לימודים באיכות ירודה והפניה למקצועות מוצפים: כך נפגע שילוב החרדים באקדמיה

שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מוגדר משימה לאומית, אך התוכניות שהובילה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) כדי להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים היו עמוסות ליקויים ולא אפקטיביות. המל"ג לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה ולא יצרה שינוי משמעותי בציבור החרדי, לא הצליחה לעודד גברים חרדים לפנות ללימודים אקדמיים והפנתה רבים ללימודי הוראה אף שהשוק מוצף — כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני).

לפי הדו"ח, במשך שנים רבות לא ביצעו במל"ג בדיקת איכות של הלימודים האקדמיים במסגרות הלימוד החרדיות, ובבדיקות המעטות שבוצעו התגלו פגמים משמעותיים. בדו"ח נקבע כי המל"ג גם לא הצליחה לצמצם את הנשירה הגבוהה של הסטודנטים החרדים מהלימודים. כך, אחרי חמש שנים של עלייה במספרם, מאז 2017 ניכרת ירידה וכמחצית מהגברים החרדים נושרים לפני סוף הלימודים.

אחת החברות בוועדת ההיגוי של התוכנית אמרה למבקר המדינה כי "חלק גדול מתקציב התוכנית הופנה למימון ההפרדה המגדרית והמגזרית במקום לתמיכה בפרט — כמו הכנה ללימודים, מניעת נשירה וסיוע כלכלי". לדבריה, "המדינה לא השכילה לתקוף את שורש הבעיה, שהוא היעדר לימודי ליבה לחרדים. ככל שבעיה זו עומדת, הבעיות אליהן מתייחס הדו"ח לא ייעלמו. אין זה מתפקידה וביכולתה של מערכת ההשכלה הגבוהה להשלים את מה שנדרש ממערכת החינוך, ולכן הסיכויים של מי שמגיע ללימודים אקדמיים לסיים אותם בהצלחה קטנים, והנשירה בהתאם".

בדו"ח מובעת ביקורת חריפה: "התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין עבור הגברים החרדים בהשגת תואר אקדמי", נכתב, "המדינה משקיעה משאבים בלי להפיק תועלת משמעותית למשק מן הבחינה התעסוקתית". עם זאת, למרות הליקויים ביישום התוכנית, המבקר קובע כי "אין ספק שצעדים בדרך לשינוי כבר נעשו".

• סכנה לישראל: זינוק אדיר במספר החרדים הפטורים מלימודי ליבה

9 שנים — ואין נתונים

ב–2010 חתמה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג על הסכם עם משרד האוצר ליישום תוכנית להנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי. ב–2016 נחתם הסכם נוסף להרחבת התוכנית עד ל–2021. התקציב המצטבר שניתן לתוכנית הוא כ–1.7 מיליארד שקל.

לפי דו"ח המבקר, המל"ג לא הצליחה להקים בסיס נתונים מקיף על הסטודנטים החרדים; לא אספה מספיק נתונים על הסטודנטים הנושרים ועל סיבות הנשירה; לא הוקם צוות משותף עם משרד האוצר לבחינת יישום התוכנית; ולא בוצעו די ניסיונות כדי לשלב את הסטודנטים בתעסוקה עם סיום הלימודים.

במסגרת התוכנית תיקצבה המדינה מכללות ומסגרות אקדמיות ביישובים החרדיים, המקיימות לימודים אקדמיים בתחומים שונים ובהפרדה מגדרית, כשלוחות של מכללות ואוניברסיטאות. במקביל, המדינה עודדה ותיקצבה הקמת מסגרות לימוד חדשות בתוך האוניברסיטאות והמכללות עצמן, שאיפשרו גם הן לסטודנטים חרדים ללמוד תוך הפרדה מגדרית. האפשרות להפרדה המגדרית במוסדות החינוך הציבוריים עוררה ביקורת קשה, שהובילה לעתירה לבג"ץ.

היעד המקורי של המל"ג היה הגדלת מספר הסטודנטים החרדים מ–6,000 ב–2010 ל–14.5 אלף ב–2015. ואולם המל"ג לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה: ב–2015 היה מספר הסטודנטים החרדים 11.4 אלף, רובם נשים (אף שהתוכנית שמה דגש על שילוב גברים חרדים) — ורבים נשרו במהלך הלימודים.

