בידקו: האם התיכון של הילדים שלכם ברשימת בתי הספר המצטיינים או האלימים ביותר?

ביותר משליש מהתיכונים בישראל אין לימודי חמש יחידות במתמטיקה

קמפיין משרד החינוך לעידוד לימודי חמש יחידות במתמטיקה אמנם הביא לעלייה מסוימת בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות המורחבת במתמטיקה, אבל נתוני המשרד חושפים תמונת מצב מדאיגה: ב–35.5% מהתיכונים בישראל שיעור התלמידים שזכאים לבגרות חמש יחידות מתמטיקה הוא אפס. ברוב התיכונים האלה (19%) בכלל לא ניתן לגשת לבגרות ברמה הזאת.

• מועדון סגור: רשימת התיכונים הכי טובים בישראל נחשפת
• בתי הספר הצפופים ביותר בישראל: בידקו אם הילד שלכם ברשימה

ככל שהרקע הכלכלי של בתי הספר טוב יותר — כך שיעור התלמידים הלומדים חמש יחידות במתמטיקה גבוה יותר. ברוב התיכונים בישראל (55%) פחות מ–10% מהתלמידים היו זכאים בשנה שעברה לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, והממוצע הארצי הוא 11.4%.

התיכון עם שיעור הזכאים הגבוה ביותר הוא התיכון הדרוזי דרכא שביישוב ירכא, המוביל בכמה מדדים של משרד החינוך. 77% מבוגרי התיכון סיימו בשנה שעברה את הלימודים עם בגרות של חמש יחידות במתמטיקה. ברבים מהתיכונים שבהם שיעור הזכאות לבגרות חמש יחידות במתמטיקה היה הגבוה ביותר, מקבלים ללימודים רק את התלמידים הטובים ביותר לאחר מיונים כאלה ואחרים, והרקע הכלכלי שלהם גבוה במיוחד. בתיכון בירכא, למשל, לומדים התלמידים הטובים ביותר מיישובי הדרוזים בצפון.

אחרי דרכא, התיכון המוביל בשיעורי התלמידים שזכאים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה הוא ישיבת "תיכון תורה ומדע" בירושלים, שבה ל–72% מהתלמידים יש בגרות מורחבת במתמטיקה, ואחריה תיכון הנדסאים בהרצליה (65%). קרית אונו, גבעת שמואל ורמת השרון הן הרשויות המקומיות המובילות בשיעור הלומדים חמש יחידות במתמטיקה, עם שיעורי זכאות של כ–30%, בעוד ביישובים החרדיים והערביים קרית יערים, מודיעין עילית, ג'סר א־זרקא ועמנואל, שיעור הלומדים חמש יחידות מתמטיקה אפסי.

כל עשרת התיכונים המובילים בשיעור התלמידים הלומדים חמש יחידות במתמטיקה משתייכים לרקע החברתי־כלכלי הגבוה ביותר או הבינוני־גבוה, למעט אחד: תיכון מדעי־תורני כפר בתיה ברעננה, המופעל על ידי רשת אמי"ת.

בתי הספר האלימים ביותר - ביישובים הערביים והבדואיים

הנתונים של משרד החינוך מספקים גם תמונת מצב על האקלים בבתי הספר, כמו למשל שיעור התלמידים שדיווחו על מעורבות במקרי אלימות כמו מכות, סחיטה ואיומים או שיעור התלמידים המגלים עניין וסקרנות ומדווחים על יחסים טובים עם המורים.

לפי נתוני המשרד, שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר במקרי אלימות נרשמו ביישובים הערביים והבדואיים. באבו גוש, 29% מהתלמידים דיווחו על מעורבות באירועי אלימות; בתל שבע כ–22% מהתלמידים; בג'וליס כ–18.5% מהתלמידים דיווחו על אירועי אלימות; ובזרזיר שבצפון — כ–16.5%. היישוב היהודי הראשון ברשימה הוא חדרה, שבו 9.5% מהתלמידים דיווחו על מעורבות באירועים אלימים.

דבר נוסף שהמשרד בודק הוא מאמצים של בתי ספר לקידום סובלנות ויחס אל השונה. השיעור הגבוה ביותר של תלמידים שסברו שבית ספרם פועל כך היה בהתנחלות בית אל ובמועצה האזורית מטה בנימין (כ–88% מהתלמידים), לצד יישובים נוספים כמו חורפיש (82%), ירושלים (79%), ראשון לציון, בת ים, ורמלה (כ–77%).

המשרד גם בוחן את יחסי הקרבה והאכפתיות בין מורים לתלמידים. בעוד במצפה רמון היה השיעור הגדול ביותר של תלמידים שטענו כי הם מרגישים שלמורים אכפת מהם (66%), בתל מונד, אריאל ותל אביב שיעור התלמידים שסבורים כך היה הנמוך ביותר (18%–27%).

