חזרה לעמוד הבית
התחברותרכישת מינוירכישת מינוי
חדשות | חינוך
דו"ח המבקר |

לימודים באיכות ירודה והפניה למקצועות מוצפים: כך נפגע שילוב החרדים באקדמיה

לפי דו"ח מבקר המדינה, המשימה הלאומית של שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה נפלה בין הכיסאות ■ חברה בוועדת ההיגוי של התוכנית: "חלק גדול מהתקציב הופנה למימון ההפרדה המגדרית במקום לתמיכה בסטודנטים והכנתם ללימודים, מניעת נשירה וסיוע כלכלי למשתתפים"

ליאור דטל
ליאור דטל
06 במאי 2019
06 במאי 2019
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סטודנטים חרדים בקריה האקדמית אונו. למצולמים אין קשר לכתבה
סטודנטים חרדים בקריה האקדמית אונו. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דן קינן
ליאור דטל
ליאור דטל
06 במאי 2019
06 במאי 2019

שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מוגדר משימה לאומית, אך התוכניות שהובילה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) כדי להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים היו עמוסות ליקויים ולא אפקטיביות. המל"ג לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה ולא יצרה שינוי משמעותי בציבור החרדי, לא הצליחה לעודד גברים חרדים לפנות ללימודים אקדמיים והפנתה רבים ללימודי הוראה אף שהשוק מוצף — כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני).

לפי הדו"ח, במשך שנים רבות לא ביצעו במל"ג בדיקת איכות של הלימודים האקדמיים במסגרות הלימוד החרדיות, ובבדיקות המעטות שבוצעו התגלו פגמים משמעותיים. בדו"ח נקבע כי המל"ג גם לא הצליחה לצמצם את הנשירה הגבוהה של הסטודנטים החרדים מהלימודים. כך, אחרי חמש שנים של עלייה במספרם, מאז 2017 ניכרת ירידה וכמחצית מהגברים החרדים נושרים לפני סוף הלימודים.

אחת החברות בוועדת ההיגוי של התוכנית אמרה למבקר המדינה כי "חלק גדול מתקציב התוכנית הופנה למימון ההפרדה המגדרית והמגזרית במקום לתמיכה בפרט — כמו הכנה ללימודים, מניעת נשירה וסיוע כלכלי". לדבריה, "המדינה לא השכילה לתקוף את שורש הבעיה, שהוא היעדר לימודי ליבה לחרדים. ככל שבעיה זו עומדת, הבעיות אליהן מתייחס הדו"ח לא ייעלמו. אין זה מתפקידה וביכולתה של מערכת ההשכלה הגבוהה להשלים את מה שנדרש ממערכת החינוך, ולכן הסיכויים של מי שמגיע ללימודים אקדמיים לסיים אותם בהצלחה קטנים, והנשירה בהתאם".

סדרת כתבות: דו"ח מבקר המדינה 2019

  1. איכות לימוד ירודה והפניה למקצועות מוצפים: כך נפגע שילוב החרדים באקדמיה
  2. פער התיווך גדל - והצרכנים משלמים יותר על פירות וירקות
  3. העובדים לשעבר יכלו לפעול בחשבונות הבנק של משרדי הממשלה
  4. הבלוף של עובדי המדינה: חצי מיליארד שקל בתעשיית "גמול ההשתלמות"
  5. יד שמאל של הממשלה לא יודעת איזו תוכנה יד ימין קנתה
  6. חוק מיושן, סכסוכים בין משרדים ופגיעה בפרטיות ילדים: מחדלי אבטחת המידע
  7. החגיגה של מנכ"ל קרן גשר: ארוחות ב-13 אלף שקל והלוואה מהבנק
  8. שורה של מחדלים בתכנון ובביצוע מונעת את פתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית
  9. כך מגדלים דור אבוד: 3,000 מורים חסרים — ואלה שמלמדים, לא הוכשרו לכך
  10. דירות הרפאים יכלו לפתור את הבעיה בשוק השכירות, למה זה לא קרה?

