צפו: למערכת החינוך הזאת נכנסים ילדינו הבוקר

עיוותי תקציב החינוך: בשלוש השנים האחרונות הסתכמה תוספת התקציב לתלמיד תיכון מהרקע הכלכלי הקשה ביותר ב-1,300 שקל בלבד בשנה, ואילו התלמידים המבוססים ביותר קיבלו תוספת של 3,000 שקל ■ והכיתות? לא ממש נעשו מרווחות יותר

תלמידי בית ספר יסודי. מורים לא מקצועיים בתחום המדעים, נטולי כלים המתאימים להוראת המקצוע
תלמידי בית ספר יסודי. מורים לא מקצועיים בתחום המדעים, נטולי כלים המתאימים להוראת המקצועצילום: ניר כפרי
ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל

מחיר האי־שוויון: פער של עד 350% בתקציבי החינוך בין רשויות חזקות לחלשות

הפערים בהקצאת התקציבים לתלמידים בין הרשויות המקומיות השונות ב–2015 היו גדולים מאוד - והסתכמו ב–350% בין הרשות שמקבלת את התקצוב הגבוה ביותר לחינוך ביחס למספר התלמידים בה, לעומת הרשות שקיבלה את התקציב הנמוך ביותר ביחס למספר התלמידים בה.

מנתוני משרד החינוך עולה, כי בכל הקשור להשקעה לתלמיד, דווקא כמה מיישובי הפריפריה זכו ב–2015 לתקציב הגבוה ביותר - ובהם בולטים כמה התנחלויות, מושבים וקיבוצים, שזוכים לתקציב גבוה במיוחד, יותר מאשר עיירות פריפריה בדרום ובצפון. לעומת זאת, ההשקעה הכספית בתלמיד הנמוכה ביותר היא ברשויות מקומיות בעלות רוב חרדי, שמקבלות תקציב נמוך יותר בגלל היעדר לימודי ליבה ופיקוח חלקי על בתי הספר. מהנתונים עולה כי רוב הרשויות הערביות זוכות לתקציבים נמוכים משמעותית, במיוחד ביחס למצב הכלכלי הנמוך של התושבים בהן.

חישוב התקציבים שמקבלות רשויות שונות בוצע על סמך נתוני משרד החינוך, בניכוי תקציבי ההסעות, שמגדילים את תקציבי הפריפריה במטרה להציג תקציבים שמופנים אל התלמידים בכיתות הלימוד.

20 הרשויות המקומיות שמקבלות את התקציבים הגבוהים ביותר לתלמיד הן רשויות שהתושבים בהן משתייכים למעמד הביניים הנמוך (אשכולות 4–6), ורשויות מקומיות בודדות באשכול כלכלי 7. כך למשל, הרשות המקומית שמקבלת את התקציב הגבוה ביותר לתלמיד היא ההתנחלות מעלה אפרים, שבה כל תלמיד מקבל תקציב ממוצע של 31.7 אלף שקל. לעומתה, ביישוב מגדל בצפון, למשל, כל תלמיד מקבל 7,400 שקל בשנה, ובריינה וג'ת תלמיד מקבל 12.4 אלף שקל בשנה (בדומה לתקציב שניתן לתלמיד בכפר שמריהו המבוססת).

התקציב השנתי שניתן לתלמיד בירושלים נמוך במיוחד ומסתכם ב–11.1 אלף שקל בשנה, אך הוא נמוך בממוצע בגלל ריבוי התלמידים הערבים והחרדים בעיר, שמקבלים תקציבים נמוכים.

בין הרשויות שנהנות מתקציבי החינוך הגבוהים ביותר ביחס למספר התלמידים הלומדים בהן ניתן למנות גם את המועצה האזורית תמר, שנמצאת במקום השני (25.5 אלף שקל לתלמיד), ואחריה עמק המעיינות (24.2 אלף שקל). במקום הרביעי ממוקמת נצרת עילית, שזוכה לתקציב של 23.6 אלף שקל לתלמיד. ואולם בנצרת הסמוכה מקבל כל תלמיד סכום נמוך בחצי (12.1 אלף שקל). גם מרום הגליל, קצרין, קרית שמונה, בית שאן, הגליל התחתון וחבל אילות מקבלות תקציבים גבוהים במיוחד.