התקציבים הגבוהים ביותר לכל תלמיד - בדרום ובצפון

לפי נתוני משרד החינוך, הרשויות המקומיות שבהן התקצוב לתלמיד תיכון הוא הגבוה ביותר הן מרום הגליל, זבולון ועמק המעיינות שבצפון, שהתקציב השנתי הממוצע לכל תלמיד בהן גבוה מ–40 אלף שקל בעוד התקציב הממוצע לתלמיד תיכון בישראל הוא 24.5 אלף שקל.

לפי הנתונים, גם באזור הדרום התקציב הממוצע לתלמיד הוא גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי (41.6 אלף שקל לתלמיד לשנה), וכך גם באזור חיפה (34.8 אלף שקל), ואחר כך במחוז הצפון (26.6 אלף שקל). במחוז תל אביב ובמחוז המרכז, התקציב שמועבר לכל תלמיד תיכון הוא הנמוך ביותר מכלל המחוזות (כ–24 אלף שקל).

הרשויות המקומיות שבהן ההקצאה לכל תלמיד היא הנמוכה ביותר הן רשויות חרדיות, ובהן קרית יערים (10.5 אלף שקל לתלמיד), מודיעין עילית (11.5 אלף שקל לתלמיד) ואלעד (16.4 אלף שקל).

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב–TheMarker, משרד החינוך אינו מתקצב את תלמידי התיכון באופן הוגן. בשנים האחרונות אף הורחבו פערי התקצוב ביניהם, לאחר שהמשרד חילק לתלמידי התיכון הדתיים — שקיבלו מראש תקציבים גבוהים יותר — גם את תוספות התקציב הגבוהות ביותר. לעומת זאת, יישובים ערביים וחרדיים זוכים לתקציבים הנמוכים ביותר. החרדיים — משום שאינם מלמדים את לימודי הליבה ומכיוון שמערכת החינוך שלהם מורכבת ממוסדות פרטיים, והערביים בשל אפליה תקציבית.

משרד החינוך מתקצב את התיכונים בישראל בשיטת תקציב שמרחיבה את הפערים ואינה מתחשבת במצבם הכלכלי של התלמידים, אלא בוותק ובהשכלה של המורים, במספר הניגשים לבגרות, באופי מגמות הלימוד ובהיקף השירותים המוצע לתלמידים. בשיטה זאת, תיכונים טובים יותר מקבלים תקציב שמעודד אותם להמשיך להצטיין — גם אם זה כרוך במיון תלמידים מראש, ובגביית תשלומי הורים גבוהים ובהנשרת תלמידים מהתיכון או למסלולים של 3–4 יחידות באנגלית ובמתמטיקה.

בשנים האחרונות משרד החינוך מיישם תוכנית לצמצום פערי תקצוב בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך היא אינה מיושמת בתיכונים. באחרונה התחייב משרד החינוך כי יבחן יישום של תוכנית דומה גם בבתי הספר התיכונים.

מחצית מהתלמידים בתל אביב ובאילת זוכים להקלות בבחינות הבגרות

לפי נתוני משרד החינוך, קיימים פערים של עשרות אחוזים ברחבי הארץ בין שיעור התלמידים המאובחנים עם קשיי למידה וזוכים להקלות שונות בבחינות הבגרות. כך למשל, במועצה אזורית מגילות ים המלח, 94% מתלמידי התיכון זוכים להקלות בבחינות הבגרות כתוצאה מאבחון קשיי למידה שונים — השיעור הגבוה ביותר בכל היישובים בישראל (אך מספר התלמידים בה נמוך במיוחד — 230 תלמידים).

במועצות האזוריות מגידו ומרום הגליל ל–81% מהתלמידים יש הקלות, ובהתנחלות מעלה אפרים ל–77%; בכפר קאסם ובג'לג'וליה ליותר מ–70% מהתלמידים יש הקלות בבחינות הבגרות; בתל מונד ל–63% מהתלמידים יש הקלות בבחינות הבגרות; בהוד השרון, קרית אונו, אבן יהודה והרצליה 60% מהתלמידים זוכים להקלות; וברמת גן, אילת ותל אביב כמחצית מהתלמידים מקבלים הקלות שונות בבחינות הבגרות בעקבות קשיי למידה.

ביישובים הערביים והחרדיים, לעומת זאת, שיעור הזכאים להקלות יורד באופן משמעותי: במודיעין עילית רק 4% מהתלמידים מאובחנים עם קשיי למידה וזכאים להקלות, באלעד רק 9% וכך גם בכסייפה ובערערה שבנגב. ברהט, ביתר עילית ואבו גוש כ–10% בלבד מהתלמידים מאובחנים עם קשיי למידה, ובירושלים כ–19% מהתלמידים זכאים להקלות בבחינות הבגרות.

מרבית המצטיינים - דווקא בפריפריה, ובעיקר אולפנות ובתי ספר ערביים־נוצריים

רק ב–3% מכלל התיכונים בישראל כל תלמיד זכאי לתעודת בגרות בסיום הלימודים (35 תיכונים בלבד). בעוד שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכת החינוך נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, ב–15.5% מהתיכונים בישראל בכלל לא מקבלים תעודת בגרות. מדובר בבתי ספר חרדיים או טכנולוגיים, או בבתי ספר שבהם אף אחד מהתלמידים המעטים שנבחנו בבגרות לא הצליח לסיים את המבחן. עם זאת, כמה בתי ספר הוכיחו שכל תלמיד בהם יכול לסיים את התיכון עם בגרות.