בדו"ח מובעת ביקורת חריפה: "התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין עבור הגברים החרדים בהשגת תואר אקדמי", נכתב, "המדינה משקיעה משאבים בלי להפיק תועלת משמעותית למשק מן הבחינה התעסוקתית". עם זאת, למרות הליקויים ביישום התוכנית, המבקר קובע כי "אין ספק שצעדים בדרך לשינוי כבר נעשו".

  • סכנה לישראל: זינוק אדיר במספר החרדים הפטורים מלימודי ליבה

9 שנים — ואין נתונים

ב–2010 חתמה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג על הסכם עם משרד האוצר ליישום תוכנית להנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי. ב–2016 נחתם הסכם נוסף להרחבת התוכנית עד ל–2021. התקציב המצטבר שניתן לתוכנית הוא כ–1.7 מיליארד שקל.

לפי דו"ח המבקר, המל"ג לא הצליחה להקים בסיס נתונים מקיף על הסטודנטים החרדים; לא אספה מספיק נתונים על הסטודנטים הנושרים ועל סיבות הנשירה; לא הוקם צוות משותף עם משרד האוצר לבחינת יישום התוכנית; ולא בוצעו די ניסיונות כדי לשלב את הסטודנטים בתעסוקה עם סיום הלימודים.

במסגרת התוכנית תיקצבה המדינה מכללות ומסגרות אקדמיות ביישובים החרדיים, המקיימות לימודים אקדמיים בתחומים שונים ובהפרדה מגדרית, כשלוחות של מכללות ואוניברסיטאות. במקביל, המדינה עודדה ותיקצבה הקמת מסגרות לימוד חדשות בתוך האוניברסיטאות והמכללות עצמן, שאיפשרו גם הן לסטודנטים חרדים ללמוד תוך הפרדה מגדרית. האפשרות להפרדה המגדרית במוסדות החינוך הציבוריים עוררה ביקורת קשה, שהובילה לעתירה לבג"ץ.

היעד המקורי של המל"ג היה הגדלת מספר הסטודנטים החרדים מ–6,000 ב–2010 ל–14.5 אלף ב–2015. ואולם המל"ג לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה: ב–2015 היה מספר הסטודנטים החרדים 11.4 אלף, רובם נשים (אף שהתוכנית שמה דגש על שילוב גברים חרדים) — ורבים נשרו במהלך הלימודים.

בשלב השני של התוכנית, קבעה המל"ג יעד של 19 אלף סטודנטים חרדים עד 2021, אך ב–2017 למדו בתוכנית כ–11 אלף סטודנטים בלבד. עוד לפני פרסום דו"ח המבקר העריכו במל"ג כי לא יצליחו לעמוד ביעדים שהציבו. בנוסף, היעדים שמל"ג הציבה נוגעים למספר הסטודנטים הרשומים — אך לא למספר המסיימים את התואר האקדמי בהצלחה.

מכללה חרדית בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

לא מטפלים בנשירה ההמונית

כבר בשנים הראשונות להפעלת התוכנית, דווח למל"ג כי היא אינה מיושמת כמתוכנן – הנתונים הצביעו על כך שהיא אפקטיבית בעיקר לנשים ולא מצליחה להגדיל את מספר הגברים באופן משמעותי; על שיעורי נשירה גבוהים; ועל כך שחלק גדול מהמשתתפים בה לומדים בתחומי לימוד שאינם מבוקשים במשק. ב-2015 הוצג למל"ג דו"ח בנושא שנכתב על ידי מוסד שמואל נאמן. עם זאת, המל"ג לא הצליחה לשנות את המצב, וגם כיום היא מתמודדת עם אותן הבעיות.