ביוני פתחו חלק מראשי המועצות והרשויות המקומיות שמקבלות את התקציבים הגבוהים ביותר בצעדה מתוקשרת נגד האי־שוויון בחלוקת תקציבי החינוך. לפי הנתונים, תלמידי שדרות זוכים לתקציב גבוה יחסית של 21 אלף שקל בשנה; תלמידי דימונה זוכים לתקציב של 19.7 אלף שקל בשנה; תלמידי ירוחם, לתקציב של 19.4 אלף שקל בשנה; ובעפולה מתוקצב כל תלמיד ב–19.5 אלף שקל בשנה. עם זאת, התקציבים הגבוהים יותר שמקבלות הרשויות האלה מבטאים רק העדפה מתקנת בבתי הספר היסודיים, שאינה קיימת בתיכונים.

מתקציב גבוה לכל תלמיד נהנו גם ההתנחלות קרית ארבע (21.9 אלף שקל), ההתנחלות קדומים (21.3 אלף שקל), ההתנחלות אפרתה (20.1 אלף שקל), ההתנחלות בית אל (20 אלף שקל) ואריאל (19.2 אלף שקל).

לעומת זאת, כמה מהרשויות הגדולות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית קיבלו תקציבים נמוכים יותר. כך, בעוד שחלק מההתנחלויות והמושבים זוכים לתקציבים גבוהים ביחס למספר התלמידים הלומדים בהם, באר שבע הסתפקה ב–17 אלף שקל לתלמיד ואשקלון ב–16.5 אלף שקל לתלמיד. חדרה קיבלה סכום נמוך עוד יותר (16 אלף שקל), בדומה לתקציב שהוקצה ב–2015 לכל תלמיד בבת ים, ברמלה ובנתיבות.

למרבה ההפתעה, יישובים מבוססים הרבה יותר כמו תל אביב, הרצליה, כפר סבא ורעננה קיבלו תקציבים דומים לאלה שזוכות חלק מהרשויות בפריפריה (כ–15 אלף שקל לתלמיד), וברמת השרון וגבעתיים כל תלמיד תוקצב בכ–13 אלף שקל בשנה.

ההבדל ברמת התקצוב ברשויות המקומיות השונות לא בהכרח נובעת ממדיניות של אפליה תקציבית. להיפך, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים משרד החינוך מפעיל מדיניות של העדפה מתקנת, וחלק ממנה ניכר בנתונים.

עם זאת, בבתי הספר ברשויות מבוססות יותר יש מורים ותיקים ומשכילים יותר, שמשכורתם גבוהה יותר. כמו כן, ברשויות אלה נהוגות מגמות לימוד יקרות יותר כמו מדעים, ולכן יש השפעה על התקציב.

בסופו של דבר, כמה מהרשויות המוחלשות ביותר זוכות גם לתקציבים נמוכים וגם לשירותים נמוכים שניתנים לתלמידים. עם זאת, הפערים לא באים לידי ביטוי רק בכך, וחלק מהסיבות הן טכניות ותלויות למשל בצפיפות בכיתות - שלעתים נמוכה ביישובים קטנים ומרוחקים - או בתמהיל התלמידים בכל יישוב. יישוב קטן ללא תיכון, למשל, יקבל תקציבים נמוכים יותר.

למרות ההבטחות: הצפיפות בכיתות לא השתנתה

בשנת הלימודים הקודמת התחיל משרד החינוך ליישם את התוכנית שהוביל שר החינוך, נפתלי בנט, להקטנת הצפיפות בכיתות א' למקסימום של 34 תלמידים בכיתה - במקום 40 תלמידים כיום. עם זאת, בשאר כיתות הלימוד הצפיפות נותרה גבוהה במיוחד - והתוכנית לא תחול על תלמידים שעולים לכיתה ג' והלאה.

