מי צריך עוד עורכי דין? להפסיק לסבסד את לימודי המשפטים

היקף המכללות גדל והולך בעשור האחרון, וישראל מוציאה כ–50 מיליון שקל על סבסוד לימודי המשפטים ■ חישבו מה יכולנו לעשות עם כל הכסף הזה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נבחנים ממתינים
נבחנים ממתינים צילום: אמיל סלמן

אילו בעלי מקצוע חסרים בישראל? אילו תחומים חשובים עד כדי כך שהם מצדיקים תמיכה של שהמדינה וסבסוד שכר הלימוד בהם? רבים יענו ודאי שחשוב שיהיו לנו יותר אנשי היי־טק, יותר רופאים, יותר מהנדסים, וגם יותר פועלי בניין או טכנאי אלקטרוניקה. איש לא חושב שמה שחסר לנו כאן הוא עוד עורכי דין.

בישראל יש יותר מ–65 אלף עורכי דין פעילים. היא מדורגת במקום הראשון בעולם במספר עורכי דין לנפש (עורך דין לכל 120 נפש) — ומשאירה אבק לארה"ב, התופסת את המקום השני בעולם (יחס של עורך דין לכל 200 נפש בערך).

במשך שנים האמא היהודייה חלמה שהבן שלה יהיה רופא, או "לפחות" עורך דין, אלא שהיצע עורכי הדין הפעילים בישראל הופך את החלום הזה לסיוט: צעירים רבים משקיעים שנים כדי לרכוש את התעודה המיוחלת, רק כדי לגלות שמדובר במקצוע מוצף וקשה, שהתגמול בצידו מוגבל ביחס לכישורים הנדרשים. הנתונים הקשים מצביעים על כך שכרבע מבעלי רישיון עריכת דין פרשו מהמקצוע. כל שנה מתחילים כ–6,000 סטודנטים את לימודי המשפטים. ואולם הצפת התחום אינה רק בעיה של עורכי הדין, היא בעיה של מדינת ישראל.

פרופ' ישראל אומן סבור שבאופן כללי אין היגיון לסבסד את שכר הלימוד באוניברסיטאות ("למה זוכה פרס נובל חושב ששכר לימוד של 40 אלף שקל הוא דווקא רעיון מצוין", TheMarker , 9.1.19). על זה עוד אפשר להתווכח — אבל קשה להצדיק סבסוד של לימודי משפטים דווקא. היקף המכללות גדל והולך בעשור האחרון, וישראל מוציאה כ–50 מיליון שקל על סבסוד לימודי המשפטים. תחשבו מה יכולנו לעשות עם כל הכסף הזה: מיטות בבתי חולים, סייעות לתלמידים מתקשים באזורי פיתוח — לא עדיף?

ואם לא די בכך, האינפלציה במספר עורכי הדין הפעילים בישראל הובילה בשנים האחרונות לכינונה של "משפטיזציה" בישראל. נבחרים פוליטיים מתלוננים ש"הכל שפיט", שהמבחן המשפטי הוא העיקר, וששירות המדינה מוצף בעורכי דין הרואים במשפט את חזות הכל.

הרבה מהתלונות האלה מגיעות אמנם מאינטרסנטים שמנסים לכפות על חוסר העשייה שלהם. עם זאת, יש אמת באמירה שהפכנו למדינה "משפטית" מדי. אינפלציה של עורכי דין גורמת לחלקים גדולים בחברה הישראלית לראות את כל העולם בעיניים משפטיות. חשיבות השאלה אם אדם עבר על החוק התעצמה מעבר לכל פרופורציה. מנגד, שאלות מהותיות אחרות הפכו לצערנו חשובות הרבה פחות. למשל, השאלה אם אדם הוא מוסרי או לא הפכה משנית, וכמעט לא מדוברת — ומספיק לראות את שורת הנאשמים שמנופפים בסגירת התיק הפלילי נגדם כבתעודת הצטיינות ומקור לגאווה.

אנחנו חיים במדינה דמוקרטית בה כל סטודנט יכול לבחור את מקצוע הלימוד שלו כאוות נפשו, אבל מותר למדינה לבחור לסייע לסטודנטים המבקשים ללמוד מקצוע שמועיל לה, ולא לסייע לסטודנטים המבקשים ללמוד מקצוע מוצף.

הכותבים הם עורכי דין במשרד יגאל בורוכובסקי ושות'

כתבות מומלצות

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008