כך למשל, שיעור הגברים מתוך כלל הסטודנטים נמצא בירידה בשנים האחרונות, אף שלפי יעדי התוכנית יש להעלות אותו באופן משמעותי. לפי דו"ח המבקר, בשנים האחרונות המל"ג גם צימצמה את העידוד שניתן לסטודנטים גברים ללמוד הוראה בתחום לימודי הליבה — תחום שבו יש מחסור משמעותי במורים גברים (בעבר המל"ג העניקה מלגות לגברים שבחרו ללמוד את התחום; ל"ד).

בעיה נוספת שלא טופלה כראוי קשורה לשיעורי הנשירה העצומים של הסטודנטים החרדים. שיעורי הנשירה מהלימודים האקדמיים בציבור החרדי גדולים יותר מפי שניים מאשר בציבור הרחב. כ-46% מהסטודנטים החרדים נושרים מהלימודים לפני סיום התואר לעומת 20% מהסטודנטים הלא-חרדים, וכ-28% מהסטודנטיות החרדיות נושרות מהלימודים לעומת 12% בקרב נשים לא-חרדיות.

לפי דו"ח המבקר, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) אפילו לא אספו נתונים על הנשירה ולא ניתחו את תופעת הנשירה וסיבותיה, וכך גם לא נקבעו יעדים לצמצום הנשירה ולא התקבלו החלטות בנושא. לפי מבקר המדינה, בשנים האחרונות ועד למועד הבדיקה, מל"ג לא אספה נתונים על שיעורי הנשירה של הסטודנטים החרדים - ולא בחנה שינוי במודל התקצוב שיצמצם אותם.

סטודנטים חרדים בטכניון בחיפה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: רמי שלוש

עודף של 5,000 מורות חדשות בכל שנה

לפי דו"ח המבקר, במהלך יישום התוכנית המשיכה המל"ג להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במקצועות ללא אופק תעסוקתי, ובכך העמיסה על המשק בוגרים שרכשו השכלה במימון ציבורי — שאין לה ביקוש.

רוב הבוגרים של התוכניות לשילוב חרדים באקדמיה בשנים 2017-2011 היו נשים — כ-78%. מהנתונים עולה כי חלקן הגדול (44%) למדו הוראה. זאת על אף שלפי משרד החינוך, בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה, בעוד מערכת החינוך זקוקה רק ל-1,500 מורות חדשות, ואין מחסור במורות חרדיות באף מקצוע. לצד זאת, כאמור, קיים מחסור דווקא במורים גברים במקצועות הליבה. מהנתונים שהוצגו בפני המבקר עלה, כי הרוב המוחלט של הנשים שלמדו הוראה (88%) לא עסקו במקצוע ההוראה לאחר הלימודים - וכך גם 68% מהגברים שלמדו את המקצוע.

"החלטת ועדת ההיגוי, ות"ת והמל"ג להעדיף את לימודי ההוראה שבהם יש עודף מורים ומורות — כמו מדעי היהדות והתמחות כללית — סותר לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר ואת צרכי המשק וצרכי מערכת החינוך. הן מביאות להשקעת משאבים ללא תועלת במשק", נכתב בדו"ח המבקר.

ב-2017, נכתב בדו"ח, 34% מהסטודנטיות החרדיות למדו חינוך, 17% למדו מקצוע במדעי החברה, 14% מקצועות עזר רפואיים, 12% מינהל עסקים, 8% מתמטיקה ומדעי המחשב ו–4% משפטים. בקרב הסטודנטים החרדים, 21% למדו הוראה, 21% מקצוע במדעי החברה, 16% לימודי הנדסה ואדריכלות, 10% סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו-8% למדו מינהל עסקים.

סטודנטיות חרדיות במרכז האקדמי לב. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: מיכאל ארנבורג

רק 11% מתחומי הלימוד נבדקו

במשך שנים ארוכות, נכתב בדו"ח המבקר, המל"ג כלל לא בדקה מהי איכות הלימודים של המוסדות והמסגרות החרדיות, ואם היא דומה לאיכות הלימודים במסלולים הרגילים באוניברסיטאות ובמכללות. על אף שכבר ב-2012 החליטה המל"ג לבצע הערכת איכות לתוכניות הלימודים, עד למועד הבדיקה של המבקר היא בדקה רק חלק קטן מהתחומים.