בשלב השני של התוכנית, קבעה המל"ג יעד של 19 אלף סטודנטים חרדים עד 2021, אך ב–2017 למדו בתוכנית כ–11 אלף סטודנטים בלבד. עוד לפני פרסום דו"ח המבקר העריכו במל"ג כי לא יצליחו לעמוד ביעדים שהציבו. בנוסף, היעדים שמל"ג הציבה נוגעים למספר הסטודנטים הרשומים — אך לא למספר המסיימים את התואר האקדמי בהצלחה.

לא מטפלים בנשירה ההמונית

כבר בשנים הראשונות להפעלת התוכנית, דווח למל"ג כי היא אינה מיושמת כמתוכנן – הנתונים הצביעו על כך שהיא אפקטיבית בעיקר לנשים ולא מצליחה להגדיל את מספר הגברים באופן משמעותי; על שיעורי נשירה גבוהים; ועל כך שחלק גדול מהמשתתפים בה לומדים בתחומי לימוד שאינם מבוקשים במשק. ב-2015 הוצג למל"ג דו"ח בנושא שנכתב על ידי מוסד שמואל נאמן. עם זאת, המל"ג לא הצליחה לשנות את המצב, וגם כיום היא מתמודדת עם אותן הבעיות.

כך למשל, שיעור הגברים מתוך כלל הסטודנטים נמצא בירידה בשנים האחרונות, אף שלפי יעדי התוכנית יש להעלות אותו באופן משמעותי. לפי דו"ח המבקר, בשנים האחרונות המל"ג גם צימצמה את העידוד שניתן לסטודנטים גברים ללמוד הוראה בתחום לימודי הליבה — תחום שבו יש מחסור משמעותי במורים גברים (בעבר המל"ג העניקה מלגות לגברים שבחרו ללמוד את התחום; ל"ד).

בעיה נוספת שלא טופלה כראוי קשורה לשיעורי הנשירה העצומים של הסטודנטים החרדים. שיעורי הנשירה מהלימודים האקדמיים בציבור החרדי גדולים יותר מפי שניים מאשר בציבור הרחב. כ-46% מהסטודנטים החרדים נושרים מהלימודים לפני סיום התואר לעומת 20% מהסטודנטים הלא-חרדים, וכ-28% מהסטודנטיות החרדיות נושרות מהלימודים לעומת 12% בקרב נשים לא-חרדיות.

לפי דו"ח המבקר, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) אפילו לא אספו נתונים על הנשירה ולא ניתחו את תופעת הנשירה וסיבותיה, וכך גם לא נקבעו יעדים לצמצום הנשירה ולא התקבלו החלטות בנושא. לפי מבקר המדינה, בשנים האחרונות ועד למועד הבדיקה, מל"ג לא אספה נתונים על שיעורי הנשירה של הסטודנטים החרדים - ולא בחנה שינוי במודל התקצוב שיצמצם אותם.

עודף של 5,000 מורות חדשות בכל שנה

לפי דו"ח המבקר, במהלך יישום התוכנית המשיכה המל"ג להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במקצועות ללא אופק תעסוקתי, ובכך העמיסה על המשק בוגרים שרכשו השכלה במימון ציבורי — שאין לה ביקוש.

רוב הבוגרים של התוכניות לשילוב חרדים באקדמיה בשנים 2017-2011 היו נשים — כ-78%. מהנתונים עולה כי חלקן הגדול (44%) למדו הוראה. זאת על אף שלפי משרד החינוך, בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה, בעוד מערכת החינוך זקוקה רק ל-1,500 מורות חדשות, ואין מחסור במורות חרדיות באף מקצוע. לצד זאת, כאמור, קיים מחסור דווקא במורים גברים במקצועות הליבה. מהנתונים שהוצגו בפני המבקר עלה, כי הרוב המוחלט של הנשים שלמדו הוראה (88%) לא עסקו במקצוע ההוראה לאחר הלימודים - וכך גם 68% מהגברים שלמדו את המקצוע.

"החלטת ועדת ההיגוי, ות"ת והמל"ג להעדיף את לימודי ההוראה שבהם יש עודף מורים ומורות — כמו מדעי היהדות והתמחות כללית — סותר לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר ואת צרכי המשק וצרכי מערכת החינוך. הן מביאות להשקעת משאבים ללא תועלת במשק", נכתב בדו"ח המבקר.

