגיל הרך בישראל נותרה הנמוכה ביותר בקרב המדינות המפותחות, היצע המעונות המסובסדים לא עלה באופן משמעותי, ואיכות הטיפול בילדים לא השתפרה.

בשנים האחרונות מפעילי מעונות היום המפוקחים והמסובסדים — כמו ויצו ונעמ"ת — מתמודדים עם משבר חמור של כוח אדם, והם מזהירים באופן קבוע מקריסה. מפעילי המעונות אינם מצליחים לגייס כוח אדם איכותי וקבוע, ומתמודדים עם תחלופה גבוהה. ב–2018, לאחר שביתת אזהרה, התחייבה המדינה להקים ועדה שתבחן את מצבם ותמליץ על טיפול במשבר — אלא שזו מעולם לא הגישה את מסקנותיה.

ענת רוזיליו. "שכבת הגיל 0–3 נותרה מופקרת"צילום: קרן ברל כצנלסון

ואולם הבעיות גדולות בהרבה מתחום המעונות המפוקחים. יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה ומייסדת ארגון חינוך מלידה, אומרת כי "גם הורים שמשלמים 4,000 שקל בחודש למעון פרטי מגלים פתאום שהצוות לא עבר הכשרה מסודרת". לדבריה, "צריך להציע להורים היצע של מסגרות איכותיות — היום אין היצע ואין לילדים נגישות למסגרות חינוך איכותיות. רוב ההורים שמנסים להתקבל למעונות המסובסדים והמפוקחים נדחים".

ד"ר טלי יריב־משעל, מנכ"לית קרן ברכה, הפועלת בתחום, אומרת כי המודעות לנושא אמנם עלתה, "אבל לצערי, השגנו הרבה פחות בשטח — מעונות היום עדיין סובלים מתת־תקצוב, אין התייחסות רצינית של הממשלה להתמקצעות המטפלים ואין השקעה מספקת בהרחבת מערך השירותים שצריכים להינתן להורים ולפעוטות.

"על הממשלה לדאוג להתמקצעות נכונה של המטפלות ולתנאי עבודה ותשלום ראויים, ולפתח מגוון אפשרויות לליווי וטיפול בכל מגזרי האוכלוסייה".

קריאה לתוכנית חירום

לפי ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה, ייתכן שבקרוב תועבר האחריות על חינוך הגיל הרך ממשרד הרווחה למשרד החינוך — אך ספק אם הצעד הזה לבדו ישפר את המצב.

יש לציין כי בשנה האחרונה, לאחר הזנחה של עשרות שנים, בכל זאת נרשמה תזוזה מסוימת במערך הטיפול בגיל הרך. הכנסת אישרה השנה את תקנות חוק הפיקוח, שקבעו סטנדרטים לגנים פרטיים, אך הם נותרו בסיסיים מאוד ונמוכים מהמקובל ב–OECD, ולא גויסו פקחים שיאפשרו לאכוף אותם. מול אלפי מסגרות פרטיות שבהן מאות אלפי ילדים, משרד הרווחה מעסיק רק כ–20 מפקחים.

בעקבות התנגדויות של חברי כנסת לחוק הפיקוח על מסגרות המפוקחות, נקבעו תקנות בסיסיות במיוחד, שאינן מקלות את הצפיפות במעונות או מפחיתות את היחס בין מספר הילדים למספר המטפלות.

ענת דייגי, מייסדת ארגון הורים למען אחריות מלידה, אומרת כי "חייבים לשפר את הסטנדרטים, אחרת נמשיך לראות את שטף ההתעללויות בתקשורת. אני קוראת לשרים הרלוונטים — עמר בר לב, יפעת שאשא ביטון ומאיר כהן — לקדם מיד תוכנית חירום לגיל הרך. יש לתגבר את מערכי האכיפה, להגדיל את מספר שעות ההדרכה הפדגוגית ולהתוות תוכנית הדרגתית לשיפור הסטנדרטים".