המסלולים הראשונים שהיו מיועדים לחרדים החלו לפעול כבר בשנת 2000, עוד לפני שהמל"ג החליטה לעודד את המגמה. עם זאת, רק ב-2012 המל"ג החליטה כי צריך לבדוק את איכותם, ורק בסוף 2013 מונו חברי הוועדות שאמורות לבצע בדיקת איכות לתוכניות. בארבע השנים שחלפו מאז, המל"ג בדקה רק ארבעה תחומי לימוד מתוך 35 תחומים המוצעים לסטודנטים החרדים, כאשר כל תחום נבדק רק פעם אחת.

"הדו"חות מגלים ליקויים מהותיים בחלק מהמוסדות הנוגעים לרמה האקדמית של הלימודים", נכתב בדו"ח המבקר. בין היתר, בדיקת רמת האיכות גילתה כי קיים מחסור בקורסים במערכת הלימודים; רמה נמוכה יותר מזו שמקובלת במסלולים הרגילים במוסדות האקדמיים; ולימודים על פני מספר שעות קטן יותר מהמקובל במסלולים לכלל הציבור. גם מחקר שהוצג למל"ג ב-2017 גרס שהרמה האקדמית של חלק מתוכניות הלימוד המיועדות לחרדים אינה מספקת. לפי דו"ח המבקר, בשנים שחלפו מל"ג לא הצליחה להשלים את בדיקת איכות הלימודים במוסדות החרדים.

סטודנטים חרדים בספרייה בקריה האקדמית אונו. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר

בינואר האחרון, במסגרת דיון בעתירה שהוגשה נגד ההפרדה המגדרית שבמסגרת התוכנית, הודתה המל"ג כי לא הצליחה לעמוד ביעדים לשילוב חרדים באקדמיה. מהנתונים של המועצה עלה כי רוב הסטודנטים החרדים בוחרים לא ללמוד בקמפוסים המיוחדים שהוקמו עבורם באוניברסיטאות ובמכללות, שבהם מתבצעת הפרדה מגדרית. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שהם מעדיפים לא להתערות עם סטודנטים וסטודנטיות מחוץ לקמפוסים, אלא ללמוד במוסדות חרדים.

תגובת משרד החינוך: "המשרד פועל להפחית באופן מבוקר ונכון את שיעור הלומדות הוראה מהציבור החרדי. המשרד קבע תוכנית שלפיה בחמש השנים הקרובות יופחת שיעור הלומדות ב-50%, ובמקביל גובשה תוכנית נוספת שתיתן הכשרה חלופית ל-4,500 לומדות. בנוגע להכשרת מורים גברים – המשרד עורך הסבות מקצועיות לתואר בוגר בחינוך במקצועות הליבה, שבהן משתתפים כ-400 מורים מדי שנה".

תגובת קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), העוסקת בשילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה: "הדו"ח הוא נורת אזהרה וקריאה לפעולה מיידית לכל העוסקים בשילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה. לצערנו, גורמים שונים – חלקם מתוך האקדמיה – במקום לשלב כוחות לביצוע תוכנית אופרטיבית למניעת נשירה, עמוסים בהוספת חסמים תרבותיים לחרדים, כמו הדרישה למנוע הפרדה מגדרית, שביטולה יהיה מכשול נוסף לאלו המעוניינים לפנות ללימודים ולהשתלב בשוק התעסוקה. העצירה במגמת העלייה של מספר הסטודנטים החרדים היא לא רק תוצאה של התנגדות גוברת והולכת ללימודים אקדמיים מבית, אלא גם תוצר מובהק של ניסיונות חוזרים ושונים לכפות התערבות ושינוי הזהות החרדית מחוץ".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

  • דו"ח מבקר המדינה
  • אוניברסיטאות
  • חרדים

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום

בראש החדשות:
  • ריבית
  • שכירות
  • מדד המחירים לצרכן
  • קריפטו
  • משכנתא
  • דיסני+
  • המהדורה היומית
הלוויה באוקראינה

4 חודשים מתחילת המלחמה באוקראינה: מי מנצח - ולמה הרובל בשיא של 7 שנים?