ב-2017, נכתב בדו"ח, 34% מהסטודנטיות החרדיות למדו חינוך, 17% למדו מקצוע במדעי החברה, 14% מקצועות עזר רפואיים, 12% מינהל עסקים, 8% מתמטיקה ומדעי המחשב ו–4% משפטים. בקרב הסטודנטים החרדים, 21% למדו הוראה, 21% מקצוע במדעי החברה, 16% לימודי הנדסה ואדריכלות, 10% סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו-8% למדו מינהל עסקים.

רק 11% מתחומי הלימוד נבדקו

במשך שנים ארוכות, נכתב בדו"ח המבקר, המל"ג כלל לא בדקה מהי איכות הלימודים של המוסדות והמסגרות החרדיות, ואם היא דומה לאיכות הלימודים במסלולים הרגילים באוניברסיטאות ובמכללות. על אף שכבר ב-2012 החליטה המל"ג לבצע הערכת איכות לתוכניות הלימודים, עד למועד הבדיקה של המבקר היא בדקה רק חלק קטן מהתחומים.

המסלולים הראשונים שהיו מיועדים לחרדים החלו לפעול כבר בשנת 2000, עוד לפני שהמל"ג החליטה לעודד את המגמה. עם זאת, רק ב-2012 המל"ג החליטה כי צריך לבדוק את איכותם, ורק בסוף 2013 מונו חברי הוועדות שאמורות לבצע בדיקת איכות לתוכניות. בארבע השנים שחלפו מאז, המל"ג בדקה רק ארבעה תחומי לימוד מתוך 35 תחומים המוצעים לסטודנטים החרדים, כאשר כל תחום נבדק רק פעם אחת.

"הדו"חות מגלים ליקויים מהותיים בחלק מהמוסדות הנוגעים לרמה האקדמית של הלימודים", נכתב בדו"ח המבקר. בין היתר, בדיקת רמת האיכות גילתה כי קיים מחסור בקורסים במערכת הלימודים; רמה נמוכה יותר מזו שמקובלת במסלולים הרגילים במוסדות האקדמיים; ולימודים על פני מספר שעות קטן יותר מהמקובל במסלולים לכלל הציבור. גם מחקר שהוצג למל"ג ב-2017 גרס שהרמה האקדמית של חלק מתוכניות הלימוד המיועדות לחרדים אינה מספקת. לפי דו"ח המבקר, בשנים שחלפו מל"ג לא הצליחה להשלים את בדיקת איכות הלימודים במוסדות החרדים.

בינואר האחרון, במסגרת דיון בעתירה שהוגשה נגד ההפרדה המגדרית שבמסגרת התוכנית, הודתה המל"ג כי לא הצליחה לעמוד ביעדים לשילוב חרדים באקדמיה. מהנתונים של המועצה עלה כי רוב הסטודנטים החרדים בוחרים לא ללמוד בקמפוסים המיוחדים שהוקמו עבורם באוניברסיטאות ובמכללות, שבהם מתבצעת הפרדה מגדרית. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שהם מעדיפים לא להתערות עם סטודנטים וסטודנטיות מחוץ לקמפוסים, אלא ללמוד במוסדות חרדים.

תגובת משרד החינוך: "המשרד פועל להפחית באופן מבוקר ונכון את שיעור הלומדות הוראה מהציבור החרדי. המשרד קבע תוכנית שלפיה בחמש השנים הקרובות יופחת שיעור הלומדות ב-50%, ובמקביל גובשה תוכנית נוספת שתיתן הכשרה חלופית ל-4,500 לומדות. בנוגע להכשרת מורים גברים – המשרד עורך הסבות מקצועיות לתואר בוגר בחינוך במקצועות הליבה, שבהן משתתפים כ-400 מורים מדי שנה".

תגובת קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), העוסקת בשילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה: "הדו"ח הוא נורת אזהרה וקריאה לפעולה מיידית לכל העוסקים בשילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה. לצערנו, גורמים שונים – חלקם מתוך האקדמיה – במקום לשלב כוחות לביצוע תוכנית אופרטיבית למניעת נשירה, עמוסים בהוספת חסמים תרבותיים לחרדים, כמו הדרישה למנוע הפרדה מגדרית, שביטולה יהיה מכשול נוסף לאלו המעוניינים לפנות ללימודים ולהשתלב בשוק התעסוקה. העצירה במגמת העלייה של מספר הסטודנטים החרדים היא לא רק תוצאה של התנגדות גוברת והולכת ללימודים אקדמיים מבית, אלא גם תוצר מובהק של ניסיונות חוזרים ושונים לכפות התערבות ושינוי הזהות החרדית מחוץ".