מעון של ויצו. "חינוך איכותי מגיל 0 הוא גורם משמעותי בהתפתחות הילד"צילום: הדס פרוש

"ההשקעה המשתלמת ביותר לחברה"

לפני עשר שנים, עם פרוץ המחאה החברתית, החליטה רוזיליו לפתוח יחד עם קבוצת אמהות במאבק נגד הקשיים הכלכליים שכרוכים בגידול ילדים בישראל. "רצינו להעלות את הנושא על סדר היום. עד אז כל אחת מאיתנו התמודדה בעצמה וקרסה תחת הנטל הכלכלי הזה, שנראה כמו משכנתא שנייה. היינו ממוקדות במטרה — הפחתת העלויות — והדרישה המרכזית שלנו היתה חינוך חינם מגיל אפס. זה פתרון שאני מאמינה בו גם היום", הסבירה.

"מחאת העגלות", שהיתה חלק מהמחאה החברתית הגדולה של 2011, הובילה להישג המשמעותי ביותר של אותה שנה — הרחבת חוק חינוך חובה לגילי 3–4. "אמרו לנו שאנחנו לא מבינות בכלכלה ושזה יקר מדי להכניס את גילי 3–4 לחינוך חובה, אבל ברגע שההחלטה עברה זה נראה כמו הדבר הכי טבעי בעולם. אנשים שכחו שפעם הורים היו צריכים לממן מסגרות פרטיות במשך חמש שנים באלפי שקלים בכל חודש".

"בעוד שמצבם של ילדים בני 3–4 השתפר באופן משמעותי, שכבת הגיל 0–3 נותרה מופקרת", אומרת רוזיליו, שתומכת בחינוך חינם. "היום אני מבינה שהעול הכלכלי של ההורים הוא שולי לעומת היעדר חינוך איכותי ומפוקח בגיל הרך. זה נושא שלא היינו מספיק מודעות לו בזמנו, אבל הוא המפתח לצמצום האי־שוויון. יש מחקרים רבים שמצביעים על כך שחינוך איכותי מגיל 0 הוא גורם משמעותי בהתפתחות הילד ובשוויון הזדמנויות. ההשקעה בחינוך בגיל הרך היא המשתלמת ביותר לחברה, והיא גם מונעת נזקים שקשה יותר לתקן בשלבים מאוחרים יותר".

"אובססיה לחינוך חינם"

מצבם החמור של המעונות המפוקחים אינו מאפשר לקדם כרגע תוכניות חינוך חינם מגיל אפס, כפי שעולה מהצעת החוק ששרת התחבורה מרב מיכאלי ושר הבריאות ניצן הורביץ החלו לקדם במאי — מכיוון שכבר כעת המעונות אינם מצליחים לעמוד בביקוש או לגייס מספיק כוח אדם.

פרופ' מנואל טרכטנברג. "חינוך חינם דורש משאבים רבים, ולמדינה אין כוח אדם מתאים"צילום: תומר אפלבאום

לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג — שמאז המחאה החברתית מנסה לקדם תוכניות לרפורמה בגיל הרך — אי־אפשר יהיה לספק חינוך חינם מגיל אפס, אך במקום זאת הוא מציע להרחיב את מערך המסגרות המסובסדות ולשפר את איכותן. "צריך לפעול לטובת הילדים בגיל 0–3, אבל אי אפשר להסתפק באמירה של חינוך חינם, זה לא העניין כאן", אומר טרכטנברג. "במצב התקציבי הקיים עדיף לצאת במתווה של חמש שנים להקמת מסגרות איכותיות עם כוח אדם מוכשר, שיגדילו את היצע של מסגרות מסובסדות להורים ויפחיתו את התשלומים החודשיים".

הוא מוסיף כי "חינוך חינם דורש משאבים רבים, ולמדינה אין כוח אדם מתאים. אנחנו צריכים להכשיר כוח אדם איכותי. כשאתה שם ילדים במסגרות בחינם בלי לשפר את איכות הטיפול ואיכות המטפלים, אתה יוצר נזק. לכן צריך להתמקד קודם בהכשרת אנשי צוות ובהגדלת היצע המסגרות המסובסדות. בסופו של התהליך, ילדים בגיל הרך יוכלו להיות במסגרות מסובסדות שיענו לכל הצרכים שלהם, וזה מהלך שעדיף לקדם על פני אובססיה לחינוך חינם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"