המרצים במכללות הציבוריות הכריזו על סכסוך עבודה; מאיימים להשבית את פתיחת שנת הלימודים

המרצים במכללות מוחים על שכרם, שנמוך משכר מרצים מן החוץ באוניברסיטאות, ועל תנאי העסקתם: "עמדת המדינה היא שיש השכלה גבוהה סוג א' והשכלה גבוהה סוג ב', הממוקמת במרביתה בפריפריה"

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללת סמינר הקיבוציםצילום: יעל אנגלהרט
ליאור דטל
ליאור דטל

המרצים החברים בסגלים הזוטרים ב-13 המכללות האקדמיות הציבוריות הכריזו על סכסוך עבודה, ומאיימים שלא לפתוח באוקטובר את שנת הלימודים האקדמית הבאה אם דרישותיהם לא ייענו. סכסוך העבודה הוכרז על ידי איגוד הסגל האקדמי, המאוגד ב"כוח לעובדים".

חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות כוללים כ-6,000 מרצים, מתרגלים ועוזרי הוראה שאינם בעלי קביעות, אך אחראים על רוב ההוראה המתבצעת במכללות. לדבריהם, 90% מהמרצים במכללות מועסקים במעמד של סגל זוטר. אופן ההעסקה שלהם כולל פיטורים בסוף כל סמסטר והיעדר ביטחון תעסוקתי, מאחר שאין ודאות כי יועסקו שוב לאחר סיום שנת לימודים.

נוסף על כך, שכר חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות נמוך מזה של המרצים מן החוץ באוניברסיטאות. כמו כן, תנאי העסקתם אינם מאפשרים תוספת שכר בגין ותק, ואין להם מנגנוני קידום בעבודה.

ועדי הסגלים הזוטרים במכללות הציבוריות מקיימים מו"מ לשינוי מעמדם ותנאי העסקתם במשך יותר משנתיים וחצי. בשנים האחרונות הושגו הסכמים ששיפרו את תנאי ההעסקה של חברי הסגל הזוטר באוניברסיטאות, אך תנאיהם של חברי הסגל הזוטר במכללות לא עודכנו בהתאם.

איגוד סגל ההוראה הזוטר במכללות הציבוריות מאגד את חברי הסגל הזוטר ב-13 מתוך 22 המכללות הציבוריות, בהן מכללת עמק יזרעאל, מכללת כנרת, מכללת רופין, המכללה האקדמית תל אביב־יפו, מכללת שנקר, בית ברל, אחווה, עזריאלי, הדסה, אשקלון, ספיר, המכון הטכנולוגי חולון והמכללה להוראה סמינר הקיבוצים.

הדרישות המרכזיות של הסגל הזוטר הן העלאת שכרם, שלא עודכן לדבריהם מאז 2014; העלאת שכר על פי ותק; הסדרת הביטחון התעסוקתי והקידום המקצועי של חברי הסגל; והסדרת אפשרות לעבודה רב שנתית.

"עמדת המדינה היא שיש השכלה גבוהה סוג א' והשכלה גבוהה סוג ב', הממוקמת במרביתה בפריפריה", אומר ד"ר רגב נתנזון ממכללת ספיר ומהמכללה האקדמית תל אביב־יפו. "המספרים מדברים בעד עצמם – השקעת המדינה בסטודנטים במכללות הציבוריות נמוכה בכ-40% מאשר בסטודנטים באוניברסיטאות. הגיע הזמן לשים לזה סוף".

איתי סבירסקי, מזכ"ל משותף בכוח לעובדים המלווה את האיגוד, מסר: "בתקופת הקורונה, מרצים במכללות נדרשו לבצע עבודה ללא תשלום. ראשי המכללות הניחו כמובן מאליו שסגל ההוראה יישא בנטל העבודה הנוספת בזמן המשבר גם כשהוא מפוטר וללא חוזה עבודה. מדובר בעיוות שנמשך 25 שנה. סגל ההוראה בעמק יזרעאל או באשקלון לא שווה פחות מסגל ההוראה באוניברסיטת תל אביב. אין סיבה שמרצי המכללות יידרשו ללמד בכמה מקומות ברחבי הארץ רק כדי להבטיח לעצמם הכנסה סבירה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"