אף שההנחה המקובלת היא שהתיכונים המובילים בישראל הם תיכונים מבוססים מערי השרון והמרכז, מרבית התיכונים ב"מועדון המאה" הם תיכונים דתיים, חרדיים או ערביים — הרוב המוחלט מהפריפריה והיישובים המרוחקים, ולא מהיישובים המבוססים במרכז, שבהם שיעורי הזכאות לבגרות לרוב גבוהים יותר מאלה שבפריפריה.

רק שני תיכונים ברשימה — באשקלון ובאשדוד — הם תיכונים ממלכתיים שאינם דתיים, חרדיים או ערביים. הרשימה כוללת גם תיכונים לבנות חרדיות בעלי שיעורי הצלחה מרשימים כמו תיכון תל אביב, בית יעקב באלעד, בית עולות בירושלים, ונהרדע בגני תקוה.

רשימת התיכונים עם זכאות מלאה לבגרות כוללת גם את התיכון למדעים בירכא ותיכון עתיד בכפר קרע. תיכון מקיף בית ג'אן, שבעבר דורג כאחד התיכונים המובילים בשיעור הזכאות לבגרות בישראל, זכה בשנה שעברה לשיעור זכאות לבגרות של 99.5%.

ברשימת התיכונים המצטיינים ניתן למצוא יישובים כמו באקה אל־גרביה, בני ברק, אום אל־פחם, סכנין, חיפה ועכו. עם זאת, חלק לא מבוטל מהתיכונים שברשימה הם תיכונים פרטיים או כאלה שעורכים מיונים ומבחני קבלה או גובים שכר לימוד גבוה, כמו תיכונים לציבור הערבי־נוצרי ואולפנות. בחלק גדול מהמקרים, הרקע הכלכלי של התלמידים בהם גבוה יותר מהמקובל ביישוב שבו הם לומדים.

כך למשל, אחד התיכונים הבולטים בהישגיו בארץ הוא תיכון עתיד למדעים בלוד. התיכון אמנם ממוקם בעיר מוחלשת, אבל הישגי תלמידיו הם מהגבוהים בארץ. ואולם, הנתונים מלמדים כי הרקע הכלכלי של התלמידים הלומדים בו גבוה מזה שמאפיין את תושבי לוד. הסיבה לכך היא שהתיכון בוחר תלמידים טובים מהעיר ומהיישובים המבוססים שסביבה, ומשקיע בהם את משאביו.

ברשימת 20 התיכונים המובילים קיים רק בית ספר אחד שבו לומדים תלמידים מרקע כלכלי שהוגדר כבינוני — תיכון אל־אהליה באום אל־פאחם, שהתלמידים בו צריכים לעמוד בתנאי קבלה מסוימים ולעבור מיונים.

משרד החינוך מגדיר תלמידים בעלי תעודת בגרות מצטיינת ככאלה שהממוצע המשוקלל שלהם במבחני הבגרות גבוה מ–90, ותעודת הבגרות שלהם כוללת 30 יחידות לימוד, שמהן לפחות ארבע יחידות במתמטיקה וחמש באנגלית. מצטיינים הם גם כאלה שהממוצע המשוקלל שלהם במבחני הבגרות הוא 95 ומעלה, והתעודה שלהם כוללת חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית. הממוצע הארצי של תלמידים שהצטיינו בבגרות הוא 7.5%, אך בתיכון הדרוזי בירכא 75.4% מהתלמידים הצטיינו בבחינות הבגרות, ובתיכון אל־קאסמי בבאקה אל־גרבייה כ–60% מהתלמידים הצטיינו. כך גם באולפנה תורנית חורב בירושלים, שבה יותר ממחצית מהתלמידים הצטיינו בבגרויות.

מבין הרשויות המקומיות, שיעור הזכאות לבגרות הגבוה ביותר היה בגני תקוה (100%), לאחר מכן בבית ג'אן (99.5%), וברמת נגב (99%). גם בנס ציונה, דרום השרון, תל מונד, רמת השרון וגבעתיים נרשמו שיעור זכאות גבוהים לבגרות. ביישובים החרדיים מודיעין עילית וקרית יערים נרשמו שיעורים אפסיים של זכאות לבגרות.

נתוני משרד החינוך גם כוללים מידע על שיעור המחברות הפסולות בכל תיכון, המשתייכות לתלמידים שנחשדו בהעתקות. בית הספר המוביל במדד זה הוא תיכון לתלמידים נושרים בשפרעם, שבו היה חשד להעתקה בשליש מהמחברות. בשאר בתי הספר התיכוניים בארץ שיעור המחברות הפסולות היה נמוך באופן משמעותי.