הבניין ברחוב יונה הנביא 12, תל אביב. בניין מסוכן

התסבוכת שאליה נקלעו שלושה בעלי הון בבניין מתפורר בתל אביב"מסוכן לדיירים ולציבור": התסבוכת שאליה נקלעו שלושה בעלי הון בבניין מתפורר בתל אביב

תשלום בנייד. "עם השנים הבנקים הוסיפו עוד הגנות כדי להתמודד עם הונאות"

"הרגע ניסו לעבוד עליך": השלב הבא בהונאות רשת - וגן עדן לנוכלים"הרגע ניסו לעבוד עליך": השלב הבא בהונאות רשת - ומדינה שהיא גן עדן לנוכלים

מתוך תחקיר גיא פינס: שי מיקה שומרת נידה - אבל לא מסיבות כל כך טהורות

"מתבאס שעשיתי ברית בחינם": הרשת עונה לחילוניות ששומרות נידה תמורת כסף

אתר בנייה בתל אביב. תוספת עלויות לקבלנים אינה משפיעה בהכרח על מחירי הדירות

"מי באמת נהנה מעליית מחירי הדירות? תרשים אחד שווה אלף מילים""מי באמת נהנה מעליית מחירי הדירות? לפעמים תרשים אחד שווה אלף מילים"

מחשב עם קוד

איך עוברים לפלטפורמת קוד פתוח בשפה אחת?

בשיתוף One Systems

מדדים של קסם

תוכן שיווקי
5 השביתות הגדולות בשנים האחרונות

5 השביתות הגדולות בשנים האחרונות

תוכן שיווקי
 4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

תוכן שיווקי
 5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

תוכן שיווקי
5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

תוכן שיווקי

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

דה מרקר
  • Facebook
  • Twitter
  • Android
  • Apple
  • Email
  • RSS
  • רכשו מנוי
  • בלוגים
  • תנאי שימוש
  • צרו קשר
  • פרסמו באתר
  • שירות למנויים
להורדת האפליקציה© כל הזכויות שמורות
  • דיוורים
  • מערכת
  • הנהלה
  • רכשו מנוי
  • ביטול מנוי
  • שאלות ותשובות
  • צרו קשר
  • פרסמו אצלנו
  • הצהרת נגישות

מדורים

  • כל חדשות היום
  • שוק ההון
  • נדל"ן
  • בעולם

הארץ

  • הארץ
  • חדשות
  • תרבות
  • השבוע פודקאסט הארץ
  • ספורט
  • בחירות 2022
  • סקר בחירות
  • וורדעל

כלים שימושיים

  • האימייל האדום
  • RSS
  • צרו קשר
  • תקנון האתר
  • מדיניות פרטיות
  • מידע למנויים
  • מינוי
  • כנסים
  • נגישות

Haaretz

  • Haaretz.com
  • Israel News
  • Middle East News
  • Archaeology
  • Pinochet's Chile - Israel
  • A. B. Yehoshua
  • RRR
  • Disney+ what to watch

שיתופי פעולה

  • פעילויות ליום הולדת
  • מדריך הפנסיה
  • משקיעים במחר של תל-אביב בחסות גינדי TLV
  • השקעות נדל"ן בחו"ל
  • SUPERMARKER – צרכנות פיננסית
  • התחדשות עירונית
  • CitySquare
  • Detaly.co.il
  • מטבחי חוץ
  • עורכי דין
  • מינוס אחת
  • משרדי תיווך
  • מוסכים מורשים
  • גישור משפחתי
  • ביטוח חיים בארצות הברית
  • תכנון פרישה מקצועי
  • טיפול בוורטיגו
  • עורכת דין פלילית באשדוד
חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