בשנת הלימודים הנוכחית התוכנית תתרחב גם לתלמידי כיתות ב', אך לפי נתוני המשרד היא לא השפיעה באופן משמעותי על הצפיפות בכיתות הלימוד, שמאפיינת בעיקר בתי ספר ביישובים המבוססים. כך, ביישובים המבוססים ביותר הכיתות נותרו הצפופות ביותר - ממוצע של 31 תלמידים לכיתה, גם לפני יישום התוכנית של בנט וגם אחריה. ביישובים המוחלשים ביותר הצפיפות ירדה מ–26.6 תלמידים בשנת הלימודים 2014 ל–26.4 תלמידים ב–2015.

בתי הספר בשכונות וביישובים המבוססים הם בתי הספר הצפופים ביותר בישראל - כך עולה מנתוני משרד החינוך. הצפיפות הגבוהה ביותר ב–2015 נרשמה בסביון ובעומר, שניים משלושת היישובים המבוססים ביותר במדינה. בלהבים, שנחשב למבוסס במיוחד, לומדים יותר מ–32 תלמידים בכיתה בממוצע. צפיפות גבוהה מ–30 תלמידים בכיתה קיימת גם בגני תקוה, רמת ישי, גדרות, הר אדר, אלפי מנשה, הוד השרון, מזכרת בתיה, אבן יהודה ותל מונד —- כולם יישובים מבוססים במיוחד.

הצפיפות הנמוכה ביותר בכיתות הלימוד היא בבתי הספר בחריש ובהתנחלות מעלה אפרים (כ–17–18 תלמידים בכיתה). מספר תלמידים נמוך בכיתה נרשם גם במושבים, בהתנחלויות ובקיבוצים נוספים בפריפריה, ובהם מגילות ים המלח (21.3 תלמידים בכיתה), חברון (21 תלמידים) וקרית ארבע (23.1).

למרות המצב הנוכחי, אם התוכנית שהוביל בנט תיושם באופן מלא, ייתכן כי בשנים הבאות הצפיפות בכיתות הלימוד תקטן.

משתלם ללמוד בממלכתי־דתי: בתי ספר חרדיים, ערביים וחילוניים מקבלים תקציבים נמוכים לתלמיד

ברשימת עשרת בתי הספר היסודיים עם התקציב הגבוה ביותר ב–2015 ביחס למספר התלמידים מופיע רק בית ספר חילוני אחד — וגם הוא ממוקם בהתנחלות קרית ארבע. מדובר בבית הספר גוונים, שמקבל תקציב גבוה במיוחד משום שהוא בית הספר היחיד באזור שקולט תלמידים חילונים ממעמד כלכלי חלש.

ברשימת עשרת התיכונים שקיבלו את התקציב הגבוה ביותר לתלמיד ב–2015, ביחס למספר התלמידים שלומדים בהם, אין אפילו בית ספר חילוני אחד — כולם תיכונים דתיים, פרט לישיבה חרדית אחת.

בבדיקת בתי הספר היסודיים נוכו בתי ספר קטנים במיוחד (שבהם לומדים פחות מ–15 תלמידים) ובתי ספר שבהם רוב התלמידים שייכים לחינוך המיוחד. בתיכונים נוכו גם כפרי נוער ופנימיות.

מבט על התקציב לתלמיד שניתן לכל תלמידי בתי הספר היסודיים מגלה כי מי שמקבלים את התקציבים הגבוהים ביותר אינם בתי הספר שמרבית התלמידים בהם מגיעים משכבות סוציו־אקונומיות חלשות. למעשה, בתי ספר רבים כאלה מקבלים תקציבים נמוכים יותר מכאלה שבהם לומדים תלמידים משכבות מבוססות יותר.

רשימת בתי הספר היסודיים המתוקצבים במיוחד כוללת את בית הספר הדתי יבנה בקרית טבעון ואת בית הספר הדתי חב"ד ד' בלוד, שהרמה הכלכלית בהם היא בינונית־גבוהה. בתי ספר אחרים ביישובים אלה קיבלו תקציבים נמוכים יותר לכל תלמיד. בנוסף, רשימת בתי הספר היסודיים המתוקצבים ביותר כוללת את בית הספר נארת שבריחאניה של העדה הצ'רקסית.

