"לימודי הכלכלה התנתקו מהפקולטות למדעי החברה, וזאת הסיבה העיקרית לקריסתם"

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומנכ"ל המכללה החברתית-כלכלית מגיב לדו"ח על קריסת המחלקות לכלכלה ■ "אירוני שהמחלקות לכלכלה נפגעו מהייבוש התקציבי, כשמי שהוביל אותו הם חלק מהכלכלנים שלמדו או מלמדים במחלקות שנפגעו כתוצאה ממנו"

ליאור דטל
ליאור דטל
החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביבצילום: דודו בכר
ליאור דטל
ליאור דטל

"לימודי הכלכלה בישראל התנתקו מהפקולטות למדעי החברה, וזאת הסיבה העיקרית לקריסתם בשנים האחרונות", כך טוען רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ומנכ"ל המכללה החברתית-כלכלית, בתגובה לדו"ח החמור על קריסת המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות שפורסם בשבוע שעבר ב-TheMarker.

לדברי הוד, "יש חשיבות גדולה בשיקום המחלקות לכלכלה, אבל סטודנטים שרוצים להשתלב במגזר הציבורי, להיות שותפים בקביעת מדיניות ולתרום לחברה, מבינים שתוכניות הלימודים לכלכלה לא יכולות להעניק להם יותר את הכלים שהם צריכים. לא יכול להיות שלימודי התואר לכלכלה לא יכללו נושאים של מדיניות ציבוריות, או כלכלת חינוך וכלכלת בריאות, או אפילו למשל לדבר על שינויי אקלים".

הוד מנהל את המכללה החברתית-כלכלית, מכללה שאינה אקדמית, המפעילה מסלול חוץ אקדמי המיועד לסטודנטים לכלכלה. לדבריו, "הלימודים במחלקות לכלכלה בישראל מתמקדים בתיאוריה אחת ומתעלמים משאר התיאוריות הכלכליות, וזה בניגוד למה שקורה בעולם, במיוחד בשנים האחרונות. זה אירוני שבסופו של דבר המחלקות לכלכלה נפגעו מהייבוש התקציבי של האוניברסיטאות הציבוריות, כשמי שהוביל אותו הם חלק מהכלכלנים שלמדו או אפילו מלמדים כיום במחלקות שנפגעו כתוצאה ממנו. דווקא הדו"ח מצביע על הצורך לחזק את לימודי הכלכלה במוסדות הציבוריים".

כלכלנים שהגיבו לדו"ח, שנכתב לבקשת המל"ג על ידי ועדת מומחים בינלאומית, טענו כי הבעיה המרכזית היא הפרשי השכר במחלקות לכלכלה בישראל בהשוואה לשכר במחלקות בארה"ב ובאירופה. עם זאת, חלקם התייחסו לצורך לעדכן את תוכניות הלימודים.

הדו"ח עצמו התייחס לבעיית הפרשי השכר, וטען כי יש למצוא דרכים לתמרץ כלכלנים מצטיינים ולמשוך אותם לארץ, אך גם לסוגיות נוספות הקשורות להעדר גיוון במחלקות עצמן – בעקבות נטישת סטודנטים לתואר שלישי לחו"ל ומחסור בסטודנטים זרים.

פחות מ-4% מהתואר עוסקים בכלכלת ישראל

ב-2015 פירסם פורום הסטודנטים לכלכלה – קבוצת סטודנטים לכלכלה שביקשו לגוון את תוכניות הלימוד – מחקר שלפיו תוכניות הלימוד לכלכלה בישראל מיושנות בהשוואה בינלאומית. המחקר בחן את תוכניות הלימודים לתואר באוניברסיטאות ובמכללות לישראל, ומצא כי בהשוואת נתונים בתשע מדינות שנבדקו, עלה כי בתי הספר לכלכלה בישראל מקדישים את הזמן הרב ביותר ללימודי מיקרו כלכלה (כ-14% מהתואר לעומת 11% בממוצע המדינות שנבדקו).

בנוסף המחקר מצא כי שני שליש מלימודי התואר מוקדשים לרכישת ידע מתמטי וכלי ניהול, כשפחות מ-4% מהם עוסקים בכלכלת ישראל, סוגיות אקטואליות בכלכלה או משברים כלכליים, כשרק 0.1% מהתואר מוקדש להיסטוריה של המחשבה הכלכלית ו-0.1% נוספים לפילוסופיה של המדע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?