בתי הספר שמקבלים תקצוב נמוך במיוחד הם בתי ספר חרדיים המוגדרים כמוסדות פטור, שמלמדים את מקצועות הליבה בהיקף קטן במיוחד או שאינם מלמדים אותם כלל וכמעט שאינם מפוקחים על ידי משרד החינוך. לצדם ניתן למצוא גם בתי ספר ערביים רבים, שמקבלים תקצוב נמוך באופן משמעותי. גם בתי ספר חילוניים במרכז מקבלים תקציב נמוך.

תקצוב בתי הספר מושפע גם מרמת הצפיפות בכיתות הלימוד, מכיוון שהתקציב לבתי הספר היסודיים מחולק לכיתות לימוד. בכיתות עם תנאי לימוד טובים יותר וצפיפות נמוכה יותר, התקציב לכיתה מתחלק בפחות תלמידים — כך שהתקציב לכל תלמיד הוא בדרך כלל גבוה מהממוצע.

בעיית הצפיפות בכיתות בישראל היא ייחודית והיא החמורה ביותר מבין המדינות החברות ב–OECD. ברשימת עשרת בתי הספר שבהם הצפיפות הנמוכה ביותר ב–2015, יש רק שני בתי ספר ממלכתיים לציבור החילוני — נאות סמדר שבחבל אילות ובית ספר קדם שבערד. היתר הם מוסדות חרדיים. בית הספר שבו הצפיפות הנמוכה ביותר בישראל הוא בית הספר הדתי חב"ד ד' בלוד, שנהנה גם מתקציבים גבוהים במיוחד.

לעומת זאת, בתי הספר הצפופים ביותר במדינה הם בתי ספר ערביים או חילוניים במרכז. כך למשל, אחד מבתי הספר הצפופים ביותר במדינה הוא בית הספר א.ד גורדון בתל אביב, שב–2015 למדו בו בממוצע 39 תלמידים בכיתה. הרשימה כוללת גם את בית הספר יצחק שמיר בחולון (37.5 תלמידים בכיתה) ובית הספר ארגמן בנס ציונה (37.4 תלמידים בכיתה).

שיטת התקצוב של משרד החינוך בבתי הספר התיכונים לא נקבעת לפי כיתה, אלא לפי תלמיד. בית הספר התיכון המתוקצב ביותר הוא ישיבת מטה בנימין של בני עקיבא, שבו כל תלמיד קיבל 64 אלף שקל בשנה. את הרשימה סוגר בית הספר הדתי גאון הירדן מעמק המעיינות (52.5 אלף שקל לתלמיד בשנה).

למען השקיפות: מידע על חינוך במערכת אחת

משרד החינוך השיק אתמול מערכת חדשה שתאפשר להורים לקבל מידע נגיש על בתי הספר שבו לומדים ילדיהם, ולהשוות אותו לשאר בתי הספר ביישוב ובמדינה, ולבתי ספר ברמה כלכלית דומה.

לפני כמה שנים השיק המשרד מערכת דומה, אך כעת היא שודרגה והונגשה כדי להיות קלה לשימוש, ומכילה מידע רב שלא היה ניתן להשוות אותו בקלות בעבר. בין היתר, ניתן לקבל מהמערכת החדשה מידע על התקציב המופנה לילד בגן או בבית הספר ולהשוות אותו לתקציבים שמקבלים תלמידים בבתי ספר אחרים; על התקציב הממוצע לכל רשות מקומית בישראל; וכן מידע על הצפיפות בכיתות הלימוד.

המערכת כוללת מידע חדש על הישגי הבגרות והנשירה בכל יישוב, ובעתיד המערכת צפויה לכלול גם מדדים על הציונים במבחני המיצ"ב בבתי הספר ועל רמת האלימות בהם. כמו כן, במערכת צפוי להיכלל מידע על גובה תשלומי ההורים, ועל תקציבי בינוי ופיתוח ברשויות המקומית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"
אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?
ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים
כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

תגובות

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות
כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"